שנה טובה בגישת סטיילינג תרפי – תרפיה דרך צילומי אופנה

בגדים יכולים לספר סיפור, להביע רגש ולהעביר מסר. בסטיילינג תרפי הבגד הוא ביטוי לאישיות שלנו, לחלומות ולמשאלות. גם אופנה מעניינת אותנו ברובד הרגשי שלה, בתגובה הרגשית שמייצרת כשאנחנו במגע איתה.

העבודה בסטיילינג טיפולי היא לא רק באמצעות הבגדים עצמם אלא באמצעות המבט עליהם, המבט על תמונות. הרבה מאוד מתרחש בתוך המבט.

הרגשות, המחשבות והפרשנויות שעולות בנו מול תמונות אופנה הם החומרים מהם עשוי תהליך סטיילינג טיפולי.

דוגמה טובה לתפיסה של סטיילינג תרפי יכולה להימצא באיחולי שנה חדשה וטובה, באמצעות תמונות אופנה.

מוזמנות להביט באסתטיקה שבצילומים,

ולחבק אליכן איחולים טובים.

שנה של בריאות עם סטיילינג תרפי

ירוק הוא צבע של בריאות והתחדשות עבורי.בחרתי צבעוניות שמזכירה לי את הטבע, ואין סמל חזק יותר לבריאות מאשר הטבע. התמונה הזו גם מציגה סטייל שאת המרכיבים שבו כל אחת יכולה ללבוש, בדרך זו או אחרת.

שנה של חופש עם סטיילינג תרפי

חופש טמון ביכולת בחירה, ביכולת לראות שקיימות עוד אפשרויות ועוד דרכי חשיבה מלבד אלה המוכרות והקבועות.

הנעליים מסמלות לי גם את החופש לנוע בעולמי החיצוני וגם הפנימי.

מאחלת לכן חופש לצעוד בדרך שלכן ומרחב תנועה אמיתי.

שנה של שקט עם סטיילינג תרפי

שמלה לבנה, אבל בלתי שגרתית, מייצגת בעיניי שקט שיש בו עוצמה.

זה שקט של ביטחון, השקט לקבל החלטות, בחירות שקטות וחזקות, חפות מהסחות דעת של צבע, הדפסים ואקססוריז.

מאחלת לנו שקט כזה.

שנה של ריפוי עם סטיילינג תרפי

הפרפרים על השמלה הזו קוראים לשחרר שיפוטיות, פחדים ומגבלות, ויש משהו בתמימות הבלתי "אופנתית" של השמלה הזו, שהופך אותה לסמל מושלם לפשטות ולחופש להיות.

שנה של אומץ עם סטיילינג תרפי

האומץ להיות נוכחות וגם בולטות, האומץ לקבל החלטות אופנה והחלטות חיים שונות ממה שמצופה מאיתנו, פחות להתייחס למה יגידו.

האומץ ללבוש בגדים שמשמחים אותנו גם בלי שום סיבה, ובלי הצורך להסביר.

שנה של אהבה עם סטיילינג תרפי

אהבה עבורי טמונה במשפחתיות ובחברות.

התמונה הזו מסמלת בעיניי חיבור שיש בו דימיון אבל גם נפרדות, ותחושה חזקה של יחד. תמיד מרתק אותי איך קשר ויחסים באים לידי ביטוי ביחס לבגדים ובתקשורת סביבם.

שנה של יצירתיות עם סטיילינג תרפי

המשחק עם בגדים מסמל בעיניי את היצירתיות של סטיילינג תרפי.

יצירתיות שמטפלת בדימוי גוף שצריך חיזוק,

בחשיבה שמרנית שצריכה ניעור,

בשמחה נשכחת מהילדות שצריכה קריאת השכמה.

את היצירתיות הזו אפשר למצוא כל יום מול ארון הבגדים, עם הבגדים שכבר נמצאים שם.

שנה של למידה עם סטיילינג תרפי

השמלה הזו מזכירה לי לוח או מחברת, משהו לשרטט עליו את כל המחשבות, התובנות וההשראות שאני אוספת במסע הלמידה האינסופי של החיים.

מאחלת לכולנו לא להפסיק ללמוד אף פעם, שם בעיניי נמצאת התרפיה האמיתית.

גם סטיילינג תרפי זו דרך ללמוד ולהתפתח ולהגיע לכל המרחבים האלה בתוכנו, באמצעות הבגד. זה קרה לי, ויש לי את הזכות להעביר את כל זה הלאה.

רוצה לדעת עוד על קורסי סטיילינג תרפי? לחצי כאן.

שתהיה שנה של התפתחות ויצירתיות עם סטיילינג תרפי!

טלי.

איפור טיפולי – קווים לדמותו – סטיילינג תרפי ואיפור

כוכבת "חתונה ממבט ראשון" קארין שניידרמן, חייבת להיות מאופרת בכל רגע של היום. היא מקפידה להתעורר בשעות הבוקר המוקדמות, לפני בן הזוג, כדי להתאפר ולהחליק את השיער שלה.

בעקבות החשיפה שלה, גם יולי מאנה העלתה סרטון שבו היא מספרת שסבלה מאותו המצב בדיוק. היא הלכה לישון מאופרת, או שקמה מוקדם מאוד בבוקר להתאפר.

מה יכול לגרום לאישה לחשוש להסיר את האיפור?

  • איפור מקושר לרושם חיובי, נשיות ומקצועיות בעולם העבודה.
  • נשים מאופרות נתפסות כדומיננטיות יותר בעיניי נשים אחרות, ובעלות סטטוס גבוה יותר בעיניי גברים.
  • סטודנטיות שמרחו ליפסטיק לפני מבחן, הצליחו בו יותר מאשר אחרות!

מריחת הליפסטיק הגבירה את היכולת הקוגניטיבית שלהן.

המסקנה היא,

אנחנו לומדות להתאפר וזה מעניק לנו תחושה טובה,

אבל (!!) באיזשהו שלב בדרך חלקנו מאבדות ביטחון להסתובב בלי איפור.

מה יכול לגרום לאישה לפתח תלות נפשית באיפור?

זה קורה כשהאיפור הופך להיות סוג של מסיכה, במקום ביטוי אותנטי.

כשהאיפור מעניק לנו תחושה של "הסתרה" של האני האמיתי, כי הפנים ללא איפור נתפסות כדבר פחות שווה, שעדיף להחביא אותו, אז אובדת תחושת הביטחון.

ליידי גאגא סיפרה שהקימה את מותג האיפור שלה כדי לאפשר לכל אישה להרגיש טוב.

ריהנה סיפרה שהאיפור עוזר לה במיוחד בתקופות שהיא עולה בהן במשקל, בהן היא משתמשת יותר בהצללות.

אז האם האיפור הוא מסיכה שמגוננת עלינו, צורה של בריחה ממציאות בלתי נעימה וטשטוש שלה עם מייקאפ?? או שאולי הוא כלי לביטוי אישי? כוח?

כדי להיזכר בקסם שבאיפור צריך להסתכל על ילדות צעירות משחקות איתו.

מערכת היחסים שלנו עם איפור מתחילה בגיל צעיר, כשאיפור הוא משחק.

ולא טקס יומיומי מחייב.

מתישהו במהלך ההתבגרות, איפור הופך לעוד כלי שנועד לשפר ולשפץ אותנו.

