תגית: סטיילינג במקום דיאטה

הכל מתחיל בבית. שם מתעצב הקשר הבלתי נמנע בין בגד, גוף ויופי.

יום המשפחה זה זמן מעולה לעצור ולחשוב על הדרכים הנסתרות בהם הבגדים נוכחים בקשרי המשפחה שלנו. לפעמים הם כמו חוטים מחברים, שמחזקים את הקשר. לפעמים בדיוק להיפך, הם פורמים את האינטימיות והופכים אותה לכעס, לתסכול וביקורת הדדית.

בתקשורת אוהבים להראות לנו אימהות ובנות דומות כמו שתי טיפות מים, אבל במציאות אנחנו שונות. דורות שונים, טעמים שונים וגם מראה שונה לפעמים. ועם השונות הזו צריך לחיות.

קונפליקטים סביב לבוש מופיעים כשאחד או שני הצדדים מושך לכיוון שלו, "אני יודעת איך ילד/ה בגילך אמור/ה להתלבש". גם הבת עצמה יודעת איך האמא "צריכה להתלבש", הרי לכל אחת מהן טעם משלה!

"אני מסתכלת עליה מסתכלת עליי ויודעת מה היא חושבת – השמנת"

את המשפט הזה שמעתי מאישה בשנות הארבעים שלה, שעד עכשיו מתייחסת לביקורים אצל הוריה כמעיקים בגלל המבטים וההערות של אמה כלפי אופן הלבוש שלה והמראה שלה.

אחד המסרים הכי חשובים בסטיילינג תרפי, זה לא להעיר וגם לא לייעץ אם הצד השני לא מעוניין בכך. נכון, לפעמים זה מאוד קשה, אבל אנחנו צריכות להחליט איפה עובר הגבול ואם הגבול באמת נחצה – רק אז להתערב.

אז מה להגיד?

לדבר על הבגדים ולא על הגוף.

אפשר להגיד "במשפחה שלנו לא מתלבשים ככה", אפשר לומר "הבגד הזה מאוד לא לטעמי".

כן להגיד, רק אם נשאלתי – אני אוהבת יותר את הבגד שלבשת אתמול.

לא להגיד, בשום מקרה – הבגד הזה נראה עלייך רע / מבליט לך…

הדרמה הכי חזקה בין אימהות לבנות, אבל יש עוד קשרים בבית.

גם אחים ואחיות מנהלים קשרים מורכבים שיכולים להתבטא בדיבור על לבוש. אחיות יכולות להיות דומות זו לזו ואף לחלוק בגדים או להיפך, "לרדת" אחת על השניה כשכל אחת יודעת "איך צריך".

גם אבות משפיעים על הבחירות של הבנות והבנים שלהם, ואמירה של אבא יכולה לחזק או לפגוע בדימוי גוף או ביטחון. יש בנות שמספרות לי כמה ביטחון קיבלו מהאבות שלהן ויש כאלה שמספרות על אבות שהיו שוטרי המזון והלבוש בבית.

יום המשפחה זה זמן מעולה לחשוב – מהי נורמת הדיבור בבית שלנו סביב בגדים? איך אפשר לתמוך ולגלות רגישות לשונות בינינו דרך הבגדים? אפשר להיעזר בכלים מעולם הסטיילינג הטיפולי כדי לחזק את החוטים המשפחתיים.

בערוץ היוטיוב שלי יש כמה סרטונים שמוקדשים ממש לנושאי המשפחה בראייה של סטיילינג תרפי.

השיחה עם עינת נתן – הורות וסטיילינג תרפי

השיחה עם הילה פינקלשטיין – על יחסי אימהות, בנות וסטיילינג תרפי

השיחה עם מעין קרת – על דימוי גוף וסטיילינג תרפי

השיחה עם ורד יפה חאיק – דיאטנית – על השמנה וסטיילינג תרפי

את כל הסרטונים האלה וסרטוני סטיילינג תרפי נוספים ניתן למצוא בערוץ היוטיוב ד"ר טלי סטולובי – styling therapy, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ! וכתבו לי מה הכי הייתן רוצות לראות וללמוד עוד על עולמות התוכן של סטיילינג תרפי.

מערכת היחסים שלנו עם הבגדים שלנו היא חלק משמעותי בחיים שלנו.

