תגית: קניות בגדים

נובמבר כאן ואיתו שלל המבצעים המפתים שקורצים לנו להכניס עוד בגדים לארון שלנו, ועוד חפצים לחיים שלנו. רגע לפני שליפת האשראי, שווה לעצור ולחשוב על המשמעות של הלבוש והחפצים בעולמנו הרגשי ובחיינו.

הפסיכולוגיה של החפצים

הפסיכולוג ויליאם ג'יימס טבע ב-1890 את המונח "העצמי החומרי".

המונח הזה מתייחס לחיבור שלנו לעולם החפצים שלנו, כולל הבגדים שלנו. לדברי ג'ימס, החפצים שלנו נחווים כחלק מאיתנו, הרחבה של העצמי. אם משהו קורה לחפץ משמעותי עבורנו, אנחנו חווים זאת כאובדן משמעותי.

בראייה זו, קל להבין את הקושי להיפרד מחפצים.

אבל מה זה עושה לנו, להכניס עוד ועוד חפצים (כולל בגדים!) למרחב העצמי שלנו?

כמה זה באמת מזין וממלא?

שופינג רגשי

הקניות יכולות להיות עוגן. כשאנשים אוספים חפצים הם יכולים להרגיש חזקים יותר, שהם "קיימים" או "מתרחבים" דרך החפצים, חפצים יכולים לתת תחושה של בסיס, "יש לי", "אני מלאה".

התחושה הזו משמעותית בעיקר כשהרעב הוא רגשי.

בחברה שלנו, הרבה יותר מקובל לעשות שופינג, מאשר להתפרק ולבכות.

ולמה דווקא קניות של חפצים?

קל להפעיל שליטה על חפצים. הם נמצאים כשאני רוצה, אני יכולה לעשות איתם מה שאני רוצה בלי שיגידו לי די, אי אפשר, את מגזימה, אני לא רוצה.

שוב, אנלוגיה דומה היא… אוכל. גם הוא שם בשבילנו בלי דרישות, טענות ומענות.

חווית הקנייה

טקס הקנייה יכול לספק ריגוש ועונג ברמה הביו כימית. יש סקרנות וריגוש מהבחירה בבגד, או אפילו תחושה של ציד מוצלח. פסיכולוגים טוענים שההנאה מההנחה, או המבצע של 1+1, לא פחות חזקה מההנאה מקניית הפריט עצמו!

אנשים שחווים היי כזה מקניות ירצו לקנות תמיד, ללא קשר למצבם הכלכלי או מפלס הבגדים בארון שלהם. יש להם מערכת יחסים עם קניות.

ומערכת יחסים עם קניות יכולה להיות פשוטה יותר לתפעול ממערכת יחסים עם אנשים.

כי שם הכל מתחיל.

כשהדמות המטפלת בנו לא מעניקה לנו את הצרכים שלנו בהתאמה, מתפתח תסכול ואף פיצול. פיצול בין היחס האוהב לדמות לבין היחס כלפי הטיפול הפיזי שלה. הפיצול הזה מוביל לניסיון למילוי פיזי של הצרכים הרגשיים. מילוי דרך מזון או דרך חפצים.

בדיוק כמו ילדה שמבקשת שיקנו לה עוד ועוד וזה לעולם לא מספיק, שהופכת להיות מבוגרת שנוטה לקניות רגשיות.

אבל לא הכל פרוידאני!!

ממש לא.

אנחנו חיות בחברה צרכנית, והמפרסמים פיתחו מומחיות אדירה בלמכור לנו דברים שאנחנו לא צריכות, גם אם אנחנו לא באות עם נטייה לקנייה רגשית!

המפרסמים מתבססים על הטיות חשיבה, שמובילות לקנייה אימפולסיבית.

פרופ' דן אריאלי וחוקרים נוספים כתבו על כך רבות. תחושת הפומו (הפחד מההחמצה), שימוש הקסם במילה "חינם", הטיית היחסיות (כולן קונות עכשיו אז גם אני!) ועוד ועוד.

אז איך לקנות בגדים ולא אשליות?

אנחנו קונות בגדים מתוך רצון להתלבש כמו האישה שאנחנו רוצות להיות.

ואת הרצון הזה נזהה. נכיר בו ונכבד אותו.

