קטגוריה: כללי

ד"ר טל ברגמן לוי היא ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ונפגשתי לשוחח איתה על הקורונה ועל סטיילינג תרפי בימי משבר. טל חובבת סטייל מושבעת, ושיחה על אופנה, צבע וסגנון פשוט קולחת ממנה, גם בימי משבר.

טל מתחילה את השיחה באמירה בסיסית, הנפש זקוקה לשגרה, יציבות וביטחון והדבר הכי טוב שאנשים יכולים לעשות למען עצמם זה סדר יום מובנה ומאוזן ככל הניתן. גם בימים טרופים.

אנחנו מדברות על הנסיגה ההמונית לפיג'מה ולבגדי בית מאז תקופת הקורונה, וטל מסבירה כמה הלבוש משמעותי בפן הנפשי. הלבוש הוא סימבול למצב רגשי ותודעתי, וחשוב שאנשים יתלבשו בכל מצב.

המבט החברתי לא אמור לעצב את בחירות הלבוש שלנו אלא המבט שלנו על עצמנו. טל מחזיקה בהתנגדות עזה לטרנינג. טרנינג הוא רק להתעמלות, היא אומרת, זה לא בגד להתלבש בו לחיי היום יום. היא משתפת שגם במרחב הביתי היא מקפידה על בגדים ראויים, בגדים שנעים לה להסתובב בהם ולראות את עצמה. לבוש הוא כלי לחיבור פנימי, לנרמל את התקופה וגם לתמוך במצב הרגשי שלנו. 

טל מספרת על מערכת היחסים שלה עם הבגדים שלה לאורך דרכה המקצועית. כאשר מונתה למנהלת מחלקה פסיכיאטרית ובהמשך לראש אגף ברה"נ, מצאה את עצמה מתלבשת בלבוש פורמלי וחשה עצמה "דודה טל". התחושה הזו שהיא התרחקה מעצמה, הובילה אותה לחפש דרכים נוספות לבוא לידי ביטוי בלבוש העבודה שלה. היא התחברה לעולם הוינטג' ולעולם הצבע והחלה לגוון יותר את אופן הלבוש שלה, שיישאר מכובד ורשמי אך יבטא גם את היצירתיות והקלילות שיש בה.

בשיחת סטיילינג תרפי שלנו ברור כמה טל מחוברת לבגדים שלה וכמה הם משקפים את האישיות שלה, תפיסות עולמה וטעמיה. בשלהי השיחה אנחנו מגיעות, איך לא, לנושא דימוי הגוף והאוכל. הרי שיחה על פיג'מה וטרנינג נוגעת גם בתחושת הגוף מתחת להם, או יותר נכון אי תחושת הגוף. בגדים רחבים מטשטשים את החיבור לגוף.

טל אומרת – כשיש תחושה שהבגד רחב ומסתיר אז כבר אין טעם ואפשר לשבור את הכלים, גם בתחום האכילה. ואני מוסיפה – יש קשר בין בחירות הלבוש שלנו לתחושה שלנו לגבי הגוף שלנו באותה תקופה, ולכן אפשר להיעזר בבגד ככלי לווסת אכילה רגשית ותחושות כבדות לגבי הגוף.

טל היא פסיכיאטרית שדוברת גם סטיילינג תרפי שוטפת, ונהניתי מההזדמנות לשיחה איתה. מזמינה אתכן לשיחה על בגדים לנפש, בימות שגרה וגם בימות משבר.

לחצו על הלינק לשיחה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי, ללמוד עוד סטיילינג תרפי!

בימים של איום, והצפה רגשית וחושית, אפשר לתרגל תחושת מרחב בטוח דרך בגד.

איך עושים את זה?

תרפיה דרך הבד – בחירה בבד נעים, טקסטורה שמתאימה לצורך שלי כאן ועכשיו. מגע בבגד יכול לנחם ולעזור בוויסות רגשי, ממש כמו תינוק שמלטף את שמיכת המעבר שלו.

תרפיה דרך הצבע – בחירה בצבע אהוב עליי, לפי התחושה שהצבע מייצר אצלי. צבע יכול להתבטא דרך הבגד ודרך כל אלמנט אחר בסביבה – חפצים, איפור, אפילו אוכל.

תרפיה דרך משמעות – בחירה בבגד שהמשמעות הרגשית שלו תומכת בי. בגד שמשדר לי יציבות, ביטחון, או עידוד. בגד שנושא זיכרון נעים שמזכיר לי פרופורציות. כשאני לובשת את הבגד, הוא עוזר לי להחיות בתוכי את התחושה ולשנות את החשיבה.

