פורסם ב

להתלבש בזמן משבר (2) – מה לובשים בבית?

שבועיים מתחילת הבידוד, נראה שהפיג'מה מעולם לא זכתה ליחסי ציבור טובים יותר. בשביל מה להתלבש? אנשים שואלים, ומנהלים את שיחות הזום שלהם בפיג'מות וטרנינגים. מעולם לא הייתה הזדמנות טובה יותר לחקור את המשמעות הרגשית של הפיג'מה. בתפיסה הבסיסית שלי, פיג'מה מקושרת לחולי וחוסר תפקוד, בטח לאור הניסיון שלי בעבודה בבית חולים פסיכיאטרי. שם הפיג'מה מקושרת למחלה, ובגדים "אזרחיים" הם סימן להתאוששות ושיקום. אבל גם אני עצמי אוהבת לבלות חלק מימי שבת בפיג'מה שלי, שמאפשרת לי חוויה של מנוחה מהמרוץ. ובאמת אין שום רע בכך, לכולנו יש צורך לנוח. הבגדים שלנו יכולים להכניס אותנו לאווירת המנוחה ולאפשר לנו מרחב נעים לנוח בתוכו. אז פיג'מה אינה שלילית בהכרח. הבעיה העיקרית, היא שבניגוד לשבת, ההתמודדות עם וירוס הקורונה לא נמשכת יום וגם לא יומיים. נכנסנו לתקופה שהמרכיב העיקרי בה הוא חוסר ודאות. הזמן נמרח, סדר היום משתנה, והתגובה האנושית הבסיסית שלנו היא חרדה ומתח. ברגעים האלה, נראה שהפיג'מה לא משרתת את הצורך העיקרי, ודאות ושליטה.

מחקר בסין בדק את בחירת הפיג'מות של 200 צעירים וצעירות. המחקר מ-2007 מצא שהם משקיעים פחות אנרגיה וכסף בפריטים שקשורים למרחב הפרט. הפיג'מה מבחינתם היא פונקציונלית בלבד, ואפילו לא הכרחית. אם יש פיג'מה, מה שמעניין זה הבד והאיכות, ואילו המותג וארץ הייצור לא רלוונטיים עבורם. הנשאלים במחקר הזה נתנו משמעות סימבולית רק לפריטים שקשורים למרחב הציבורי, כאלה שמשדרים סטטוס ותדמית חברתית. במילים פשוטות, מה שאחרים רואים – שווה השקעה, ומה שאף אחד לא רואה – לא חשוב. התפיסה הזו מובנת לאור העובדה שבעולם שלנו סטיילינג נתפס כסממן חברתי, חיצוני לגמרי, שטחי לפעמים. הדגש על "מה חושבים" הופך את הסטיילינג לרלוונטי רק כשהוא מייצר תגובה מאחרים. הקטע בסטיילינג תרפי זה לתת את הדגש להבנה שלבגדים שלנו יש השפעה עצומה עלינו. כשנוצר פער גדול מאוד בין מרחב הפרט למרחב הציבורי, אפשר לראות מקרים של אנשים שמתלבשים בבית כך שאם מישהו ידפוק על הדלת בהפתעה, הם יברחו בבהלה להחליף בגדים. אם מדובר באירוע נקודתי אין בעיה, אבל כשמדובר בדפוס שווה לשאול – האם זה באמת משרת אותנו. אם יוצא לנו לבלות במרחב הביתי שעות רבות מהימים שלנו, בין אם אנחנו עצמאיות, עצמאיים או בגימלאות, שווה שיהיו לנו "בגדי בית". בגדים למרחב הפרט, שלאו דווקא נצא איתם החוצה, אבל כן קשורים לאישיות, לתפיסת הזהות ומאפשרים תחושה נעימה וראויה. בסטיילינג תרפי חשוב לשמור על הלימה בין הפנים לחוץ שלנו. דווקא בתקופה זו, שווה לכולנו לחשוב מה מתאים לנו ללבוש במרחב הביתי, כדי לתת לעצמנו מעטפת מגוננת, מעודדת, נעימה. בימי הקורונה – זה סטיילינג טיפולי.

