תגית: טלי סטולובי

"חדר המורות שלנו כמו מסלול דוגמנות! כשנכנסתי לתפקיד, די מהר גיליתי שיש תחרות בין המורות. כל יום כולן מגיעות לבושות כמו לאירוע, מאופרות, עם אקססוריז. חלק מהן מצטלמות בחדר מורות ומעלות לפייסבוק או שולחות בווטסאפ". כך סיפרה לי אשת הוראה באחד הקורסים שלי.

עבורה, הלחץ החברתי להתלבש לעבודה היה מעיק.

בשיחה שלנו, הגענו למסקנה שהיא רוצה להתלבש לעבודה בצורה נוחה ונעימה ולא להרגיש שהיא מתאמצת. היא רוצה להתלבש בשבילה, "לא בשביל מסלול הדוגמנות".

אחרי שהיא הבינה איך היא באמת רוצה להתלבש, בהלימה למי שהיא רוצה להיות בעבודה, היה לה קל יותר להשתחרר מהלחץ וההשוואה החברתית.

ואחרי שהיא שיחררה את עצמה, היא סיפרה לי על מורות אחרות שהלכו בדרך שלה!

בגדים נועדו לתת לנו כוח במקום העבודה, ולא לשמש עוד כלי לביקורת.

"בגדים היו הדרך שלי להיראות מקצועית כשהייתי הכי חסרת ביטחון", סיפרה לי מורה לחינוך מיוחד. "אני תמיד נראית צעירה מכפי גילי ולא רציתי להיראות כמו תלמידה בעצמי, אז מצאתי את עצמי שנתיים שלמות עם ז'קטים ובגדים רשמיים".

אותה מורה סיפרה שהיא בשלה לשינוי, להביא את עצמה (הצעירה!) בלי להתנצל על כך, ועדיין לא לוותר על בגדים שיעזרו לה להיכנס לתפקיד.

יחד גיבשנו דרך שבה היא מרגישה מקצועית (עבורה עקבים קטנים עושים את זה), אבל לא מחופשת.

היא ויתרה על הז'קטים ובחרה סגנון יותר ספורטיבי, שמשקף את מי שהיא באמת.

החוויה של נשות ההוראה זו רק זווית אחת בעולם מרתק – עולם הבגדים בתוך המסגרת החינוכית.

גם אני מורה.

כאשת הוראה, בגדים הם כלי אדיר ברמה אישית ומקצועית. זה בא לידי ביטוי בתפקוד בתוך הכיתה, זה בא בתקשורת מול הקולגות, בקשר ובסמכות מול התלמידים והתלמידות, וגם ככלי חינוכי ממשי להעברת תכנים בתוך המסגרת החינוכית.

אני מלמדת מורות, ונשות מקצוע נוספות, במכללה לחברה ואמנויות, וגם בקורסים הפרטיים שלי.

אני יודעת שלעמוד מול כיתה (פרונטלית ואפילו יותר כשזה בזום) ולרתק ולהעביר תכנים, זה לא פשוט.

ולהמשיך לעבוד מתוך תשוקה ורצון, זה לא מובן מאליו. בטח עם ילדים ונוער, עבודת ההוראה היא שוחקת.

אני עצמי מבינה ומרגישה כמה הבגדים שלי מסייעים לי בהוראה, להעביר את המסרים שלי ולחזק את מי שאני.

קודם כל, לחזק אותי. וזה סטיילינג תרפי.

סטיילינג תרפי היא גישה טיפולית, אימונית, ייעוצית חינוכית. היא מאפשרת חיבור בין העולמות – בין האישי למקצועי, בין אהבה לעבודה. היא מאפשרת להביא את עצמנו לעבודה, להוראה, לניהול ומנהיגות, בגרסה המיטבית שלנו.

כמנהיגות וכחברות בתוך המסגרות אליהן אנחנו משתייכות, כשאנחנו מחוברות אל הבגדים שלנו והופכות אותם לכלי להעברת מסרים חיוביים, אנחנו מעבירות את זה הלאה.