יש תקופות בהן אנחנו עסוקות יותר בבגדים שלנו ויש תקופות שפחות, אבל הבגדים תמיד שם, מלווים אותנו. לפעמים הבגדים הם כלי לעידוד, טיפוח עצמי, לפעמים הבגדים הם מקור לתסכול ומאמץ.

אנחנו לא יכולות להימנע ממערכת היחסים הזו! אנחנו מתלבשות יום יום, אפילו בתקופת הקורונה ובתקופות אחרות בהן אנחנו בבית, כמו "חופשות" לידה.

בדרך כלל היחס לבגדים הוא טכני – המטרה היא למצוא בגד "מחמיא" שאראה בו טוב. לפעמים התהליך נעים ולפעמים פחות. הנעימות הזו קשורה ליחסים עם הגוף, להיסטוריה של הסטייל האישי, מה שחוויתי ולמדתי בבית וכל העמדות שאני מחזיקה כלפי בגדים, נראות ויופי. כאן בדיוק מתחיל הטיפול בסטיילינג.

יש כאן הזדמנות לחקר עצמי מרתק ויצירתי שמוביל לפריצות דרך בביטוי העצמי שלנו. אנחנו משתמשות בבגדים כדי להניע תהליך פנימי וחיצוני כאחד.

טיפול בסטיילינג, כלומר סטיילינג תרפי, משנה את הראייה על הבגדים מן היסוד. ההבנה היא, שהבגדים הם שיקוף של מי שאנחנו והרגשות שלנו כלפי עצמנו, הגוף שלנו, והעולם סביבנו. אנחנו מתחילות בשאלה – למה אני מתלבשת כמו שאני מתלבשת? מה בחירות הלבוש מספרות עליי? וכך צוללות לעומק. הסטיילינג הוא הכלי.

דרך המבט על הבגדים אנחנו מתבוננות על עצמנו. המטרה אינה לשפץ את המראה שלנו, אלא להשתמש בבגד ככלי טיפולי – להתחבר אל עצמנו ברמה עמוקה יותר, לעשות אינטגרציה בין הפנים שלנו לחוץ שלנו. נשים אכן חוות את עצמן יפות יותר בעקבות התהליך אבל זו לא המטרה. זה קורה כי כשאישה מרגישה מחוברת לעצמה, היא בוחרת את הבגדים שלה ממרחב של מודעות ושליטה, ואז היא אוהבת את התוצאה האסתטית. אבל האסתטיקה היא לא המטרה! היא חלק מהתהליך.

אפשר לדמות את הטיפול בסטיילינג ללמידה חדשה של אורח חיים בריא לעומת דיאטת כסאח. לפעמים נשים מחפשות מתכון לדיאטה, הן רוצות שמישהי תגיד להן בדיוק מה לאכול ובאיזו שעה, והמטרה היא אחת, לרדת במשקל. גם בסטיילינג, לפעמים נשים מחפשות מישהי שתסדר את הארון שלהן, ותגיד להן – את הבגד הזה זרקי (אבל האם כל כך פשוט להיפרד מבגד?). היא תגיד להן, קחי רשימה של עשרה פריטי חובה, קני אותם. שלבי את הפריט הזה עם זה, ותוסיפי שרשרת. טכני, קצר, מוגמר. האמנם? של מי התהליך הזה? ומה קורה בעונה הבאה? האם שוב צריך להזמין סטייליסטית?

אז אם אני ממשיכה עם הדוגמה מעולם הדיאטות, אם אני מבינה שדיאטה לא עובדת לטווח הארוך, כי בטח אעלה את כל המשקל חזרה, אני מבינה שאני צריכה להשקיע יותר זמן וסבלנות בלמידה של כלי חדש, הבנה חדשה, שישארו איתי כל החיים. הכלי הזה הוא גם מותאם לי באמת, ולא מנסה להפוך אותי למישהי אחרת, חטובה ואופנתית יותר.

זה בדיוק טיפול בסטיילינג / סטיילינג תרפי.

אם אני לומדת מה עומד מאחורי בחירות הלבוש שלי ואיך לבחור מדויק לי, כפי שאני, יש לי כלי לכל החיים. הכלי הזה פשוט אבל נדרש זמן ללמוד אותו, ובעיקר שינוי תפיסה. אני לומדת שכשאני בוחרת בגד אני צריכה לשאול איך אני רוצה להרגיש? מי אני רוצה להיות? מה אני רוצה להפיק מעצמי? ואז – איך הבגדים יכולים לסייע לי בכך? (ולא – איך זה נראה? מה יחשבו על זה? האם "זה בסדר"?)