תרפיה דרך משחק – להתלבש בשביל עצמי, גם אם אף אחד לא רואה. למרוח ליפסטיק רק בשבילי, או לענוד שרשרת או טבעת שאני אוהבת במיוחד.

זמנים קשים יכולים לייצר תגובת הימנעות, מכל דבר, כולל השקעה מינימלית בלבוש.

אבל בגד יכול להיות עוגן וקרקוע, במיוחד בימים של סערה.

הוא שם יום ביומו, ואפשר ללמוד להשתמש בו כטיפול.

זה סטיילינג תרפי.

************************************************

את הפוסט הזה העליתי בימים קשים, ימים של מלחמה והתקפת טילים על ישראל. ימים של כאוס ואנרכיה חברתית. ימים שבהם גם נשים שלמדו ועברו הכשרה בסטיילינג תרפי, כי זו נטיית הלב שלהן, כתבו לי שהן מתקשות להתלבש.

אז כתבתי את הפוסט הזה, שעוסק למעשה בלבוש בשעת משבר. דווקא ברגעים שנראה שאין טעם להתלבש.

אחרי שהעליתי את הטקסט הזה בפייסבוק של סטיילינג תרפי ובאינסטגרם של סטיילינג תרפי, קיבלתי תגובות רבות מנשים שמצאו במילים האלה את עצמן, מצאו הזדהות, חיבור, תיקוף לחוויה שלהן.

אני מצרפת את המילים האלה כאן בתקווה לימים טובים יותר במהרה, ימים שבהם הלבוש יהיה חגיגה.

בהרצאות סטיילינג תרפי אני מקרינה שקופית עם צילום של בגד ים ומבקשת מהקהל להגיד כל אסוציאציה שעולה כלפי בגד הים. התשובות חוזרות על עצמן- "חתיכה", "רזות בלבד", "היו ימים", "לא בשבילי", "הלוואי". יש גם מעט תשובות כמו "חופש", "קיץ", "ים".

בראייה של סטיילינג תרפי, בגד הים הוא פריט הלבוש עם הכי הרבה משמעויות רגשיות. הוא הסימבול הכי חזק לגוף שלנו.

השבוע הוזמנתי לתוכנית הבוקר "פאולה ולאון" כדי לדבר על בגדי ים. בפאנל איתי ישבו נשים שמבקשות לחולל שינוי. הן מייצרות בגדי ים במגוון מידות רחב וסגנונות שונים, כולל לנשים חרדיות. התפיסה שכולנו באנו לקדם היא, שלכל אדם מגיע להרגיש טוב בחוף הים ואף אישה לא צריכה להדיר את עצמה מהחוף כי לא מצליחה למצוא בגד ים שמתאים לה.

השיח התחיל מזה שפאולה רוזנברג שאלה אותי איך סטיילינג טיפולי יתייחס לבחירת בגד ים. דיברתי על זה שבגד ים הוא סמל חזק למפגש עם הסביבה ודווקא פריט לבוש שדרכו אני יכולה להרגיש שליטה וביטחון.

זה פריט לבוש שדרכו אני יכולה להחליט איפה הגבול שלי בין מה שאופנתי ומקובל ואיך אני "אמורה" להיראות, לבין איך שאני רוצה ואיך שאני באמת.

תהליך סטיילינג תרפי עם בגד ים עובד דרך השאלות –

מה את רוצה להרגיש כשאת לבושה בבגד ים?

מה את רוצה לשדר כשאת לבושה בבגד ים?

"אבל זה קשה מידי, כי המחשבה היא תמיד, מה יגידו עליי" פאולה אמרה, "על הצלוליטיס".

וזו בדיוק העבודה.

סטיילינג טיפולי לא עוסק רק במעטפת ובפתרונות טכניים, "תלבשי את זה", אלא בתהליך הרגשי שמאפשר לנו לקבל בחירה שבאמת נרגיש בה טוב. זה לא קליל ומהיר, אבל זה מאוד יעיל.

מה התהליך המקדים לבחירת בגד ים, בגישת סטיילינג תרפי?

להבין ולהכיר במטענים הרגשיים שאיתם אני ניגשת לנושא. האם אני מוכנה לשחרר את עצמי ולאפשר לעצמי נוכחות וקיום בבגד ים. האם אני מבינה שאין דבר כזה "גוף לבגד ים" ושזו תפיסה חברתית שרק מדכאת אותי? האם אני מוכנה לנסות לאפשר לעצמי ביטחון וביטוי עצמי בבגד ים?

