סידור ארון בגישת סטיילינג תרפי

ארון הבגדים משקף אותנו, את אורח החיים שלנו ואת המצב הרגשי שלנו.

ולכן, סידור ארון אינו רק משימה טכנית, כמו שנדמה.

ארון הבגדים שלנו חושף אותנו מאוד, ולכן אני תמיד אומרת לתלמידות שלי, בקורסי סטיילינג תרפי, שאם הן מגיעות לבית של פונה/ לקוחה, הן חייבות לדעת שזו כניסה למרחב האינטימי ביותר.

ובמרחב הזה יש להתנהל ברגישות ובזהירות.

ארון הבגדים של אישה הוא המרחב הפרטי שלה, שמספר על היחסים שלה עם עצמה ועם הגוף שלה, ופורש את כל סיפור חייה בין המדפים.

לפני סידור הארון, כמה שאלות מפתח שכדאי לענות עליהן:

יש כמה שאלות מהותיות, בשפה של סטיילינג תרפי, דרכן אפשר ללמוד עלינו ממבט בארון הבגדים.

  1. האם הבגדים בארון שלנו הם על זמניים, או טרנדיים, מהתקופה האחרונה?

התשובה לשאלה הזו תחשוף קצת מה המניעים הרגשיים מאחורי הבחירות שלנו, וגם קצת מהאישיות שלנו.

האם חשוב לנו להיראות עדכניות ואנחנו עוקבות אחר האופנה? או שאנחנו קלאסיות ואולי שמרניות, ואוהבות את זה?

2. האם הבגדים הם כולם במידת הגוף שלנו, או הגוף שהיה לנו, או הגוף שהיינו רוצה שיהיה לנו?

התשובה תספר על היחסים עם הגוף שלנו, דימוי הגוף שלנו, ותחשוף שינויים משמעותיים שהגוף שלנו עובר או עבר. 

הנטייה של אישה להחזיק כמה מידות בארון משקפת כמה היא חיה בשלום עם הגוף ואולי גם חוגגת אותו, דרך בגדים שעוזרים לה להרגיש טוב בכל מצב ובכל משקל גוף.

אולי את קורצת לבגדים של פעם, במידות קטנות יותר, ומחכה לחזור לשם. זה מאוד שכיח, ואם זה המקרה כדאי לשאול כמה פריטים כאלה יש לך. מה החלק שהם תופסים בארון שלך. 

למען האמת, נתקלתי בנשים שקונות בגד במידה קטנה יותר מלכתחילה, בתקווה ללבוש את הבגד בעתיד.

בסטיילינג טיפולי אנחנו מתלבשות לכאן ועכשיו. יש לזה ערך טיפולי משמעותי.

3. אילו תפקידים מהחיים שלנו משתקפים בארון הבגדים, וכמה מרחב יש לכל תפקיד?

למשל, כמה בגדים יש לנו לתפקיד האימהות, וכמה בגדים את מייעדת לעבודה?

כמה בגדים מוגדרים לערב, ואולי חצי מהארון הוא בגדי ספורט?

אי אפשר לסדר את הארון בלי להתייחס למשמעויות הרגשיות של הבגדים, ולשאול את השאלה הבסיסית – מה אני צריכה מהארון שלי? איך הייתי רוצה שהארון שלי יראה?

סידור ארון בגישת סטיילינג תרפי

סידור ארון הוא לא סתם "סידור", ואני בכלל לא מגדירה אותו כך בקורסי סטיילינג תרפי. אני רואה בזה יותר חקר ארון, כי זה באמת חקר וגילוי, וגם התפתחות.

במפגש עם הארון יש מפגש עם עצמנו והזדמנות ללמידה של מיומנות חדשה. לבחור בגדים מדויקים לנו.

וזה הרי סטיילינג תרפי.

טיפים לסידור ארון

החלטת לסדר את הארון? הנה כמה טיפים של סטיילינג טיפולי לסידור ארון –

המשימה היא להנגיש את הבגדים, כדי למנוע הצפה חושית ורגשית. זכרי את המטרה – להעניק לך מרחב לשימוש מדויק בבגדים שלך.

  • ככל שיותר נתלה בגדים ופחות נערום אותם, כך קל יהיה לקלוט אותם בעין ולהימנע מקושי בבחירת הלבוש.
  • כאשר אין מספיק שטח לתלייה, אפשר להיעזר בסלסלות או מגירות ייעודיות. החלוקה והמיון יכולים לסייע מאוד במניעת הצפה ובלבול.
  • אפשר למיין על פי עונות, על פי קטגוריות לבוש ועל פי הצבעוניות.
  • אפשר ללמוד לחלק לקטגוריות רגשיות, ולא רק טכניות. כדאי שנבין מה כל בגד מספק לנו ואיך הוא משפיע עלינו, וכך נוכל להשתמש בבגדים שלנו. ממש לחשוב – איך אני רוצה להרגיש, ולא רק איך אני רוצה להיראות.
  • קטגוריות רגשיות כאלה יעזרו לנו לבחור בגד רציני לפני הפגישה הבאה שלנו, או בגד סקסי לפני הדייט הזוגי הבא. כמובן שקטגוריות רגשיות הן תהליך סובייקטיבי, שדורש להכיר את הלבוש שלנו ברמה הפסיכולוגית. לא עוד "יפה" או "מכוער", "נכון או לא נכון", אלא "מה נכון לי" ואיך הבגד משפיע עליי.

בתמונה – ארון התיקים של קיילי ג'נר, מתוך האינסטגרם שלה. כי תמיד נחמד לחייך מול תמונה סוריאליסטית.

רוצה ללמוד לעומק מהו סטיילינג טיפולי? ואיך זה תהליך משנה חיים?

בואי לקורס הכשרה בסטיילינג תרפי – הקורס הבא במאי כבר מלא, הנה הפרטים של הקורס שאחריו, יחל באוקטובר 22.

הצטרפי לקהילת הפייסבוק – סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

יש גם עמוד של סטיילינג תרפי – בפייסבוק.

אוהבת ספרים? בואי להכיר את הספר סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. זהו מדריך עצמי לתהליך סטיילינג תרפי.

אשמח לראותך גם באינסטגרם.

באיחולי ארון שקט ונפש שקטה,

טלי.

סטיילינג לפי מבנה גוף – טיפים של סטיילינג טיפולי

הכל התחיל מזה שפאולה רוזנברג קיבלה הערה מצופה בבית, שכדאי שתחליף מלבישה ותתלבש בהתאם למבנה הגוף שלה.

ההערה הטרידה את פאולה, שתיארה זאת כ"טריגר", שגרם לה לפתוח את כל הנושא של מבנה גוף, לבוש ובריאות פיזית. נושא חשוב ביותר בעולם סטיילינג תרפי.

וכך נולד לו אייטם בתכנית הבוקר.

אז מה זה לבוש לפי מבנה גוף?

מדובר בכלי העיקרי של עולם הסטיילינג, שיש לו שורשים היסטוריים ארוכים ועמוקים.

לבוש שימש כלי להדגשת מבנה הגוף האידאלי, והשתנה מתקופה לתקופה.

בכל תקופה בהיסטוריה, בגדים שימשו להדגשת חלקים מסוימים בגוף ולכתוב את הגוף מחדש, כך שיהיה קרוב לצורה "האידיאלית".