סטיילינג תרפי זו גישה שרואה בבגד כלי לפריצת דרך והתפתחות. זה טיפול שמתאים לכל מי שרוצה חיבור רגשי מעצים עם הבגדים שלה או שלו. כל מי שמוכנה להתבונן בעומק הבחירות שלה ורוצה להפוך את הבגדים לכלי יומיומי לעזרה עצמית והתפתחות אישית ומקצועית.

התהליך לרוב קצר וממוקד, זה טיפול קצר מועד באמצעות הבגד.

אם טיפול בסטיילינג / סטיילינג תרפי מדבר אלייך, כתבי לי. אני או אחת בוגרות קורס סטיילינג תרפי נלווה אותך במסע שלך עם הבגדים. זה לא יהיה רק סטיילינג. זה יהיה סטיילינג תרפי. והשינוי יהיה מבפנים החוצה.

מה הקשר בין דפוסי האכילה שלנו לדפוסי הלבוש שלנו?

ככל שניסיתי לדבר עם נשים על הבגדים שלהן, שמעתי שוב ושוב אותם דברים – ביקורת על הגוף, האכילה, הדיאטה. כשדיברתי על חולצה, הן דיברו על גודל הבטן. כשהצעתי לנסות חצאית, שמעתי על עובי ירכיים. ותמיד אותו משפט – "עד שלא ארזה" לא אצליח באמת להתלבש..

הקשר ההדוק הזה בין הבגד לגוף עובר גם דרך האכילה שלנו. אבל האם אי פעם עצרנו לשאול  – מה הקשר בין איך שאכלנו היום הזה לבין מה שלבשנו?

תקופות בהן אנחנו אוכלות יותר מכפי שאנחנו באמת צריכות, או אוכלות בצורה שגורמת לנו סבל, מאופיינות באכילה רגשית. אכילה שלא מונעת מרעב פיזי אלא מצרכים רגשיים. אכילה רגשית היא תופעה אנושית שכיחה ולגיטימית וזה לא אומר שמשהו בהכרח בעייתי. מי לא מנשנשת במפגש חברות גם כשהיא לא רעבה? מי לא אוכלת ארוחת ערב משפחתית גם אם הבטן שלה לא בדיוק מקרקרת? אכילה רגשית הופכת לבעיה כשהיא גורמת לנו סבל, וכשהיא בלתי נשלטת.

הקורונה היא דוגמה מצוינת לתקופה של אכילה רגשית וגם לקשר הזה בין אכילה לבגדים. בתקופת הבידוד היינו בסיטואציה חריגה ומעוררת חרדה, בה נדרשנו גם לבשל יותר. ברור שזו תקופה שונה בתוך מערכת היחסים עם האוכל, שגם ככה מורכבת יותר אצל נשים. הקשר החזק בין נשים ואוכל (ולצערנו גם הפרעות אכילה) מבוסס על כך שלרוב אנחנו "ספקיות" המזון, הרי זה מתחיל כבר עם ההנקה. אמא נתפסת כמקור ההזנה הפיזית והרגשית, ומערכת יחסים שלמה נרקמת בין אוכל לרגשות ויחסים. פה העניינים מתחילים ממש להסתבך, אבל אם נתמקד בתקופת הקורונה, מלבד הבישול והזמינות של האוכל, רבות מאיתנו ויתרו על הסטייל. מי צריכה להתלבש כשהיא לא יוצאת מהבית? וגם אם היא עובדת פה ושם, רואים רק את הפנים על המסך של הזום! אבל מה המשמעות של הוויתור על טקס ההתלבשות בבוקר? מה משמעות הבחירה בבגדים רחבים, בגדי בית או פיג'מה? האם הבחירה הזו יכולה להשפיע על דפוסי האכילה? מאוד. בטח ובטח על אכילה רגשית. אבל הקשר הזה לא קיים רק במצבי קיצון כמו בידוד בקורונה, הוא קיים מידי יום ובמיוחד בתקופות בהן עלינו במשקל והתבאסנו מעצמנו. 

