סערת הסטיילינג של רה"מ פינלנד

ראשת ממשלה מצטלמת בבלייזר ללא חזיה לשער של עיתון אופנה, ופינלנד גועשת. מה אפשר ללמוד מהמקרה של סאניה מרין ואיך זה קשור לסטיילינג תרפי??

סאניה מרין היא ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם, בת 35, והיא גם אמא ונשואה טרייה. סאניה הצטלמה לשער של מגזין אופנה קטן בפינלנד כשהיא לובשת בלייזר ללא חזייה או חולצה מתחת, מה שיצר מחשוף קצת עמוק "מהרגיל", אבל לא ביחס לעיתון אופנה. המחשוף של סאניה הפך לסנסציה פוליטית, כשיריביה השתמשו בתמונה כנגדה וטענו שהיא מבזה את המעמד שלה.

לפני שאכתוב את דעתי, קצת מידע על האישה המופלאה הזו. את דרכה הפוליטית התחילה בגיל 23, גיל שרובנו עוד מנסות להחליט מה אנחנו רוצות לעשות עם חיינו הצעירים. ב-2019 כבר הייתה שרה בממשלה, ובדצמבר 2019 מונתה לראשת הממשלה. במסיבת העיתונאים הראשונה שלה, היא ניצבה בפני השאלה החצופה של אחד העיתונאים – האם את מתכננת להפסיק לשתף בתמונות מחייך האישיים באינסטגרם. סאניה ענתה שהיא מתכננת לשמור על הזכות לחיים פרטיים בצד חייה הפוליטיים. נראה שהתשובה שלה גורמת לכמה אנשים להרגיש לא בנוח, וכך גם התמונה שלה על שער עיתון האופנה.

מבלי להיכנס לשיפוט על אורך המחשוף בסנטימטרים, חשוב לשים לב לאמירה ולמשמעות של הסערה הזו, וזה בדיוק הקשר של המקרה לסטיילינג תרפי. נשים בעמדות כוח חשופות לביקורת קשה, קפדנית ומפלה בהתבסס על המראה החיצוני והלבוש שלהן, בקריטריונים שגברים לא צריכים לעמוד בהם.

המקרה של סאניה מרין, בדיוק כמו המקרה של תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה לשעבר, מראה איך אופן הלבוש משמש כלי לערער סמכות של אישה בעמדת כוח. גברים בעמדות כוח לא חווים ביקורת כזו. אז מבלי להיכנס לשיפוטים על עומק המחשוף, חשוב לזכור שסאניה הצטלמה לעיתון אופנה ולא לישיבה בפרלמנט, ושגם גברים לפניה קיבלו שערים כאלה והעולם שתק.

בפוסט שלי בפייסבוק כתבתי בצורה ברורה למה הדיון בסערת סאניה מארין חשוב כל כך.

הפוטנציאל של סאניה מרין לחולל שינוי גדול וחשוב, כי היא מצעידה אותנו קדימה לעולם שבו אישה יכולה להיות גם מנהיגה ובעלת כוח פוליטי וגם אשת משפחה, שמנהלת חיים פרטיים. המיתוס שאישה יכולה להיות רק יפה ושטחית או רק חכמה ומקצועית – עבר מן העולם. זה סטריאוטיפ תלוש מן המציאות שמחליש נשים. על כך כתבתי בטור שלי בגלובס, בהמשך לפוסט בפייסבוק. בטור גם סיפרתי על הסערה האחרונה של הרופאות בביקיני. מעניין!!

לינק לטור בגלובס.

עקבי אחר העמוד של סטיילינג תרפי, שם אני מעדכנת בכתבות, טורים ומידע חדש בעיניים של סטיילינג תרפי. שמרי על קשר!

דברו אלינו בסטייל – ראיון עם דפנה איזנרייך

כמה פעמים מצאת שפונים אלייך בלשון זכר? במבחנים, פרסומות, שלטי חוצות, ספרים… אי אפשר לחשוב שאין לזה השפעה עלינו. ברור שאם היו פונים אלינו בלשון מותאמת, התחושה שלנו הייתה משתנה. זה כמו להיכנס לחנות בגדים שבגדי הנשים והגברים מעורבבים בה, או להיכנס לחנות שיש בה רק נשים ובגדי נשים. איפה יהיה לנו קל יותר להתחבר? סטיילינג תרפי זו שפה שבוחנת את ההקשר החברתי שבו אנחנו חיות ועוזרת לנו לקבל בחירות מודעות ובטוחות יותר בכל התחומים. ולכן כל כך נדלקתי כשראיתי את המיזם של דפנה איזנרייך!

דפנה כתבה מדריך חדש לשפה שוויונית. המדריך מספק פתרונות קונקרטיים לכל מי שמסתבכ/ת עם השפה, כי הגיע הזמן לפנות לכולם.ן והגיע הזמן שיפנו אלינו, אל כולנו. 

דפנה איזנרייך היא פעילה חברתית, בעלת תואר שני במגדר ועובדת במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב. דפנה עומדת מאחורי היוזמה "דברו אלינו" והמדריך החדש לשפה שוויונית. המדריך של דפנה עושה סוף למה שנקרא – לשון הזכר הסתמי.