ואיך זה מתחבר לסטיילינג?

אם נריץ קדימה את הסרט שנקרא "לבוש לפי מבנה גוף", נגיע לזוג נציגות מודרניות בולטות ובעלות השפעה. טריני וסוזנה.

בעזרת חוש ההומור המעולה שלהן, טריני וסוזנה הציגו את עולם הלבוש לפי מבנה גוף כדבר שיכול להציל אישה מלהיראות רע. מבחינת טריני וסוזנה, סטיילינג זה כלי לוחמה במאבק בהשמנה, בהתבגרות ובכל החלקים הלא פרופורציונליים בגוף שלנו. טריני וסוזנה מלאות כריזמה אבל הן לא מדברות סטיילינג טיפולי בשום צורה.

מתחת לצחוק שלהן יש מסרים. אוי ואבוי לך אם תתלבשי כך או אחרת, את מגחיכה את עצמך.

המסרים האלה תפסו חזק מאוד והעצימו את עולם הסטיילינג.

טריני וסוזנה נתנו דחיפה חזקה למקצוע סטייליסטית – אישה שהמטרה שלה לעזור לך להתלבש טוב יותר, דרך כללים ועצות הנוגעות למבנה הבסיסי שלך.

אבל סטייליסטית יכולה לנהל שיח אחר לגמרי על בגדים וסטיילינג. שיח סטיילינג טיפולי במהותו, שעוסק במתן רשות ולא הכפפה של כללים.

הסטייליסטית צריכה בסיס טיפולי, אימוני, חינוכי כלשהו שעליו מתבסס המודל של סטיילינג תרפי. גישה שדרכה הבגד הוא כלי לחיבור פנימי והתפתחות אישית.

סטיילינג טיפולי היא גישה מבוססת מחקרית.

למה אנחנו נמשכות לסטיילינג ולבוש לפי מבנה גוף?

המשיכה של נשים לעולם הסטיילינג מבוססת על שני צרכים –

  1. הצורך להימנע מביקורת חברתית על המראה החיצוני
  2. הצורך להיראות כמה שיותר טוב ("לשפר" את המראה הטבעי)

כמובן שמתחת לשני הצרכים האלה עומדים צרכים רגשיים עמוקים יותר. הצורך להשתייך, הצורך להיות אהובה ומקובלת, הצורך לקבל הערכה בחברה שמעריכה אותנו קודם כל על בסיס המראה. ולפעמים זה דימוי גוף נמוך, תחושה שאני נראית "לא מספיק טוב" ולא מרוצה מגופי.  

כל אלה צרכים לגיטימיים וקשיים רגשיים שהם חלק מהקיום שלנו.

הצורך להרגיש חיבור לגוף ולהרגיש יפה, הם חשובים ומשמעותיים בראייה של סטיילינג תרפי. 

אז האם כדאי ללמוד לבוש לפי מבנה גוף?

הו, פה הסיפור מסתבך.

ראשית, כל עולם מבנה הגוף מבוסס על טיפוסי גוף, עם חלוקות שונות ולא אחידות. יש חלוקה של חמישה טיפוסים, שניים עשר, אותיות, פירות, ירקות…

ולכן, קשה מאוד "לאבחן" מבנה גוף מדויק, ונשים רבות הן בין לבין מבנה כזה ואחר.

שנית, כל עולם מבנה הגוף מבוסס על המטרה להיראות בגזרת שעון חול.

זה דבר שמשריש תחושה של חוסר שביעות רצון מהמבנה הבסיסי שלנו, הרגשה שצריך לשנות את עצמנו כדי להיראות בצללית מסוימת, בצורה מסוימת.

אבל… יש גם יתרונות בלמידת מבנה גוף.

אם אנחנו לומדות מה מבנה הגוף שלנו, אנחנו יכולות ללמוד מה אנחנו אוהבות לראות על הגוף שלנו ולהיפרד סופית מבגדים שאנחנו לא אוהבות לראות על עצמנו. בגדים שגורמים לנו הרגשה לא טובה, שאנחנו אמורות לשנות את עצמנו, להרזות את עצמנו או להרחיב את עצמנו במקומות מסוימים.

במובן הזה, זו הזדמנות להכיר יותר את עצמנו, את המבנה הבסיסי שלנו, ולהתאים את הבגדים אלינו. לא את עצמנו לבגדים.

יש בזה משהו יפה ומשחרר ובריא, בלומר "ככה אני".

איך לומדים לבוש לפי מבנה גוף בגישת סטיילינג תרפי?

דרך משחק עם בגדים.

בסטיילינג תרפי, אנחנו לא מאבחנות מבנה גוף של אף אחת אלא עוזרות לה להבין מה נכון לה, בעיניים שלה. המטרה אינה לתת לה "אבחנה" או מרשם, אלא ללמד אותה מיומנות חדשה, כיצד להלביש את עצמה בצורה שעושה לה טוב.

אז אנחנו מנסות לעזור לה להבין סביב אילו איזורי גוף היא אוהבת להתלבש, ומתי.

אנחנו פותחות בפניה הבנה, שלכל בגד יש גזרות שונות, ולכל גזרה יש ניואנסים שנראים אחרת על הגוף שלה.

כדאי למדוד ולראות ולהבין.

יש מכנסיים בגזרה ישרה או מתרחבת, בגזרה גבוהה, בינונית או נמוכה. יש חצאית בגזרת A ויש חצאית עיפרון.

המטרה היא להבין מה היא אוהבת ללבוש ומה היא אוהבת לראות כשהיא מסתכלת במראה. זה סטיילינג טיפולי!

אז האם כדאי להתלבש לפי מבנה גוף?

כדאי להתלבש בצורה שאת רוצה.

הסיפור של מבנה גוף הוא עוד מידע, שיכול לשמש אותך אם את רוצה בזה.

זה מידע שיכול לעזור לך להבין איך להתאים בגדים אלייך, מה את אוהבת לראות ומה פחות.

זה לא מידע מחייב, ולא מדובר על כללי לבוש, כי אין באמת כאלה.

את יכולה להתלבש מדהים וליהנות מהבגדים שלך ומהסטייל שלך, בלי להבין חצי דבר לגבי מבנה גוף.

הרעיון הוא להכיר את עצמך ולהחליט.

סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית, שעובדת על דימוי גוף בריא דרך התאמת בגדים אלינו, ולא התאמה של עצמנו לבגדים.

הכלי העיקרי איתו אנחנו עובדות הוא לא לבוש לפי מבנה גוף.

הוא משחק עם בגדים, היכרות עם עצמנו ומבט על עצמנו.

מבט עמוק, רגשי, חומל, יחד עם פתיחות לחוויה ונכונות לנסות.

כל אישה יכולה ללמוד את זה.

ואם זה מדבר אלייך, בואי תצטרפי למסע הלמידה.

בואי לקורס סטיילינג תרפי.

קורס הכשרה לנשות טיפול, אימון, ייעוץ, חינוך. אנחנו קהילה של נשות מקצוע אשר למדו את הכלי של סטיילינג טיפולי ועוסקות בו בתהליכים פרטניים וקבוצתיים.