וברמה הכי אישית, אין סמסטר שבמשובים של הסטודנטיות אין משוב על הלבוש שלי :-).

אז אם את אשת הוראה, או שאת מכירה אשת ההוראה, שסטייל מעניין אותה ומדבר אליה, זה כלי שיכול לעשות נפלאות. 

בערוץ היוטיוב שלי יש שיחה נהדרת עם מירב לויטה עזני, אשת חינוך בוגרת סטיילינג תרפי, שהיא חלק מהצוות. אנחנו מדברות על תפקיד הלבוש במסגרת החינוכית, ובחייה של מורה. לינק לשיחה עם מירב כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי!

בואי לקבוצת הפייסבוק, לדבר על הבגדים במקום העבודה שלך! סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

מה עובר על אישה שמתיישבת על כיסא מעצבת השיער שלה, בשיער חפוף וחלומות גדולים?

 כולנו יודעות כמה משמעות אנחנו מעניקות להחלטה למספרה ואיזה יחס אנחנו מעניקות לספר/ית שלנו. כל שינוי צבע בשיער או תספורת חדשה יכולים להיות ביטוי לתהליכים שמתחוללים פנימה או לעורר כאלה. אז לא פלא שלהתמסר ולתת אמון במי שנוגעת בשיער שלנו, זה דבר לא מובן מאליו! אוה אליזבט אל קנרש יודעת זאת. היא מבינה את העומקים הרגשיים שכרוכים במפגש שלה עם הנשים שמגיעות אליה.

אוה היא אישה יצירתית בצורה בלתי רגילה, והכרתי את העשייה שלה עוד כשהייתה מעצבת אופנה מצליחה. העיצובים שלה כמו גם הסטייל הכובש שלה תפסו אותי, וכשראיתי שהיא עברה לעסוק בעיצוב שיער תיארתי לעצמי שגם בתחום הזה היא תעשה חיל. או סטייל 😊

התגובות של נשים לפוסט שפרסמתי בעקבות השיחה שלנו שיקפו הדים של אהבה, הערצה והיקשרות. מדהים בכל פעם מחדש, כי אלה ההדים של הקשר של נשים עם מי שנוגע בשיערן! רק אם המגע מיטיב כמובן. כל אחת מאיתנו זוכרת בכאב מפגש בלתי מוצלח במספרה, ולצערנו יש יותר מידי כאלה. השינוי בשיער צריך להיות מותאם אישית ורגיש. זה לא תהליך טכני אלא רגשי. האכזבה יכולה להיות קשה וכך גם התרוממות הרוח. זאת תרפיה, אומרת אוה. היא יודעת עד כמה.

תהליכים ורגשות הנוגעים לשיער הם חלק מהותי בסטיילינג תרפי. סטיילינג טיפולי לא נוגע רק לבגדים ואקססוריז אלא לכל המעטפת שלנו, בין השאר השיער. שיער מסמל זהות, היסטוריה אישית, יחס לגוף ולנשיות. מחקרים מרמזים שגברים נמשכים יותר לנשים עם שיער ארוך שמסמל פריון.. זה לא מקרי שכל הנסיכות של דיסני שיערן ארוך, מלא ומתנפנף.. אנחנו גדלות על הדמויות האלה, על הבנה של משמעות השיער עבורנו.

תספורות מייצגות לא רק אופנה חברתית ותפיסות מגדריות וחברתיות, אלא גם מצב רגשי ואמירה אישית. אני זוכרת אישה שטיפלתי בה בקליניקה שלי, שסבלה מדיכאון לאחר לידה אבל התקשתה מאוד לשתף את הסביבה שלה ברגשותיה. אחד הדברים הראשונים שעשתה היה לגלח את שיער ראשה, בסוג של תספורת פאנק. האקט הזה הוסווה כאקט אופנתי, אמירה פאנקית סטייליסטית, אבל הוא ביטא קושי עמוק שחוותה. בתוך תהליך סטיילינג תרפי היה לי ברור, שהורדה של השיער היא סימבול לאבדן, אבדן הזהות שלה כפי שהכירה אותה לפני הלידה ואבדנים נוספים. לא דבר שקל להודות בו בתקופה שאת אמורה להיות בה שמחה ומאושרת על מזלך הטוב והאימהות שלך. קל יותר לגלח את השיער, או לצבוע אותו בצבע חזק, או להסתפר באיזו דרך שונה מהרגיל.. 

