שיעור התנ"ך האחרון שלי הולך איתי עד היום, זה היה לפני "בין השמשות", עם דב אלבוים.
חצי שעה של שיחה על פרשת השבוע! התגובה הראשונית הייתה בהלה.
ואז פשוט קראתי.
ברגע שצללתי לפרשה עצמה, על בגדי הכהן הגדול, נדהמתי למצוא שם תשובות שלקח לי הרבה זמן למצוא בעצמי.
ראיתי שפה של סטיילינג תרפי בתוך המילים.
כמה בגד יכול להחזיק משמעות של בית, משפחה, המקום שבאתי ממנו ואליו אני הולכת.
כמה בגד יכול להכניס לתפקיד, ברמה הכי עמוקה.
כמה הבגד יכול להגדיר מצב, אדם, שליחות. ואיך כל פרט קטן בבגד יכול לסמל עולם ומלואו, ובכך ליצור אותו מחדש.
זה לגמרי סטיילינג תרפי.
פרשת השבוע היא "תצווה", והיא עוסקת בבגדי הכהן הגדול.
כח,ד וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; וְעָשׂוּ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּלְבָנָיו–לְכַהֲנוֹ-לִי.
הסימבוליות שיש בתוך הבגדים האלו, היא קריטית ליכולת של הכהן הגדול לתפקד.
יש התייחסות לבגדי הכהן הגדול ובגדי הכהן ההדיוט, זוהי הבדלה וגם חיבור בין דורי דרך לבוש. הרי הלבוש שלנו מחבר אותנו לאבות אבותינו, בין אם אנחנו מודעות לזה או לא, כל ילדה למדה להתלבש מהאם המלבישה, ואותה אם הלבישה לרוב גם את הבנים שלה, וייתכן גם את הגבר של המשפחה, והדברים האלו משפיעים עלינו ברמה שאנחנו אפילו לא מודעות אליה.
ח,ב וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת.
כלומר, בגדי הכהן הגדול תוכננו כך שייתנו ללובש אותם את התכונה של כבוד ותפארת.
גם יש פה את הביטוי "בגדי קודש" שמגלם סתירה, איך בגד יכול להיות קדוש?
בגד הוא חומר, אך כל ההתייחסות לביגוד בפרשה זו היא חלק מההתייחסות לכהונה, הבגדים מקדשים את האדם לכהונה.
הבגד משפיע עלינו בדרכים מרחיקות לכת, וגישת סטיילינג תרפי חושפת את הדרכים הללו.
לרוב אנחנו קולטים את הבגדים שלנו בצורה מאוד חברתית, וגם בצורה מאוד פונקציונלית, אנשים חושבים שהם מתלבשים כי צריך להתלבש. אנשים רואים בבגדים אופנה, קליפה, טרנד.
מה גם שאנחנו חלק מחברה מסוימת, שמלמדת אותנו איך להתלבש, אז אין איזושהי תפיסה של מה החוויה שלי בתוך הבגד, איך הבגדים שלי קשורים למה שאני עוברת בחיים, לגוף המשתנה שלי, לגיל המשתנה שלי. אנחנו קולטות את זה רק בצמתים מסוימים בחיים, כמו למשל אחרי לידה, או בזמן מחלה קשה, או בגילאים מסוימים. שם מתעורר הצורך להתאים את הבגדים אליי, להתלבש כמו האישה שאני רוצה להיות.
בגדי הכהן הגדול משנים את נקודת המבט שלו על עצמו, את הזהות שלו, בעיניי הבגדים משנים את מצב התודעה שלו. זה סטיילינג טיפולי בהתגלמותו.
הייחודיות של בגדי הכהן טמונה בעצם בעובדה שהמעצב של בגדי הכהונה, הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.
הלוואי שאדם בעת קושי או משבר נפשי, היה יכול לבוא ולקבל סט של בגדים מרפאים.
במובן מסוים זוהי גישת סטיילינג תרפי. הנסיון לייצר הבנה, מה אני צריכה ללבוש עכשיו.
איזה בגדים יעצימו אותי, ירפאו אותי, יחברו אותי פנימה. לתפקיד ולייעוד שלי.
אחת השיחות המשמעותיות ביותר שהיו לי על גישת סטיילינג תרפי.
בין השמשות עם דב אלבוים – קישור לשיחה כאן.