בשיחה המרתקת שלי עם דפנה עסקנו בקשר בין שפה למציאות, בין הלשון שלנו ליחסי הכוח בחברה ולזה שכנשים התרגלנו לעובדה שאנחנו פחות נוכחות, ואף פעם לא יודעות במאה אחוז אם פונים אלינו. שפה היא דבר כל כך בסיסי שלפעמים אנחנו בכלל לא מודעות ולא שמות לב לעובדה שהשפה מדירה אותנו או מעלימה אותנו. גם זה בדיוק כמו עם אופנה וסטיילינג! כמה התעשייה הזו באמת רואה אותנו ומותאמת לכל הנשים?

בגישת סטיילינג תרפי המטרה היא להפנים באמת, שאת הבגדים צריך להתאים אלינו ולא אותנו לבגדים. בדיוק כמו עם השפה. עוד מטרה בסטיילינג תרפי היא לבדוק מה משמעות הבחירות שלנו. למשל, מה נתפס לנו כבגד "נשי" או "גברי" ולמה, מה הגבולות שאנחנו מאפשרות לעצמנו בבגדים, האם אנחנו מעזות להחליט אחרת.

בשיחה עם דפנה, הבאתי כדוגמה את דיויד בואי ומיק ג'אגר שהעזו להתלבש בצורה שנתפסת כ"נשית" אבל עד היום הבחירה הזו אינה במיינסטרים. נשים כן יכולות להתלבש כמו גברים וזה יחשב סקסי ויפה, אבל גברים לא יכולים להתלבש "כמו אישה" או בצורה שנתפסת כנשית כעניין טבעי ורגיל. החלק הטיפולי בסטיילינג טיפולי זה לאפשר ביטוי לכל החלקים שבנו, דרך בגדים. אין ציפייה או רצון למחוק לגמרי את הציפיות החברתיות או את הסביבה שבה אנחנו חיות, אלא להתחיל לשאול איך ההגדרות החברתיות מנהלות אותנו.

להגדיר מחדש גבולות מול הסביבה, זו מטרה בתהליך סטיילינג טיפולי. כי סטיילינג הוא כלי להגדיר מחדש את עצמנו דרך הבגדים. אנחנו יכולות לבחור להתחבר מחדש לגוף שלנו, למיניות שלנו ולמגדר שלנו דרך בחירות הבגדים שלנו. דרך הצבעים והגזרות שאנחנו בוחרות אנחנו יכולות לאתגר תפיסות מיושנות של עצמנו, של הסביבה שגדלנו בה או הקבוצה שאנחנו שייכות אליה. בקצב ובזמן הנכונים לנו אנחנו יכולות לגלות גבולות גמישים יותר בתוך ההגדרות. ויותר מכל יש לנו את הזכות להיות נוכחות.

היוזמה של דפנה מגלמת את הזכות להיות נוכחת, ואת העובדה שאנחנו צריכות גם להיכלל בשפה וגם לכלול נשים אחרות. גם אנחנו צריכות לשים לב כשאנחנו כותבות ומדברות, האם אנחנו מתעלמות מהקול הנשי ומדברות בלשון זכר סתמי?

דבר כל כך בסיסי כמו שפה לא רק מבטא את המציאות אלא משנה אותה. שיחה מרתקת ומרחיבת אופקים, שאני ממליצה לצפות בה עם נשים נוספות ולהפיץ אותה הלאה. השינוי הזה נחוץ לכולנו, הורידו וקראו את המדריך של דפנה איזנרייך!

צפו בשיחה המלאה בלינק הזה והירשמו לערוץ היוטיוב שלי. 

"בגדי מחזור" – מה הם מספרים עלינו?

מה אנחנו לובשות בימי המחזור החודשי ואיך זה משפיע עלינו? נושא לא מדובר! ולמה בעצם הנושא לא מדובר? האם לא הגיע הזמן להוציא את המחזור החודשי הנשי מכלאי הטאבו, המבוכה והמיסתורין? חצי מאוכלוסיית העולם מקבלת ווסת! האם פעולה טבעית זו חייבת להישאר מוקד לבושה? לבדיחות על חשבוננו? לתחושה שבימים האלה אנחנו פחות "טובות"?

חברת פנטון, הסמכות העולמית בתחום הצבע, הודיעה בימים אלה על השקת צבע חדש, בשם – "מחזור" (period). צעד משותף זה של פנטון יחד עם חברת אינטימה, לווה בהצהרה מטעם החברה, כי מטרת השקת הצבע היא להיאבק בסטיגמה החברתית סביב הווסת הנשית. המהלך שנראה במבט ראשון כגימיק שיווקי, הינו בעל פוטנציאל חיובי לסייע לשינוי המתחולל באופן בו המחזור והווסת מוצגות במדיה.

בכתבה שלי לאתר "פוליטיקלי קוראת", העיתונות הפמיניסטית הגדולה ביותר בישראל (אתן חייבות להכיר אותן, הן נהדרות!), כתבתי על משמעות הצעד הזה והתייחסתי גם לנושא הבגדים שלנו.

בשנים האחרונות יותר ויותר ייצוגים במדיה עוסקים במשמעות של המחזור ובעצם קיומו! הדוגמה הכי עדכנית היא הסדרה "להרוס אותך" של HBO שמציגה את נושא הסקס בזמן מחזור כפתוח לדיון. זו סדרה שמעלה הרבה מאוד סוגיות מוסריות לדיון, כשמיניות היא במוקד. בסדרה בן הזוג של הגיבורה לא נרתע מהרעיון של סקס בימי המחזור, אך היא עצמה חשה זאת כחושפני מידי.  