אוה מספרת שנשים מגיעות אליה לפעמים מדוכדכות והשינוי מיטיב איתן. היא מדברת על הרצון של נשים בשינוי והפחד מתגובת הסביבה. מספרת על מקרים שנשים חוזרות הביתה ומקבלות משוב שלילי מבן הזוג או הילדים שלהן, ונסוגות. אוה מנסה לחזק אותן ללכת עד הסוף עם הביטוי שלהן, לזהות את הרצונות שלהן ולהישאר נאמנות להם. זה ממש סטיילינג תרפי. עיצוב שיער, עיצוב נפש.

שוחחתי עם אוה לא רק על עיצוב שיער אלא על ההחלטה שלה עצמה לצאת מהארון עם אהבתה לעיצוב השיער. שנים החביאה אהבה זו מחשש לסטיגמות החברתיות שנלוות לעיסוק הזה, למרות שלמדה עיצוב שיער בלונדון אצל אחד הטובים ביותר. ההחלטה שלה ללכת עד הסוף עם עצמה חיזקה גם אותה. היא מספרת שגדלה בבית עם עידוד להיות מי שהיא, עם מעט מאוד מגבלות ומחסומים לביטוי. האמינו בה. אוה יצירתית בכל כך הרבה תחומים – אופנה, עיצוב שיער וגם זימרה. אוה התגלתה בתחרות כוכב נולד. בשיחה היא מספרת כמה טוב להתמסר לרב תחומיות הזו ולהיות קשובה לתשוקות שלה בכל פעם. סטיילינג הוא ביטוי ליצירתיות עמוקה מאוד שטמונה בה.

שווה לכן להכיר את אוה הנפלאה, שהיום יש לה גם מיזם אופנה שכולל אאוטלט של מעצבים ישראלים במחירים נגישים. לשיחה שלי עם אוה לחצו כאן.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי לעוד שיחות סטיילינג תרפי!

מה הקשר בין השיער שלנו לעולם הנפשי שלנו? האם תהליכים בשיער יכולים לשקף תהליכים רגשיים ואיך אפשר להשתמש בשיער כדי להתחבר פנימה ולהתחזק? זה בדיוק סטיילינג תרפי.

השיחה עם יעלי קוגן משקפת את העומקים מאחורי בחירות השיער שלנו.

יום אחד בהיר בתקופת הקורונה יעלי מחליטה להפסיק לצבוע את השיער שלה. בהתחלה, זה סוג של אתגר. בהמשך, זה מתחיל למצוא חן בעיניה. הסביבה לא נשארת אדישה, ולכל עוברת אורח יש תהייה. המבוגרות מזועזעות, הצעירות מתלהבות, ויש כאלה שמגדילות לעשות ומסבירות ליעלי כמה זה מבגר ונוראי. בשיחה שלנו אנחנו מנסות לפצח את התגובות האלה, ואת משמעות צביעת השיער עבורנו.

יעלי רואה בהפסקת הצביעה סוג של עצלנות, אבל אני מציעה שמדובר בתגובה לתקופת הקורונה שדורשת מאיתנו לאתחל מחדש את כל התפיסות שלנו לגבי החיים וההרגלים שלנו. יעלי מסכימה. יחד אנחנו משחזרות את התהליך שלה, החל מתמיכת בן הזוג, עד לרתיעה של אמא שלה, שלמדה לאהוב את זה, תמיכת הדור הצעיר, וההבנה שלה שבלי לשים לב היא הצטרפה לתנועה הזו, שקוראת לאנשים לשחרר את עצמם להיות הם עצמם. בתקופת הקורונה זו הזדמנות היא אומרת, לדייק את החיים שלי לרצונות האמיתיים שלי.