קצת כמו בגדים.

גם אני הייתי מכורה לאיפור

בגיל 14 הכרתי את עפרון העיניים והתאהבתי בו.

שבעה ימים בשבוע התאפרתי בדיוק באותה צורה, עם פס שחור בעיניים.

עפרון העיניים הפך להיות חלק ממני.

אז לא הייתי מתעוררת לפנות בוקר, ולא היו לי טקסים מיוחדים, אבל לא הייתי מוכנה לוותר לרגע על עפרון העיניים שלי.

התלות הנפשית היא הבעייתית.

אני רואה אותה היום כשאני עובדת עם נערה שבגלל פצעון לא תצא מהבית, או אישה שמספרת שיום שיער רע מחריב אותה נפשית.

יש שמספרות לי שבלי הבגד "המתאים" לא יגיעו לאירוע.

אז איפה עובר הגבול?

איפור וסטיילינג נועדו להיות משחק שמותאם לצרכים ולרצונות שלנו.

הם מפסיקים להיות משחק, כשהשימוש הוא כפייתי או נוקשה.

כדי שאיפור וסטיילינג יתרמו לדימוי גוף בריא, צריך להיזכר במשחק ולעודד אותו.

. בשנים האחרונות אני מאתגרת את עצמי להכיר עוד סגנונות איפור ועוד סגנונות לבוש, לצורך תרגול הגמישות הזו.

היכולת לאפשר לעצמי להתאפר כשבא לי, ולא להתאפר, כשלא בא לי.

לנסות מרקמים חדשים וצבעים אחרים.

חוקר דימוי הגוף, תומס קאש, קורא למי שיש לה את היכולת הזאת – the flexible groomer

"המטפח/ת הגמיש/ה".

בסטיילינג תרפי אנחנו קוראות לזה – פתיחות לחוויה openness to experience.

פתיחות לחוויה זה, למשל, להצטלם בלי איפור 😊

מומלץ לנסות את זה בבית!

בואי לקבוצה סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות!

הירשמי לערוץ היוטיוב שלי, השאירי את הפרטים שלך כדי להצטרף לרשימת הדיוור, ושמרי על קשר!

ברנה בראון עם גלית אקרמן ברש – שיחת סטיילינג תרפי מעולה!

ד"ר ברנה בראון היא חוקרת אמריקאית מרתקת בתחומים של בושה, אומץ, מנהיגות, אותנטיות ואמפתיה. ההצלחה הבינלאומית המדהימה שלה, שהתחילה מהרצאות הטד שלה, הראיונות אצל אופרה ווינפרי ולאחרונה הסרט בנטפליקס, מעידים על כך שיש פה עולם תוכן ששווה לצלול לתוכו.

ולכן הכי רציתי לדבר על ברנה בראון והחיבור המתבקש לסטיילינג תרפי.

האישה המתאימה ביותר למשימת ברנה בראון, היא אשת המילים והשיווק גלית אקרמן ברש.

גלית, חוץ מזה שהיא סטוריטלרית בנשמתה בדיוק כמו ברנה, גם כתבה על ברנה מאמר מקסים וחשוף בבלוג שלה. בפגישה שלי עם גלית רפרפנו בהנאה  סביב הרעיונות המרכזיים של ברנה יחד עם חיבורים לתפיסת העולם ולחוויה האישית של כל אחת מאיתנו.

לפני הכל, חשוב לציין, ברנה היא עולם ומלואו. ויש לה המון חומרים מסתובבים ברשת.

מתחת לסרטון שלנו ביוטיוב יש לינקים להרצאות ולאתר שלה, וכאן אני בוחרת להתייחס בנגיעות קלות לרעיונות בסיסיים שלה, אלה שהכי נוגעים בי.

פגיעות – האומץ להכיר בחולשות שלנו ולוותר על האחיזה במסכות ששומרות עלינו ומרחיקות אותנו, קודם כל מעצמנו. ההבנה שדווקא במצבי הפגיעות יש פתח לצמיחה ולהתפתחות ולתגליות הכי גדולות על עצמנו. ברנה גילתה שהאנשים החזקים ביותר הם דווקא הפגיעים ביותר. אלה שלא מפחדים להיחשף בחולשתם.

בחיבור לסטיילינג תרפי, אני חושבת על היכולת "לשים בצד" את המגננות ואת מה שאני מכירה בעצמי ולהתחיל במסע של גילוי עצמי דרך סטיילינג טיפולי. במקום בגד כמסכה מגוננת, להעז לראות בו משחק, חוויה. הפתיחות לחוויה יש בה גם פגיעות מסוימת. אני יכולה להעז "לטעות", וגם להעז ללבוש בגד שארגיש בו חשופה יותר, כפי שאני מרגישה ומגדירה לעצמי "חשופה". אולי הוא פחות "נכון" לי במובנים מסוימים אבל נכון לי במובנים אחרים. להעז לנסות להיות שלמה עם הבחירה שלי. דוגמה הכי יישומית לפגיעות היא היכולת לוותר על נעלי העקב! שעבור חלק מהנשים מאפשרות כוחות מסוימים, יחד עם הגובה שהנעליים האלה מעניקות, אך במחיר מסוים (לרוב, כאבים וחוסר נוחות פיזית). להעז ללכת בנעליים שטוחות ולחקור את החוויה הזו.

בושה – ההבנה שכולנו מרגישים בושה, ברמה יומיומית. ההכרה בבושה, בחוויה הפסיכולוגית והפיזיולוגית של הבושה יכולה לעזור לנו לחיות איתה, לא להיכנע לה, לא להיצמד אליה ולהפוך אותה למי שאנחנו.

ברמת החיבור לסטיילינג תרפי, אני חושבת על כמות הביקורת שאנחנו סופגות מהסביבה, והצעות ייעול יומיומיות! תלבשי ככה, תאכלי ככה, תטשטשי ככה.. כמה בושה יכולה להיות כשאישה אחרת אומרת לך "אל תלבשי את זה ככה" או "כדאי לך לטפל יותר בעור הפנים".. גם ברנה עצמה שיתפה שספגה ביקורת על המראה החיצוני שלה בעקבות הרצאותיה וסגרה את עצמה בבית, תחת מתקפת בושה עצמית. אותה הרצאה שהובילה למיליוני צפיות והפכה אותה לחוקרת המבוקשת והמצליחה שהיא, גם הובילה אליה ביקורת.

אותנטיות – היכולת להיפרד ממי שאני חושבת שאני אמורה להיות ולאפשר לעצמי להיות אני.

היכולת להיות נוכחת בכאן ועכשיו כפי שאני.

בחיבור לסטיילינג טיפולי, אני חושבת על סגנון אישי כאמירה, היכרות עם עצמי וקבלה עצמית. הבנה שזו מי שאני ואני לא מעוניינת ולא מנסה להיות מישהי אחרת. גם אם יש בגדים יפים או טרנדיים יותר או נחשקים יותר, היכולת שלי לדעת ולהחליט מה "אני" כן ומה לא, מה אני אוהבת באמת ומה לא, מה פשוט לא מעניין אותי גם אם כל העולם מהלל את זה.

בשיחה שלי עם גלית, אנחנו מדברות על הרעיונות האלה ונותנות נגיעה מהקסם הזה שנקרא ברנה בראון.

