עבורי זה היה גילוי והתרגשות אדירה,
ויצאתי למסע הזה עם סקרנות אדירה ורצון לשתף נשים נוספות בעולם ידע. עולם הידע הזה
היה עדיין בחיתוליו ועוד קשה היה לי להגיד בקול רם סטיילינג תרפי.
היום, אנחנו קהילה. קהילה של נשות מקצוע
שלומדות ומעבירות את גישת סטיילינג תרפי הלאה.
זר לא יבין את משמעות הדרך הזו עבורי,
בטח כעובדת סוציאלית. אישה שההכשרה הטיפולית שלה מבוססת על עולם הנפש, עולם שאין בו
דריסת רגל למעטפת החיצונית של הדברים.
רק בשנים האחרונות עולם הטיפול מחבק,
באמת מחבק, את החיבור לגוף. אז בגדים? זה מרחיק לכת ברמה הטיפולית.
אבל יש סטיילינג טיפולי. הוא כאן ויש צמא לחיבור הזה בין פנים לחוץ.
לפני כשבוע פרסמתי פוסט בקבוצת איגוד העובדים הסוציאליים. כתבתי על הדרך המקצועית שלי ושיתפתי במאמרים שלי, זה העברי במידעו"ס וזה הבינלאומי ב- Frontiers in Psychology. צרפתי תמונה של הספר, שגם הוא פרי מהמסע הזה שנקרא סטיילינג תרפי.
התגובות לפוסט הזה ריגשו אותי עד עומקי העומקים, תלמידותיי מכל השנים הללו כתבו על החיבור שלהן לעולם הידע ואליי.
אלה רק חלק מהתגובות המדהימות! וזכות גדולה עבורי לקבל חיבוק כזה.
אני מודה מקרב לב לכל אחת ואחת שכתבה לי, המילים האלה עבורי הן עולם ומלואו. בדיוק כמו סטיילינג תרפי.
אני מזמינה אתכן להצטרף לקהילה, לבוא ללמוד על הפסיכולוגיה של הלבוש ועל סטיילינג טיפולי.
מה זה לבוש של עובדת סוציאלית בשבילך?
מה עומד מאחורי הג'ינס, הטוניקה שעובדות סוציאליות רבות לובשות לעבודה ואיך זה
מספר על התפקיד והנראות של המקצוע?
התלמידות שלי לימדו אותי שיש
"סטייל של עובדת סוציאלית". לפני סטיילינג תרפי, לא חשבתי על המשמעות של
הבגדים שלבשתי לעבודות שלי. התלבשתי כפי שנדמה היה לי שמצופה ממני להתלבש בתור
עובדת סוציאלית. אני זוכרת היטב איך הייתי מחנה את הרכב שלי רחוק מעיני הקולגות
וילדי הפנימיה בה עבדתי בתחילת דרכי. נראה היה לי שהרכב "מפואר" מידי
לתפיסת התפקיד הזו. נשים מדברות איתי על הצורך הזה ב"צניעות", לא לעבוד
מול הפונות והפונים שלנו בבגדים או תכשיטים שיכולים לשדר יוקרה או לנקר עיניים. מה
זה אומר עלינו כסקטור? חשוב לציין שגם פסיכולוגיות מדברות איתי על הצורך ללבוש
שחור, או בגדים נטרליים, כדי שזה לא יהווה רעש רקע בסיטואציה הטיפולית. אבל גם
בגדים נטרליים הם סוג של אמירה. כל דבר שנלבש לעבודה הוא אמירה.
שירה דן – עובדת סוציאלית יצירתית ומלאת סטייל
איך זה קשור לעבודה סוציאלית ולכל שאר
המקצועות שנתפסים כ"נשיים"? שוחחתי עם שירה דן, עובדת סוציאלית עם נשים
ונערות. שירה פמיניסטית אקטיביסטית והיא מספרת בכנות כמה קשה היה לה להשתלב במערכת
הציבורית, שבה עודדו אותה שלא להבליט את עצמה בשום דרך. סגנון הלבוש שלה, הדיבור
שלה, העמידה שלה על זכויותיה לקבל הכרה על עשייה מקצועית, לא התקבלו בעין יפה.
בקלות קישרנו את זה למחאת העובדות הסוציאליות, מחאה סביב נראות והכרה.
האם אנחנו מוכנות להיות נראות? נוכחות? ומהי רמת הנוכחות המתאימה לנו?
שירה מספרת על אהבתה לבגדים, לצבעים, לתכשיטים.
היא מספרת על היכולת שלה להתלבש בסטייל, ללא קשר לעלות של הבגדים. אפשר להתלבש
בסטייל גם בלי להשקיע כספים רבים, היא אומרת. מדובר על הנכונות לשחק עם הלבוש. היא
מספרת על ההשפעה החיובית שיש לסגנון הלבוש שלה בתקשורת עם הנערות שאיתן היא עובדת.