פורסם ב

להתלבש בזמן משבר (1) – בגדי עבודה מהבית

הפוסט הזה נכתב בתקופה מבלבלת, מוזרה ומטרידה. תקופת וירוס הקורונה. כולנו בבתים שלנו, יחד עם ילדינו, אין צורך "להתלבש לעבודה" כי חלקנו עובדות מהבית וחלקנו לא בעבודה בכלל. אבל כולנו כן עובדות. עובדות בתוך הבית, בטיפול בילדים שלנו ובמשק הבית ובכל שאר המטלות והמשימות שאנחנו הנשים נדרשות להן כל הזמן. קל מאוד להישאב למצב הזה ולוותר על עצמנו. לטפל באחרים, ולעשות את זה מצוין, זה בדיוק החלק החזק אצל נשים. החלק שמעודדים בנו מגיל צעיר ממש. השאלה היא איפה זה משאיר אותנו. זה בדיוק הזמן שבו הפיג'מה או בגדי הבית המרופטים הופכים להיות מפתים יותר מאי פעם, זה בדיוק הזמן שבו האכילה שלנו משתבשת וכל שאר צרכי הטיפול העצמי שלנו גם. אנחנו נמצאות בתקופה של חוסר ודאות ולא ברור כמה זמן תימשך ההתמודדות הזו בבית. זה בדיוק הזמן להבין וליישם מה זה סטיילינג תרפי! על עצמנו. ואני עצמי עושה זאת מידי יום ביומו עכשיו.

ההבנה בסטיילינג תרפי מתחילה בכך שאנחנו מתלבשות בשביל עצמנו ולא רק בשביל מי שרואה אותנו. לבגדים יש משמעות עבורנו, ואם אנחנו לובשות בגדים שמשדרים לנו נחיתות, קושי או ויתור, אנחנו בעמדת חולשה. דווקא בזמנים האלה, חשוב לקום בבוקר, להתארגן פיזית ונפשית וללבוש בגדים שיעזרו לנו לעבור את היום הזה בטוב. בגדים שמשדרים תפקוד ונעימים לנו בגוף ובנפש. ברור שלא נלבש את בגדי העבודה שלנו, אבל חשוב שנמצא את "בגדי העבודה בבית" שלנו. אלה בגדים שמצד אחד יש בהם נוחיות בסיסית עבורנו ומצד שני אין בהם תחושה של תלישות מהחיים. בסטיילינג תרפי אין "נכון" ו"לא נכון" ואין מתכוני סטיילינג. כל אישה היא סטייליסטית של עצמה. אז אין בגד שנכון לכולנו עכשיו ללבוש אותו, וכל אחת מאיתנו צריכה למצוא איזה בגד יעזור לה להתארגן בתקופה המאתגרת הזאת.

אתמול לבשתי מעיל צהוב ומאיר של סטלה מקרטני, מעצבת שאני מאוד מתחברת לערכים שלה ומעוררת בי הרבה השראה. הצבע שימח אותי ועצם ההתלבשות השפיעה עליי לטובה ברגע של דכדוך מהחדשות סביבי. אלה לא בגדי עבודה עבורי, כי לא אלבש אותם בעבודה היומיומית שלי, אבל הרגשתי "לבושה", מאורגנת וההרגשה הזו עזרה לי להחליף את המחשבות שלי בחיוביות יותר ולהיות נוכחת. מה בגדי העבודה מהבית שלך? כיצד את יכולה לעזור לעצמך דווקא בתקופות כאלה? את מוזמנת לשתף אותי בקבוצת הפייסבוק "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות".  

סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיותhttps://www.facebook.com/groups/2624198070984133/
פורסם ב

תרפיה בסטיילינג – איך זה עובד?

לאישה שאני אוהבת יש משפט מיתולוגי -"כל סיבוב שלי בקניון חוסך לי שעה של פסיכולוג". אני תמיד צוחקת איתה, אבל היא רצינית. וכמוה עוד נשים רבות שמספרות לי שהעיסוק בלבוש מסיח את דעתן ומרים את מצב הרוח שלהן. אבל האם זו תרפיה?