כשהוצאתי את המאמר הזה לא יכולתי שלא לחוש כמה קשה לנשים עם השיח עצמו וגם הצעד הזה של פנטון, לקרוא לצבע על שם המחזור. נשים הגיבו לי בפייסבוק בשליליות וכתבו שהצעד הזה של פנטון מוזר, מגוחך, ולמה לקשור את הצבע האדום עם דבר כל כך בעייתי כמו ווסת. התגובות האלה שיקפו לי כמה הנושא לא מעובד בתוכנו עצמנו. נכון, הווסת כרוכה באי נוחות וכאבים אבל יש בה היבטים חיוביים, מופלאים וטבעיים של הנשיות שלנו. אבל ווסת היא לא מדד לנשיות, יש נשים שלא מקבלות ווסת או נשים שהפסיקו לקבל ווסת, והן נשים בדיוק באותו מידה. חשוב שנדבר על הדברים האלה.

סטיילינג תרפי זו הזמנה לבדוק מה אנחנו לובשות בימי המחזור. האם אנחנו מחפשות את הבגד הכי כהה, רחב ומסתיר, שיסווה את "הבושה"? או שאנחנו רואות בבגדים שלנו כלי לעידוד, ביטחון? היופי בסטיילינג תרפי שאין מתכון לבוש בדיוק כמו שאין מתכון לחיים. הרעיון בסטיילינג תרפי זו הבחירה החופשית! ולכן את אותה שמלה שחורה אני יכולה לבחור ממחשבה כמו "רע לי, צריכה להסתיר את הבטן הנפוחה" או ממחשבה כמו "אני מחפשת בגד עוטף, מעודד ונעים". רק הלובשת מחליטה מה משמעות הבגד עבורה ועם המשמעות הזו נעשה התהליך הטיפולי. הדיוק של הבגד לאיך אני רוצה להרגיש. זה סטיילינג טיפולי.

לקריאת המאמר בפוליטיקלי קוראת, לחצי כאן!

לערוץ היוטיוב שלי לחצי כאן!

הישארי בקשר, בכל ימות החודש 😊

העוצמה בקהילה נשית – ראיון עם אורלי כרמון

אורלי ישראלית לשעבר, שיחד עם המעבר שלה לטורונטו ייסדה קהילה גדולה ובינלאומית של נשים ישראליות, שנקראת אורקה – עוצמה נשית חובקת עולם. בחרתי לשוחח עם אורלי מתוך ההבנה שסטיילינג תרפי מייצר חיבור בין נשים, בשפה אינטימית ומקרבת. אני רואה שוב ושוב בסדנאות סטיילינג תרפי, איך נשים מגיעות כזרות ויוצאות כחברות. משהו בשיח ההדדי, בהבנה האינטואיטיבית של התכנים, בשיתוף בעולם הפנימי ובהבנה שגם האחרות מרגישות כמוני, מאוד מקרב.

בקהילה של אורלי היא נותנת במה לתמיכה נשית ולשיח מעורר מחשבה, כיצד אנו יכולות להתקדם ולקדם אחרות. היא אומרת- "רק אנו הנשים נקדם את עצמנו. עוד לא קם הגבר שיסייע לנשים כמו שנשים יכולות לסייע זו לזו". אני מאמינה שגם שותפות גברית יכולה לסייע לנו רבות בדרכנו, אבל באמת יש באחווה הנשית איכות שאין בקשרים אחרים. איכות שמקורה בקשר אם – בת.

בשיחה עם אורלי ביקשתי לשמוע על תהליך המעבר שלה מישראל לחו"ל, גם על הלבוש שאפיין את המעבר. אורלי סיפרה על השינוי בלבוש עם המעבר, שאפיין שינוי מקצועי ושינוי בזהות שלה. בקנדה היא ייצרה את עצמה מחדש ונתנה ביטוי אחר לכוחות ההנהגה שלה. אורלי עברה מלבוש מחויט מאוד ונוקשה ללבוש רך יותר, גם בעקבות השינוי בסדר היום שלה, ותיארה את משמעות השינוי הזה על התחושות שלה. יחד עם זאת גם כיום ישנן סיטואציות בהן נעזרת בבגדים הפורמליים כדי לשדר מסר ברור ולהתכונן לפגישות חשובות לה. הגמישות הזו במעברים בין סגנונות לבוש היא חלק מיסודות סטיילינג תרפי.

עוד מחשבה מעניינת שעלתה בי בשיחה, היא היחס שלנו לקינון הביתי מול מסעות וגילוי עולם. אורלי ארגנה מסעות של נשים לחו"ל וזה לא מובן מאליו, לאור העובדה שהחברה מעודדת אותנו מגיל מאוד צעיר לקנן ולדאוג לבני הבית. לא פשוט לנשים לצאת מהבית לטיול למען עצמן. מעניין לשמוע מה קורה לנשים במהלך טיולים כאלה, מה נפתח בהן, מה הן מגלות בעצמן.