סטיילינג תרפי זו שפה שעוסקת בקשר שלנו אל הגוף ואל הנפש, דרך הבגדים. הבגדים הם שפה שמבטאת את כל זה אבל גם משפיעה על כל זה. לבחירות הלבוש שלנו יש השפעה על איך שאנחנו רואות את עצמנו, חוות את הגוף שלנו וגם אוכלות!

סטיילינג טיפולי מחבר את עולמות האכילה, הלבוש והנפש.

אם את רוצה לדעת עוד, כתבי לי.

איך תרגישי אם הבת שלך תבחר ללבוש חוטיני? האם תדברי איתה על כך? מה תגידי לה?

אימהות מרגישות אחריות עצומה לגבי הלבוש וההתנהגות של הבנות שלהן. במחקר שערכו שתי סטודנטיות במכללה לחברה ואמנויות, שרון אפשטיין ספיר ומירב מזוז שוורץ, הן ישבו לראיונות עם שמונה אימהות למתבגרות ושמעו כמה האימהות מתייסרות בדילמות בנושאי לבוש, גוף ומיניות. רציתי לדבר על כך עם הילה פינקלשטיין, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית. הילה התחילה מהאקסיומה הברורה – לא פשוט לנו לדבר עם הבנות שלנו על כל דבר, בטח ובטח על בגדים ומיניות. כולנו אומרות לעצמנו שלא נהיה כמו האימהות שלנו, אבל מתנהלות עם העברות בין דוריות שלא מצליחות להימלט מהן. אם האימהות שלנו "חפרו" לנו על האוכל, הלבוש או כל נושא אחר – אנחנו יכולות לומר שלא נעלה את הנושא. אבל זה לא פשוט לנו, כי בתוכנו הדילמות מייסרות. ולמה בעצם? כי למרות שאנחנו ב-2020, עדיין לאימהות יש קשר ייחודי וטעון עם הבנות שלהן, מעצם זה שאנחנו מלמדות אותן על נשיות ותפקוד בעולם. בנושא החוטיני, זה מאוד תלוי תרבות והקשר. יש אימהות ובנות שיכולות ללכת לבחור יחד חוטיני, וישנן כאלה שלא ידברו על הנושא לעולם. בסטיילינג תרפי נשאל, מה החוטיני הזה מסמל, וננסה לנהל "דרכו" שיח מודע ומקרב, יחד עם הקושי.

הילה מדברת על הדינמיקה אם – בת לאורך השנים, ונותנת כדוגמה סצנה מהסדרה "אלה הם חיינו" (This is us), בה רואים אם ובת משוחחות בחדר המתנה בבית החולים, בסיטואציה אינטימית. הבת אומרת לאם כמה היא חוששת לאכזב אותה, כמה ביקורת היא חווה ממנה. האם משתפת כמה לה עצמה היה קשה מול אמא שלה וכמה היא מנסה להתנהל אחרת, ולא מצליחה. זו אחריות שלי, היא אומרת לבת שלה. הילה מחדדת את הקושי של הבת השמנמנה מול אמא יפיפייה, רזה, עם זוגיות מוצלחת במיוחד. הקושי יכול להימשך כל החיים, אבל למרבה השמחה יש צמתי חיים שמעודדים חמלה והתקרבות בין אימהות לבנות, כמו נישואים, היריון והמעבר לאימהות.

סטיילינג תרפי זו שפה שמחברת אימהות ובנות ומעלה על פני השטח את הדיאלוג והקשר. אפשר להתקרב להיות האימהות שאנחנו רוצות להיות, דרך השיח שלנו עם הבנות שלנו על בגדים. בסטיילינג טיפולי העיקרון הוא לא להחליט עבורן, אבל כן לשמש עבורן דוגמה. לדבר על הדברים, לא להסתיר את דעותינו בכוח ובטח לא לשקר, אבל כן לאפשר להן את השוני מאיתנו ולהבין שהטעם שלנו לעולם יהיה שונה. דורות שונים מתלבשים אחרת, חושבים אחרת, והמחשבה שהבנות שלנו יתלבשו תמיד לטעמנו לא מציאותית.. בשיחה אני משתפת באופן אישי את הקושי שלי מול בחירות הלבוש של הבת שלי. כבר בגיל שמונה ברור שהטעם שלנו שונה לגמרי..