אם כן, אני צריכה להיות מוכנה לנסות. למדוד, להתנסות. להחליט שאם לא מתאים, עוברת הלאה. לא אני אמורה להתאים את עצמי לבגד הים אלא להיפך. לא לשפוט את עצמי כשאני מודדת בגד ים.

בגד הים אמור לכבד את הגוף שלי.

בגד הים אמור לכבד את מי שאני. הטעם שלי והאישיות שלי.

אני לא אמורה להתפשר, גם אם זה אומר שאשקיע יותר זמן בחיפוש. גם אם זה אומר שאשלם קצת יותר ממה שתכננתי.

ההשקעה הזו היא ההשקעה בעצמי, כך שכשאלבש את בגד הים הזה, ארגיש מחוברת לעצמי ובטוחה.

חשוב לציין, "להתנסות" זה לא אומר שכל בגד ים בא בחשבון, ושאני צריכה למדוד את כל החנות! החוויה הזו יכולה להיות מציפה ומתסכלת.

אז כדאי לעשות עם עצמי גם הכנה בסגנון סטיילינג רגיל.

מה הסגנון שלי? ביקיני או שלם?

איזה מפתח אני אוהבת? עגול, וי? מה העומק המועדף עליי למפתח החזה?

אילו צבעים אני מעדיפה?

מה הסגנון המאפיין אותי בבגדים והאם אני רוצה שבגד הים יהיה באותו סגנון שלי?

אם אני רואה בגד ים שמסעיר אותי, אבל הוא מאוד רחוק מהסגנון שלי, האם בטוח שיהיה לי הביטחון ללבוש אותו ולהרגיש טוב?

לא כדאי למדוד דברים שהם רחוקים מידי ממי שאני. לא עם בגד ים ולא עם בגדים בכלל. להתנסות – כן. ולהישאר נאמנה לעצמי.

בתמונה – ליאן רזניק פירקה ועדן כ"ץ, שתיהן עובדות סוציאליות בוגרות סטיילינג תרפי וגם דוגמניות מידי פעם!

כי אפשר גם וגם. אפשר הכל.

ביקרתי אותן על הסט בהפקת האופנה שלהן לחברת Levitex וראיתי כמה הן נהנות. פשוט נהנות.

מגיע לנו להרגיש טוב בבגד ים.

עבור רוב הנשים, בחירת בגד ים היא תהליך לא פשוט בכלל.

שנים לא היה לי בגד ים. בין גילאי 10 עד 20 בערך, אמרתי שאני לא זקוקה לבגד ים כי אני לא הולכת לים. רציתי להימנע מהצורך להסתובב בבגד ים מול אנשים זרים.

אחרי שכתבתי את זה בפוסט שלי בפייסבוק, קיבלתי הודעות מנשים שסיפרו לי שהן הרגישו או מרגישות בדיוק אותו דבר.  

זה אפילו מגובה מחקרית. מחקר מצא שנשים שהתבקשו לדמיין את עצמן עומדות לפני חברים שלהן בבגד ים, דיווחו על רמות חרדה גבוהות ביותר.

בגד הים מסמל עבורנו נקודה מאוד רגישה. שינוי לא קורה ברגע, אבל הוא מתחיל ברגע שאנחנו מכירות בצורך בשינוי. מבינות שמגיע לנו להרגיש אחרת, ושיש בזה ערך. יש ערך בבחירת בגד ים, הליכה לחוף או לבריכה והרגשה טובה ונוחה בתוך העור של עצמנו.

ההשפעה היא תרפויטית.

זה סטיילינג תרפי.

"חדר המורות שלנו כמו מסלול דוגמנות! כשנכנסתי לתפקיד, די מהר גיליתי שיש תחרות בין המורות. כל יום כולן מגיעות לבושות כמו לאירוע, מאופרות, עם אקססוריז. חלק מהן מצטלמות בחדר מורות ומעלות לפייסבוק או שולחות בווטסאפ". כך סיפרה לי אשת הוראה באחד הקורסים שלי.

עבורה, הלחץ החברתי להתלבש לעבודה היה מעיק.

בשיחה שלנו, הגענו למסקנה שהיא רוצה להתלבש לעבודה בצורה נוחה ונעימה ולא להרגיש שהיא מתאמצת. היא רוצה להתלבש בשבילה, "לא בשביל מסלול הדוגמנות".

אחרי שהיא הבינה איך היא באמת רוצה להתלבש, בהלימה למי שהיא רוצה להיות בעבודה, היה לה קל יותר להשתחרר מהלחץ וההשוואה החברתית.

