להתלבש בזמן משבר (2) – מה לובשים בבית?

שיתוף:

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

שבועיים מתחילת הבידוד, נראה שהפיג'מה מעולם לא זכתה ליחסי ציבור טובים יותר. בשביל מה להתלבש? אנשים שואלים, ומנהלים את שיחות הזום שלהם בפיג'מות וטרנינגים. מעולם לא הייתה הזדמנות טובה יותר לחקור את המשמעות הרגשית של הפיג'מה. בתפיסה הבסיסית שלי, פיג'מה מקושרת לחולי וחוסר תפקוד, בטח לאור הניסיון שלי בעבודה בבית חולים פסיכיאטרי. שם הפיג'מה מקושרת למחלה, ובגדים "אזרחיים" הם סימן להתאוששות ושיקום. אבל גם אני עצמי אוהבת לבלות חלק מימי שבת בפיג'מה שלי, שמאפשרת לי חוויה של מנוחה מהמרוץ. ובאמת אין שום רע בכך, לכולנו יש צורך לנוח. הבגדים שלנו יכולים להכניס אותנו לאווירת המנוחה ולאפשר לנו מרחב נעים לנוח בתוכו. אז פיג'מה אינה שלילית בהכרח. הבעיה העיקרית, היא שבניגוד לשבת, ההתמודדות עם וירוס הקורונה לא נמשכת יום וגם לא יומיים. נכנסנו לתקופה שהמרכיב העיקרי בה הוא חוסר ודאות. הזמן נמרח, סדר היום משתנה, והתגובה האנושית הבסיסית שלנו היא חרדה ומתח. ברגעים האלה, נראה שהפיג'מה לא משרתת את הצורך העיקרי, ודאות ושליטה.

מחקר בסין בדק את בחירת הפיג'מות של 200 צעירים וצעירות. המחקר מ-2007 מצא שהם משקיעים פחות אנרגיה וכסף בפריטים שקשורים למרחב הפרט. הפיג'מה מבחינתם היא פונקציונלית בלבד, ואפילו לא הכרחית. אם יש פיג'מה, מה שמעניין זה הבד והאיכות, ואילו המותג וארץ הייצור לא רלוונטיים עבורם. הנשאלים במחקר הזה נתנו משמעות סימבולית רק לפריטים שקשורים למרחב הציבורי, כאלה שמשדרים סטטוס ותדמית חברתית. במילים פשוטות, מה שאחרים רואים – שווה השקעה, ומה שאף אחד לא רואה – לא חשוב. התפיסה הזו מובנת לאור העובדה שבעולם שלנו סטיילינג נתפס כסממן חברתי, חיצוני לגמרי, שטחי לפעמים. הדגש על "מה חושבים" הופך את הסטיילינג לרלוונטי רק כשהוא מייצר תגובה מאחרים. הקטע בסטיילינג תרפי זה לתת את הדגש להבנה שלבגדים שלנו יש השפעה עצומה עלינו. כשנוצר פער גדול מאוד בין מרחב הפרט למרחב הציבורי, אפשר לראות מקרים של אנשים שמתלבשים בבית כך שאם מישהו ידפוק על הדלת בהפתעה, הם יברחו בבהלה להחליף בגדים. אם מדובר באירוע נקודתי אין בעיה, אבל כשמדובר בדפוס שווה לשאול – האם זה באמת משרת אותנו. אם יוצא לנו לבלות במרחב הביתי שעות רבות מהימים שלנו, בין אם אנחנו עצמאיות, עצמאיים או בגימלאות, שווה שיהיו לנו "בגדי בית". בגדים למרחב הפרט, שלאו דווקא נצא איתם החוצה, אבל כן קשורים לאישיות, לתפיסת הזהות ומאפשרים תחושה נעימה וראויה. בסטיילינג תרפי חשוב לשמור על הלימה בין הפנים לחוץ שלנו. דווקא בתקופה זו, שווה לכולנו לחשוב מה מתאים לנו ללבוש במרחב הביתי, כדי לתת לעצמנו מעטפת מגוננת, מעודדת, נעימה. בימי הקורונה – זה סטיילינג טיפולי.

ד"ר טלי סטולובי

ד"ר טלי סטולובי

טלי סטולובי, ד"ר לעבודה סוציאלית, מרצה במכללה לחברה ואמנויות וחוקרת בשיתוף ביה"ס לטיפול באמנויות, אוניברסיטת חיפה. עוסקת בטיפול ומחקר מ-2004. צמחתי בעולם בריאות הנפש (מרכז רפואי "לב השרון") ויצרתי את סטיילינג תרפי ב- 2015 מתוך התנסות אישית. השינוי שערכתי בלבוש שלי תוך כדי לימודי סטיילינג בשנקר, הוביל אותי לחקור את הפסיכולוגיה של הלבוש ולפתח שילוב יישומי בין עולם הטיפול לעולם הסטיילינג. זהו כלי לצמיחה והתפתחות אותו אני מעבירה במגוון מסגרות. גיליתי שכל אישה בכל גיל, בכל תקופה בחיים ובכל מידה יכולה להיעזר בבגדים שלה כדי להרגיש טוב יותר ומחוברת יותר לעצמה.

צור קשר