בשלב הבא, נעזור לעצמנו להתאים את הקנייה למטרה האמיתית הראויה – חיבור רגשי לארון הבגדים שלנו, משחקיות טובה עם סטיילינג, טיפוח עצמי שהוא טיפול עצמי (ולא מאמץ, מאבק, או מסכה מלאכותית).

אז איך לעשות שופינג מודע רגשית?

אי אפשר בלי כמה טיפים, המוגשים לכן כחומר למחשבה –

1. פריט נכנס – פריט יוצא

משחקיות עם בגדים מבוססת על היכולת לראות פיזית מה שקיים בארון, ועל בגדים שהם שמישים, במידה הרלוונטית, שעוזרים לנו להרגיש כמו שאנחנו רוצות להרגיש. בגדים שאפשר לשלב זה עם זה.

פריטים יפים אבל בלתי שמישים לא מסייעים לנו, וגם כאלה ששוכבים בארון זנוחים כבר שנים.

אחד הטיפים שלמדתי בעצמי מתוך עבודת השטח שלי, היא לשמור על זרימה של "פריט נכנס אז פריט יוצא". נסי את זה!

 2- משחק עם בגדים קיימים

לא מעט מהחוויה של השופינג מבוססת על הסקרנות, המפגש המרגש עם המגוון של הבגדים בחנויות. אני רוצה להציע לך מפגש עם חנות ממש קרובה, זו שבארון שלך.

לפני שאת שוללת את זה, חשבי רגע על מפגש יזום, שבו את פותחת את הארון ומתחילה לשחק ולשלב בין הבגדים השונים. עושה לעצמך סטיילינג.

מגרש המשחקים לא חייב להיות בקניון, ומשחק עם הבגדים בארון שלך רק יסייע לך לדייק את הסטייל שלך ולפתח אותו. אותו משחק גם יכול לעזור לך לזהות מה את באמת צריכה, כדי שבקנייה הבאה שלך תהיי מדויקת.

3 – שאלות חכמות בזמן קנייה

החלטת לקנות? בין אם בחנות פיזית או אונליין, יש כמה שאלות שיעזרו לך:

• האם יש לי פריט כזה או דומה לו?
• מה הפריט הזה משדר לי? איזה כותרת או קטגוריה הייתי נותנת לו?
• איך ארגיש כשאלבש את הבגד הזה?
• כמה אני צפויה להיות מחוברת לבגד הזה, כלומר כמה יהיה משמעותי עבורי, ושמיש? על השאלה הזו אפשר לענות על סולם של 1-5.

מיותר לציין שאת כל הטיפים הללו אני עצמי מאמצת. מתרגלת, לפעמים מועדת, אבל תמיד תמיד לומדת.

מאחלת לכן שופינג מדויק, מאוזן ונכון לכן.

עוד מהטקסט הזה תמצאו במאמר שלי בגלובס.

טקסטים נוספים תמצאו בפייסבוק של סטיילינג תרפי, ובקבוצה של הקהילה שלנו – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

לקינוח יש גם יוטיוב.

שנחגוג תמיד את היש!

טלי.

שירלי יובל יאיר היא פסיכולוגית, יוצרת ומוזיקאית, היא אישה שם גם וגם. שירלי מייצגת חיבור בין תחומים שכל כך מאפיין את סטיילינג תרפי – היכולת למזג את עולמות התוכן שבתוכנו ולייצר כך תחושה של משחקיות, ביטוי עצמי, מימוש עצמי.

בשיחה שלי עם שירלי, אנחנו מדברות על הפסיכולוגיה של האושר, כולל בימים מאתגרים. שירלי מדברת על פעולות שמייצרות משמעות – שיחות בזום עם חברות, תנועה גם במרחב של הבית, וגם בתנאים הקיימים. היא קוראת לזה שיחהליכה – שיחות בהליכה. בתקופה כמו הקורונה חשוב לייצר משמעות וגם תחושה של שמחה.

בסטיילינג טיפולי, בגדים הם דרך לייצר שמחה ומשחקיות. העיקרון הזה חשוב אף יותר בתקופות של משבר וקושי. אני מדגימה לשירלי את הנוהל שלי בתקופת הקורונה, להתלבש ככלי לויסות הרגשות שלי, העצמת תחושה של שגרה ופעילות. יחד אנחנו מנסות לפענח את ההתייחסויות השונות לבגדים ובמיוחד את הפסיכולוגיה של הצרכנות, שופינג.