אנחנו מדברות על פמיניזם, שמשמעותו לא להגיד לנשים אחרות אם לצבוע או לא לצבוע, אלא כזה שמאפשר לכל אחת חופש – עם השיער, עם האוכל והגוף, עם המיניות, עם הבגדים. החיבור לסטיילינג תרפי מתבקש – כל כך הרבה נשים מתלבשות לפי מה שמצופה מהן וחוששות להעז לשבור את התבניות. כשאישה מעזה ולא מתלבשת "רגיל", התגובות לא מאחרות להגיע. יש מיתוסים לגבי הבגד "הנכון" לכל משקל, לכל צבע עור, לכל גיל. כמה אנחנו מאפשרות לעצמנו למתוח את הגבולות? לשאול מה אני באמת באמת רוצה לעשות וללבוש?

יעלי משתפת כי תמיד יש הערות וביקורת על הבחירות שלה בחיים. למשל, הבחירה להיות בימאית תיאטרון, או היותה אישה רזה במשקל נמוך. השאלות על המשקל שלה, הביקורת, מלווים אותה ולפעמים התחושה שהגבול נחצה. הדבר שהכי בולט לה עכשיו זה שכשהיא שלמה עם עצמה, הסביבה מקבלת והקולות נחלשים ואפילו נעלמים.

יעלי קוראת לנשים להיות מדויקות לעצמן, לא לחשוש מההתבגרות אבל גם לא לחשוש לבחור כן בצבע לשיער וכן בטיפולים אסתטיים, כי המהות היא להבין מה נכון **לי**. המסר הזה הוא המהות של סטיילינג טיפולי – ההבנה שהמעטפת שלנו היא כלי לחיבור פנימי ודיוק. להרגיש נוכחות בעולם כפי שאנחנו רוצות להיות, גם אם לאחרים זה פחות נראה.

שיחת סטיילינג תרפי מרעננת ומעוררת השראה לגלות את הצבעים האמיתיים שלנו – בשיער ובחיים.

לינק לשיחה עם יעלי קוגן כאן.

אם את רוצה לקבל ממני מיילים ועדכונים, השאירי את הפרטים שלך בצור קשר והצטרפי לקהילה של סטיילינג תרפי. וגם כמובן, הירשמי לערוץ היוטיוב שלי! שם יוצאים התכנים בוידאו.

הצטרפי לקבוצת הפייסבוק סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

"לרוץ כמו בחורה" – פרסומת ששברה את המאה מיליון צפיות ביוטיוב. אחת הפרסומות המדוברות והמרגשות ביותר! בסרטון רואים נשים צעירות רצות בצורה מגוחכת בתגובה לבקשה, "תראי לי איך בחורה רצה". אחרי בנות העשרים אנחנו רואות ילדה צעירה שרצה בנחישות ובמהירות, וכך גם כל הילדות אחריה. אז ממתי "לרוץ כמו בחורה" מונע מאיתנו לזכות במירוץ??

הפרסומת הזו של אולוויז, מותג התחבושות, נוצרה על ידי פרוקטור אנד גמבל ואחת מנשות הצוות שהובילה מאחורי הקלעים, היא דליה פלדהיים.

דליה היא ישראלית שחיה בחו"ל, כרגע בסינגפור, וזכיתי לשוחח איתה על ניהול נשי, מהות והוויה נשית ("כוח שאקטי" היא קראה לזה), איזון העבודה/ בית והאתגרים של נשים בעולם העבודה. איזה כיף של שיחה! דליה סיפרה על הדרך המקצועית שלה, איך התגלגלה לצמרת הגבוהה ביותר ומצאה את עצמה אישה בעולם כמעט גברי. דליה מדברת באהבה על אחת המנהלות המיתולוגיות בחייה, שאיפשרה לה גמישות, יצירתיות ומודל שמשלב נשיות בלתי מתנצלת (כולל סטייל עם עקבים) יחד עם חשיבה ניהולית חדה כתער. לעומת זאת אנחנו נכנסות גם לנושא ההתעמרות בעבודה וסביבות עבודה רעילות לנשים, ואיך אנחנו צריכות ללמוד לשמור על עצמנו, על הגבולות שלנו, בכל המרחבים. הן במרחב השעות שאנחנו נותנות בעבודה, הן ביחסים הבינאישיים והגבולות שאנו יוצרות עם כל מי שעובד/ת איתנו, וגם בבית.