ואחרי שהיא שיחררה את עצמה, היא סיפרה לי על מורות אחרות שהלכו בדרך שלה!

בגדים נועדו לתת לנו כוח במקום העבודה, ולא לשמש עוד כלי לביקורת.

"בגדים היו הדרך שלי להיראות מקצועית כשהייתי הכי חסרת ביטחון", סיפרה לי מורה לחינוך מיוחד. "אני תמיד נראית צעירה מכפי גילי ולא רציתי להיראות כמו תלמידה בעצמי, אז מצאתי את עצמי שנתיים שלמות עם ז'קטים ובגדים רשמיים".

אותה מורה סיפרה שהיא בשלה לשינוי, להביא את עצמה (הצעירה!) בלי להתנצל על כך, ועדיין לא לוותר על בגדים שיעזרו לה להיכנס לתפקיד.

יחד גיבשנו דרך שבה היא מרגישה מקצועית (עבורה עקבים קטנים עושים את זה), אבל לא מחופשת.

היא ויתרה על הז'קטים ובחרה סגנון יותר ספורטיבי, שמשקף את מי שהיא באמת.

החוויה של נשות ההוראה זו רק זווית אחת בעולם מרתק – עולם הבגדים בתוך המסגרת החינוכית.

גם אני מורה.

כאשת הוראה, בגדים הם כלי אדיר ברמה אישית ומקצועית. זה בא לידי ביטוי בתפקוד בתוך הכיתה, זה בא בתקשורת מול הקולגות, בקשר ובסמכות מול התלמידים והתלמידות, וגם ככלי חינוכי ממשי להעברת תכנים בתוך המסגרת החינוכית.

אני מלמדת מורות, ונשות מקצוע נוספות, במכללה לחברה ואמנויות, וגם בקורסים הפרטיים שלי.

אני יודעת שלעמוד מול כיתה (פרונטלית ואפילו יותר כשזה בזום) ולרתק ולהעביר תכנים, זה לא פשוט.

ולהמשיך לעבוד מתוך תשוקה ורצון, זה לא מובן מאליו. בטח עם ילדים ונוער, עבודת ההוראה היא שוחקת.

אני עצמי מבינה ומרגישה כמה הבגדים שלי מסייעים לי בהוראה, להעביר את המסרים שלי ולחזק את מי שאני.

קודם כל, לחזק אותי. וזה סטיילינג תרפי.

סטיילינג תרפי היא גישה טיפולית, אימונית, ייעוצית חינוכית. היא מאפשרת חיבור בין העולמות – בין האישי למקצועי, בין אהבה לעבודה. היא מאפשרת להביא את עצמנו לעבודה, להוראה, לניהול ומנהיגות, בגרסה המיטבית שלנו.

כמנהיגות וכחברות בתוך המסגרות אליהן אנחנו משתייכות, כשאנחנו מחוברות אל הבגדים שלנו והופכות אותם לכלי להעברת מסרים חיוביים, אנחנו מעבירות את זה הלאה.

וברמה הכי אישית, אין סמסטר שבמשובים של הסטודנטיות אין משוב על הלבוש שלי :-).

אז אם את אשת הוראה, או שאת מכירה אשת ההוראה, שסטייל מעניין אותה ומדבר אליה, זה כלי שיכול לעשות נפלאות. 

בערוץ היוטיוב שלי יש שיחה נהדרת עם מירב לויטה עזני, אשת חינוך בוגרת סטיילינג תרפי, שהיא חלק מהצוות. אנחנו מדברות על תפקיד הלבוש במסגרת החינוכית, ובחייה של מורה. לינק לשיחה עם מירב כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי!

בואי לקבוצת הפייסבוק, לדבר על הבגדים במקום העבודה שלך! סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

הגיל שלנו משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי, סטייל, נשיות ומיניות. אנחנו חיות בחברה שלא מעודדת התבגרות ומכחישה סימני גיל. נשים רבות שופטות את עצמן וגם נשים אחרות, שמעזות ללבוש, להצטלם ולהיראות בצורה שנתפסת בחברה שלנו כפתוחה לצעירות בלבד. האם אפשר לבחור אחרת ומה המחירים של הבחירה הזו?

אורנה גטניו היא דוגמנית בת 63 שאוהבת את עצמה היום יותר מאי פעם! ובמפגש איתה למדתי על החיים ועל סטיילינג תרפי.

אורנה היא עיתונאית ועורכת תוכן וצלמת חובבת. אורנה התגרשה בגיל 57 וחוותה פריצה גדולה בחייה, כולל גילוי עצמי מול עדשות המצלמה בהפקת אופנה שנקרתה בדרכה.