גילוי עצמי מתרחש גם כשאנחנו מעזות לחקור את החוויה שלנו עם בגדים שונים (למשל כאפתן, שאורלי מביאה כדוגמא בעקבות מסע של האורקות במרוקו). אצלי זה גם מעלה את השאלה – איך אנחנו מתלבשות כשאנחנו בחו"ל? זוהי שאלה מאוד רלוונטית לסטיילינג טיפולי. לפעמים נשים "מרשות" לעצמן להתנהג אחרת בחו"ל גם עם הבגדים.

אורלי מדברת על עוד סוגיות שרלוונטיות לפסיכולוגיה הנשית, למשל היחס שלנו לנתינה לאחרים יחד עם היכולת לנתינה לעצמנו. אורלי מעודדת נשים לתובנה שנתינה כערך רלוונטית גם לנו עצמנו. נתינה לאחרים בלבד משקפת לדבריה צורך ולא ערך. אם אנו מאמינות בנתינה, עלינו לשים את עצמנו גם במקום המקבל. נושא חשוב נוסף שנגענו בו הוא החשש של נשים מכסף ועוצמה כלכלית. נשים חוששות לומר "מגיע לי" והיחס שלנו לכסף מורכב. אנו מודעות לכמה הסקטורים בהן אנו הרוב מתוגמלים מהותית נמוך יותר מאשר גברים. אבל אורלי אומרת דבר ברור, להפסיק לעבוד בחינם. היא מביאה את העשייה שלה כדוגמה, איך בצד התנדבויות מסוימות היא מקפידה שלא לעבוד בחינם כערך.

השיחה עם אורלי קולחת ופרקטית בכך שהיא עוסקת בנושאים העמוקים ביותר שלנו כנשים יחד עם מתווה אימוני מאוד ברור, שמאפיין את אורלי.

אורלי כרמון היא דוגמה מצוינת בעיניי ליכולת לפרוץ דרך, להתנסות בבלתי מוכר ולייצר זהות מחודשת ובית חדש. היא מעוררת השראה ביכולת שלה לסחוף אחריה נשים רבות אחרות אחריה, ולחזק אצלן את הנכונות לגלות עולמות נוספים. בגישת סטיילינג תרפי, גם הבגד הוא כלי עבורנו, אפילו מבלי לצאת מגבולות הארץ, לבחון וגם לצאת מהגבולות של עצמנו.

בואו לצפות בשיחה הכיפית עם אורלי כאן, והירשמו לערוץ היוטיוב שלי!

 

המאמר סטיילינג תרפי במידעו"ס

אני זוכרת את הנסיעות לאוניברסיטת תל אביב, סטודנטית בת 21 בדרך אל התואר, דחוסה במושב האחורי עם חבורה של טרמפיסטיות, ברכב של הסטודנטית היחידה שהצליחה לממן לעצמה אוטו. לא היה לי מושג אמיתי אז מה זה עבודה סוציאלית, מה זה מגדר, מה זו מציאות פוליטית. הילד הראשון שעבדתי איתו היה עולה חדש לאם חד הורית, שעובדת בזנות, ופעם ראשונה בחיי הכרתי מחלקה לשירותים חברתיים. גם אני גדלתי בבית של עולים חדשים, ולא בדיוק עם כפית של זהב, אבל שום דבר לא הכין אותי למה שפגשתי בעבודה הזו. התחשק לי לקחת את הילד הזה הביתה, לכסות אותו בשמיכה ולהעמיד פנים שהעולם וורוד. הייתי צריכה כמה שנים כדי לגבש חוסן, מקצועיות והגדרה ברורה לתפקיד שלי. כשנכנסתי לראשונה לבית חולים פסיכיאטרי הבנתי באמת, אילו רגעים חשוכים יכולים להיות בחיים, וכמה צריך אז טיפול רגיש ואנושי, וליווי יד ביד עם פנס קטן בחושך הזה. זו עבודה סוציאלית. משם הגעתי. המאמר הזה בשבילי הוא סגירת מעגל עם המקום שבאתי ממנו, שנמצא תמיד בתוכי. המאמר גם מתאר מה אני עושה בשש השנים האחרונות, מה זה סטיילינג תרפי. עשייה שהייתה הדרך שלי למצוא פנס של אור גדול, שהאיר לי על השחיקה והקושי, ונתן לי אפיק של יצירתיות, משחק וביטוי עצמי..

המאמר הזה על סטיילינג תרפי פורסם במידעו"ס, גליון השנה החדשה.

לינק לגיליון המלא והמאמר בתוכו – לחצי כאן.

במידה ותרצי לקבל את המאמר בעותק pdf את יכולה לשלוח אליי מייל, לכתובת tali@stylingtherapy.co.il ואשלח אלייך עותק.

הצטרפי אליי ולקהילה המקצועית של סטיילינג תרפי – עובדות סוציאליות, מאמנות, יועצות חינוכיות, דיאטניות, מנחות קבוצות, נשים על רצף החינוך / טיפול. למידע על הכשרות סטיילינג תרפי / סטיילינג טיפולי לחצי כאן, ולסרטון של בוגרות הקורס המספרות על החוויה שלהן, לחצי כאן.

שתהיה שנה טובה, בריאה ויצירתית. שנה של סטיילינג תרפי.

טלי.