זה מדהים לגלות את החיבורים המתבקשים בין סטיילינג תרפי לעולמות הרגש, החוויה האנושית הבסיסית שלנו בתוך חברה, שבה בגדים הם ביטוי, כלי לשייכות, הגדרה עצמית, ונושאי משמעויות מורכבות כל כך.

בואו לשיחה שלי עם גלית, והירשמו לערוץ שלי – סטיילינג תרפי – לעוד שיחות תוכן והשראה.

בואו גם לקהילת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, שם אנחנו חוקרות ומתרגלות את המבט החדש על עצמנו.

קהילת סטיילינג תרפי – כנס יולי 2021

בשישי האחרון התקיים כנס פרונטלי של הקהילה המקצועית של סטיילינג תרפי, קהילה צומחת ומתפתחת. היה מדהים!

מי אנחנו? נשות טיפול, אימון, ייעוץ, חינוך.

מה באנו לעשות? לקדם נשים, נערות, וגם גברים ונערים, דרך סטיילינג טיפולי.

להעמיק במשמעות הרגשית מאחורי בגדים, ולהביא סטיילינג תרפי באפיקים שונים, שיכולים לקדם שיח ערכי מעצים.

אנחנו משלבות בין אהבה לעבודה!

איך אנחנו עובדות?

הרצאות, סדנאות, קבוצות וגם תהליכי ליווי פרטניים מסוגים שונים.

זוהי לא הסבת מקצוע אלא השלמה מקצועית. כל אשת מקצוע מביאה את ההכשרה שלה והאני מאמינה שלה לשדה, ולוקחת את הכלי לאן שהיא זקוקה ורוצה.

את גישת סטיילינג תרפי פיתחתי ב-2015 והתחלתי להעביר הלאה ב-2017. מה שהתחיל כמעגל למידה קטן ומצומצם הפך לקבוצה מקצועית גדולה! איכותית, מרגשת ועשירה בהון אנושי.

בשישי האחרון דיברתי לעיניים פקוחות ולומדות ואוזניים שרוצות לשמוע.

באנו לעשות שינוי!

באנו לעשות שינוי!

בגישת סטיילינג תרפי, הלבוש הוא סממן שמשקף מצב חברתי, מגדר, תקשורת, וגם את סיפורי החיים האישיים שלנו. סטיילינג תרפי זו דרך חיים, קודם כל, עוד לפני שזו "עבודה". זו עשייה שמתחילה בתוכנו.

דרך הלבוש אנחנו מביאות את עצמנו לעשייה, בצורה שמאחדת את הפנים והחוץ.

ההתפתחות היא אישית ומקצועית.

מה עשינו בכנס?

בשנתיים האחרונות כל כנסי בוגרות סטיילינג תרפי היו מקוונים והיה זה הכנס הפרונטלי הראשון מזה זמן.

את הכנס הקדשנו ללמידה של סטיילינג תרפי מעשי – באמצעות לבוש.

עסקנו באינטרקציה המתרחשת בינינו לבין הפונות שלנו, דרך הבגדים שלהן, או אינטראקציות בחנויות בגדים. חידדנו את המהות של התהליכים, השפה, במה סטיילינג תרפי שונה מסטיילינג רגיל ואיך לדייק את עצמנו ואת התהליכים שלנו. כל אחת, לפי הזיקה המקצועית שלה, הרצון שלה. לא לכולן מתאים להסתובב בקניונים (ואין הכרח בזה, כלל וכלל).

התהליכים המקצועיים הם שונים ומגוונים אבל העקרונות בבסיס שלהם לא משתנים.

ובזה עסק הכנס, עם למידה ותרגול מעשי של תיאורי מקרה, תוך שימוש בבגדים שנשים הביאו.

בסיום התרגול ערכנו מסיבת החלפת בגדים!

זו הייתה חגיגה אמיתית.

עוד לא סיימנו לעבד את הרגשות וההתרגשויות בעקבות הכנס הזה. היה צמא גדול למפגש וללמידה משותפת.

ומה החזון שלי?

קהילה אמיתית היא זו שבה כל אחת יכולה להיות היא עצמה, ולהרגיש בבית.

קהילה אמיתית מחוברת על ידי ערכים, אמונה וחזון משותף.

קהילה אמיתית משלבת נתינה וראייה של הצרכים של כל אחת מאיתנו וכולנו כקבוצה.

החזון שלי הוא שהקהילה שלנו תרבה טוב, לחברות בקהילה ומחוצה לה.

שנשמיע קול גדול שיגיע לכל מי שזקוק/ה להתפתחות הזו, לחיזוק הזה.

כי כל אדם בכל גיל, כולנו מתלבשים ומתלבשות. ולבגדים יש משמעות אדירה ויכולת להניע שינוי – מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה.

זכות שלי להוביל את קהילת סטיילינג תרפי.

להתראות בכנס הבא!

העצמי הכוזב של ילד הפלא – מבט של סטיילינג תרפי על הסרט אוליבייה רוסטאן

אוליבייה רוסטאן הוא ילד פלא. רק בן 32, רוסטאן מוגדר כמעצב אופנה מחונן והמנהל הקריאטיבי של בית האופנה Balmain. הוא מוקף דוגמניות-על וסלבס, שמגיעים לתצוגות שלו ונהנים מההזדמנות להצטלם איתו. נראה כי רוסטאן הינו סמל סטטוס מעצם היותו. המעטפת הנוצצת סביבו מרוטשת, והכי בלתי נגישה. על פניו, ההיפך מסטיילינג תרפי.

לוליא הסרט, סביר להניח שהייתי ממשיכה לחשוב כך. אבל הסרט גרם לי לעצור, ולהיסחף לסיפור שלו.

אולי זו העובדת הסוציאלית שבי, שעבדה עם ילדים ונוער בפנימייה טיפולית, אבל אף אחד מהילדים שפגשתי לא זכה לקריירה בינלאומית, או לחבק את ג'ניפר לופז, ולעצב לה שמלה ליום ההולדת.

זה הפלא של ילד הפלא.

הסרט הוא על הילד שמחפש את אמא שלו. רוסטאן הינו ילד מאומץ שבמשך 32 שנה מלא שאלות לגבי הזהות שלו ומקורותיו, וחי בתחושה קשה של זיוף.

השאלות שלו קשות, האם אני באמת צרפתי? האם אני שייך? מה זה אומר שהעור שלי שחור כשבני המשפחה שלי לבנים? למה לא רצו אותי? האם באמת אני טעות?

הסרט מלווה את רוסטאן במגעים שלו עם מחלקת הרווחה, שמטפלת בתיק האימוץ – קלאסיקה מעולם העבודה הסוציאלית. הוא מחפש, הוא מתייסר, הוא בוכה. במקביל, הסרט מציג את חייו יוצאי הדופן. הוא חי במגדל שן, עם פורטרט ענק שלו בכניסה לבית, ומראת קיר בגודל של קיר כניסה לקניון.

רוסטאן די בודד, ובאופן מפתיע מציג את עצמו כך. ניתן היה לדמיין שכחלק מהפסאדה הכוזבת הוא ישדר שהוא עטוף חברים, אבל הוא מדבר על הבדידות שלו בכאב גלוי.