רוצה לדעת עוד על קורס הכשרה בסטיילינג טיפולי? לחצי כאן למידע על הקורס הקרוב.

רוצה לקרוא המלצות של בוגרות הקורס? לחצי כאן.

בואי לקהילת סטיילינג תרפי בפייסבוק.

בואי לאינסטגרם של סטיילינג תרפי, אשמח לראותך שם.

סטיילינג טיפולי בפורים – דומה ושונה בין סטיילינג תרפי לתחפושות

סטיילינג טיפולי עושה שימוש בבגדים כדרך להתחבר פנימה, ולבטא חלקי אישיות ומצבי "אני" שונים. במובן הזה, החיבור לחג פורים מתבקש.

פורים הוא חג שמעורר רגשות חזקים, קשה להישאר אדישים אליו. זה חג שמזמין יציאה מהעצמי המוכר והרגיל, כשהבגד הוא הסמל המובהק לחגיגה.

בגילאים צעירים היציאה הזו מהעצמי עשויה להיחוות כמאיימת, ולכן ילדים צעירים יכולים לחוש חרדה או אמביוולנטיות כלפי התחפושת. כהורים אנחנו מרגישים בכך, עם ילדים סרבני תחפושת או ילדים שבוחרים ואז מחליפים את הבחירה, ואז שוב מחליפים את הבחירה..

פורים מעצים דילמות שיכולות להתקיים גם סביב השגרה היומיומית, במבט של סטיילינג תרפי – הלוא הילדים והילדות שלנו מביעים עמדות כלפי לבוש, מרגע שהם מסוגלים לכך. אנחנו מוצאות את עצמנו מול תגובות רגשיות שונות ומשונות כלפי הלבוש היומיומי, והשאלה כיצד להגיב לרצונות העצמאיים של הילדים שלנו, ואיפה עובר הגבול, היא תמיד רלוונטית.

השאלה אם אנחנו מצפים מהילדים שלנו להתחפש ואיך נכוון אותם ואותן לתחפושת, לא כל כך שונה מהיחס היומיומי שלנו לבגדים והציפיות שלנו כהורים. גם כאן וגם כאן, השאלה היא כמה עצמאות ויכולת בחירה אנחנו מסוגלות לאפשר לילדים ולילדות שלנו ואיפה זה פוגש אותנו.

תחפושת היא סטיילינג תרפי – מה התחפושת שלנו אומרת עלינו?

בגילאים בוגרים, בחירת התחפושת מסמלת את העולם הפנימי, תחומי העניין והמשיכה, הסביבה החברתית, וגם היבטים סמויים יותר בנפש.

אנשים ששמחים על ההזדמנות להתחפש, מפיקים ביטוי עצמי דרך התחפושת. הם יכולים להקצין חלקים מסוימים מהאישיות או לפצות על חלקים שהיו רוצים לפתח יותר. אדם מופנם יכול לבחור בתחפושת מוקצנת, אדם מסודר ומאורגן יכול לבחור בתחפושת שמסמלת שחרור ופריצת מוסכמות.

תחפושות יכולות גם להגשים חלומות נסתרים – אישה שתמיד חלמה לעשות דוקטורט יכולה להתחפש לרופאה, וזו שתמיד רצתה להופיע על במות יכולה להתחפש לזמרת. במובן הזה, תחפושת מלמדת על האדם בדיוק כמו כל בגד, בראייה של סטיילינג טיפולי.

תחפושת היא גם הזדמנות לשחרור מכבלים חברתיים סביב מגדר ומיניות. בפורים נראה גברים מתחפשים לנשים ולהיפך, ונראה אנשים מבטאים מיניות בוטה יותר מהרגיל.

בהקשר הזה אי אפשר שלא להתייחס לנושא של תחפושת, מיניות והחפצה עצמית.

בפורים נמצא הרבה תחפושות ממוגדרות, בנים יבחרו שוב ושוב בתחפושות שמסמלות כוח והבנות יבחרו בתחפושות שמעצימות יופי. בעולם כל כך ממוגדר, הגיוני שהילדים והילדות שלנו ימשכו לתחפושות כאלה, ואם עוד אין לנו בבית שיח מודע מגדר בכל ימות השנה, אי אפשר לצפות מהם ומהן לבחור אחרת.

חשוב לזכור, גם אנחנו עצמנו גדלנו על תחפושות של נסיכות ואבירים, והשחרור מתבניות מגדריות מתחיל בנו עצמנו.

זה בדיוק סטיילינג תרפי – המבט על התבניות שמעצבות את בחירות הלבוש שלנו, וההזמנה להתחיל לבחור ממקום אחר.

אז תחפושת היא סיפור דרך בגד, ולפעמים היא סיפור אמיתי ועמוק.
אבל לפעמים תחפושת היא זיוף.

יש אנשים שעבורם התחפושת היא טקס חברתי מחייב, הם יבחרו בתחפושת מזדמנת כדי להיפטר מהמטלה. במקרים כאלה, אין חיבור רגשי ממשי לבחירה. במקרים אחרים, אנשים נאלצים להצטרף לתחפושת קבוצתית מסוימת – במקום העבודה, בבית הספר או אפילו בקרב המשפחה.
נערים ונערות יכולים למצוא את עצמן בלחצים להתחפש כמו כולן, או אפילו יחד עם כולן. כשהבחירה בתחפושת אינה עצמאית, היא יכולה לעורר כל מיני רגשות. תחפושת קבוצתית יכולה להעצים שייכות או בדיוק להיפך – תחושת חוסר שייכות וחוסר חיבור.

תחפושת היא גם לא סטיילינג תרפי. מה ההבדל בין סטיילינג טיפולי לפורים?

למרות כל החיבורים, יש גם הבדל מהותי בין חג פורים לסטיילינג טיפולי.

החג הינו פרק זמן קצוב ומוגדר, שמזמין בחירה מוקצנת ורחוקה מהעצמי. פורים מזוהה עם קיצוניות ושבירת כל החוקים, בהבנה ברורה שמדובר על רגע מהחיים. להתלבש כמו דמות אחרת לגמרי, ויום למחרת, לחזור אל עצמי.

סטיילינג תרפי זו הזמנה להתייחס לבגדים כשדה למשחק יומיומי, שהוא לא יציאה מעצמנו אלא הגמשה של עצמנו.

סטיילינג תרפי זו גישה שמעודדת פתיחות לחוויה דרך לבוש שמבטא חלקים שונים מהאישיות ומצבים רגשיים שונים. לא מדובר בלבוש של מישהי אחרת, זו תמיד אני, מדובר על חלקים מתוכי שאני רוצה להתחבר אליהם בצורה שלא תרגיש לי זרה, רחוקה, בלתי אפשרית או מאיימת.

זו המשחקיות והגמישות, בלי ההקצנה, ובלי הקצבת זמן. זו היכולת לבחור בגד לכל מצב, אירוע ויום, שמבטא אותי.

סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאני רוצה להיות.

לטור ב-YNET על הורים, ילדים, וסטיילינג תרפי בפורים לחצי כאן.

לאינסטגרם של סטיילינג תרפי לחצי כאן.

קורס סטיילינג טיפולי הבא – הכשרה בסטיילינג טיפולי – לחצי כאן.