סטיילינג תרפי זו גישה שחותרת ליכולת לביטוי והגדרה עצמית דרך בחירות הלבוש. ביכולת שלנו לקבל את השוני והייחודיות של הבנות שלנו אנחנו מאפשרות להן לגבש את הקול הייחודי שלהן, להתנסות עם הבגדים שלהן ולהיות מי שהן, תוך ידיעה שאנחנו תמיד שם בשבילן. לאורך כל השיחה הילה דיברה על היכולת לחמלה, שהיא החיבור בין אימהות לבנות, פחות ביקורת ויותר קבלה. זה הזכיר לי ציטוט מצחיק אבל נכון מהמחקר על אימהות, בנות ולבוש, שהולך ככה: "אני אומרת לעצמי, תנשמי, תחשבי שהיא אישה זרה בת שמונים, את נחמדה אליה!".

בואו לשיחת סטיילינג תרפי עם הילה, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי, וכתבו לי מה מעניין אתכן לראות!

להתלבש כמו המורה שאת רוצה להיות! איך? לשם כך הזמנתי לשיחה את מירב לויטה עזני, מורה שמתלבשת כמו שהיא רוצה להיות. מירב מספרת על התהליך האישי שעברה עם בגדים ואיך הוא השפיע על התפקוד שלה בכיתה ועל הנראות המקצועית שלה. היא קיבלה פידבקים והזדמנויות רבות יותר מעצם זה שהיא התלבשה אחרת! כי הבגדים שלה השפיעו על אופן הביטוי שלה בעבודה.

מירב היא מורה ותיקה, מנחת קבוצות וגם בוגרת קורס סטיילינג תרפי. השילוב המקצועי הזה מאפשר לצלול איתה לשיחה שהופכת את התיאוריה של סטיילינג תרפי – לפרקטיקה של סטיילינג תרפי. איך בגדים באמת יכולים לעזור לנו בעבודה? מירב מדברת על הצבע של הבגדים, על אקססורי קטן, על להחליף את הג'ינס והטישרט במשהו שהיינו שמחות ללבוש גם מחוץ לשעות העבודה. אנחנו לא מדברות על מהפך  – אלא התפתחות. הרעיון הוא להתחיל להשקיע מודעות רבה יותר באופן הלבוש לעבודה, בצורה שתקדם אותנו להרגיש טוב, לתפקד טוב, וגם לשדר נראות בהתאם ליכולות שלנו.

השיחה עם מירב התקיימה לכבוד הראשון לספטמבר, אבל לבוש של מורות רלוונטי תמיד. הוראה זה מקצוע עם שחיקה גבוהה ביותר, והבגדים יכולים לסייע למורות להמציא את עצמן מחדש ולהביא את עצמן ביצירתיות ומקוריות לתפקיד הזה. מירב רואה בהוראה מקצוע שיש בו אהבה, מנהיגות ואחריות עצומה על חיים של ילדות וילדים. היא מספרת איך הבגדים השפיעו על תגובות התלמידים והתלמידות אליה, והפכו להיות כלי בתקשורת הבינאישית איתן.ם.

סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית, אימונית, ייעוצית, חינוכית, וגם צוותי הוראה יכולות לשלב סטיילינג טיפולי בעבודה החינוכית. סטיילינג טיפולי במסגרת חינוכית בא לידי ביטוי בלבוש מודע של צוות ההוראה עצמן, בשיח סביב לבוש בין הצוות לבין התלמידות והתלמידים, ובהיותו כלי להעלאת מודעות וחשיבה ביקורתית בריאה. זה כלי לדבר עם התלמידות והתלמידים על מי שהם, על ההשפעות החברתיות, על המסרים המתקבלים.

תודה למירב על שיחת סטיילינג תרפי נוספת בימי קורונה, שהתקיימה בתחילתה של שנת לימודים יוצאת מגדר הרגיל. בתגובות לשיחה, אחת המגיבות כתבה, כי השיח על בגדים מצליח לנרמל ולהכניס רוח חיובית ביום לא פשוט ולא רגיל. זו התרפיה של הסטיילינג. תחום שמכניס יצירתיות ומשחק בחיי היום יום.

לשיחה עם מירב הנהדרת, לחצו כאן!