פסיכולוג שהדריך אותי אמר לי פעם, "אנשים מטפלים בעצמם בכל דרך. אצל הספר, עם המנקה, בעבודה בגינה.." וזה נכון, טיפול עצמי מתרחש בדרכים מגוונות, ברמה יומיומית. אבל מה ההבדל בין חוויות מיטיבות כאלה לבין תרפיה באמצעות לבוש, סטיילינג טיפולי?

סטיילינג תרפי הוא תהליך, שמורכב גם מהחוויה הזו אבל יש בו הרבה מעבר. המשחק עם הבגדים הוא חשוב וחיוני, הוא מעודד יצירתיות, פתיחות לחוויה, גמישות מחשבתית ואי אפשר בלעדיו. אבל רק משחק לא מאפשר תהליך של סטיילינג טיפולי. התהליך אינו רק מבחוץ פנימה, אלא מתחיל מבפנים החוצה! סיבוב בחנות בגדים נעימה יכול לייצר התרגשות ועניין, ולפעמים זה בדיוק מה שאנחנו צריכות. חוויה חיובית עם בגד תמיד מרוממת מצב רוח, ולפעמים זה מספיק באותו הרגע. אבל התוצאה תמיד זמנית.

סטיילינג תרפי זה עולם שלם, שהולך ונגלה ומעמיק עם הזמן. זה תהליך שאנחנו ממשיכות לקצור את הפירות שלו ככל שהזמן עובר. זו העמקה ודיוק של מערכת היחסים שלנו עם הבגדים שלנו ועם עצמנו. הבגדים מקבלים תפקיד מרכזי, לא רק ככלי למשחק, אלא ככלי להיכרות עצמית, לשינוי דפוסי חשיבה, להפקת רגשות חיוביים שיעזרו לנו לצלוח את אתגרי חיינו. סטיילינג תרפי זו שפה שמחברת בין הפנים לחוץ, שמלמדת איך להשתמש בבגדים ככלי אמיתי ויעיל להתחבר לעצמנו יום יום ולעזור לעצמנו להתפתח בכל כיווני החיים. יש תרפיה בסטיילינג, והיא הרבה יותר מביקור בחנות.

פורסם ב

סטיילינג טיפולי או סטיילינג תרפי?

תחום חדש ומרגש נולד. אז מה זה בדיוק? ומה ההבדל בין סטיילינג תרפי לסטיילינג טיפולי?

סטיילינג תרפי זו גישה שעושה שימוש רגשי בבגדים. גישת סטיילינג תרפי רואה בסטיילינג כלי תרפויטי ומעצים, זה סטיילינג אחר ממה שאנחנו רגילות לראות בטלוויזיה ובעיתונים. בסטיילינג תרפי המטרה אינה להפוך נשים ליפות יותר או רזות יותר, אלא למחוברות יותר לעצמן. התכנים של הסטיילינג (לבוש לפי מבנה גוף, התאמת צבעים, משחק עם בגדים) מקבלים פרשנות מקצועית, פמיניסטית, מעצימה, וזה תרפי. אנחנו לא עוסקות בשאלה מהו הלבוש "הנכון" אלא מה הלבוש הנכון לך. לא מגדירות מה "יפה" אלא שואלות מה יפה בעינייך, והאם את מוכנה לראות ייצוגים נוספים של יופי. התהליכים שנשים ונערות עוברות בסטיילינג תרפי הינם טיפוליים במהותם, גם אם לא מתרחשים באופן פרטני או בקליניקה. סטיילינג תרפי היא גישה טיפולית אימונית ייעוצית, שבה סל שלם של כלים שניתן ליישם במסגרות מקצועיות שמקדמות התפתחות אישית והעצמה.

אז מה ההבדל בין סטיילינג תרפי לסטיילינג טיפולי? המונח סטיילינג טיפולי לא לגמרי ברור, אבל נפוץ. סטיילינג טיפולי הוא מונח שנולד מההבנה שמדובר בכלי טיפולי, כמו כלים אמנותיים נוספים. עם זאת, ההגדרה "סטייליסטית טיפולית" לא ברורה, ואפשר לדמות אותה להגדרה "מוזיקאית טיפולית". ההגדרה המדויקת הרי היא "מטפלת במוזיקה". ולכן ההגדרה המדויקת מכולן תהיה "מטפלת בסטיילינג תרפי". נשמע מסובך? כל תחום חדשני מאופיין בחבלי לידה והתפתחות, וזה לגמרי טבעי.