אם מישהו היה אומר לה לפני עשר שנים שהיא תדגמן, היא לא הייתה מאמינה.. אבל אותה הפקת אופנה התחילה דרך שממשיכה עד עכשיו, ואורנה נושאת עיניים קדימה. באופטימיות רבה וברצון עמוק לממש את עצמה וליהנות ממי שהיא ומהחיים שלה כאישה עצמאית וחופשיה לקבל את בחירותיה.

באיזה שלב בחיים שלנו אנחנו כנשים מעזות להתחבר לרצונות האמיתיים שלנו? באיזה שלב בחיים אנחנו מרגישות יפות באמת?

שיחת סטיילינג תרפי שהיא שיחה על הפסיכולוגיה הנשית במהלך החיים.

לא דילגנו על ייצוגי יופי. הרי הם משפיעים עלינו כל הזמן, ובכל גיל.

אורנה מדברת על כך שדוגמניות צריכות לייצג את כל הגילאים ובטח גילאי הצרכניות של מותג הבגדים. לפעמים זה אבסורד לראות במותג שפונה לנשים בוגרות דוגמניות בנות 17. והחשיבה הזו שלה, זה לגמרי סטיילינג תרפי.

כל אישה צריכה למצוא ייצוגי יופי שמתחברים אליה, למי שהיא. אף אחת מאיתנו לא צריכה להרגיש שהיא צריכה להתאמץ להיות מישהי שהיא לא, בשביל להתלבש. זה אחד מהעקרונות של סטיילינג טיפולי, ששונה מסטיילינג רגיל בכך שאין ניסיון להתאים את המראה החיצוני לאיזה סטנדרטים של יופי, אופנה, או מקובלות חברתית.

אבל כמה מאיתנו מרגישות מספיק יפות וראויות כדי לעמוד בגאווה מול מצלמה כמו אורנה ולהגיד "אני נראית טוב"? אפילו לא מצלמה מקצועית בהפקת אופנה, אפילו מצלמה של בני המשפחה שלנו. איך אנחנו מרגישות מול מצלמה? רוב הנשים שאני פוגשת בעבודה שלי, מרגישות שהן לא פוטוגניות ולא אוהבות לראות את עצמן בתמונות. להרבה נשים כן יש תשוקה להצטלם אבל מתוסכלות מהמבט על עצמן.

אורנה עברה תהליך מדהים ומעורר השראה. היום היא בטוחה בעצמה, בבחירותיה ובמראה החיצוני שלה יותר מאי פעם בחייה.

אורנה אוהבת את המשחק של הרשתות החברתיות, ומודעת לכך שיש אנשים המצקצקים וחושבים שזה "לא לגילה". לאחרונה התחדשה בקעקועים על האצבעות ושמעה מאברי גלעד בתכנית הבוקר, שזה לא מתאים שאישה בת 62 תקעקע את עצמה, זה מתאים לבת 17.

היא גם לא מגבילה את עצמה כלל לגבי תכניות עתידיות ומסתכלת קדימה באופטימיות לגבי כל התפתחות.

בשנה האחרונה החלה ללכת עם שמלות, דבר שהתנגדה לו שנים. דווקא הדוגמנות הגמישה את דפוסי המחשבה שלה לגבי שמלות וכעת היא לובשת שמלות, עדיין מרגישה שזה פלא, קצת מוזר..

יש הרבה פנינים ותובנות בשיחה שלי עם אורנה, והדבר שהכי דיבר אליי באופן אישי זה הנאמנות שלה לעצמה. היכולת לשים בצד את הציפיות החברתיות ולהגיד – "למה לא". להוריד שיפוטיות גם על עצמה וגם על אחרים ואחרות, ולאפשר לעצמה להתנסות בכל מה שמרגש אותה וטוב לה.

שיחת סטיילינג תרפי על ייצוגי יופי, על אופטימיות והתחלות חדשות בכל גיל, עם אורנה גטניו. לחצי על הלינק לשיחה.

עקבי אחרי ביוטיוב והירשמי לערוץ! כתבי לי מה מעניין אותך לשמוע ולראות. נתראה בשיחה הבאה של סטיילינג תרפי.