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי לתכנים, ואשמח לדעת מה דעתכן!

מאירה גולדברג ברנע היא סופרת מצליחה ואישיות מיוחדת, והמסע שלה עם בגדים מדגים סטיילינג תרפי. מכיוון שמאירה היא המומחית הכי גדולה לענייני עצמה, אני מתחילה מציטוט שלה –

"כל חיי הרגשתי שמנה ומכוערת. לבשתי בגדים בלי לפתח סגנון משלי, בעיקר חולצות שחורות גדולות או שמלות שחורות גדולות. תמיד קנאתי במי שלובשת צבעוני ומגניב. וידעתי שאני לא יכולה. לפני כמה שנים ירדתי במשקל באופן דרמטי והצלחתי להחזיק במשקל הזה שנה בלבד. בשנה הזו התלבשתי מאד יפה עם שמלות ופיתחתי סגנון אישי ואז כשעליתי הכול בחזרה, נכנסתי לדיכאון, כי חזרתי לשחור ולמדכא ולגדול…. עד שבגיל 40 מצאתי את עצמי, החלטתי שגם אם אני גדולה זו לא סיבה ללבוש בגדים מפעם, גדולים וחסרי ייחודיות. מצאתי את הצבע ואת המגניבות בחיים.

זה היה מסע קשה אבל היום, למרות שאני מתה לרדת עוד חמישה קילו, בחיים לא תשמעי אותי בוכה שאני נראית רע או שאין לי מה ללבוש. תמיד יש לי מה ללבוש! ואני תמיד נראית ומרגישה טוב."

ככה, חץ לתוך הלב. מאירה מביאה את השיח הפנימי של נשים עם משקל גוף ובגדים. בשיחה שלנו, אנחנו מדברות על המפגש הזה עם עולם האופנה, כשאת במידה "גדולה" יותר ממה שלחנויות יש להציע. והמוכרת מסתכלת עלייך במבט כזה מרחם. כמה זה קשה להיות תמיד המידה האחרונה ואיזו תגלית זו למצוא חנויות ומעצבות שמאפשרות טווח של מידות וביטוי עצמי דרך בגדים. מאירה מדברת על קרן שביט ועל אופנת פיפה כגילוי ששינה את חייה אבל אומרת, זה לא חייב להיות יקר. יש הבנה מסוימת שמגיע לי להתלבש בצורה שעושה לי טוב, וכשאני מוצאת את הדרך לעשות זאת – אני קונה לעצמי. אני מסכימה מאוד עם מאירה. הגילוי שלה היה דרך מעצבות מסוימות שאיפשרו לה פתרון קונקרטי.

בחיבור לסטיילינג טיפולי, מעבר לפתרון הקונקרטי יש הבנה רגשית עמוקה – זכותי להתלבש בשביל עצמי, להתלבש יפה וטוב בעיניי, בכל משקל שאני נמצאת בו. הבגדים יכולים לתת לי ביטחון ולעטוף אותי בצורה מכובדת בכל רגע ורגע בחיי, בלי קשר למספר על המשקל.

ובהזדמנות זו, המלצה חמה – הפסיקו להישקל. זה לא עוזר לנו במערכת היחסים עם האוכל. סטיילינג תרפי זו גישה שעושה את החיבור בין בגדים לאוכל ושאר התחומים בהן אנחנו בוחרות ולומדות לדייק את עצמנו למי שאנחנו כאן ועכשיו, ולא למדוד את עצמנו בהתאם לכללים של אנשים אחרים.

מאירה הנפלאה מראה תמונות שלה באירועים פומביים שונים, היא עומדת מול קהל, מצטלמת לידיעות אחרונות, והבגדים שלה נותנים לה כוח. אחר כך היא מספרת על התספורת שלה, בהשראתה של אישה שעבדה עימה, ולקח לה זמן להעז. מהרגע שהעזה התספורת נתנה לה נחמה והשלמה עם השיער שלה, שאף איתו יש למאירה מערכת יחסים סוערת. החיים שלי סוערים ורגשיים, היא אומרת, ונראה שגם הצבעוניות שהיא בוחרת בה מבטאת את זה בצורה מדויקת.

שיחת סטיילינג תרפי שנעה בין צחוק לבכי. מומלצת הכי שיש. צפו במאירה בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי! זה שווה את זה.