אופנה, גוף, תנועה – ראיון עם ענת ברגר ספיר

ענת ברגר ספיר היא רקדנית לשעבר וספורט-תרפיסטית, ולימודיה בשנקר הובילו אותה לפתוח בלוג על התחום שמעניין אותה יותר מכל – הקשר בין אופנה לגוף וריקוד. בשיחת סטיילינג תרפי מרתקת היא מביאה דוגמאות מעולם האופנה שממחישות כמה תהליך העיצוב מעודד או לחילופין מאתגר את היחס לגוף ולנורמות החברתיות לגבי הגוף "הנכון". השיחה מהדהדת נושאי ליבה בסטיילינג טיפולי – מהן גוף האישה שנחשב כמושך? כמה אנשים מוכנים לראות את השונה וכמה אנחנו מוכנות להתלבש שונה מהרגיל?

ריי קוואקובו – המעצבת של קום דה גרסון שמאתגרת תפיסות של יופי וגוף

כרקדנית לשעבר, ההתבוננות של ענת לגבי היכולת של הבגד לאפשר תנועתיות לגוף מרתקת, במיוחד לאור ההבנה שלרקדנים ולרקדניות יש יחס מיוחד לגופם, אפילו יהיר, כפי שהרחבנו בשיחה. הטוטו אמנם מגדיר את תפקיד הרקדנית אבל יש לה מרחב תנועה חופשי יותר בלעדיו, ובגדי הריקוד נועדו בראש ובראשונה לאפשר תנועה. בדיוק כמו בסטיילינג תרפי, יש דגש על בגד כמייצר ומבטא תפקיד. בראיון איתה, ענת מביאה חומרים מרתקים מעולם האופנה עם דגש על יוצרים בעלי גוון מולטידיסיפלינרי, קצת כמו ענת עצמה שמשלבת בטבעיות בין תחומים. כשביקשתי ממנה לתאר את עצמה דרך פריט לבוש, היא הזכירה את איריס אפפל, שדיברה על סטייל כסצנה שמתרחשת בקצוות של הגוף. גם ענת שמה דגש על קצוות הגוף – נעליים ושיער אסוף, מחווה שנותרה לה מימיה כרקדנית. בשפת סטיילינג תרפי, זוהי חותמת סטייל – טביעת אצבע שמשקפת חלקים בסגנון, בחשיבה ובאישיות שלנו לאורך זמן.

אייריס אפפל – סטייל אייקון

הבלוג של ענת, פפיטה, מביא זווית היסטורית וסוציולוגית על אופנה והראייה שלה משלימה בטבעיות את החומרים מהם עשויה שפת סטיילינג תרפי – היחס לגוף, ליופי, תפיסת הגוף לאור האידאלים החברתיים והמשמעויות הרגשיות של הלבוש. ממליצה מאוד לצפות בשיחה הזו ולהעמיק את ההבנה הרב תחומית של אופנה וסטייל, שסטיילינג תרפי מהווה רובד אחד מהעושר שלה.

צפי בסרטון כאן והירשמי לערוץ שלי!

השראה ושבוע האופנה – ראיון עם טלי דביר

השראה ושבוע האופנה. וואו, איזה שילוב.

טלי דביר היא אשת פרסום ויזמית שעומדת מאחורי מיזם מדליק שנקרא יום ההשראה. היא מנכל"ית של חברת פרסום "וואן" אותה הקימה בגיל 23, בזמן שעבדה במלצרות כעבודה צדדית (!). הסיפור שלה הדהים אותי גם בשל האומץ וההתמדה שלה, וגם כי השראה עבורה היא אוויר לנשימה והיא לא מחכה למוזה שתגיע. אני אוהבת את הפרקטיות הזאת. גם סטיילינג תרפי זה לא לחכות לאירוע מיוחד וחגיגי אלא להתלבש עכשיו, בצורה יצירתית ומלאת השראה.

בשנה המוזרה הזו, 2020, טלי קיבלה את המשימה לערוך את מגזין שבוע האופנה, ובשיחה איתה היא נותנת הצצה לאחורי הקלעים. בשיחה שלנו אי אפשר לפספס כמה היא מדגישה את האג'נדה של גיוון והכללה שמפיק שבוע האופנה הישראלי, מוטי רייף, חרת על הדגל שלו. ונראה כי האג'נדה הזו היא מעל ומעבר לשבוע האופנה אלא גל של תודעה עיקשת של כולנו, יחד עם המי טו, יחד עם הזעקה נגד אלימות, נראה כי אנחנו הנשים שבענו לגמרי מהצמצום וההדרה שהפך להיות חלק מהטבע של חיינו.

טלי מביאה גישה מאוד פרקטית וברורה ואומרת שהשראה אינה דבר חמקמק אלא עשייה, יצירה, והיכולת לגעת באנשים אחרים דרך היצירה. יום ההשראה שלה מאגד יוצרים ממספר תחומים, ותיקים וחדשים כאחד, וחשוב לה לקדם את כולם באותה מידה. אותה גישה עומדת גם מאחורי החשיבה על שבוע האופנה, ומגזין מרהיב בן מאתיים עמודים שהושקעה בו מחשבה רבה. במגזין יש גם כתבה על הפסיכולוגיה של האופנה בה אני סיפרתי את הסיפור של סטיילינג תרפי. טלי מדברת על רגישות, בחירה מדויקת ואופנה לכולן, וגם באופן אישי חשוב לה לצרוך בגדים שהוצגו על דוגמניות שנראות כמוה. טלי אומרת, יגיע יום שבו צרכניות יגידו, אין מידות – לא נקנה, אין גיוון – לא נקנה.