אוריין פז גדלה כילדה מתולתלת במשפחה עם אמא ואחות עם שיער חלק. לאורך חייה תמיד חלמה על שיער חלק, ובשלב מסוים באמת החליקה אותו. היא אהבה את הגרסה המוחלקת של שיערה אבל יום אחד היכתה בה ההבנה, שהיא רוצה לחזור לעצמה. שהבחירה שלה בשיער חלק היא סוג של פשרה ואולי גם כניעה לתכתיבים. אף אחד לא אמר לה – תחליקי את שיערך, אבל לא היו מתולתלות בסביבה הקרובה שלה, ובתקשורת השיער החלק הוצג כדבר יפה ונכון, קלאסי. אז בכמה צעדים ולאורך תקופה, היא חזרה לשיער המתולתל שלה.

היא גילתה שהחזרה לתלתלים שלה היא החזרה לעצמה, למקום טבעי יותר שמאפשר לה יותר גיוון עם השיער שלה. עם זאת, כמתולתלת עם צרות של מתולתלות היא חיפשה קבוצת השתייכות. ולכן הקימה כזו בעצמה, את קהילת המתולתלות.

בקהילה נשים יכולות לשתף בחוויות שלהן ולהתייעץ לגבי סידור השיער שלהן והחיים עם שיער מתולתל. תלתלים זה פשוט שונה, היא אומרת, זה לא קשה יותר לניהול משיער חלק. אוריין מדברת על הצורך לקבל את עצמנו כפי שאנחנו וללמוד להסתדר עם השיער הטבעי. לתת במה למתולתלות ולחוויה שלהן. החיבור לסטיילינג תרפי מתבקש – הדיון על הקשר בין הפנים לחוץ, היכולת לקבל את המראה שלנו, את איך שנולדנו, ולחבק את זה!

בשיחה שלנו אנחנו מדברות על המשמעות של הכמיהה לשיער החלק. הדמויות בטלויזיה, ואף מיכל ינאי שהייתה הדמות שראינו על מסך ערוץ הילדים בילדות שלנו, גילמו יופי ומושא להערצה – בשיער ארוך חלק. בדיוק כמו הנסיכות של דיסני. בדיוק כמו כל הדמויות שאנחנו רואות בתקשורת, באינסטגרם. היכולת לפתח חשיבה ביקורתית היא גרעין יסוד בגישת סטיילינג תרפי.

אנחנו מדברות על הצורך להעצים ילדות צעירות להרגיש טוב וטבעי בתלתלים שלהן, במיוחד כאימהות. מעניין לחשוב על החוויה של אם ובת כאשר אחת מתולתלת והאחרת בשיער חלק. כמה הנושא הזה נכנס למודעות ולשיח. בסדנת סטיילינג טיפולי, זה בדיוק מה שאנחנו עושות, ומגלות כמה השיח הזה מקרב ומסייע.

אנחנו חיות עם התלתלים שלנו וזה נושא שראוי להתייחס אליו. לעתים הנושא נראה שולי וזוכה לזלזול, כמו כל ההתייחסות לשיער שלנו בכללה, אבל אוריין קוראת להכרה בחוויה הזו. בסופו של דבר, השיער שלנו נושא משמעויות רגשיות רבות עבורנו לאורך כל החיים.

אני מספרת לאוריין איך בתור ילדה מתולתלת היה לי קושי איתו וחלום על שיער חלק, עד כדי כך שבגיל 12 הלכתי לבצע "פתיחת תלתלים", הליך שהותיר אותי עם אכזבה קשה. הסיפור הזה, שנשמע מצחיק היום, זכור לי כחוויה מכוננת. האשליה שהתנפצה לעד, כי יום יגיע ויהיה לי שיער אחר משלי. ככל שהזמן עבר למדתי להעריך יותר ויותר את שיערי, שהשתנה בינתיים מאוד. יכולה רק לדמיין לעצמי איך סטיילינג תרפי היה יכול לסייע לי כילדה, לקבל את השיער שלי ואת עצמי. גם השיער, כמו כל שאר המאפיינים הגופניים שלנו, הוא חלק מדימוי הגוף, שבילדות ובנערות הוא הכי שברירי.

מזמינה אתכן לשיחת סטיילינג תרפי מעניינת ורלוונטית, לכל מתולתל/ת או לאמא!!

בואו לשיחה עם אוריין בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי ושתפו עם חברות מתולתלות! נתראה בשיחת סטיילינג תרפי הבאה.

מה עובר על אישה שמתיישבת על כיסא מעצבת השיער שלה, בשיער חפוף וחלומות גדולים?