שירלי מספרת על הפסיכולוגיה של השופינג ממקום של השבעת רעב רגשי. במקרה הזה, הקנייה מייצרת שמחה אבל היא רגעית ולא מתמשכת. הפתרון הינו לקנות שוב ושוב, ואז ההרגל יכול להפוך להתמכרות. בתקופת הקורונה הקניות און ליין התגברו מאוד, גם קניות של קוסמטיקה התגברו. אנחנו מדברות על קוסמטיקה כסוג של הזנה וטיפוח גם ברמה עמוקה יותר. להזין את העור שלי גם דרך מגע, שעושה לנו כל כך טוב.

בסטיילינג תרפי הקוסמטיקה והלבוש טובים גם לנפש, ואנחנו יכולות לעשות בהם שימוש לרווחה הפסיכולוגית שלנו, שירלי מדגישה כמה חשוב לייצר מרחבי משמעות נוספים כדרך להתחבר לעצמנו.

לשיחת סטיילינג תרפי שלי עם שירלי יובל יאיר – לחצי כאן.

לשיחות היוטיוב של סטיילינג תרפי בימי קורונה – תוכן והשראה – לחצי כאן. והירשמי לערוץ שלי! זה ישמח אותי.

אין אישה שלא אוהבת שופינג. נכון? לא נכון!

יש נשים שרק המילה שופינג מעוררת בהן התלהבות שיא, ויש כאלה שסובלות מכל רגע. חלקן נמנעות מקניות כמה שאפשר, או קונות לבני משפחתן אבל לא לעצמן. יש משפחות בהן האב הוא קניין האופנה הראשי, אפילו עבור אשתו, ולא במקרה. אם את לא ממש אוהבת שופינג, את לא לבד!

בפרסומות מוכרים לנו חווית קניה נעימה והרמונית, אבל המציאות יותר מורכבת. אנחנו לא ג'וליה רוברטס, מהסרט "אישה יפה". לנו אין תקציב בלתי מוגבל, אפשרויות ללא סוף ומידת גוף שמאפשרת כל בגד ברודאו דרייב.. כשרובנו הולכות לחנויות הבגדים, אנחנו נתקלות במלאי מוגבל וצר (תרתי משמע). ובכלל, למדתי שנשים יוצאות לקניות בציפייה לחזור עם "שלל" והציפיה הזו לכשעצמה מכניסה אותנו ללחץ. כאילו זה חובה לחזור עם שקיות של בגדים אחרת "פספסנו" משהו.

החוויה הפסיכולוגית של הקנייה כוללת ציפיות ואכזבות. כשאנחנו מוצאות בגד שמוצא חן בעינינו, אנחנו צועדות סקרניות ואופטימיות לתא המדידה. שם, מול המראה, אנחנו מודדות את הבגד ומתבוננות על עצמנו. אם הבגד נראה עלינו כפי שדמיינו, הכל טוב! חלקנו מסוגלות לקנות חצי מהחנות מרוב אושר. אבל אם הבגד לא מתאים לגופנו, אפילו לא עולה עלינו, אין מילים לתאר את האכזבה. יש נשים שמסוגלות להגיע לדמעות בתא המדידה. בטח ובטח אם חוו כבר כמה מדידות "כושלות" באותו היום. ואם יום הקניות הזה גם ככה מלווה תקופה של עלייה במשקל או שינויים בגוף, זה הולך להיות יום מורכב..

לא מפליא אם כך שהרבה נשים עושות הכל כדי להימנע ממדידת בגדים, קונות און ליין, או לוקחות את הבגדים הביתה, למדידה במרחב האינטימי שלהן.