יום האישה, סטיילינג תרפי ורותם סלע – דברים שלמדתי על סטייל וכסף

איך טישרט, ג'ינס וסניקרס מעבירים מסר, דרך מבט של סטיילינג תרפי?

שווה לצפות בראיון של רותם סלע עם דנה וייס.

וייס ראיינה אותה לרגל דליפת המידע בדבר השכר העצום שלה (יש שיגידו שהראיון הוא לרגל "נינג'ה ישראל").

סלע הצדיקה את שם המשפחה שלה, והעניקה ראיון רגוע, אותנטי ומלא מסרים חיוניים ליום האישה 2022.

מסרים שהולכים יד ביד עם המסר – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

המסרים של רותם סלע –

  1. מותר לי להרוויח כסף ואני לא מוכנה להתנצל על זה. "במו"מ אני רוצה שהצד השני יזיע", היא צחקה, ואמרה שהיא רואה בעצמה מפרנסת של המשפחה שלה. האמירה האומללה של וייס "אבל זה לא שאם לא תעשי את זה לא יהיה לך כסף לחלב", לא בלבלה אותה. היא אמרה "אני עובדת מגיל 14 חשוב לי להיות עצמאית".
  2. מותר לי להיות יפה ואני לא מוכנה להתנצל על זה. אני חכמה ומבריקה, אמרה בלי למצמץ, וזה לא מונע ממני לחגוג את הגוף שלי ולהצטלם בבגד ים.
  3.    גם לנשים רזות יש דימוי גוף. ההתייחסות לרזון כאל המענה האולטימטיבי לכל הצרות לא כולל כל כך הרבה נשים רזות, שיש להן קושי עם הגוף שלהן.

בראיון הזה, הלבוש של סלע התאים למטרה שלה "להביא את עצמי כמו שאני".

הלבוש גם בא לאזן את הסכומים האדירים שוייס הקריאה, הסכומים שרותם מרוויחה.

זה לבוש שבא ואומר, אני אדם פשוט. אני כמו כולן.

השימוש בלבוש לצורך העברת מסרים, וגם כחלק מחיבור לערכים ולתפיסה עצמית, זה חלק בסיסי בסטיילינג טיפולי.

סטיילינג טיפולי שונה מסטיילינג רגיל בכך שהלבוש אינו משרת "מהפך" או איזו פאסדה מזויפת שנועדה לרצות או להרשים. יש שיגידו שאולי גם בחירת הלבוש הזו של רותם סלע היא סוג של פאסדה, אך יספיק מבט קצר בתיעודים שלה מחיי היום יום כדי לבסס הבנה, שסלע לבשה לראיון חלק משמעותי ממי שהיא.

הלבוש היה מעטפת הולמת ואמינה לכל הראיון. מעניין היה לראות את הניגודיות בלבוש בין השתיים. וייס הגיעה פורמלית, בצבעוניות חזקה. כמו מוכנה לפרובוקציות. רותם ישבה טבעית אבל חזקה.

היופי במסרים האלה, מעבר לניפוץ כמה מיתוסים, זו הרשות להפסיק להתבייש.

בושה היא אחת הבעיות המורכבות של נשים, והיא מופעלת על ידי ביקורת פנימית (וגם חיצונית!) בלתי פוסקת.

לבוש יכול לעזור לנו להביא את עצמנו כמו שאנחנו וגם לא להתנצל על כך.

וזה החיבור ליום האישה.

סטיילינג תרפי ויום האישה הולכים יד ביד דרך המסרים האלה. הרשות להיות נוכחת ולהביא את עצמי כפי שאני, ולהיעזר בבגדים כביטוי עצמי ואמירה אישית. הרשות להפסיק להתנצל על היותי ועל בחירותיי, והיכולת להיות גם וגם.

גם יפה וגם חכמה.

גם פמיניסטית וגם חוגגת את הגוף, אם בכך האישה בוחרת.

סלע הוסיפה נדבך נוסף שלנשים קשה לדבר עליו – היחס לכסף. העובדה שגם אישה מעוניינת להרוויח ולכלכל את המשפחה שלה בדיוק כמו גבר.

הגיע הזמן להשאיר את המיתוסים המיושנים והכובלים על נשיות בעבר, הם משרתים את מיתוס היופי ובעלי אינטרסים. הגיע הזמן לשחרר לחופשי נשים רבות שחוששות מהמיתוסים האלה או נותנות להם להחליש אותן, בתוך הבחירות היומיומיות.

הגיע הזמן שנבין שיום האישה הוא תהליך שמתרחש בכל רגע, בכל יום וכל השנה.

פערי השכר זועקים, נשים מיוצגות הרבה פחות במוקדי קבלת החלטות, נשים נשפטות על בסיס מראה חיצוני ולבוש.

בתוך כל זה, המסרים של רותם סלע חיוניים ומשרתים אותנו כנשים, מסרים העטופים בג'ינס וטישרט.

בואו לאינסטגרם של סטיילינג תרפי, לטקסטים כאלה גם שם.

סטיילינג תרפי – בגדים רוחני – פרשת השבוע "תצווה" ובגדי הכהן הגדול

שיעור התנ"ך האחרון שלי הולך איתי עד היום, זה היה לפני "בין השמשות", עם דב אלבוים.

חצי שעה של שיחה על פרשת השבוע! התגובה הראשונית הייתה בהלה.

ואז פשוט קראתי.

ברגע שצללתי לפרשה עצמה, על בגדי הכהן הגדול, נדהמתי למצוא שם תשובות שלקח לי הרבה זמן למצוא בעצמי.

ראיתי שפה של סטיילינג תרפי בתוך המילים.

כמה בגד יכול להחזיק משמעות של בית, משפחה, המקום שבאתי ממנו ואליו אני הולכת.

כמה בגד יכול להכניס לתפקיד, ברמה הכי עמוקה.

כמה הבגד יכול להגדיר מצב, אדם, שליחות. ואיך כל פרט קטן בבגד יכול לסמל עולם ומלואו, ובכך ליצור אותו מחדש.

זה לגמרי סטיילינג תרפי.

פרשת השבוע היא "תצווה", והיא עוסקת בבגדי הכהן הגדול.

כח,ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו–לְכַהֲנוֹ-לִי.

הסימבוליות שיש בתוך הבגדים האלו, היא קריטית ליכולת של הכהן הגדול לתפקד.

יש התייחסות לבגדי הכהן הגדול ובגדי הכהן ההדיוט, זוהי הבדלה וגם חיבור בין דורי דרך לבוש. הרי הלבוש שלנו מחבר אותנו לאבות אבותינו, בין אם אנחנו מודעות לזה או לא, כל ילדה למדה להתלבש מהאם המלבישה, ואותה אם הלבישה לרוב גם את הבנים שלה, וייתכן גם את הגבר של המשפחה, והדברים האלו משפיעים עלינו ברמה שאנחנו אפילו לא מודעות אליה.

ח,ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת.

כלומר, בגדי הכהן הגדול תוכננו כך שייתנו ללובש אותם את התכונה של כבוד ותפארת.

גם יש פה את הביטוי "בגדי קודש" שמגלם סתירה, איך בגד יכול להיות קדוש?