החלק המעניין ביותר בראיון הוא הסיפור של טלי עצמה, שגדלה בקריות למשפחה ברוכת ילדים ופרצה דרך באופן עצמאי ומעורר השראה. טלי מפלסת את דרכה ולא מתנצלת גם באופן הלבוש שלה, שלא תמיד תואם את הציפיות ממנה. טלי לא חששה משמלות גם בימים שזה היה פחות מקובל, ולא חוששת מצבעים עזים גם אם זה גורר תגובות. היא אומרת כי גם אם לא מצופה מאישה בתפקיד שלה ובמידה שלה לבחור שמלה כתומה, היא לא תהסס לעשות זאת. המקום היחיד בו חשוב לה לגלות רגישות לסביבה הוא מקרים של כללי צניעות וכבוד לאמונה הדתית של הלקוחות שעימם היא נפגשת. אפשר ללמוד מהתעוזה של טלי כאישה בעולם מקצועי שנתפס כגברי, שעשתה את הדרך שלה במו ידיה, וכל היוזמות שלה מאופיינות בצבעוניות ועיצוב מרהיב ומלא דמיון.

הראיון עם טלי דביר מדגיש את החיבור של סטיילינג תרפי לעולם האופנה והתקשורת, כי חשיבה יצירתית באה לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים. בגדים הם דרך לתדלק את היצירתיות של עצמנו ולתקשר אותה החוצה. זה בדיוק החלק הטיפולי בסטיילינג טיפולי. יש אפקט טיפולי לעצם גילוי היצירתיות שלנו ובטח ובטח ליכולת להוציא אותה החוצה.

בואו לצפות בראיון הכיפי עם טלי דביר ולחלום על שבוע אופנה בפריז, הרחק הרחק מימי הקורונה. לינק לשיחה כאן.

הירשמו לערוץ שלי לתכנים של סטיילינג תרפי והרבה השראה!

ההיסטוריה של האופנה וימי קורונה – עם קרן בן חורין

הכי כיף סטיילינג תרפי בניחוחות של חו"ל! עוד יותר כיף בימי קורונה, שמשאירים אותנו בעיקר במרחב הביתי. את השיחה עם קרן ערכתי בשעת לילה בישראל, שעת בוקר אצלה. קרן בן חורין היא ישראלית שחיה בניו יורק כבר 14 שנים. היא חוקרת אופנה, אוצרת ודוקטורנטית ב-NYU. ביקשתי לשוחח איתה על תקופת הקורונה מהזווית ההיסטורית והייחודית שלה, בזיקה לאופנה כמובן. עם קרן כל שיחה הופכת להיות בסופו של דבר סוג של סטיילינג תרפי.

קרן שיתפה בקושי העצום שטומנת תקופת הבידוד בקורונה. העומס המשפחתי עם הילדים בבית, שבו אין זמן לחשוב יותר מידי, יש ציפייה שהחיים ימשיכו כהרגלם, שהכל יעשה בזמן אבל המצב העולמי והאישי לא רגיל. החוויה של קרן נשמעה לי דומה לחוויה שלי עצמי, ושיתפתי במסקנה שלי שהחוויה היא גלובלית. מגפות כמעט תמיד היו דבר גלובלי אומרת קרן, או לפחות יבשתי. רק נראה לנו שהמצב ייחודי, אבל תמיד היה קשר עולמי בחוויה האנושית.

קרן תורמת מבט שהוא חיבור בין היסטוריה, אופנה ועולם הרגש, ולכן התכנים שלה כל כך משלימים את גישת סטיילינג תרפי. ביקשתי ממנה להציג שני פריטים, אחד שמייצג את הקושי בתקופת הקורונה ואחר שמציג כוח. קרן הציגה סוודר כבד שמגלם את הקושי, סבוך, עשוי עבודת יד, פיסולי, מזכיר את המורכבות בתקופה הזו, וגם את העובדה שחזרנו לעשות בעצמנו דברים רבים, קצת כמו מלאכת הסריגה בעבר. יחד עם זאת בסוודר יש משהו רך ועוטף, הזדמנות שקיימת בשגרה החדשה הזו שבה בני המשפחה יחד.

קרן בחרה לתמונה שמסמלת כוח את הזמרת ליזו על שער הרולינג סטונס. בתקופה זו שאני מסתובבת בעיקר בפיג'מה היא אומרת, הכוח שלי בא מבפנים ופחות מהבגד עצמו. התמונה מסמלת בעיניה עוצמה וגם קבלה עצמית, העצמה שמקרינה החוצה. קרן מספרת על ציפיות מעצמה להמשיך לייצר, לעבוד, להיות אימא מעולה וברור שאי אפשר לעשות הכל! הקבלה העצמית הזו שמשתקפת בתמונה, היא גם במובן של הגוף, שמתמודד עם העמסת פחמימות ופחות תנועה בזמן הקורונה. קרן מספרת על היצירה הזו, שהקורונה (השמש) סביב ליזו צוירה עם מכחול בזמן פיתוח התמונות על ידי הצלם. בזמן שקרן דיברה והתבוננתי בתמונה של ליזו, עלה לי כמה המיניות של ליזו בולטת בתמונה, הגברים לרגליה והפרחים ביניהם. הזכרתי לקרן כמה במקביל לנושא התזונה שכיכב בזמן הבידוד, כך גם נושא המיניות. בהקשר הזה מעניין להזכיר גם כמה בגדים מדברים ומסמלים את המיניות הנשית ויכולים אף להעצים אותה. סטיילינג טיפולי עוסק בחומרים הללו – הקשר בין הנראות שלנו לגוף, למיניות ולנשיות.