דליה מדגישה כמה אנחנו כנשים יכולות להעצים נשים אחרות, לסייע להן לצמוח, להרים נשים אחרות בעוד אנחנו מתרוממות. לפעמים אנחנו נופלות למיתוס הגברי, שבו עלינו כביכול להילחם על מקומנו, אבל דליה מספרת שמעולם לא נתקלה בתופעת ביצ'יות במקום העבודה שלה. נהפוך הוא, היא תמיד הייתה כתובת לנשים אחרות ומצאה בעצמה נשים אחרות כתמיכה בדרך שלה. כל אישה צריכה מנטור גבר ומנטורית אישה, היא אומרת.

ואיך זה מתחבר לסטיילינג תרפי? ראשית, הרשות להתלבש כמו אישה! כמו בת. אין בושה או חולשה בחצאיות או שמלות. להיראות כמו בת, או להתעסק בחיצוניות שלנו, לא הופך אותנו לפחות חזקות. נהפוך הוא. בסטיילינג תרפי אנחנו מעלות מודעות למשמעות הנשיות וגם המיניות עבורנו, דרך הבגדים שאנחנו בוחרות, או נמנעות מלבחור. היכולת לבחור בבגדים נשיים, גם אם הם נתפסים כפחות יומיומיים או פחות מקובלים, מאפשרת לנו להתחבר ולבטא את הנשיות שלנו. אין בכך סתירה ליכולת שלנו לחשוב, לנהל, להנהיג. פעמים רבות סטיילינג טיפולי בכך שהוא מאפשר לנו את החיבור לחלקים האלה בתוכנו. מעבר לזה, דליה מדברת על העוצמה של הבגדים בתפקוד המקצועי. כמה חשוב הליפסטיק והפן שלה בשיער לפני פרזנטציה. כמה הדיוק בחוץ מסייע לדיוק הפנימי, ולהיפך. וזה בדיוק סטיילינג תרפי.

הבגדים שלנו משמעותיים רגשית בכל מרחבי החיים שלנו, הן בעבודה והן מחוצה לה. השיחה עם דליה היא השראה ענקית, וכיף לשמוע את ה"אני מאמינה" שלה, שהובילה אותה לדרכה המקצועית יוצאת הדופן וגם לשיחה בינינו, שמהותה להעביר את המסרים הלאה.

לשיחת סטיילינג תרפי עם דליה פלדהיים, לחצי כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב שלי ותוכלי לקבל עדכונים על סרטונים חדשים.

איך תרגישי אם הבת שלך תבחר ללבוש חוטיני? האם תדברי איתה על כך? מה תגידי לה?

אימהות מרגישות אחריות עצומה לגבי הלבוש וההתנהגות של הבנות שלהן. במחקר שערכו שתי סטודנטיות במכללה לחברה ואמנויות, שרון אפשטיין ספיר ומירב מזוז שוורץ, הן ישבו לראיונות עם שמונה אימהות למתבגרות ושמעו כמה האימהות מתייסרות בדילמות בנושאי לבוש, גוף ומיניות. רציתי לדבר על כך עם הילה פינקלשטיין, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית. הילה התחילה מהאקסיומה הברורה – לא פשוט לנו לדבר עם הבנות שלנו על כל דבר, בטח ובטח על בגדים ומיניות. כולנו אומרות לעצמנו שלא נהיה כמו האימהות שלנו, אבל מתנהלות עם העברות בין דוריות שלא מצליחות להימלט מהן. אם האימהות שלנו "חפרו" לנו על האוכל, הלבוש או כל נושא אחר – אנחנו יכולות לומר שלא נעלה את הנושא. אבל זה לא פשוט לנו, כי בתוכנו הדילמות מייסרות. ולמה בעצם? כי למרות שאנחנו ב-2020, עדיין לאימהות יש קשר ייחודי וטעון עם הבנות שלהן, מעצם זה שאנחנו מלמדות אותן על נשיות ותפקוד בעולם. בנושא החוטיני, זה מאוד תלוי תרבות והקשר. יש אימהות ובנות שיכולות ללכת לבחור יחד חוטיני, וישנן כאלה שלא ידברו על הנושא לעולם. בסטיילינג תרפי נשאל, מה החוטיני הזה מסמל, וננסה לנהל "דרכו" שיח מודע ומקרב, יחד עם הקושי.