בגד הוא חומר, אך כל ההתייחסות לביגוד בפרשה זו היא חלק מההתייחסות לכהונה, הבגדים מקדשים את האדם לכהונה.

הבגד משפיע עלינו בדרכים מרחיקות לכת, וגישת סטיילינג תרפי חושפת את הדרכים הללו.

לרוב אנחנו קולטים את הבגדים שלנו בצורה מאוד חברתית, וגם בצורה מאוד פונקציונלית, אנשים חושבים שהם מתלבשים כי צריך להתלבש. אנשים רואים בבגדים אופנה, קליפה, טרנד.

מה גם שאנחנו חלק מחברה מסוימת, שמלמדת אותנו איך להתלבש, אז אין איזושהי תפיסה של מה החוויה שלי בתוך הבגד, איך הבגדים שלי קשורים למה שאני עוברת בחיים, לגוף המשתנה שלי, לגיל המשתנה שלי. אנחנו קולטות את זה רק בצמתים מסוימים בחיים, כמו למשל אחרי לידה, או בזמן מחלה קשה, או בגילאים מסוימים. שם מתעורר הצורך להתאים את הבגדים אליי, להתלבש כמו האישה שאני רוצה להיות.

בגדי הכהן הגדול משנים את נקודת המבט שלו על עצמו, את הזהות שלו, בעיניי הבגדים משנים את מצב התודעה שלו. זה סטיילינג טיפולי בהתגלמותו.

הייחודיות של בגדי הכהן טמונה בעצם בעובדה שהמעצב של בגדי הכהונה, הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.

הלוואי שאדם בעת קושי או משבר נפשי, היה יכול לבוא ולקבל סט של בגדים מרפאים.

במובן מסוים זוהי גישת סטיילינג תרפי. הנסיון לייצר הבנה, מה אני צריכה ללבוש עכשיו.

איזה בגדים יעצימו אותי, ירפאו אותי, יחברו אותי פנימה. לתפקיד ולייעוד שלי.

אחת השיחות המשמעותיות ביותר שהיו לי על גישת סטיילינג תרפי.

בין השמשות עם דב אלבוים – קישור לשיחה כאן.

וגם בערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי – כאן.

סטיילינג תרפי והחפצה עצמית – עניין של בחירה

בחורף, הצורך שלי הבגדים הוא עיטוף, נחמה ובעיקר חימום! הצורך הפיזי לחמם את עצמי גובר על כל צורך שנוגע לסטיילינג. אני צופה בנערות ונשים שלבושות הרבה פחות שכבות ממני, או בדים דקים, ועולה לי השאלה – איך לא קר להן?

השאלה הזו הובילה אותי למחקר חדש ומדהים, שערכו חוקרות אמריקאיות צעירות (Felig et al., 2021).

הטריגר למחקר היה תמונה שהתפרסמה בבריטניה, בה תועדו נשים בשמלות קצרות, ממתינות מחוץ לאזור בילוי כאשר הטמפרטורה היא מינוס 12 מעלות.

התמונה הפכה לוויראלית, והחוקרות החליטו לצאת לשטח ולבדוק, האם לא קר להן?

הן הסתובבו מחוץ לאזורי בילוי בשעות 9 וחצי עד 12 וחצי בלילה, ביקשו מנשים צעירות לתעד את הלבוש שלהן, ולמלא שאלונים – שאלון החפצה עצמית, דיווח קור ועוד.

התוצאות היו מדהימות!

נשים שההחפצה העצמית שלהן גבוהה – דיווחו על פחות תחושות קור.

נשים שההחפצה העצמית שלהן נמוכה – דיווחו על יותר תחושות קור, למרות שבפועל הן היו לבושות חם יותר (כלומר פחות עור חשוף לקור).

המחקר הזה מחזק את "תיאוריית ההחפצה העצמית" של פרידרקסון.

זו תיאוריה לא חדשה, שמבססת מחקרית את ההבנה שכל אחת מאיתנו גדלה עם מבט צופה – מבט מפקח סביב הסוגיה "האם אני יפה מספיק".

חלקנו מפנימות את המבט הזה יותר וחלקנו עמידות אליו. כמובן שגם הגיל משחק תפקיד, ותהליך הסוציאליזציה שעברנו בבית.

כאשר אנחנו עסוקות בשאלה "איך אני נראית", אנחנו פחות עסוקות בשאלה "איך אני מרגישה".אנחנו פחות מרגישות קור, רעב, עייפות וכו'.

המחקר הזה מעניק תשובה חלקית לשאלה, איך לא קר לנשים צעירות במינוס 12 מעלות. כאשר הן עסוקות במראה החיצוני, הן פחות רגישות לקור.

איך המחקר הזה קשור לסטיילינג תרפי?

המחקר הזה פוגש את כולנו גם אם אנחנו לא לובשות חולצת בטן בינואר.

הוא פוגש אותנו בכל פעם שעולה לנו השאלה – מה אנחנו מוכנות לעשות או "לספוג" כדי להיות יפות, ואיך אנחנו רואות את הבגדים שלנו.

סטיילינג טיפולי עוסק בהבנת בחירות הלבוש. כאשר אנחנו בוחרות בגדים, כמה אנחנו עסוקות בהדגשה של הגוף? האם ביטוי עצמי תמיד עובר בהדגשה של הגוף? האם נוכל להרגיש יפות גם בלי להדגיש או לחשוף את הגוף?

ומי שאוהבת ללבוש חשוף? האם היא בהכרח עסוקה בהחפצה עצמית?

סטיילינג תרפי זו גישה שרואה בגדים ככלי להגדרה עצמית, חיבור פנימי וחופש.

החופש להחליט.

ולכן בגישת סטיילינג תרפי הבעיה היחידה היא אבדן החופש – כלומר, המגבלות והמחסומים שהחברה שמה לנו, ו/ או שאנחנו שמות לעצמנו.

לחלק מאיתנו, המחסום יהיה "מיתוס היופי" (מושג של נעמי וולף). הצורך להיות יפה בכל רגע נתון ולשאת כל "איך" בשביל זה. זה מחסום שיוביל אותנו להיות פחות קשובות פנימה, עבור ערך שאנחנו מחזיקות בו, כי גדלנו עליו והפך להיות חלק מאיתנו. אנחנו עסוקות בריצוי הסביבה גם בלי לשים לב. אנחנו יכולות להסתובב רעבות, עייפות או קפואות, בשביל הערך הזה.

עבור נשים אחרות, המחסום הוא פנימי. יש רצון חבוי ללבוש צמוד יותר או חשוף יותר. אבל יש פחד, "מה יגידו". גם זה מיתוס היופי, אבל במובן אחר שלו.

האם אני יכולה להרשות לעצמי להיות בולטת במרחב, ומה זה אומר לגביי? האם הנאה שלי מהגוף שלי ולבוש חשוף תמיד קשורה לעין הצופה בי?

כמה אני מוכנה להעז ומהי תעוזה בשבילי?

זה עיקר הדיון שהתקיים בפאנל בתכנית הבוקר של "פאולה ולאון" שם הצגתי את המחקר. לצידי ישבה נועה, פמיניסטית אקטיביסטית, שאוהבת להתלבש למען עצמה. נועה מעלה תמונות חשופות לרשת ודנה במבט הצופה ובחופש הביטוי.