אין לו בן זוג, ואנחנו רואים מעט מאוד חברים או אנשים סביבו לאורך הסרט. בנסיעותיו הוא מדבר ומתייעץ עם הנהג שלו, מוחמד, שמשמש סוג של פסיכולוג (לא מוצלח). הוא מספר למוחמד על בחור שמוצא חן בעיניו, שראה במכון הכושר, ובכל פעם שהוא רואה אותו, הוא מעלה בו חיוך. אותו בוקר הבחור אמר לו "שלום" וזה ריגש אותו. מוחמד מציע לו לשוחח איתו, ורוסטאן נבהל, מה פתאום, הוא יחשוב שאני מפלרטט איתו.

בהמשך הסרט רוסטאן משתף את מוחמד, שנרשם לאפליקציית היכרויות לאנשים מפורסמים, ומחכה שיבדקו ויאמתו את פרופיל האינסטגרם שלו. ומה אם לא יאשרו אותי? הוא שואל. מוחמד אומר לו, "בסוף זה יקרה, אפליקציות תמיד עובדות" (פסיכולוג לא מוצלח, אמרנו).

וזה סיפורו של הסרט, למעשה. סיפור על פחד נטישה, פחד מדחייה, תחושה של חוסר ראויות ומאבק לתפוס מקום בזכות ולא בחסד. עוד שיקוף חזק לכך, בא כשרוסטאן מספר למוחמד על הכותרת שקיבל בעיתון – "ילד הפלא".

במקום לפרש את הכינוי הזה כתיאור להישגים אדירים בגיל צעיר, רוסטאן אומר – זה ילד מצליח, שלא אמור היה להתקיים.

הפער בין הרעב הרגשי האדיר שלו, שמיתרגם לרגעים בסרט גם כזעם אדיר, לבין המעטפת הנוצצת (התצוגות, הדוגמניות, הפאר שמתפרץ מהבית, מהמכונית, מהלבוש של רוסטאן) – הוא העצמי הכוזב.

הפער נגלה לא רק בסרט אלא גם בחשבון האינסטגרם של רוסטאן – מצד אחד הוא מציג את העיצובים שלו לבלמיין, נוצצים ויקרים להחריד, לא קשורים ולא נועדו להיות קשורים לחיים האמיתיים. יחד איתם, תצלומי סלפי וסרטוני סלפי שלו, באאוטפיטים שאין בהם סדק או קמט. נראה שרוסטאן שואב השראה מקרל לגרפלד, עוד מעצב גאון, שחיי את חייו במעטפת בלתי נגישה ואף מיזנטרופית.

אבל בצד אלה, רוסטאן מעלה תמונות מהילדות שלו, מהנעורים שלו, תמונה עם אמו המאמצת, עם סבא שלו, שורות על משפחה. יום האם, יום האב, הבלחים של רגש. הוא מעלה תמונה שלו עם כריס ג'נר, אם משפחת קרדשיאן, וכותב "את כמו אמא בשבילי, את מהנשים החשובות של חיי".

הפער האדיר הזה – הוא העצמי הכוזב. ויניקוט טבע את המונח "העצמי הכוזב" כדי להתייחס לפאסדות שאנשים עוטים עליהם על מנת להתאים את עצמם לסביבה, להשתייך. ויניקוט כתב כי אנשים זקוקים לתשתית נפשית מסוימת כדי לאפשר לעצמם להיות הם. התשתית הזו מאפשרת קיומו של עצמי אמיתי, חופשי, מחובר ליצירתיות וביטוי. חשוב שילדים ירגיש חופשיים להיות עצמם בלי הפחד להכביד על אחרים ומבלי אשמה יתרה כלפי מי שדואג להם.

אפשר לשער שמשהו בסיפור לידתו וגדילתו של האיש הזה לא איפשר לו את החופש הזה. כמו שהוא כותב בכתב ידו לאמו הביולוגית – "אני מלא פחדים לא ברורים".

הוא חסר חופש גם במובן המילולי. הוא היחיד שמגיע למשרד בשבת. "אני כל הזמן בשליטה" הוא אומר. לא ברור מה יש בחייו מעבר לעבודה. מוחמד מציע "אולי תיקח לך יום בשבוע לעשות משהו אחר?". רוסטאן לא אוהב את זה, "בחוזה שלך כתוב נהג וגם פסיכולוג?" עונה לו. במקום אחר בסרט הוא משתף, "אני צעיר ואני מוטרד מזה שאני אמור ליהנות מהחיים כרגע".  

 

עולם הרגש שלו כלוא, בדיוק כמו הלסת שלו ותווי הפנים המהונדסים שלו. השמחה מתפרצת לרגעים כשהוא רוקד, ויש בו שמחה, שנראה שהיא חלק מהר געש רגשי, שלא ברור אם ומתי יתפרץ.

אין זרימה הרמונית של רגש, שתעביר תחושת ממשות וחיות. התחושה שלי כצופה הייתה עצב על רוסטאן. כשהוא מקבל חיבוקים, עיניו נעצמות בהתמסרות, אבל האדם המרכזי שממנו הוא מחפש חיבוק זה הוא עצמו. "עד שלא אדע מאיפה אני, לא אוכל באמת לאהוב את עצמי" הוא אומר שוב ושוב.

בספרו "בית לנפש" כותב יעקב מטרי – “אדם, כמו ילד בעת גדילתו (בתנאים שהם בריאים יחסית) מבקש – לא פחות מאשר לדעת על עצמו ידיעה הקשורה בחשיבה על אודות עברו ועל אודות המנגנונים המפעילים אותו – לחוש חי, להרגיש שיש חיים בתוכו, שכוח החיים פועם בתוכו, ולמצות את האפשרות הייחודית שניתנה לו להתנסות, להיות נוכח בחווית החיים."

העיצובים של רוסטאן מרהיבים, אבל גם החליפה המושלמת לא תיטע באיש הזה ביטחון, והאסתטיקה המוצגת בסרט היא מנוכרת וקרה.

כמה מיליוני עוקבים וחיבוק חם מג'ניפר לופז, הם בהחלט שמחה גדולה, אבל לא כזו שאדם מרגיש איתה בית.

בסטיילינג תרפי, אנחנו מייצרות חיבורים – בין עולם הנפש והרגש לעולם האסתטי. אנחנו באות לשנות בתוכנו את הקוטביות של העולם הישן, שמדברת על "רושם ראשוני", ואימפקט חברתי דרך "לוק" מוקפד, שמנוגד למה שקורה בפנים. אנחנו באות לחבר את העצמי האמיתי אל המעטפת.

ישנם מעצבים ומעצבות, שמכניסים רגש אותנטי בעולם האופנה. ילד הפלא הוא לא אחד מהם.

סטיילינג תרפי דרך אומץ עם בגדים – איך להתחיל?

"אני רוצה לגוון, ומוצאת את עצמי בוחרת שוב ושוב את אותם בגדים"

"קניתי בגד שונה, התלהבתי בחנות, חזרתי הביתה ומאז הוא קבור בארון".

אנחנו מנצלות כ- 20% מארון הבגדים שלנו! כי אנחנו לובשות שוב ושוב את אותם בגדים. כל שאר הפריטים בארון שלנו מעלים אבק.

למה?

יש לנו הרגלים בכל מה שקשור לבגדים שלנו, השילובים שלהם, הצבעוניות והגזרות שלהם.