 כולנו יודעות כמה משמעות אנחנו מעניקות להחלטה למספרה ואיזה יחס אנחנו מעניקות לספר/ית שלנו. כל שינוי צבע בשיער או תספורת חדשה יכולים להיות ביטוי לתהליכים שמתחוללים פנימה או לעורר כאלה. אז לא פלא שלהתמסר ולתת אמון במי שנוגעת בשיער שלנו, זה דבר לא מובן מאליו! אוה אליזבט אל קנרש יודעת זאת. היא מבינה את העומקים הרגשיים שכרוכים במפגש שלה עם הנשים שמגיעות אליה.

אוה היא אישה יצירתית בצורה בלתי רגילה, והכרתי את העשייה שלה עוד כשהייתה מעצבת אופנה מצליחה. העיצובים שלה כמו גם הסטייל הכובש שלה תפסו אותי, וכשראיתי שהיא עברה לעסוק בעיצוב שיער תיארתי לעצמי שגם בתחום הזה היא תעשה חיל. או סטייל 😊

התגובות של נשים לפוסט שפרסמתי בעקבות השיחה שלנו שיקפו הדים של אהבה, הערצה והיקשרות. מדהים בכל פעם מחדש, כי אלה ההדים של הקשר של נשים עם מי שנוגע בשיערן! רק אם המגע מיטיב כמובן. כל אחת מאיתנו זוכרת בכאב מפגש בלתי מוצלח במספרה, ולצערנו יש יותר מידי כאלה. השינוי בשיער צריך להיות מותאם אישית ורגיש. זה לא תהליך טכני אלא רגשי. האכזבה יכולה להיות קשה וכך גם התרוממות הרוח. זאת תרפיה, אומרת אוה. היא יודעת עד כמה.

תהליכים ורגשות הנוגעים לשיער הם חלק מהותי בסטיילינג תרפי. סטיילינג טיפולי לא נוגע רק לבגדים ואקססוריז אלא לכל המעטפת שלנו, בין השאר השיער. שיער מסמל זהות, היסטוריה אישית, יחס לגוף ולנשיות. מחקרים מרמזים שגברים נמשכים יותר לנשים עם שיער ארוך שמסמל פריון.. זה לא מקרי שכל הנסיכות של דיסני שיערן ארוך, מלא ומתנפנף.. אנחנו גדלות על הדמויות האלה, על הבנה של משמעות השיער עבורנו.

תספורות מייצגות לא רק אופנה חברתית ותפיסות מגדריות וחברתיות, אלא גם מצב רגשי ואמירה אישית. אני זוכרת אישה שטיפלתי בה בקליניקה שלי, שסבלה מדיכאון לאחר לידה אבל התקשתה מאוד לשתף את הסביבה שלה ברגשותיה. אחד הדברים הראשונים שעשתה היה לגלח את שיער ראשה, בסוג של תספורת פאנק. האקט הזה הוסווה כאקט אופנתי, אמירה פאנקית סטייליסטית, אבל הוא ביטא קושי עמוק שחוותה. בתוך תהליך סטיילינג תרפי היה לי ברור, שהורדה של השיער היא סימבול לאבדן, אבדן הזהות שלה כפי שהכירה אותה לפני הלידה ואבדנים נוספים. לא דבר שקל להודות בו בתקופה שאת אמורה להיות בה שמחה ומאושרת על מזלך הטוב והאימהות שלך. קל יותר לגלח את השיער, או לצבוע אותו בצבע חזק, או להסתפר באיזו דרך שונה מהרגיל.. 

אוה מספרת שנשים מגיעות אליה לפעמים מדוכדכות והשינוי מיטיב איתן. היא מדברת על הרצון של נשים בשינוי והפחד מתגובת הסביבה. מספרת על מקרים שנשים חוזרות הביתה ומקבלות משוב שלילי מבן הזוג או הילדים שלהן, ונסוגות. אוה מנסה לחזק אותן ללכת עד הסוף עם הביטוי שלהן, לזהות את הרצונות שלהן ולהישאר נאמנות להם. זה ממש סטיילינג תרפי. עיצוב שיער, עיצוב נפש.

שוחחתי עם אוה לא רק על עיצוב שיער אלא על ההחלטה שלה עצמה לצאת מהארון עם אהבתה לעיצוב השיער. שנים החביאה אהבה זו מחשש לסטיגמות החברתיות שנלוות לעיסוק הזה, למרות שלמדה עיצוב שיער בלונדון אצל אחד הטובים ביותר. ההחלטה שלה ללכת עד הסוף עם עצמה חיזקה גם אותה. היא מספרת שגדלה בבית עם עידוד להיות מי שהיא, עם מעט מאוד מגבלות ומחסומים לביטוי. האמינו בה. אוה יצירתית בכל כך הרבה תחומים – אופנה, עיצוב שיער וגם זימרה. אוה התגלתה בתחרות כוכב נולד. בשיחה היא מספרת כמה טוב להתמסר לרב תחומיות הזו ולהיות קשובה לתשוקות שלה בכל פעם. סטיילינג הוא ביטוי ליצירתיות עמוקה מאוד שטמונה בה.