השאלה העמוקה היא: כמה מהבחירות שלנו הן באמת שלנו וכמה הן תוצר של מה שגדלנו עליו? או מה שמטיפים לנו?

אני לא מפסיקה לשאול את עצמי את השאלות האלה, סביב כל החלטה שלי.

ולא תמיד התשובות קלות. אבל המודעות היא חלק מהבחירה.

סטיילינג תרפי זה זרקור של מודעות שנועד לחבר פנימה.

זו גישה של חמלה עצמית.

המטרה אינה לנזוף בעצמנו על הרצון הטבעי להרגיש יפות. וגם לא לנזוף בבנות הצעירות שלנו שרוצות ללבוש חולצת בטן, כי זה מה שיפה בעיניהן.

המטרה היא להעניק לנו חופש בחירה וביטחון דרך הלבוש שלנו.

ואם הבת שלי רוצה ללבוש חולצת בטן בינואר?

על זה כתבתי בטור למדור "הורים" ב- ynet, וכללתי עצות סטיילינג תרפי מעשיות.

באיחולי חורף חם ובריא.

טלי.

סטיילינג טיפולי עם נעליים – הפסיכולוגיה של הנעליים

בתקופה הזו מורגש געגוע לנעליים אמיתיות, אלה שמצעידות אותנו בדרכי החיים שם בחוץ.

במבט ראשוני נראה שאין עניין מיוחד עם נעליים, אבל מחקרים מגלים מציאות מדהימה בעומקה מאחורי בחירות הנעליים שלנו.

נעליים משקפות ומנבאות מידע על אנשים. מין, גיל, מצב סוציואקונומי וגם תכונות אישיות!

הנעליים שלנו מספרות לסביבה מי אנחנו.

ולכן הן אובייקט מצוין לתהליכי סטיילינג טיפולי.

מחקר אמריקאי מצא שנשים מודעות יותר לבחירות הנעליים שלהן, ומחזיקות יותר זוגות נעליים בארון לעומת גברים.

האם זה מפתיע?

לא ממש.

זה מתיישב לגמרי עם החיבור הרגשי החזק יותר של נשים לבגדים שלהן.

אותו חיבור שמהווה בסיס לתהליכי סטיילינג תרפי.

ומה לגבי גובה העקב?

נעליים נולדו מהצורך להרחיק ולהגביהה בני אדם מהלכלוך והזוהמה על האדמה, אבל לגובה העקב יש משמעות הרבה מעבר לזה.

פרויד התייחס לנעליים כאובייקט פטישטי, אובייקט המוביל לגירוי מיני.

ואכן, מחקרים על נעלי עקב מצאו שגברים נמשכים לנשים הנועלות נעלי עקב, וגם הנשים עצמן מרגישות מושכות יותר בנעלי עקב.

ההשערות מתייחסות להשפעה של העקבים על היציבה הנשית.

ההליכה משתנה, התנוחה מתוחה והישבן מתרומם. הרגליים נראות ארוכות יותר.

בראייה פמיניסטית, נעלי עקב הופכות אותנו לאובייקט מיני, הורסות את הברכיים והגב שלנו וגורמות לנו ללכת בצעדים קטנים ומדודים, שלא מאפשרים לנו לנוע בחופשיות.

ומצד שני, בחירה בנעלי עקב יכולה להיעשות מעמדה של כוח וביטחון, היענות לפנטזיות שלנו עצמנו.

כאשר אנחנו בוחרות את המרחב, הזמן והמקום, נעלי העקב שלנו יכולות להיות עבורנו משחק נהדר. וזו המהות של סטיילינג תרפי.

נעלי החלומות

נעליים מופיעות באופן בולט בסיפורים ואגדות. עבור דורותי מארץ עוץ, הנעליים היו כלי טרנספורמטיבי. עבור סינדרלה, הנעליים מימשו את פנטזיית ההצלה על ידי הנסיך.

לכל אחת מאיתנו יכולות להיות פנטזיות על נעליים, ויש פער בין הנעליים האידיאליות לנעליים הריאליות.

באידיאלי – אני צועדת על נעלי עקב גבוהות במיוחד, כאלה שמשדרות לי אומץ וכוח.

בריאלי – לא אצליח לצעוד בהן אפילו מטר.

המציאות לא תומכת בנעלי החלומות.

לשמחתי, גישת סטיילינג תרפי מעניקה לי פרשנות מחודשת.

גם אישה מאותגרת אורתופדית כמוני יכולה למצוא ביטוי עצמי עם נעליים.

למדתי למצוא נעליים שטוב לי לצעוד בהן, ויש בסגנון שלהן, בצבע, דברים משמעותיים עבורי.

את הנעליים אני נועלת עבורי. נכון, בתקופה האחרונה פחות. אבל הן שם ואני לא מפספסת הזדמנויות לנעול אותן.

אז דווקא בתוך גל הקורונה ותקופת נעלי הבית,

אני מזמינה אתכן לבחור את הנעליים האהובות עליכן,

ולצעוד בהן קדימה,

לשבוע טוב.

זו הפרקטיקה של סטיילינג טיפולי, וזו גם דרך חיים.

בואו לפינה חדשה בקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות!

בפינה "מתחילות שבוע" אנחנו מצלמות את הנעליים שלנו ומתייחסות לבחירה ולמשמעויות שלה עבורנו.

זו דרך להתחיל שבוע בצעד חיובי, ונשים שיתפו דברים מקסימים.

פינת מתחילות שבוע כל יום ראשון בקבוצה.

לינק לקבוצה – סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

מידע על קורס סטיילינג תרפי הבא, כאן.

סטיילינג תרפי מתחת לפני השטח – הפסיכולוגיה של ההלבשה התחתונה

כשצלצלו אליי מ"פאולה ולאון" כדי לשאול מה דעתי על חזיות ללא ברזלים, עוד לא הבנתי לאן אני נכנסת.

מאז ועד היום, כבר שבועיים ויותר, אני שקועה במחקרים ומאמרים על חזיות ותחתונים.

זה עולם!!

והחיבור לסטיילינג טיפולי מתבקש.

בימינו, הלבשה תחתונה יצאה מהארון, היא נגישה ומוצגת במרחב החברתי. יש לה נראות וביטוי גם דרך בגדי ספורט.

זה הופך את ההלבשה התחתונה לסוג של אמירה אופנתית, ואת הבחירה בהלבשה התחתונה להרבה יותר מסתם פונקציה.

מחקרים מראים שכשאנחנו בוחרות הלבשה תחתונה, מה שחשוב לנו זה – נוחיות ותמיכה, אבל גם הזהות המינית שלנו ותחושת סקסיות.

הלבשה תחתונה היא באמת העור השני שלנו, וקשורה גם למראה השדיים והישבן. אי אפשר לנתק אותה מאידאל היופי ומאיך שאנחנו מתבוננות על הגוף שלנו. היא נושאת איתה המון מטענים תרבותיים סביב יופי ונשיות "רצויה".

ולכן, יש לה פוטנציאל לתהליך סטיילינג תרפי.

מפריט שסימל את המבט הגברי לפריט של העצמה נשית – סטיילינג תרפי דרך הלבשה תחתונה.