הן רואות בכך השראה, זה מחבר אותן אליה וזה גם מפתיע אותן, כי הציפייה שלהן מעובדת
סוציאלית היא למראה מבוגר וכבד.
שיחה אמיתית בין שתי עובדות
סוציאליות, על סטיילינג טיפולי, על הנכונות להתבונן בבגדים ככלי שמקדם אותנו אישית
ומקצועית. שיחה שמהווה חומר למחשבה לכל מי שעוסקת במקצוע שנתפס כ"נשי",
שרוב העוסקות בו הן נשים.
בהיבט הזה אי אפשר שלא להדגיש כמה
סטיילינג תרפי זה תחום שמאפשר הרחבה של העבודה הסוציאלית, הן ברמת העשייה והן ברמת
הנראות ואפשרויות התעסוקה. עבודה סוציאלית יצירתית שמאפשרת אפיקים נוספים לעשייה
חיובית שמקדמת נשים, נערות ואת עצמנו!
סטיילינג תרפי זו הייתה הדרך שלי
לצמוח מתוך העבודה הסוציאלית, להישאר קשורה ברמה הערכית והאמונית אבל לאפשר לעצמי
ערוץ להתפתחות נוספת בשוק הפרטי ולא רק הציבורי. אני מספרת בשיחה עם שירה כמה
פעמים קיבלתי את תלוש השכר שלי כעובדת סוציאלית ופרצתי בבכי. זה השפיע על הדרך בה
אני רואה את עצמי, את יכולותיי המקצועיות, ולא בצדק. בזמנו לא הבנתי שזה יכול
להיות אחרת, והיום אני גאה להיות חלק ממערך שמעצים נשים גם אישית וגם כלכלית. אני
גאה לפקוח את עיניהן של התלמידות שלי ולהגיד – כל אחת יכולה! כי ללמוד סטיילינג
תרפי זה ללמוד כלי יישומי ובעל ערך ממשי. אני לא יכולה לתאר את החשיבות של הממשות
הזו כנשים בחברה שלנו, שבה עדיין סקטור שנתפס "כנשי" הוא סקטור מוחלש.
אני זוכרת את הנסיעות לאוניברסיטת תל אביב, סטודנטית בת 21 בדרך אל התואר, דחוסה במושב האחורי עם חבורה של טרמפיסטיות, ברכב של הסטודנטית היחידה שהצליחה לממן לעצמה אוטו. לא היה לי מושג אמיתי אז מה זה עבודה סוציאלית, מה זה מגדר, מה זו מציאות פוליטית. הילד הראשון שעבדתי איתו היה עולה חדש לאם חד הורית, שעובדת בזנות, ופעם ראשונה בחיי הכרתי מחלקה לשירותים חברתיים. גם אני גדלתי בבית של עולים חדשים, ולא בדיוק עם כפית של זהב, אבל שום דבר לא הכין אותי למה שפגשתי בעבודה הזו. התחשק לי לקחת את הילד הזה הביתה, לכסות אותו בשמיכה ולהעמיד פנים שהעולם וורוד. הייתי צריכה כמה שנים כדי לגבש חוסן, מקצועיות והגדרה ברורה לתפקיד שלי. כשנכנסתי לראשונה לבית חולים פסיכיאטרי הבנתי באמת, אילו רגעים חשוכים יכולים להיות בחיים, וכמה צריך אז טיפול רגיש ואנושי, וליווי יד ביד עם פנס קטן בחושך הזה. זו עבודה סוציאלית. משם הגעתי. המאמר הזה בשבילי הוא סגירת מעגל עם המקום שבאתי ממנו, שנמצא תמיד בתוכי. המאמר גם מתאר מה אני עושה בשש השנים האחרונות, מה זה סטיילינג תרפי. עשייה שהייתה הדרך שלי למצוא פנס של אור גדול, שהאיר לי על השחיקה והקושי, ונתן לי אפיק של יצירתיות, משחק וביטוי עצמי..
המאמר הזה על סטיילינג תרפי פורסם במידעו"ס, גליון השנה החדשה.
במידה ותרצי לקבל את המאמר בעותק pdf את יכולה לשלוח אליי מייל, לכתובת tali@stylingtherapy.co.il ואשלח אלייך עותק.
הצטרפי אליי ולקהילה המקצועית של סטיילינג תרפי – עובדות סוציאליות, מאמנות, יועצות חינוכיות, דיאטניות, מנחות קבוצות, נשים על רצף החינוך / טיפול. למידע על הכשרות סטיילינג תרפי / סטיילינג טיפולי לחצי כאן, ולסרטון של בוגרות הקורס המספרות על החוויה שלהן, לחצי כאן.
שתהיה שנה טובה, בריאה ויצירתית. שנה של סטיילינג תרפי.