הרגלים כמו בכל תחומי החיים.

יש שיקראו לזה איזור הנוחות, מדויק יותר לקרוא לזה אזור ביטחון.

התרגלנו לתחושה שיש לנו כשאנחנו לובשות את הבגדים האלה.

חלק מההרגל מוביל אותנו גם לקנות שוב ושוב את אותם בגדים בשינויים קלים.

לפעמים יש בנו הכרה שאנחנו רוצות שינוי.

לגוון את הסטייל שלנו ולפתח אותו.

וזה בדיוק סטיילינג תרפי – ליהנות מהבגדים שלנו יותר.

להיראות לעצמנו טוב יותר.

הדרך לשם עוברת בפתיחות לחוויה, יצירתיות, ולפעמים צריך גם אומץ.

למה כדאי לנו לפתח אומץ דרך סטיילינג טיפולי?

אומץ מוגדר כפעולה שמתגברת על פחד. אומץ זה אותנטיות – ללכת עם עצמך עד הסוף, גם אם זה מערער תפיסות קיימות.

לפעמים התפיסות שמעוררות פחד, הן התפיסות שלנו על עצמנו!

איך אני אזהה את עצמי בשיער קצר?

איך אני ארגיש בחצאית במקום מכנסיים?

האם אני מוכנה להתחיל ללבוש שמלות, למרות שזה נראה לי "יותר מידי"?

האם אני מוכנה לשדר משהו חדש?

לפעמים התפיסות שמעוררות פחד, הן הציפיות של הסביבה מאיתנו.

מה יגידו? רגילים לראות אותנו באור מסוים, ואיך יגיבו לשינוי?

האם יעבירו עלינו ביקורת?

האם נתחרט?

אומץ מצריך ים של חמלה עצמית. כי להיות אמיצה ואז להתחרט ולהלקות את עצמי, זה לא אומץ אמיתי.

זה המתכון הבדוק לחזור להרגלים הקודמים, בנוקשות עוד יותר גדולה.

אומץ זה לומר לעצמי, הגיע הזמן לנסות משהו אחר, לשחרר קצת שליטה.

לא לאבד את עצמי – אלא לגלות את עצמי.

לגלות חלקים בעצמי שהם שם, הם לא מישהי אחרת. זו אני, שמחכה לביטוי, ואולי חולצה צהובה, ורודה או נעליים מגניבות, זה בדיוק מה שיבטא ויעודד את זה.

בשבועיים האחרונים עלה אתגר אומץ בקהילת הפייסבוק סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

נשים משתפות את האומץ שלהן עם בגדים, ובכלל.

בתמונה – עדי ליאור זומר, כותבת:

"כמו להחליק על קליפת בננה.

ללבוש חולצה ורודה עם הדפס של בננות צהובות זוהרות,

כאן, בצפון תל אביב.

אני בטוחה שאני מטרה נעה לרכילות, לצחקוקים, למבטים…"

עדי ליאור זומר – מתוך הקבוצה סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות

עשרות התגובות לפוסט הזה שיקפו כמה התחושה משותפת וכמה נשים מודעות לביקורת אפשרית על הבחירות שלנו.

תגובה לדוגמה:"מתחברת מאודדדדד. לפעמים אני ממש חושקת בפריט אבל כל המחשבות של מה יגידו, איך יגיבו וכו' ישר תוקפות. כשאני אוזרת אומץ זה ממש משתלם ובדכ אני מבסוטה שבחרתי למרות זאת(: כל הכבוד לך

ונ.ב החולצה מהממת, הייתי לובשת אותה בגאווה רבה".

בפוסט אחר, עדן כ"ץ משתפת את האומץ שלה לדגמן ביקיני.

היא כותבת:

"התמונות פורסמו ושאלתי את עצמי מה יחשבו, ואיך אני מרגישה בכלל כלפי זה. בדיעבד, הבנתי שדווקא ההתנסות, הפתיחות לחוויה והאומץ להעז להנכיח במרחב גוף אמיתי בביקיני אלו הדברים שתרמו לתחושת השחרור.אחרי זה אפילו קניתי עוד כמה בצבעים נוספים!".

התמונות של עדן, מהקהילה סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות:

גם עדן קיבלה חיבוק מהקהילה.

"עדן, מעוררת השראה, תמונות נהדרות. הבחירה שלך בביקיני, היא פשוט גדולה מהחיים. זה הכי אומץ בעולם!" – אחת התגובות לדוגמה.

אנחנו יודעות לפרגן לאחרות אבל מה בנוגע אלינו עצמנו?

כמה אנחנו מוכנות להיות אמיצות ולחרוג מהתבנית של איך שאנחנו רגילות להסתכל על עצמנו?

מתי בפעם האחרונה היית אמיצה עם הבגדים שלך??

ועם החיים שלך?

שתפי אותנו בקהילת הפייסבוק – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

לאתר של עדן – לחצי כאן.

את יכולה למצוא שם את עדי ליאור זומר, ממנהלות הקהילה, וגם את עדן כ"ץ. שתיהן בוגרות קורסי סטיילינג תרפי ושגרירות בקהילת נשות המקצוע הנושאת את שליחות סטיילינג תרפי לעולם.

ואם את רוצה להצטרף אלינו לקהילה ההולכת ומתפתחת של סטיילינג תרפי – ולברר על קורסי ההכשרה – יש לך פרטים כאן.

סטיילינג תרפי ב"חדשות הבוקר" – ומה לבשתי?

לא יכולה שלא לשתף בדבר כזה. בשבוע שעבר העברתי בעשר דקות (ועוד שלוש שניות, אמר לי מישהו) את כל עקרונות סטיילינג תרפי. זה היה ב"שיעור פרטי" בחדשות הבוקר, וזה היה מרגש במיוחד.

איך החלטתי מה ללבוש?

חשבתי איך אני רוצה להרגיש.

הבנתי, שהדרך הכי טובה שלי לצלוח את האתגר (כולל ספירת הזמן, שהיא האלמנט המלחיץ פה), היא פשוט להיות אני. להיות קרובה אליי, כמה שאפשר.

מה שאיימי קאדי, הפסיכולוגית החוקרת, קוראת לו "נוכחות".

היכולת להיות נוכחת קשורה לחיבור הפנימי שלי. היא שמה בצד את האחרים והמבט שלהם. הציפיות מהמעמד וכל היתר.. אני לא מתעלמת, אבל לא נותנת לזה להוביל את ההחלטה.

פעם, כשהייתי הולכת לאירועים מרגשים, המחשבה הראשונה שהייתה עולה לי בראש היא – מה אני "אמורה" ללבוש. אם הייתי חושבת כך הפעם, הייתי לובשת לחדשות הבוקר איזו חליפת מכנסיים חדשה ונוצצת.

ואני לא נגד. העבודה שלי לימדה אותי שבבגד חדש, שאנחנו באמת בטוחות בו, יש סיכוי טוב שנביא את עצמנו במיטבנו.

אז המחשבה על חליפת מכנסיים נוצצת אכן עלתה בראשי.

ובכל זאת, בחרתי שלא.

שאלתי את עצמי שלוש שאלות.

  1. איך אני רוצה להרגיש?
  2. מה אני רוצה לשדר?
  3. אילו בגדים יכולים לייצג עבורי את השילוב המדויק של אלה, בהתחשב במקום שאני הולכת אליו?