תיאוריות חדשות מדברות על שינוי בגזרת ההלבשה התחתונה. בעבר היה זה פריט שנשים לבשו למען גברים, במחשבה על המבט הגברי. היום הלבשה תחתונה נתפסת כדרך של נשים להעצים את עצמן ולהתחבר למיניות שלהן.

מה שהכי מעניין אותי, בסטיילינג תרפי, זה מה קורה *לנו* בחנויות לבני נשים?

איזה שיח פנימי מלווה את הבחירה שלנו? עבור מי אנחנו בוחרות את ההלבשה התחתונה?

לפעמים התשובה לשאלה הזו מספרת המון על הזוגיות שלנו ועל איך אנחנו מתייחסות למיניות. האם זה מרחב שבו אנחנו מציגות את עצמנו או פועלות עבור מבט חיצוני, או שהמיקוד הוא פנימי?

ואיך אנחנו מרגישות כשאנחנו לובשות את ההלבשה התחתונה?

לפעמים ההרגשה היא בלתי מודעת, אבל יש לה השלכות על איך שאנחנו מרגישות עם הגוף שלנו ועם עצמנו.

ומה לגבי הצבע?

צבע הוא פן חשוב בסטיילינג, בסטיילינג טיפולי אף יותר, היות וצבע מעורר תגובה רגשית.

מחקרים מראים שהבחירה בצבע האדום, במיוחד בהלבשה תחתונה, קשורה לתחושה מוגברת של סקסיות.

יש משהו מופלא ביכולת לבחור פריט לבוש מרגש שרק את יודעת עליו.

זה משרת אותך מבחינה רגשית, זה שומר עלייך מעיניים פומביות, וזה הכי סטיילינג תרפי.

מהפכת החזיות ללא ברזלים, זה היה נושא האייטם אצל פאולה ולאון.

איתי בפאנל ישבו נשים שדיברו על היכולת לבחור בחזייה שלא בהכרח זוקפת את החזה.

חזייה היא פריט שכותב מחדש את מראה החזה שלנו והבחירה בה משקפת את התפיסה שלנו לגבי החזה שלנו, ושדיים נשיים בכלל.

השינוי ההמוני בצריכת חזיות ללא ברזלים מרמז על שינוי חברתי עמוק בהרבה. נשים לוקחות לידיהן את ההגדרה של הגוף הנשי הרצוי, מראה וצורת השדיים המקובלים, והבחירה הזו משקפת את התקופה שבה אנחנו חיות, פוסט מי טו.

היכולת לבחור בחזייה שהיא נוחה ונעימה ולאו דווקא מציגה את השדיים האטרקטיביים חברתית, נובעת מתוך תחושה של כוח וביטחון. התחושה הזו הולכת וגוברת גם ככל שהגיל שלנו מתקדם, ומחקרים מראים שנשים בוגרות יותר מקדשות את הנוחות שלהן מעל ומעבר.

בפעם הבאה שתלכי לקנות חזייה, ומחקרים מראים שזו משימה מאוד לא פופולרית בקרב נשים, חשבי על היופי והמשמעות של הבחירה שלך.

בואי לאינסטגרם, כתבתי על כך יותר כאן.

טיפול בסטיילינג – להתלבש כדי להתרגש

מתי בפעם האחרונה התרגשת מבגד? האם זה היה בגד חדש? מה קרה ביומיים אחר כך, או בפעם השנייה שלבשת אותו?

הדופמין שלנו קופץ לשמיים דרך בגדים חדשים, אותם אנחנו קונות דרך המסך, שאליו אנחנו מתמכרות, בשביל… דופמין.

בזה בדיוק עסק האייטם מפאולה ולאון – התמכרות למסכים, דופמין, שופינג, והאלטרנטיבה השפויה.

מהי האלטרנטיבה השפויה?

כשאנחנו קונות ומתרגשות, אנחנו רוצות עוד ועוד מזה. הבגדים בארון מאבדים מהקסם שלהם. אנחנו לא רואות או מחשיבות את הקסם שברוב הבגדים שלנו.

אבל יש דרך אחרת.

במקום לחפש בחוץ, לפנות פנימה.

סטיילינג תרפי זו דרך להתרגש מחדש מאהבה ישנה.

מה שהופך סטיילינג לסטיילינג טיפולי זה היכולת המשחקית הזו, והראייה החדשה על בגדים. בראייה זו, לא סתם בחרנו בבגדים הקיימים בארון שלנו.

הבגדים האלה מסמלים צרכים שלנו, חשקים שלנו. הם קשורים לתכונות אישיות שלנו ולכל מה שאנחנו חושבות לגבי עצמנו. הבגדים גם משקפים מה היינו רוצות שיחשבו עלינו. בארון שלנו, אין בגד שהוא "סתם". אפילו בגד שקיבלנו ממישהו ולא מסרנו, יש סיבה לזה שהוא עדיין שם.

סטיילינג תרפי זה לייצר לעצמנו התרגשויות יומיומיות קטנות דרך בגדים, אקססוריז, איפור, בלי לחכות לסיילים ובלי להתמכר אליהם.

לכבוד חודשי הקניות האינטנסיביים של סוף השנה, ולכבוד חג החנוכה, יצאנו באתגר בקבוצת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. זה אתגר שמתרגל את היכולת שלנו לראות בגדים אחרת, במובן הנפשי רגשי שלהם. סטיילינג טיפולי.

#להתלבש_כדי_להתרגש.

איזה בגד מאיר אותנו? האם זה הצבע שלו, הבד הנעים שלו, הגזרה שלו?

האם זו התחושה שלנו כשאנחנו לובשות את הבגד, והמשמעות הסמלית שלו בשבילנו.

ואולי זו המחשבה על המבט של מי שיראה אותנו.

בגדים יכולים לעזור לנו להאיר את האור שלנו, והם גם יכולים להאיר לנו. הם שם, מידי יום ביומו, בתוך הארון שלנו. הם חלק מאיתנו ומההתנהלות שלנו בעולם. במקום לחשוב מה חסר, מה לא, מה אי אפשר, בואו נחשוב איך כן. להגביר את האור.

עבורי התשובה האינטואיטיבית היא, כל פריט בצבע ורוד. ככה פשוט. ורוד זה צבע שמאיר אותי, מרגש אותי.

גם הדפסים של בגדים יכולים לרגש אותי, או גזרה שמעניקה להם פרשנות בלתי צפויה.

אפשר ללמוד לראות בגדים בצורה הזו, ולהשתמש בהם ככלי להתפתחות אישית. דרך טובה להתחלה היא הספר סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

זה מדריך לתהליך של סטיילינג תרפי בהכוונה עצמית.

עוד דרך היא להצטרף לקהילה!

קהילת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, שם אנחנו מתרגלות את עולם התוכן הזה. אתן מוזמנות להצטרף לאתגר הנוכחי, ולהציג את עצמכן דרך בגד מרגש. הפרשנות היא תמיד אישית, ואין נכון או לא נכון. זה סטיילינג תרפי.

מוזמנות גם לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי,

ויש גם אינסטגרם!

מחכה לכן סטיילינג תרפי בכל המרחבים, בואו.