חווית הקניות קשורה למצב הרוח שלנו באותו זמן, לדימוי הגוף שלנו והשינויים שעברנו לאחרונה. יש ציפייה חברתית שנתאים את עצמנו לבגדים. הרי יש את הבגדים "הנכונים", ואנחנו אמורות ללבוש אותם. אבל בסטיילינג תרפי יש הבנה בסיסית וחשובה, שלא את עצמנו אנחנו אמורות להתאים לבגדים, אלא את הבגדים אלינו! בחירת החנויות צריכה להיעשות מתוך קשב לטעם שלנו, לצרכים שלנו ולגוף שלנו. ואם אנחנו מודדות בגד שלא מתאים לגוף שלנו, הבעיה היא בבגד ולא בנו. הוא פשוט לא מתאים! והתגובה היא פשוט לעבור הלאה. ואם כל הבגדים בחנות הם בסגנון הזה, לעבור הלאה לחנות אחרת. אנחנו מודדות בגד ולא מודדות את עצמנו.

בספר שלי "סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות", יש ראיון עם בת, עובדת סוציאלית חכמה, שמספרת איך היא לימדה את עצמה ליהנות מחווית הקניות ולהגיב בצורה מאוזנת גם כשהבגד לא מחמיא לה, או כשקשה למצוא בגדים במידתה, או כשהמוכרות מגיבות בצורה לא רגישה במיוחד. הראיון הזה ממחיש שאפשר ללמוד את זה! פשוט להתייחס אחרת לקניות בגדים.

לרוב, אין בחנויות דמות שתומכת בנו, חשוב שנהיה שם אנחנו בשביל עצמנו. את הלחץ שהסביבה משדרת לנו "לקנות ולא לפספס" אפשר וצריך להדוף, ולהיות קשובות לעצמנו. הקניות הם לא ציד שמחייב חזרה עם שלל, הן הזדמנות להשראה ומשחק עם בגדים. חשוב שנרגיש טוב כשאנחנו קונות, גם בחנות וגם כשאנחנו חוזרות עם הבגדים האלה הביתה. זה הבסיס לשופינג מוצלח באמת.

לאישה שאני אוהבת יש משפט מיתולוגי -"כל סיבוב שלי בקניון חוסך לי שעה של פסיכולוג". אני תמיד צוחקת איתה, אבל היא רצינית. וכמוה עוד נשים רבות שמספרות לי שהעיסוק בלבוש מסיח את דעתן ומרים את מצב הרוח שלהן. אבל האם זו תרפיה?

פסיכולוג שהדריך אותי אמר לי פעם, "אנשים מטפלים בעצמם בכל דרך. אצל הספר, עם המנקה, בעבודה בגינה.." וזה נכון, טיפול עצמי מתרחש בדרכים מגוונות, ברמה יומיומית. אבל מה ההבדל בין חוויות מיטיבות כאלה לבין תרפיה באמצעות לבוש, סטיילינג טיפולי?

סטיילינג תרפי הוא תהליך, שמורכב גם מהחוויה הזו אבל יש בו הרבה מעבר. המשחק עם הבגדים הוא חשוב וחיוני, הוא מעודד יצירתיות, פתיחות לחוויה, גמישות מחשבתית ואי אפשר בלעדיו. אבל רק משחק לא מאפשר תהליך של סטיילינג טיפולי. התהליך אינו רק מבחוץ פנימה, אלא מתחיל מבפנים החוצה! סיבוב בחנות בגדים נעימה יכול לייצר התרגשות ועניין, ולפעמים זה בדיוק מה שאנחנו צריכות. חוויה חיובית עם בגד תמיד מרוממת מצב רוח, ולפעמים זה מספיק באותו הרגע. אבל התוצאה תמיד זמנית.

סטיילינג תרפי זה עולם שלם, שהולך ונגלה ומעמיק עם הזמן. זה תהליך שאנחנו ממשיכות לקצור את הפירות שלו ככל שהזמן עובר. זו העמקה ודיוק של מערכת היחסים שלנו עם הבגדים שלנו ועם עצמנו. הבגדים מקבלים תפקיד מרכזי, לא רק ככלי למשחק, אלא ככלי להיכרות עצמית, לשינוי דפוסי חשיבה, להפקת רגשות חיוביים שיעזרו לנו לצלוח את אתגרי חיינו. סטיילינג תרפי זו שפה שמחברת בין הפנים לחוץ, שמלמדת איך להשתמש בבגדים ככלי אמיתי ויעיל להתחבר לעצמנו יום יום ולעזור לעצמנו להתפתח בכל כיווני החיים. יש תרפיה בסטיילינג, והיא הרבה יותר מביקור בחנות.