קרן בן חורין היא היסטוריונית של האופנה, שמציעה מבט מרתק ועמוק על עולם האמנות והאופנה בהשקה לרגישות הטיפולית שיש בסטיילינג תרפי. אני מאוד אוהבת שהיא חושפת את הסיפורים מאחורי פריטי לבוש, הפקות אופנה וטרנדים חברתיים. אני ממליצה מאוד לעקוב אחרי העשייה שלה, באינסטגרם וביוטיוב, ולצפות בשיחה המרתקת איתה בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי! בקליק קטן תשארו מחוברות. ויש לזה עוד יותר ערך בימי קורונה 😊

אימון לעצמאות עם הדר רז

הדר רז היא מאמנת לעצמאות, בעלת חברה לתוכן ויחסי ציבור וחברה שלי. אחרי הגילוי הנאות אפשר להתמקד בשיחה הכיפית והרלוונטית איתה, שבה היא משתפת בתפקיד הלבוש בחיי העצמאות שלה ובהתפתחות העסקית שלה. הדר פתחה את העסק שלה לפני שמונה שנים, במקביל לאימהות שלה, שהובילה לשינוי באופן הלבוש. האימהות לא מעמתת אותנו רק עם שינוי הגוף אלא גם שינוי באורח החיים, וכעצמאיות קל להניח את נושא הלבוש בצד. נשים מוצאות את עצמן קונות בגדים לכל המשפחה מלבד לעצמן, כי זה נראה פחות דחוף. האמנם פחות דחוף?? אצל עצמאיות השאלה הזאת מתחדדת יותר. הדר מספרת שהייתה נוהגת ללבוש ג'ינס וסניקרס לפגישות, הרי בכל שאר הזמן עבדה מהבית. הבחירה הזו שיקפה את איך שהיא עצמה תפסה את העסק שלה. שינוי הלבוש שלה, הן לפגישות והן בכלל, הובילו לשינוי בתפיסה שלה עצמה בעסק שלה ובהמשך גם ללקוחות שלה.

הדר מזכירה שבתקופת הקורונה גם שכירות ושכירים עברו לעבוד מהבית, והצטרפו להתלבטות הזו של החלטות הלבוש. אז מה זה משנה אם עובדים בפיג'מה מהבית? בסטיילינג תרפי זה משנה מאוד. הגישה בסטיילינג טיפולי היא שאנחנו מתלבשות בשביל עצמנו, בשביל ההרגשה שלנו ואופן החשיבה והתפיסה שלנו את עצמנו ואת הגוף שלנו. כשאנחנו לבושות בבגד שמסמל לנו ויתור, עצירה או פרישה מהחיים, התחושה שלנו בהתאם. גם העצמאית שתסביר לי בתוקף שהיא עובדת נפלא בפיג'מה כבר עשור, לא תשכנע אותי שהתפוקה והיעילות שלה לא יעלו פלאים אם היא תתלבש "לעבודה"!  אבל מטרת השיחה עם הדר אינה לנזוף בנו ולהוסיף לנו עוד משימה, להתלבש. בסטיילינג תרפי, להתלבש זו לא משימה ולא עול, זו דרך לטפח את עצמנו ולבוא לידי ביטוי, ברמה האישית והמקצועית. זו דרך להתחזק, להתחבר פנימה, ואין צורך בשמלות ערב וחליפות שלושה חלקים עם נעלי עקב, כדי להתלבש לעבודה. זה מתחיל בהבנה, האם מה שאני בוחרת ללבוש ליום יום שלי באמת משקף את מי שאני, ואיך שאני רוצה לחיות. גם בעבודה מהבית, ההתייחסות שלנו לעשייה שלנו ולקצב העשייה שלנו משתנה כשאנחנו לבושות בצורה שאנחנו תופסות כמקצועית והולמת את מי שאנחנו ואיך שאנחנו רוצות להיתפס בעסק שלנו. יותר מזה, הדר משתפת כמה שינוי באופן הלבוש משנה רבדים עמוקים יותר בנו. כשהיא החלה להתלבש אחרת היא החלה לחשוב ולהתנהל אחרת, ולהרגיש טוב יותר עם עצמה. וזה בדיוק סטיילינג טיפולי.