אבל סטיילינג תרפי לא מתרחש רק בקליניקה ולא רק אחת על אחת, ובכלל, את לא חייבת להיות אשת טיפול כדי להעביר את עצמך תהליך של סטיילינג תרפי. אם את רוצה לדעת יותר על התחום ולחוות תהליך רגשי עם הלבוש שלך, את מוזמנת לצאת למסע דרך הספר שלי, "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות".

הספר הוא מדריך שמאפשר לכל אישה להבין ולחוות כיצד סטיילינג יכול להיות תרפי. כל אישה יכולה להבין מה הסיפור מאחורי בחירות הלבוש שלה, ולייצר סיפור חדש. אני מאמינה בשינוי בהכוונה עצמית, וגם סטיילינג תרפי הוא תהליך אסטרטגי קצר מועד, שבו כל אחת יכולה להתאים את הלבוש שלה לאישיותה ולמטרות חייה בכאן ועכשיו. קראי עוד כאן. https://stylingtherapy.co.il/product/styling-therapy-book/

פורסם ב

סטיילינג רדוד ושטחי? יש סטייל אחר!

השיעור של חיי היה דווקא בבית הספר לסטיילינג, ולא בתוכנית הדוקטורט. דווקא שם הרגשתי שנפתחה לי דלת לעולם שונה לגמרי מכל מה שהכרתי, שמחבר אותי לחלקים הכי טובים בעצמי.

כשגדלתי, הייתי בטוחה שתשוקה לעיתוני אופנה ואקססוריז הם דבר בזוי שאין טעם להשקיע בו זמן ואנרגיה. ועד היום, הרבה מהנשים שאני פוגשת מרגישות שאם יצאו מהארון ויחשפו לעיניי כל את אהבתן לבגדים, תדמיתן כנשים אינטליגנטיות ועמוקות תתפוגג ותיעלם. האם זה כך?

עולם האופנה מבוסס על טרנדים ותפיסות חברתיות לגבי כל מה "שנכון" ואיך שאנחנו אמורות להתלבש. ברובו הוא מסחרי, ומרביתנו לא חשות התלהבות למראה דוגמניות שדופות ומכנסיים נמוכות. עם זאת, כולנו מתלבשות בבוקר, ורוצות להיראות טוב ולהרגיש טוב. אז האם העיסוק שלנו בלבוש הופך אותנו לרדודות וכנועות לטרנדים של האופנה?

התשובה היא – ממש לא.

אפילו נעמי וולף, הפמיניסטית מחברת "מיתוס היופי", מדברת על כך שלכל אישה יש את הזכות ליהנות מהנשיות שלה ולבחור את הבגדים והקישוטים שלה כאוות נפשה. ההנאה שלנו מסטיילינג לא גורעת נקודות ממנת המשכל שלנו ולא מעידה על כך שאיננו פמיניסטיות. אין קשר בין הדברים! ליהנות מהסטייל שלנו זה רק עוד פן אחד בחיים שלנו כנשים בעולם הזה, וזה עוד ערוץ לביטוי עצמי שכיום אין שום סיכוי שאני אוותר עליו.

ולמה סטיילינג היה השיעור של חיי?

כי הבנתי שלא רק שלא מדובר בפן שטחי וחסר משמעות, זהו כלי אדיר להתחבר לחוזקות שלי. כשיש הלימה בין הגרעין למעטפת, החיבור הפנימי רק מתעצם. כשהבגדים הם בהלימה לאישיות שלי, ובעיקר לחלקים שאני רוצה לפתח באישיות שלי, הם הופכים להיות שריון כשאני זקוקה לו, ליטוף מנחם כשמתאים לי. ובעיקר, מקור זמין לביטחון וכוח.

אז איך נסכם את המבוא לשיעור הסטיילינג הפמיניסטי הראשון?