סטיילינג תרפי ושופינג – בלאק פריידי כאן

נובמבר כאן ואיתו שלל המבצעים המפתים שקורצים לנו להכניס עוד בגדים לארון שלנו, ועוד חפצים לחיים שלנו. רגע לפני שליפת האשראי, שווה לעצור ולחשוב על המשמעות של הלבוש והחפצים בעולמנו הרגשי ובחיינו.

הפסיכולוגיה של החפצים

הפסיכולוג ויליאם ג'יימס טבע ב-1890 את המונח "העצמי החומרי".

המונח הזה מתייחס לחיבור שלנו לעולם החפצים שלנו, כולל הבגדים שלנו. לדברי ג'ימס, החפצים שלנו נחווים כחלק מאיתנו, הרחבה של העצמי. אם משהו קורה לחפץ משמעותי עבורנו, אנחנו חווים זאת כאובדן משמעותי.

בראייה זו, קל להבין את הקושי להיפרד מחפצים.

אבל מה זה עושה לנו, להכניס עוד ועוד חפצים (כולל בגדים!) למרחב העצמי שלנו?

כמה זה באמת מזין וממלא?

שופינג רגשי

הקניות יכולות להיות עוגן. כשאנשים אוספים חפצים הם יכולים להרגיש חזקים יותר, שהם "קיימים" או "מתרחבים" דרך החפצים, חפצים יכולים לתת תחושה של בסיס, "יש לי", "אני מלאה".

התחושה הזו משמעותית בעיקר כשהרעב הוא רגשי.

בחברה שלנו, הרבה יותר מקובל לעשות שופינג, מאשר להתפרק ולבכות.

ולמה דווקא קניות של חפצים?

קל להפעיל שליטה על חפצים. הם נמצאים כשאני רוצה, אני יכולה לעשות איתם מה שאני רוצה בלי שיגידו לי די, אי אפשר, את מגזימה, אני לא רוצה.

שוב, אנלוגיה דומה היא… אוכל. גם הוא שם בשבילנו בלי דרישות, טענות ומענות.

חווית הקנייה

טקס הקנייה יכול לספק ריגוש ועונג ברמה הביו כימית. יש סקרנות וריגוש מהבחירה בבגד, או אפילו תחושה של ציד מוצלח. פסיכולוגים טוענים שההנאה מההנחה, או המבצע של 1+1, לא פחות חזקה מההנאה מקניית הפריט עצמו!

אנשים שחווים היי כזה מקניות ירצו לקנות תמיד, ללא קשר למצבם הכלכלי או מפלס הבגדים בארון שלהם. יש להם מערכת יחסים עם קניות.

ומערכת יחסים עם קניות יכולה להיות פשוטה יותר לתפעול ממערכת יחסים עם אנשים.

כי שם הכל מתחיל.

כשהדמות המטפלת בנו לא מעניקה לנו את הצרכים שלנו בהתאמה, מתפתח תסכול ואף פיצול. פיצול בין היחס האוהב לדמות לבין היחס כלפי הטיפול הפיזי שלה. הפיצול הזה מוביל לניסיון למילוי פיזי של הצרכים הרגשיים. מילוי דרך מזון או דרך חפצים.

בדיוק כמו ילדה שמבקשת שיקנו לה עוד ועוד וזה לעולם לא מספיק, שהופכת להיות מבוגרת שנוטה לקניות רגשיות.

אבל לא הכל פרוידאני!!

ממש לא.

אנחנו חיות בחברה צרכנית, והמפרסמים פיתחו מומחיות אדירה בלמכור לנו דברים שאנחנו לא צריכות, גם אם אנחנו לא באות עם נטייה לקנייה רגשית!

המפרסמים מתבססים על הטיות חשיבה, שמובילות לקנייה אימפולסיבית.

פרופ' דן אריאלי וחוקרים נוספים כתבו על כך רבות. תחושת הפומו (הפחד מההחמצה), שימוש הקסם במילה "חינם", הטיית היחסיות (כולן קונות עכשיו אז גם אני!) ועוד ועוד.

אז איך לקנות בגדים ולא אשליות?

אנחנו קונות בגדים מתוך רצון להתלבש כמו האישה שאנחנו רוצות להיות.

ואת הרצון הזה נזהה. נכיר בו ונכבד אותו.

בשלב הבא, נעזור לעצמנו להתאים את הקנייה למטרה האמיתית הראויה – חיבור רגשי לארון הבגדים שלנו, משחקיות טובה עם סטיילינג, טיפוח עצמי שהוא טיפול עצמי (ולא מאמץ, מאבק, או מסכה מלאכותית).

אז איך לעשות שופינג מודע רגשית?

אי אפשר בלי כמה טיפים, המוגשים לכן כחומר למחשבה –

  1. פריט נכנס – פריט יוצא

משחקיות עם בגדים מבוססת על היכולת לראות פיזית מה שקיים בארון, ועל בגדים שהם שמישים, במידה הרלוונטית, שעוזרים לנו להרגיש כמו שאנחנו רוצות להרגיש. בגדים שאפשר לשלב זה עם זה.

פריטים יפים אבל בלתי שמישים לא מסייעים לנו, וגם כאלה ששוכבים בארון זנוחים כבר שנים.

אחד הטיפים שלמדתי בעצמי מתוך עבודת השטח שלי, היא לשמור על זרימה של "פריט נכנס אז פריט יוצא". נסי את זה!

 2- משחק עם בגדים קיימים

לא מעט מהחוויה של השופינג מבוססת על הסקרנות, המפגש המרגש עם המגוון של הבגדים בחנויות. אני רוצה להציע לך מפגש עם חנות ממש קרובה, זו שבארון שלך.

לפני שאת שוללת את זה, חשבי רגע על מפגש יזום, שבו את פותחת את הארון ומתחילה לשחק ולשלב בין הבגדים השונים. עושה לעצמך סטיילינג.

מגרש המשחקים לא חייב להיות בקניון, ומשחק עם הבגדים בארון שלך רק יסייע לך לדייק את הסטייל שלך ולפתח אותו. אותו משחק גם יכול לעזור לך לזהות מה את באמת צריכה, כדי שבקנייה הבאה שלך תהיי מדויקת.

3 – שאלות חכמות בזמן קנייה

החלטת לקנות? בין אם בחנות פיזית או אונליין, יש כמה שאלות שיעזרו לך:

  • האם יש לי פריט כזה או דומה לו?
  • מה הפריט הזה משדר לי? איזה כותרת או קטגוריה הייתי נותנת לו?
  • איך ארגיש כשאלבש את הבגד הזה?
  • כמה אני צפויה להיות מחוברת לבגד הזה, כלומר כמה יהיה משמעותי עבורי, ושמיש? על השאלה הזו אפשר לענות על סולם של 1-5.

מיותר לציין שאת כל הטיפים הללו אני עצמי מאמצת. מתרגלת, לפעמים מועדת, אבל תמיד תמיד לומדת.

מאחלת לכן שופינג מדויק, מאוזן ונכון לכן.

עוד מהטקסט הזה תמצאו במאמר שלי בגלובס.

טקסטים נוספים תמצאו בפייסבוק של סטיילינג תרפי, ובקבוצה של הקהילה שלנו – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

לקינוח יש גם יוטיוב.

שנחגוג תמיד את היש!

טלי.