הבנתי שאני רוצה להרגיש רגועה ומוגנת, עם בגדים שאני כבר מכירה, שמסמלים עבורי ייצוגיות וגם רכות. ולא אכפת לי אם כבר לבשתי אותם, ולא אכפת לי אם הם לא הצעקה האחרונה בדיוק. לא רציתי לצעוק. רציתי לדבר מהלב שלי החוצה.

ו"מה יגידו?"

שאלת השאלות, שמאבדת את כל הכוח שלה כשאנחנו מבינות שכל בגד שנבחר, יש שיאהבו אותו ויש שלא יאהבו.

אולי בגד טרנדי מאוד יהיה מזוהה יותר עם המילה "סטיילינג" (ומי אמר שאני רוצה בכך??) ואולי בגד קלאסי יראה שמרני ונוקשה. ואולי ואולי..

אחד הדברים היפים ביותר שקרו לי עם סטיילינג תרפי, זה היכולת להשתיק את הקולות האלה, בשלב ממש מוקדם – ומהר.

הרי ההתלבטות הזו לגבי הבגד משקפת התלבטות עמוקה יותר, התרגשות, חששות, והדרך הכי טובה להחזיר את הכוח חזרה למקומו זה להחליט מהמקום האמיתי ביותר.

לפעמים ההתלבטויות האלה של כולנו עם בגדים, הן תוצר של ביקורת חיצונית שדבקה בנו. שכנה, מכרה או מוכרת בחנות, שהעירה לנו איזו הערה שנחקקה לנו בזיכרון. ולפעמים אלה קולות שאנחנו סוחבות מהבית, אמא, דודה או אחות שאמרה "הבגד הזה משמין אותך". "תלבשי שחור, הכי יפה".

לפעמים זה קול פנימי. ביקורת עצמית, הרי גם אני עוד לא נפרדתי ממנה. חיבקתי את הביקורת העצמית, עטפתי אותה בקימונו שאני ממש אוהבת, ויצאנו יחד לאולפני הרצליה.

אז מה לבשתי?

תראו בסרטון, סטיילינג תרפי ב"חדשות הבוקר".

שתפו את הסרטון עם כל מי שיכול להתעניין בעולם התוכן הזה, ולהפיק מזה ערך.

אולי לאט לאט כולנו נשתחרר מ"מה יגידו" ונלמד למצוא את בגד הביטחון שלנו מהר יותר.

בואו הצטרפו לקהילה, שמקדמת את השיח הזה, ויוצרת תפיסה חדשה על סטיילינג, נשיות וביטוי עצמי.

סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

תוכן חינמי בשפע, בערוץ היוטיוב – ד"ר טלי סטולובי – styling therapy

מה חדש?

קורס סטיילינג תרפי אוקטובר – מיד אחרי החגים, מחזור חדש של הקורס יצא לדרך. רוצה פרטים? לחצי על הקישור. https://talistolovy.ravpage.co.il/newcourse

שיהיה קיץ בסטייל, עם כמה שפחות ביקורת, וכמה שיותר חמלה וחופש.

טלי.

מזל טוב, ילדת! הנה הטיפים בשבילך

יום אחד בהיר קיבלתי בווטסאפ צילום, מתוך רשימת טיפים של סטיילינג, לאישה היולדת. חשכו עיניי. "הימנעי מבדים צמודים שמגלים את הצמיגים… הימנעי מפסים מרחיבים…לבשי שמלות, שמלות, שמלות".

התגובה הראשונית שלי הייתה בהלה, וכתבתי מיד – "זו טעות, לא אני כתבתי את זה". אבל אף אחד לא חשב שאני כתבתי את זה.. ואני לא היחידה שנבהלה.

יום למחרת כבר ישבתי בפאנל של "פאולה ולאון" בניסיון להבין, איך יכול להיות שב-2021 נשים שלפני רגע שוחררו מבית החולים, קיבלו בעיתון "בייבי לנד" רשימה שכזו. מדוע סטיילינג נתפס כשפה שבאה למשטר נשים מה ללבוש וממה להימנע, ובגדול, איך לטשטש את הגוף?

אישה אחרי לידה נמצאת במצב דימוי הגוף הכי שברירי, וכל אמירה לא במקום יכולה להוביל לעוגמת נפש וגם נזק. זו לא תקופה שבה אנחנו עמידות וחסינות בפני לחצים סביבתיים לגבי איך שאנחנו נראות, אלא בדיוק להיפך.

הבעיה המהותית פה היא בתפיסה של המילה סטיילינג. סטיילינג נתפס בחברה שלנו כתחום שבא להפוך נשים ליפות, חטובות ורזות יותר. הדרך לעשות זאת היא להסתיר את הגוף שלנו ולייצר אשליות אופטימיות מקסימליות, שמייצרות גוף של 90-60-90. זה נקרא "סטיילינג אישי".

בתפיסה כזו של סטיילינג, יש הפקעה של הכוח מידי כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה, ויישור קו עם מה שהסביבה מגדירה "יפה" באותו רגע. טרנדים ואידאלים של אופנה ויופי.

אישה שמקבלת רשימת טיפים כזו של סטיילינג, לא מרגישה מועצמת. זה הכי רחוק מסטיילינג טיפולי… יותר מזה, האישה לא באמת מבינה מה ללבוש, כי זו רשימה של הימנעויות. אפשר להקביל את זה לדיאטה. "עשי" ובעיקר "אל תעשי".

אז מה כן?

כפי שאמרתי בפאנל ב"פאולה ולאון", תפיסה נכונה של סטיילינג היא מתן השראה ואפשרויות. לצלם נשים אחרי לידה, שאוהבות את מה שהן לובשות ולשאול אותן – מה אתן אוהבות בסטייל שלכן? מה עוזר לכן בבגדים שלכן כרגע? ואז כל אחת יכולה לראות, לקבל השראה, לבחור אם היא מזדהה או לא מזדהה עם הסטייל שהיא רואה. ההחלטה נשארת אצלה.

וזה אחד העקרונות הבולטים של סטיילינג תרפי.

באותו פאנל בו ישבתי, ישבה גם עיתונאית שהיא יולדת טרייה למדי, ששיתפה מהחוויה שלה. היא נרתעה מהשפה שבה נכתבו הטיפים, נרתעה מהטיפים עצמם, שיתפה מהתחושות הקשות כלפי הגוף שלה אחרי הלידה. לגבי הטיפ עם השמלות אמרה, שלא הצליחה ללבוש שמלות כי ירכיה התחככו זו בזו.

בפאנל ישבה גם ד"ר לגניקולוגיה, ששיתפה בתהליכים הפיזיולוגיים שאנחנו עוברות לאחר לידה. הציפייה שהבטן תיעלם בלתי ריאלית עם מה שהגוף שלנו עובר, באופן טבעי. סיפרה כי היא מנהלת מחלקת יולדות בלניאדו, ושומעת מידי יום את התגובות הקשות של נשים יולדות כלפי גופן. "איך אני אתלבש לברית? יש לי בטן". אין שום סיכוי שכמה ימים אחרי הלידה לא תהיה עדיין בטן הריונית.