סטיילינג תרפי לנערות  – זה חיבור טבעי! נערות חיות את הנראות שלהן בצורה עוצמתית ודרך העיניים של חברותיהן. נערות עסוקות בשינויי הגוף ובסערות רגשיות על רקע הניסיון להבין "מי אני", "מה אני רוצה באמת", והצורך הטבעי להרגיש אהובה ושייכת. לכן הקשר הרגשי עם הבגדים הוא כל כך רלוונטי, וזה הרי הבסיס לסטיילינג טיפולי.

ביקשתי לשוחח על נערות, בגדים ודימוי גוף עם האחת והיחידה בתחום הזה – מעין קרת. מעין היא דוגמנית על לשעבר, יזמית פעילה בתחום דימוי גוף חיובי, שעובדת כבר שנים רבות עם נערות. מתוך נסיונה המקצועי העשיר מעין אמרה משפט חשוב – בהתבוננות שלנו עליהן, הרי אנחנו מחזיקות ברקע את עצמנו. אילו נערות אנחנו היינו?

מעין מאמינה שהעיסוק שלה עם נערות בא מהמקום האישי שלה, החוויה שלה כנערה. הרצון שלה לגונן ולסייע בא מהחוויה הקשה שלה כנערה שהייתה "רזה מידי" וחוותה קשיים מכל מיני סוגים. אני סיפרתי על החוויה שלי כילדה ונערה "שמנה מידי" ועל המחירים החברתיים הכבדים ששילמתי. להיות נערה זה כואב! אפילו שנים רבות אחר כך. הזיכרון עודנו חי.

מעין סיפרה על העיסוק של נערות במין השני, הרצון שיאהבו אותן. היא אומרת להן שאם הן יהיו חזקות ובטוחות בעצמן, הבנים יחפשו אותן ולא להיפך. מעין מספרת שבתקופתנו נערות מכירות היטב חומרים על העצמה ודימוי גוף בריא. האתגר הוא הפנמה של החומרים האלה, איך להפוך את הסיסמאות על דימוי גוף בריא למשהו שהן מבינות באמת ומוכנות להפנים. הכלי כמו תמיד הוא חשיבה ביקורתית, בדיוק כמו בסטיילינג תרפי.

בעבודה על דימוי גוף חיובי השאלות הן – מי ומה מכתיב לי מה "יפה" ו"נכון"? הרעיון הוא להבין שבחירות שנתפסות כאישיות מאוד אינן אישיות בכלל, הן תוצר של החברה והמסרים הסביבתיים שאנחנו גדלות אליהן. פעמים רבות המסרים האלה משאירים לנו מרחב מאוד מצומצם, בטח אם אנחנו שונות או הגוף שלנו שונה ממה שנתפס כמקובל ורצוי. סוגיות אלה מתחברות לעולם הסטיילינג הטיפולי הדרך השאלות למה אני מתלבשת כך, מה הבחירות שלי מביעות ומה משפיע עליי.

השיחה המרגשת שלי עם מעין נוגעת באישי ובמקצועי. חוויות החיים שלנו, גם כנערות, הן חלק מנשות המקצוע שהפכנו להיות. זו השיחה היחידה מכל השיחות שלי בערוץ היוטיוב שיש לה שני חלקים. לא רק כי אני יכולה לדבר על מעין ימים ולילות, אלא כי בחלק השני של השיחה שלנו נתנו דגש לנושא חשוב בפני עצמו – התייחסות לדימוי גוף של הילדים שלנו, כאימהות לבנים ובנות.

מה נכון לומר לילדים שלנו בעולם שכל כך מדגיש מראה חיצוני? האם לתת מחמאות על מראה חיצוני? איך להתייחס לנושא הזה? אני מספרת על הבת שלי ששאלה אותי "מה את אוהבת בי, אמא?" ועניתי לה – "את כולך, כולך יפה בעיניי". והאם זה הספיק לה? שואלת מעין, ואני עונה בכנות – לא ממש…

בחלק השני בשיחת סטיילינג תרפי הזו, אנחנו מדברות על המפגש עם המראה החיצוני של הילדים שלנו, כולל תנודות במשקל הגוף, איך כאימהות נכון לגשת (או יותר נכון – לא לגשת.. לשחרר!). אין תשובות מוחלטות, אלא רק החלטות. וההחלטות הרצויות הן להעצים את הילדים שלנו בכל מובן, להדגיש כל הזמן את המכלול – את החלקים הטובים בהם ובהן, כולל מראה חיצוני. מעין מדברת גם על החשיבות לא להיכנס לילדים ולילדות שלנו לצלחת, ובמובנים רבים לאפשר את התנודות הטבעיות במשקל הגוף שלהן.ם.