הילה מדברת על הדינמיקה אם – בת לאורך השנים, ונותנת כדוגמה סצנה מהסדרה "אלה הם חיינו" (This is us), בה רואים אם ובת משוחחות בחדר המתנה בבית החולים, בסיטואציה אינטימית. הבת אומרת לאם כמה היא חוששת לאכזב אותה, כמה ביקורת היא חווה ממנה. האם משתפת כמה לה עצמה היה קשה מול אמא שלה וכמה היא מנסה להתנהל אחרת, ולא מצליחה. זו אחריות שלי, היא אומרת לבת שלה. הילה מחדדת את הקושי של הבת השמנמנה מול אמא יפיפייה, רזה, עם זוגיות מוצלחת במיוחד. הקושי יכול להימשך כל החיים, אבל למרבה השמחה יש צמתי חיים שמעודדים חמלה והתקרבות בין אימהות לבנות, כמו נישואים, היריון והמעבר לאימהות.

סטיילינג תרפי זו שפה שמחברת אימהות ובנות ומעלה על פני השטח את הדיאלוג והקשר. אפשר להתקרב להיות האימהות שאנחנו רוצות להיות, דרך השיח שלנו עם הבנות שלנו על בגדים. בסטיילינג טיפולי העיקרון הוא לא להחליט עבורן, אבל כן לשמש עבורן דוגמה. לדבר על הדברים, לא להסתיר את דעותינו בכוח ובטח לא לשקר, אבל כן לאפשר להן את השוני מאיתנו ולהבין שהטעם שלנו לעולם יהיה שונה. דורות שונים מתלבשים אחרת, חושבים אחרת, והמחשבה שהבנות שלנו יתלבשו תמיד לטעמנו לא מציאותית.. בשיחה אני משתפת באופן אישי את הקושי שלי מול בחירות הלבוש של הבת שלי. כבר בגיל שמונה ברור שהטעם שלנו שונה לגמרי..

סטיילינג תרפי זו גישה שחותרת ליכולת לביטוי והגדרה עצמית דרך בחירות הלבוש. ביכולת שלנו לקבל את השוני והייחודיות של הבנות שלנו אנחנו מאפשרות להן לגבש את הקול הייחודי שלהן, להתנסות עם הבגדים שלהן ולהיות מי שהן, תוך ידיעה שאנחנו תמיד שם בשבילן. לאורך כל השיחה הילה דיברה על היכולת לחמלה, שהיא החיבור בין אימהות לבנות, פחות ביקורת ויותר קבלה. זה הזכיר לי ציטוט מצחיק אבל נכון מהמחקר על אימהות, בנות ולבוש, שהולך ככה: "אני אומרת לעצמי, תנשמי, תחשבי שהיא אישה זרה בת שמונים, את נחמדה אליה!".

בואו לשיחת סטיילינג תרפי עם הילה, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי, וכתבו לי מה מעניין אתכן לראות!

מיכל רוזן היא מיילדת ועוסקת בהכנה ללידה. הבחירה לדבר על לידה ובגדים לא מובנת מאליה לאור העובדה שבלידה אנחנו כמעט ולא לובשות דבר. אנחנו פושטות את הבגדים שלנו, שהם סמל לזהות שלנו, בטחון ונחמה, ועוברות לפיג'מת בית חולים. אותו תהליך והפיג'מה עצמה הם חלק משרשרת החיול הזאת שמובילה אותנו במסע של הלידה, שאחריו לעולם לא נהיה אותה אישה.