יצאתי מהפאנל הזה בתחושה שנאמר מעט על נושא כה חשוב. נזכרתי בתחושות שלי כלפי שינוי גופי לאחר הלידה, הרי לאחר הלידה השניה חל בי השינוי הגדול, ופיתחתי את סטיילינג תרפי על בסיס מערכת היחסים שלי עצמי עם גופי והלבוש שלי.

באותו יום כתבתי רשימת טיפים משלי, והעליתי אותה לפייסבוק. קיבלתי תגובות בהודעות פרטיות, מנשים שהרשימה הזו נגעה להן בבטן הרכה.

וזה בסדר שהבטן שלנו רכה!

הנה הפוסט המקורי –

בתוכנית הבוקר, שוחחנו על רשימת הטיפים הכי *לא* מוצלחת שאי פעם נכתבה עבור נשים אחרי לידה

רשימה שנשלחה אליהן ממש עכשיו, ב-2021, בדואר ישיר מ-1950!!

הנה המסקנות שלי –

1. ילדת?  מזל טוב! הימנעי מ… קריאת כתבות שמחליטות בשבילך איך להתלבש.

2. טשטשי את… כל הקולות שמשדרים לך שאת אמורה להסוות את זה שהגוף שלך עבר לידה.

3. בכל פעם שאת רואה את המילים "הימנעי" ו"טשטשי" בהקשר לגוף שלך, דפדפי הלאה.

4. הביאי איתך בגד שאת אוהבת לבית החולים, והחליפי את פיג'מת בית החולים כשאת יכולה. זהו צעד משמעותי בחזרה לעצמך.

5. אל תוותרי על בגדים, מצאי את אלה שמתאימים לך כרגע. אם את מניקה, מצאי בגדי הנקה שאת אוהבת, כי הפרקטיקה לא מבטלת את זה שיש לך אישיות.

6. הלבשה תחתונה היא עור שני, ויכולה לתת תחושת הגנה. במקום לחפש מחטבים, שווה להכיר סוגים שונים של הלבשה תחתונה. כל אישה מרגישה כמה איסוף או חופשיות היא צריכה מהבגדים שלה.

7. חפשי השראות חיוביות. נשים בסביבה או באינסטגרם שלך, שמחזקות דימוי גוף בריא ומתלבשות בצורה שאת יכולה להזדהות איתה.

8. טיפוח אישי הוא טיפול אישי, ולא אמור להיות מאמץ. שמרי רק על ההרגלים שעושים לך טוב, בין אם זה איפור, לק בציפורניים, או כל דבר אחר שהוא שלך.

הפרידה מהזהות הקודמת מספיק מורכבת, מגיע לך להתלבש ולהרגיש כמו האמא שאת הופכת להיות .

וזה השינוי שסטיילינג טיפולי מכניס לעולם הסטיילינג, ולעולם בכלל.

שיח על בגדים שהוא שיח על הנשים שאנחנו, ועל חופש תודעתי שישחרר אותנו מכבלי רשימות הטיפים, ה"שיק או שוק", וכל שאר הנורמות שנועדו להקטין אותנו דרך ההתייחסות למראה החיצוני שלנו.

בגדים הם תרפיה, הם שלנו ובשבילנו.

זה סטיילינג תרפי.

בואי לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, והיי חלק מהשיח החדש על סטיילינג.

השמנה ובגדים, ילדים והורים – עם ורד יפה חאיק

מה קורה לאמא שהבת המלאה שלה רוצה ללבוש ביקיני ליציאה לים עם חברותיה? מה קורה לאותה אמא אם היא עצמה רזה, או שמנה, אם היא נאבקת עם דימוי הגוף שלה עצמה? ואולי אותה אמא הייתה ילדה שמנה בעצמה, והפחד הכי גדול שלה הוא שהבת שלה תחווה את הקושי שהיא חוותה? הקשר בין בגדים למשקל גוף והשמנה הוא בלתי נמנע, ובסטיילינג תרפי אנחנו לומדות להשתמש בקשר הזה לטובתנו.

בואו נעצור רגע להתייחס למילה השמנה. המילה מעוררת כל כך הרבה קונוטציות שליליות, שקשה לי אפילו לומר אותה. אני מעדיפה לומר עלייה במשקל, אבל ורד יפה חאיק, דיאטנית ומטפלת בהשמנת ילדים, מסבירה לי שיש הבדל בין עלייה במשקל להשמנה. זה קשור לגדילה ולגובה. אז כן, יש השמנה וצריך להפסיק לפחד ממנה כי היא חלק טבעי מהחיים.

הורים רואים את הילדים שלהם משמינים וזה טבעי, אבל בחברה שלנו המצב הטבעי הזה מעורר בהלה. שומן והשמנה נתפסים כבעיה, חולשה וברמה ההורית, זה נתפס ככישלון. בין הורים לילדים, ובטח בין אימהות לבנות, הבגדים מבטאים את הדיאלוג על הגוף, על המראה החיצוני ועל ההשמנה. סטיילינג תרפי זו גישה שבה הבגדים הם כלי בתוך מערכת היחסים עם הגוף, ובתוך מערכת היחסים הורים ילדים.

ורד יפה חאיק היא דיאטנית שמטפלת בהשמנת ילדים ובקליניקה שלה היא שומעת הכל, בלי צנזורה. כמה קשה להורים להכיל את זה שהילדים שלהם לא נראים כמו שהם היו רוצים שיראו, ולא אוכלים כפי שהיו רוצים שיאכלו. בשיחה שלנו אנחנו ניגשות בעדינות לנושא הנפיץ הזה מכל הזוויות שלו, ומחדדות כמה הקשר בין אוכל ואכילה לסטיילינג טיפולי הוא הדוק ומתבקש.

כהורים לילדים שחיים עם השמנה, יש תחושת דאגה וגם כשלון הורי. החברה מפנה אצבע מאשימה כלפי הורים שילדיהם שמנים ומלאה בעצות והצעות ייעול. בנוסף יש גם את הרצון לגונן על הילדים מהצקות וביקורת. יש רצון לשליטה על התנהגות הילדים- האכילה וגם הלבוש, אבל זה לא ריאלי. ככל שהילדים מתבגרים הם עצמאיים יותר ויותר בהחלטות שלהם. בסטיילינג טיפולי, המטרה היא לטפח את העצמאות ולאפשר ביטוי עצמי.

מה שהופך את סוגיית האוכל והבגדים כל כך מורכבת במקרים של השמנה, זו תחושת ההורה עם הגוף של עצמו או עצמה. דימוי הגוף הוא נושא כה מורכב בחברה שלנו, שאי אפשר להתחמק, ורובנו (בעיקר האימהות) פגיעות בנקודה הזו. ההתנהלות שלנו מול הילדים הופכת להיות תגובתית, אימפולסיבית, ואז מוצאות את עצמנו נכנסות להם לצלחת או אומרות להם/ן שהבגד צמוד מידי.