דימוי גוף בריא הוא עולם חשוב וקריטי במציאות החברתית שלנו, בטח ובטח עם נערות ונערים, אשר חיים את עצמם דרך המראה החיצוני ודרך הרשתות החברתיות. המחקרים מראים כי ישנו משולש של השפעה – הרשתות והמדיה, החברים והחברות, וההורים (המשפחה). במובן הזה יש לנו תפקיד מאוד חשוב ומאזן, לחסן כמה שאפשר את הילדים והילדות שלנו. הרי הביקורת קיימת בשפע בחוץ, אבל אנחנו יכולות לחזק את עמוד השידרה הבסיסי הזה, התחושה ש"ככה כמו שאני – זה טוב!". ועם עמוד השידרה הזה, הצורך באישורים חיצוניים פוחת קצת, ואיתו גם הנזקים…

שיחה מקצועית עמוקה, מרגשת ומלאה בתוכן, עם מעין קרת הנפלאה. לשיחה לחצי כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב שלי ולמדי עוד על עולם סטיילינג תרפי !

ענת ברגר ספיר היא רקדנית לשעבר וספורט-תרפיסטית, ולימודיה בשנקר הובילו אותה לפתוח בלוג על התחום שמעניין אותה יותר מכל – הקשר בין אופנה לגוף וריקוד. בשיחת סטיילינג תרפי מרתקת היא מביאה דוגמאות מעולם האופנה שממחישות כמה תהליך העיצוב מעודד או לחילופין מאתגר את היחס לגוף ולנורמות החברתיות לגבי הגוף "הנכון". השיחה מהדהדת נושאי ליבה בסטיילינג טיפולי – מהן גוף האישה שנחשב כמושך? כמה אנשים מוכנים לראות את השונה וכמה אנחנו מוכנות להתלבש שונה מהרגיל?

כרקדנית לשעבר, ההתבוננות של ענת לגבי היכולת של הבגד לאפשר תנועתיות לגוף מרתקת, במיוחד לאור ההבנה שלרקדנים ולרקדניות יש יחס מיוחד לגופם, אפילו יהיר, כפי שהרחבנו בשיחה. הטוטו אמנם מגדיר את תפקיד הרקדנית אבל יש לה מרחב תנועה חופשי יותר בלעדיו, ובגדי הריקוד נועדו בראש ובראשונה לאפשר תנועה. בדיוק כמו בסטיילינג תרפי, יש דגש על בגד כמייצר ומבטא תפקיד. בראיון איתה, ענת מביאה חומרים מרתקים מעולם האופנה עם דגש על יוצרים בעלי גוון מולטידיסיפלינרי, קצת כמו ענת עצמה שמשלבת בטבעיות בין תחומים. כשביקשתי ממנה לתאר את עצמה דרך פריט לבוש, היא הזכירה את איריס אפפל, שדיברה על סטייל כסצנה שמתרחשת בקצוות של הגוף. גם ענת שמה דגש על קצוות הגוף – נעליים ושיער אסוף, מחווה שנותרה לה מימיה כרקדנית. בשפת סטיילינג תרפי, זוהי חותמת סטייל – טביעת אצבע שמשקפת חלקים בסגנון, בחשיבה ובאישיות שלנו לאורך זמן.

הבלוג של ענת, פפיטה, מביא זווית היסטורית וסוציולוגית על אופנה והראייה שלה משלימה בטבעיות את החומרים מהם עשויה שפת סטיילינג תרפי – היחס לגוף, ליופי, תפיסת הגוף לאור האידאלים החברתיים והמשמעויות הרגשיות של הלבוש. ממליצה מאוד לצפות בשיחה הזו ולהעמיק את ההבנה הרב תחומית של אופנה וסטייל, שסטיילינג תרפי מהווה רובד אחד מהעושר שלה.

צפי בסרטון כאן והירשמי לערוץ שלי!