  1. אל תוותרי על רצונך וזכותך הבסיסית ליהנות מהבגדים שלך ולהתלבש באופן שמבטא אותך במדויק.
  2. לעולם אל תתנצלי על אהבתך לסטייל, ביגוד או כל אלמנט אחר בנשיות שלך.
  3. אם את לא מחוברת לבגדים שלך ואין לך מושג איך לעשות זאת, דעי שבכמה שיעורים פשוטים את יכולה ללמוד את השפה של הסטיילינג, ושהמשפט "או שיש לך את זה, או שאין" הוא טעות מצערת.
  4. אם את כבר מחוברת לבגדים שלך ואוהבת אותם, זה הזמן להפוך אותם לכלי עבורך וללמוד כיצד להשתמש בהם לטובתך. חקרי את הקשר בין הסטייל שלך לאישיות שלך וחשבי אילו תכונות ומשאבים בתוכך הסטייל יכול לבטא ולפתח עוד.
פורסם ב

מטפלת בסטיילינג? סטייל תרפיסטית? מה זה? – תחום חדש נולד

מגיל צעיר מאוד ידעתי שאני נמשכת לתחום הטיפול. הסקרנות שלי לגבי עולמם הפנימי של בני אדם, הניתוח הפסיכולוגי הבוגר – מידי שערכתי למבוגרים שמסביבי, ולבסוף העובדה שקראתי את כל הספר "מבוא לפסיכולוגיה" של אבנר זיו בגיל 13.. כל אלה הובילו לבחירה הטבעית בעבודה סוציאלית קלינית. אבל סטיילינג לא היה השדה המובן מאליו עבורי, למרות שנחשפתי לאופנה בבית ילדותי. החיבור בין סטיילינג לטיפול הגיע אצלי בגיל מאוחר, ופיתחתי אותו לשפה מקצועית טיפולית בעקבות החוויה שלי עצמי והמחקר שבא בעקבותיה.

מאז שיצאתי עם סטיילינג תרפי לעולם, פונות אליי נשים שהחיבור שלהן לסטיילינג טבעי יותר או פחות, אבל המשיכה שלהן לתחום ברורה. נשות טיפול, ייעוץ, אימון וחינוך שמבקשות לגעת בעולם הסטיילינג אך חשות שסטיילינג רגיל לא מבטא את התוספת הייחודית שמאפיינת אותן. נשים שלא מחפשות את התואר "סטייליסטית" או "מלבישה" אך רוצות להכיר היטב ולהשתמש בשפת הסטיילינג בעבודתן. להן מיועד קורס סטיילינג תרפי.

קורסי סטיילינג תרפי מעבירים את הבסיס התיאורטי, המחקרי והסדנאי שעוסק בקשר בין הלבוש לבין האישיות ודימוי הגוף של נשים. הקורסים מבוסס על חומרים ותרגולים שאותם הבוגרות יכולות ליישם בעבודתן. זהו קורס הכשרה לנשים שמעוניינות בכלי יצירתי בארגז הכלים המקצועי שלהן. תכני עולם הסטיילינג הרגיל מובאים בקורס הזה, אך מתוך חשיבה ביקורתית וראייה מקצועית שכוללת התאמה של תכנים ספציפיים לאוכלוסייה שאליה אנו מגיעות. למשל, סביר להניח שעם נערות, שהגוף שלהן עדיין מתפתח ודימוי גופן לעתים שברירי, לא נמהר לעבוד בכלי של התאמת לבוש למבנה גוף.

עבורי קורסי סטיילינג תרפי הן הזדמנות נפלאה להעביר את המסרים והתובנות מהעבודה והמחקר, ולהפיץ את עולם התוכן הזה לעוד נשים ונערות. בקורסים אני זוכה לפגוש נשים מעוררות השראה, שעוברות יחד תהליך מרגש באווירה חיובית ותומכת. גם עבורן וגם עבורי, הקורס הזה הוא מפגש יצירתי ומהנה בין האישי למקצועי. אני שמחה לומר שכיום בוגרות סטיילינג תרפי מיישמות את התכנים במסגרות טיפוליות וחינוכיות שונות, ואט אט מתפתח תחום חדש ומרתק.