מה חווים ילדים שמנים, או ילדים שהשמינו? יש תחושת בושה ואשמה, תחושה של דחייה מצד הסביבה ורצון לפתור את הקושי. האכילה הופכת להיות רגשית, וההשמנה מתגברת. יש קושי אובייקטיבי למצוא בגדים. ורד אומרת, יש ילדים שנולדו שמנמנים וללא ההתערבות של ההורים, לא תיווצר כאן בעיה. הילדים ימשיכו להיות בריאים ופעילים, פשוט מלאים יותר מרוב בני גילם. ההתערבות שלנו ההורים היא שמכניסה קושי ולחץ ומייצרת בעיה חמורה, עד השמנה פתולוגית. ברמה של סטיילינג תרפי – אם נמצא לילדים שלנו בגדים במידה הנכונה, בגדים טובים להם, נוכל לתמוך בהם מבלי לייצר תחושת "בעיה". אם נתייחס להתאמה של הבגד ללא ביקורת על הגוף, נצליח לייצר שיח חיובי ותומך. אבל זה לא כל כך פשוט לפעמים. הנושא הזה נוגע בנקודות עמוקות בין הורים לילדים.

גדולה מהחיים (סרט, 2018) – ויקיפדיה

בשיחה שלנו אנחנו מביאות כדוגמה את הסרט של ג'ניפר אניסטון, "גדולה מהחיים". הסרט מציג אמא יפיפיה, מלכת יופי לשעבר, והבת השמנה שלה שרוצה להתמודד בתחרות מלכת היופי שבה אמה שופטת. אותה אמא מגדירה את עצמה דרך המראה שלה וניצחון העבר בתחרות היופי. זו המהות שלה. היא מפגינה קבלה ואהבה כלפי המתחרות האחרות בתחרות היופי ובבת שלה עצמה קשה לה לגעת. קשה לה לקבל את המראה שלה ואת השוני הבסיסי ביניהן. ורד מספרת שהיא רואה בדיוק את זה בקליניקה שלה. בשיחה שלנו היא נותנת עקרונות מנחים להורים המבולבלים מול השמנת הילדים. כמה לתמוך, לסייע, להציע אוכל בריא וכמה צריך לשחרר ולצאת מהצלחת. זה לא יעיל.

לבזבז באהבה : גדולה מהחיים- סרט עם מסר חשוב

בגישת סטיילינג תרפי, בגדים הם כלי תרפויטי דווקא בתקופות של השמנה. דווקא אז בגדים יכולים לנרמל את המצב, שלרוב אנחנו שופטות בחומרה. ואם מדובר בילדים שלנו, בגדים טובים במידה הנכונה הם כלי ממשי לתמיכה בתקופות השמנה. והשיח על בגדים צריך להיות רגיש ובלתי שיפוטי. לדבר על בגדים, ולא על הגוף. להציע בגדים במידה הנכונה, להציע לסדר יחד את הארון, ולכבד את הבחירות של הילדים שלנו.

הורות היא תהליך שבו אנחנו פוגשות את עצמנו. את הילדות שהיינו וגם את האימהות שאנחנו רוצות להיות. ורד מציעה להיות בחמלה אל עצמנו ואל הילדים שלנו. החמלה היא הכלי היעיל ביותר להתמודד עם סוגיות של גוף, אכילה, מראה חיצוני, לבוש. ובסטיילינג תרפי, אותה חמלה עוזרת לנו לדייק את הבחירות שלנו לכאן ועכשיו. להתלבש בצורה שעושה לנו טוב, מכבדת את הגוף שלנו כפי שהוא.

 בואו לשיחה חשובה, קולחת ומרתקת עם ורד יפה חאיק, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי – תוכן והשראה.

סטיילינג תרפי ותיירות אופנה

אם היית יכולה להתבונן על אופנה ישראלית בדרך חדשה לגמרי, איזה מעצב או מעצבת היית רוצה להכיר יותר? עם איזה מעצב או מעצבת ישראלית היית רוצה לשבת לכוס קפה?

התשובה שלי צפויה – שחר אבנט. אני רואה בעיצובים שלה עולם מסקרן של דימיון, יצירתיות ופריצת גבולות, אמנות דרך הבגד. ונראה שגם ביונסה חשבה כך.

ביונסה בעיצוב של שחר אבנט

לפני סטיילינג תרפי, לא הייתה בי רגישות ומודעות לעולם עיצוב האופנה הישראלי. ככל שהעמקתי יותר ויותר בסטיילינג טיפולי, הסיפורים מאחורי הבגדים הלכו והסתעפו, גם לכיוון הרגשות, האישיות והמסרים של המעצבים מאחורי הבגד.

השיחה שלי עם גלית הגיעה בזמן המדויק. גלית היא יזמת אופנה שחיה ונושמת אופנה ישראלית, ורואה את עצמה כשגרירה של אופנה ישראלית. גלית מוציאה נשים לסיורי אופנה בישראל, ומייצרת תיירות אופנה ייחודית ומותאמת אישית. TLVstyle.

תיירות האופנה שמובילה גלית מתחברת בטבעיות לעולם התוכן של סטיילינג תרפי, שמכוון לייצר מבט חדש וסקרן על הבגדים שלנו. הרעיון בסטיילינג תרפי אינו רק לבחור את הבגד, אלא להבין את הסיפור מאחוריו ולייצר את הסיפור שלי.

סטיילינג טיפולי הוא כזה שמאתגר את ההרגלים שלנו ומזמין אותנו להתנסות בלבוש קצת שונה ואמיץ מהרגיל. כדי שתהליך כזה יתרחש אנחנו צריכות להתבונן בעיניים חדשות על האופנה הקיימת סביבנו.

בסיורי האופנה שלה גלית לוקחת נשים מחו"ל כמו גם מהארץ, למעצבי ומעצבות אופנה תל אביביים. גלית משלבת סיפורים על ההיסטוריה של האופנה הישראלית יחד עם מפגש עם סיפור היצירה מאחורי כל מותג אופנה שהיא מציגה. היה תענוג לדבר עם גלית, היא  שופעת ידע וההדגמות שלה מרהיבות וממלאות השראה וחשק להצטרף אליה למסע הזה.

גלית רייסמן

גלית מדברת בתשוקה על הסיורים שלה ומספרת על חוויות מרגשות ומפגשים אנושיים יוצאי דופן. שיתפתי אותה שבכנס שהשתתפתי בו ב-2017, על פסיכואנליזה ואופנה, עלתה לבמה בלה פרויד, הצאצאית של זיגמונד פרויד ומעצבת אופנה. בלה דיברה על הניכור של עולם האופנה וכמה קשה להתמודד ולצמוח בתעשיית האופנה. אני זוכרת שהקשבתי לה וזה התאים בדיוק לסטריאוטיפ שהיה לי על עולם האופנה. גלית מאתגרת את הסטריאוטיפ שלי והשיחה איתה מייצרת אצלי תחושה אחרת. לא מדובר פה על אופנה מנוכרת אלא מותאמת אישית, רגשית ועמוקה עם סיפור. גלית משתפת במפגש האנושי עם המעצב/ת ומה המפגש הזה עושה לשני הצדדים.

אופנה ישראלית וסטיילינג תרפי נפגשים בשיחה מרתקת ומרהיבה ויזואלית שמביאה גלית רייסמן. ממליצה לצפות בנו ולקבל טעימה מהעולם החוויתי של גלית.

לשיחת סטיילינג תרפי עם גלית רייסמן לחצו כאן.

לשיחות סטיילינג תרפי – תוכן והשראה, לחצו כאן. והירשמו לערוץ!

ואם אתן עדיין לא בקהילה סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, זה הזמן להצטרף ולקבל עוד מעולם התוכן של בגדים ורגשות.