השיחה עם הדר היא עצירה להתבוננות עלינו כבעלות מקצוע, עצמאיות או שכירות, שהן גם אימהות וגם נשים, שחיות במקביל על כמה ערוצי תפקוד והתפתחות. השיחה הזו היא הזמנה להתבונן גם על הצרכים שלנו להשקעה בעצמנו, לא כדי ליישר קו עם ציפיות חברתיות, אלא כדי להזכיר לנו שטיפול עצמי הוא משימה חשובה וחיונית בדיוק כמו טיפול והשקעה באחרים ואחרות סביבנו. השיחה הזו משקפת שהעולם המקצועי שלנו הוא דרך מצוינת לבוא לידי ביטוי ולהגשים את עצמנו גם בשנים בהן אנחנו מטפחות משפחה במקביל. הבגדים שלנו משחקים תפקיד מרכזי במערך החיים שלנו ויכולים לתת לנו תמיכה וחיזוק להיות במיטבנו בכל מצב, ככה כפי שהוא, בבית או במשרד, בשגרת הקורונה או בשגרת החיים.

תודה להדר רז, עקבו אחריה, היא נהדרת. לינק לשיחה כאן.

הצטרפו לערוץ היוטיוב שלי והביאו חברות! כיף פה.

יזמות נשית עם חנה רדו

מה היית עושה אם לא היית מפחדת? במה היית עובדת? איך היית מתלבשת?

חנה רדו היא יזמית חברתית עסקית סדרתית, שהמיזמים שלה פותחים אפשרויות תעסוקה לנשים. אנחנו מדברות על הדרך שנשים צריכות לעבור במסע שלהן לעצמאות, יזמות ונוכחות גדולה יותר בצמתי השפעה בחברה ובכלכלה. חנה אומרת, נשים לא מבינות שהפרויקט שאנחנו לוקחות על עצמנו, ללדת ולגדל ילדים, הוא כל כך משמעותי ויש לו צדדים ניהוליים וביצועיים שהופכים הקמת ותחזוק עסק לאפשרי ביותר עבורנו. נשים חושבות שזה קשה להקים עסק אבל מה שאישה יכולה זה דבר בלתי רגיל, היא אומרת, וכל זה בצד משימות חיים נוספות. השיחה עם חנה נטולת פילטרים, כמו חנה עצמה, שהיא אמיתית ורלוונטית ואומרת את הדברים בדיוק כמו שהם. אישה שמביאה כסף הביתה כמו גבר, היא אומרת, קל לה להיות דומיננטית בקבלת ההחלטות. היא מספרת כמה חשוב היה לה לתת לבת שלה חינוך איכותי בחו"ל, דבר שיכלה לאפשר לעצמה בזכות הכוח הכלכלי שהצליחה להשיג. אין שום סיבה שנשתכר פחות מגברים ואין סיבה שנהיה נוכחות פחות על במות, בוועדות ופאנלים שונים. מי שלא מכירה את המיזם של חנה, "סופרסונה", צריכה להכיר וזו הייתה המסגרת שבה פגשתי את חנה. זה מיזם שמקדם אפשרויות של נשים לעמוד על במות וליצור חיבורים וקשרים זו עם זו. החיבורים שלנו הופכים אותנו חזקות יותר ונותנים לנו אפשרות לסייע אחת לשנייה.

בשיחה שלנו, חנה משתפת באהבה שלה לצעיפים ואנחנו מדברות על הסגנון האדג'י שלה. חנה בוחרת הרבה בצבע שחור דרמטי, ושמה דגש על הנעליים. הנעליים שלה בלתי רגילות, בעלות אמירה. בסטיילינג תרפי האקססוריז הם חלק מאוד משמעותי באמירה האישית, ולא רק הם אלא כל החפצים שסובבים אותנו. סביבת המחייה שלנו היא חלק מהסטיילינג תרפי שלנו. כשיש לנו קשר הדוק ובלתי מתפשר בין הפנים לחוץ, זה בדיוק סטיילינג תרפי. גם בהקשר של יזמות, עצמאות ואומץ, בגדים הם כלי אדיר לשנות את מה שאנחנו חושבות שאנחנו מסוגלות. דרך בגדים שמעניקים לנו תחושה של ביטחון אנחנו יכולות לעמוד בסיטואציות מורכבות, כולל מול קהל.

בשיחה עם חנה אני מזכירה לה כיצד אנחנו נפגשנו, וכמה היא עודדה אותי בצומת קבלת החלטות שלי כשפיתחתי את סטיילינג תרפי והחלטתי לצאת לדרך הזו. העידוד הזה והאמונה ביכולת שלי היו כל כך חיוניים לי אז. אני יודעת להעריך את הנתינה הזו עד היום. בשנים האחרונות, כשאני מעבירה קורסים של סטיילינג תרפי אני מרגישה שאני עושה את אותו הדבר עם נשים אחרות. אני מזכירה להן את היכולת שלהן, הכישורים שלהן, אני מלמדת אותן כלי ייחודי שאיתו באמת אפשר לעשות את הדרך הזו ומעודדת אותן פשוט להתחיל ולעשות את זה.

סטיילינג תרפי זה הרבה מעבר לסטיילינג, זו יזמות נשית, נוכחות ועצמאות, בדיוק כמו סופרסונה והמיזמים של חנה. חנה רדו מייצגת עבורי את האפשרויות שאנחנו מייצרות לעצמנו ואת האומץ לדבוק בעשייה. ממליצה מאוד לכל אישה לצפות בשיחה עם חנה, ולחשוב, מה היית עושה אם לא היית מפחדת?

השיחה עם חנה כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב שלי ושמרי על קשר!