מיכל מביאה קול אחר, שונה מהמערכת הרפואית. היא עוסקת ביחסי הכוח ומדגישה כמה המדים של הצוות, לעומת הפיג'מה של היולדת, מסמלים את הסיטואציה שבה היא נמצאת. היא מדברת על שלב הורדת הבגדים התחתונים, שלעתים מגיע מוקדם מכפי הנדרש, ומותיר את האישה חסרת אונים, אפילו זמן רב.

שיחה לא פשוטה לעיכול. במיוחד הקטע בו מיכל עוצרת, מחשיכה מסך, מחליפה למדים ו"מודיעה לי" על זירוז לידה. אני בולעת רוק וחוזרת ברגע אחד לסיטואציית הלידה שלי עצמי, מאוד מורכבת עבורי. כל כך סימבולי שמיכל מדברת ואני לא רואה את העיניים שלה, אני רואה רק מדים של מישהי עומדת "מעליי" ומודיעה לי על הליך רפואי שלא התכוננתי אליו ולא בחרתי בו.

לידה יכולה להיות חוויה נהדרת ויכולה גם להיות טראומתית, אבל בכל מקרה, מיכל מדגישה, אנחנו לא חוזרות לזהות הקודמת שלנו. זה אירוע מכונן וההכנה אליו משמעותית. התיק הזה שאנחנו אורזות והבגדים אשר בתיק הם הציוד שלנו במסע הזה, ויכולים לתת לנו כוח ותחושת שליטה מסוימת. מיכל ממליצה על בגדים ארוכים, שיכסו את הישבן או אפילו עד הברכיים. אני ממליצה להביא בגדים שלנו מהבית ולנסות לאחוז בהם כמה שיותר מהזמן, אלא אם מי מאיתנו מרגישה שהפיג'מה טובה לה. ואם נניח בצד רגע את הפתרונות הקונקרטיים, חשוב פשוט לדבר על זה, להתכונן. להבין שהלידה הזו מעמידה אותנו חשופות, לפעמים חשופות מאוד, בלי הבגדים שהם העור השני שלנו.

בשיחה עם מיכל דיברנו גם על תהליך ההיריון והגוף המשתנה, גם בזמן זה עולה השאלה האם אנחנו אוחזות בבגדים הישנים ומתי עוברות לבגדי הריון, ואילו בגדי הריון.. כמובן שלאחר הלידה יש איזו ציפיה לא ריאלית לחזור לבגדים הקודמים ולגוף הקודם, ציפייה שמובילה לאכזבה בטוחה. נשים מרגישות אשמה על המשך השימוש בבגדי ההיריון שלהן, כאילו משהו לא בסדר בנו שלוקח לנו זמן (לקח לי שנה!) לחזור לגבולות הגוף המוכרים. אבל גם אז, הגוף לעולם לא חוזר להיות בדיוק מה שהיה. ולכן הגישה של מיכל כל כך חשובה, והדגש שלה על השינוי. השינוי הכרחי ובלתי נמנע, השינוי הוא טבעי כחלק מההחלטה והבחירה שלנו ללדת.

מיכל מספרת על אישה שהגיעה לחדר הלידה לניתוח קיסרי מוזמן, לבושה בשמלה מנומרת ומאופרת למשעי. היא סיפרה שחיכתה ללידה הזו זמן כה רב, שעבורה זה יום חג ולכן התלבשה והתארגנה כך. מיכל מדגישה, אי אפשר להבין ולדעת ואי אפשר לשפוט אף אחת על הבחירות שלה.

גם השיפוט שלנו על עצמנו, בזמן ההריון ואחרי הלידה, על שינויי הגוף ובחירות הלבוש, לא רואה נכוחה את העוצמה האדירה של השינוי הזה בחיים שלנו.

גם בזמן הלידה כמו בכל שאר הזמנים, הבגדים שלנו מסמלים את מצבנו הרגשי ואת התהליך שעובר עלינו. גם אז הבגדים יכולים לתת תחושת שליטה או כוח, ובכל מקרה, הם שם ברקע.

צפו בשיחה שלי עם מיכל רוזן, שיחה חזקה בנושא חזק וחשוב. לחצו על הלינק

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי, לעוד תכני סטיילינג תרפי!