נשות טיפול, אימון, ייעוץ, שמעוניינות לקבל הכשרה ולפתח את התחום הזה בעשייה ומחקר, מוזמנות להצטרף אליי למסע הזה. יחד נבנה קהילה של סטיילינג תרפי.

פורסם ב

מה אומר עלינו הג'ינס שלנו?

נשים מספרות לי שכשהן יורדות במשקל הן נוהגות לקנות זוג מכנסי ג'ינס במידה קטנה יותר לחגוג את "ניצחונן". עבור נשים אלה, הג'ינס הוא סמל לרזון ונעורים. מצד שני, יש נשים שבוחרות בג'ינס דווקא כשהן במצב רוח רע! כך מצא מחקר באנגליה (Pine, 2012). גם פה בישראל גיליתי שנשים שבוחרות באופן קבוע בג'ינס מעוניינות בעיקר להסוות את הגוף שלהן (סטולובי, 2018).

אז האם הג'ינס הוא פריט "שמח" בארון או להיפך? לא פשוט להסביר את הסתירה הזו.

פרופ' פיין טוענת שג'ינס הוא מה שאנחנו לובשות כשאנחנו מדוכאות ופחות משקיעות. אני מציעה להתייחס לסוג ולאופי של הג'ינס שנבחר. הבחירה בצבע, גזרה, אורך, מידה היא שמכתיבה את התחושה של האישה בתוך הג'ינס הזה. לעתים זה יהיה ג'ינס חלומותיה, ולעתים תרגיש שיצאה ידי חובה עם ההתלבשות הבוקר. בכל מקרה, לא כל ג'ינס מחמיא ללובשת, ולעתים קרובות התחושה של ההסוואה היא אשליה.

הג'ינס הוא דוגמה טובה לעקרון בסיסי בסטיילינג תרפי – הפרשנות לבגד היא תמיד אישית. בגד שמסמל שחרור ומיניות עבור אישה אחת יכול לסמל פשטות והשתלבות ברקע עבור אחרת. קשה לקטלג סגנונות לבוש מדויקים, כי כל פריט לבוש יכול לקבל "אופי" אחר, בהתאם לאופיה ובחירותיה של האישה שלובשת אותו. למשל, קייט מידלטון היא אישה שיכולה להפוך גם ג'ינס סקיני לפריט קלאסי בעליל.

אז מה אומר עלינו הג'ינס שלנו? לשם פיצוח השאלה "הקיומית" הזו, צריך להתחיל בהבנה מה משמעות הג'ינס עבורנו. האם זה פריט חובה, ונפוץ במלתחה שלנו, או שאולי הוא פשוט מידי לטעמנו ולא מדויק לצרכינו? באיזה ג'ינס אנחנו בוחרות ולמה? מתי אנחנו בוחרות ללבוש ג'ינס ומה הקשר למצב הרוח שלנו?

אני רוצה לסכם בווידוי מרגש, של אישה שבעבר לבשה בעיקר ג'ינסים וכיום ממעיטה בכך. האישה הזו היא אני. בעבר, היה ברור לי שג'ינס הוא הפריט הטבעי עבורי. לא מתאמץ, מתאים כמעט לכל אירוע, ולא הייתה לי בעיה למצוא ג'ינס למידתי. בעקבות הלידות שעברתי, ובעיקר בעקבות סטיילינג תרפי, הבנתי שג'ינס לא מדויק לצרכיי. הוא פשוט מידי, אין בו ייחודיות, ובעיקר קשה לי לאכול כשאני לובשת אותו! כיום הג'ינסים בארון הבגדים שלי התמעטו, וגם הגזרה שלהם השתנתה (גזרה גבוהה, ואם אפשר גם לא סקיני). התהליך שלי מדגים את התובנות שמגיעות בעקבות סטיילינג תרפי, שבעקבותיהם כל אישה יכולה לחשוב מחדש על הפריטים בארון שלה. ההרגל שלנו ללבוש דבר מסוים כל פעם במשך שנים, לא אומר שזהו הפריט הטוב ביותר עבורנו. לפעמים דווקא אותה חצאית או שמלה, יכולה לעבור פרשנות מבגד "מתאמץ", "שונה", "לא יומיומי", לביטוי המדויק ביותר למי שאני.