שווה לכן להכיר את אוה הנפלאה, שהיום יש לה גם מיזם אופנה שכולל אאוטלט של מעצבים ישראלים במחירים נגישים. לשיחה שלי עם אוה לחצו כאן.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי לעוד שיחות סטיילינג תרפי!

בסופ"ש האחרון סידרתי את ארון הבגדים שלי והוצאתי פריטי לבוש יפים, אבל לא מדויקים לי. שמתי לב כמה שקט היה בי אחרי סידור הארון הזה. דיוק.

פסח זה תירוץ מעולה לעשות סדר בארון הבגדים שלנו, ולחשוב מה אנחנו רוצות לשחרר הלאה מאיתנו. מדהים כמה עמוק הקשר בין סדר חיצוני לסדר פנימי, ומה רבה ההשפעה של סידור הארון. אצלי עומס בארון הבגדים מייצר אי שקט, מכביד. אני אוהבת לראות כמה שיותר בגדים מול העיניים וקל לי יותר לייצר שילובי בגדים חדשים ויצירתיים בצורה זו. זה מחייב פחות בגדים, פחות קיפולים, יותר תלייה. זה הסוד שלי לסדר (יחסי) בארון.

ואם אני לא יכולה לשחרר בגדים?

הרבה נשים אוהבות לסדר את הארון, פי כמה וכמה ממני, אבל משאירות אותו בדיוק כפי שהוא. החלק הטוב עבורי אישית זה השחרור, ועבורן זה הסידור.

הן לא רוצות להיפרד מהבגדים.

בגדים זה רגשות, זיכרונות, ערכים. בגדים נקנו בתקופה מסוימת, בסכום כסף מסוים, נלבשו ברגעים מסוימים. יש לזה משמעות! בסטיילינג תרפי יש מקום של כבוד לבגדים עם ערך סנטימנטלי, גם אם נלבשו לפני שלושים שנה. אז איפה עובר הגבול?

אני משחררת בגד כשיש לי את היכולת לשחרר מעצמי את החלקים האלה. בגד שהוא כבר לא "אני", שמסמל אותי מפעם, והתרחקתי ממנו, זה בגד לשחרר. אני שמה לב ששחרור של בגדים מאפשר שחרור של רגשות. כשסידרתי את הארון בסופ"ש הרגשתי שאני מסדרת לעצמי את הראש, את המחשבות. זו הזדמנות לגלות מחדש את מה שיש לי בארון ואת עצמי.

זה סטיילינג תרפי.

מהו בגד החופש שלך?

פסח זה גם חופש, וחופש זה כוח. לאחרונה הייתה לי שיחה מדהימה עם תמר שוורץ שהיא מנכ"לית רוח נשית. עמותה שעושה עבודת קודש. הן מסייעות לנשים שיצאו ממעגל האלימות להשתלב בעבודה. יש להן מנטוריות, חנות שמלות כלה חברתית, הן מארגנות ירידים ומשתתפות בשבוע האופנה.

השיחה עם תמר עסקה בקשר בין בגדים להעצמה כלכלית וגם תפקיד הבגדים בתוך יחסי השליטה במערכות יחסים אלימות.

דיברנו על שירה איסקוב שתצעד בשבוע האופנה עם שמלת סטרפלס. היכולת לבחור בשמלה מחדש, אחרי ששרדה נסיון רצח ואחרי שהגרוש שלה מנע זאת ממנה, היא השבת השליטה לידיה של שירה. בעיניי, שמלת הסטרפלס היא בגד החופש של שירה.

בגדים הם כוח, הם דרך לשינוי אישי וחברתי.

בסטיילינג תרפי אנחנו לומדות ומלמדות נשים ונערות להשתמש בבגדים ככלי להתפתחות, לשחרור, לתחושת שליטה טובה. זו העוצמה התרפויטית של הלבוש ואני מזמינה אתכן להכיר אותה יותר ויותר ולחוות אותה.

בואו לצפות בשיחה שלי עם תמר שוורץ על רוח נשית וסטיילינג תרפי כאן.

סרטונים נוספים שיכניסו אתכן לעולם הסטיילינג תרפי תמצאו בערוץ היוטיוב שלי, הירשמו לערוץ שאדע שאתן איתי, זה תמיד משמח.