תגית: מטפלת בסטיילינג תרפי

לא יכולה שלא לשתף בדבר כזה. בשבוע שעבר העברתי בעשר דקות (ועוד שלוש שניות, אמר לי מישהו) את כל עקרונות סטיילינג תרפי. זה היה ב"שיעור פרטי" בחדשות הבוקר, וזה היה מרגש במיוחד.

איך החלטתי מה ללבוש?

חשבתי איך אני רוצה להרגיש.

הבנתי, שהדרך הכי טובה שלי לצלוח את האתגר (כולל ספירת הזמן, שהיא האלמנט המלחיץ פה), היא פשוט להיות אני. להיות קרובה אליי, כמה שאפשר.

מה שאיימי קאדי, הפסיכולוגית החוקרת, קוראת לו "נוכחות".

היכולת להיות נוכחת קשורה לחיבור הפנימי שלי. היא שמה בצד את האחרים והמבט שלהם. הציפיות מהמעמד וכל היתר.. אני לא מתעלמת, אבל לא נותנת לזה להוביל את ההחלטה.

פעם, כשהייתי הולכת לאירועים מרגשים, המחשבה הראשונה שהייתה עולה לי בראש היא – מה אני "אמורה" ללבוש. אם הייתי חושבת כך הפעם, הייתי לובשת לחדשות הבוקר איזו חליפת מכנסיים חדשה ונוצצת.

ואני לא נגד. העבודה שלי לימדה אותי שבבגד חדש, שאנחנו באמת בטוחות בו, יש סיכוי טוב שנביא את עצמנו במיטבנו.

אז המחשבה על חליפת מכנסיים נוצצת אכן עלתה בראשי.

ובכל זאת, בחרתי שלא.

שאלתי את עצמי שלוש שאלות.

1. איך אני רוצה להרגיש?
2. מה אני רוצה לשדר?
3. אילו בגדים יכולים לייצג עבורי את השילוב המדויק של אלה, בהתחשב במקום שאני הולכת אליו?

הבנתי שאני רוצה להרגיש רגועה ומוגנת, עם בגדים שאני כבר מכירה, שמסמלים עבורי ייצוגיות וגם רכות. ולא אכפת לי אם כבר לבשתי אותם, ולא אכפת לי אם הם לא הצעקה האחרונה בדיוק. לא רציתי לצעוק. רציתי לדבר מהלב שלי החוצה.

ו"מה יגידו?"

שאלת השאלות, שמאבדת את כל הכוח שלה כשאנחנו מבינות שכל בגד שנבחר, יש שיאהבו אותו ויש שלא יאהבו.

אולי בגד טרנדי מאוד יהיה מזוהה יותר עם המילה "סטיילינג" (ומי אמר שאני רוצה בכך??) ואולי בגד קלאסי יראה שמרני ונוקשה. ואולי ואולי..

אחד הדברים היפים ביותר שקרו לי עם סטיילינג תרפי, זה היכולת להשתיק את הקולות האלה, בשלב ממש מוקדם – ומהר.

הרי ההתלבטות הזו לגבי הבגד משקפת התלבטות עמוקה יותר, התרגשות, חששות, והדרך הכי טובה להחזיר את הכוח חזרה למקומו זה להחליט מהמקום האמיתי ביותר.

לפעמים ההתלבטויות האלה של כולנו עם בגדים, הן תוצר של ביקורת חיצונית שדבקה בנו. שכנה, מכרה או מוכרת בחנות, שהעירה לנו איזו הערה שנחקקה לנו בזיכרון. ולפעמים אלה קולות שאנחנו סוחבות מהבית, אמא, דודה או אחות שאמרה "הבגד הזה משמין אותך". "תלבשי שחור, הכי יפה".

לפעמים זה קול פנימי. ביקורת עצמית, הרי גם אני עוד לא נפרדתי ממנה. חיבקתי את הביקורת העצמית, עטפתי אותה בקימונו שאני ממש אוהבת, ויצאנו יחד לאולפני הרצליה.

אז מה לבשתי?

תראו בסרטון, סטיילינג תרפי ב"חדשות הבוקר".

שתפו את הסרטון עם כל מי שיכול להתעניין בעולם התוכן הזה, ולהפיק מזה ערך.

אולי לאט לאט כולנו נשתחרר מ"מה יגידו" ונלמד למצוא את בגד הביטחון שלנו מהר יותר.

בואו הצטרפו לקהילה, שמקדמת את השיח הזה, ויוצרת תפיסה חדשה על סטיילינג, נשיות וביטוי עצמי.

סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

תוכן חינמי בשפע, בערוץ היוטיוב – ד"ר טלי סטולובי – styling therapy

מה חדש?

קורס סטיילינג תרפי אוקטובר – מיד אחרי החגים, מחזור חדש של הקורס יצא לדרך. רוצה פרטים? לחצי על הקישור. https://talistolovy.ravpage.co.il/newcourse

שיהיה קיץ בסטייל, עם כמה שפחות ביקורת, וכמה שיותר חמלה וחופש.

טלי.

יום אחד בהיר קיבלתי בווטסאפ צילום, מתוך רשימת טיפים של סטיילינג, לאישה היולדת. חשכו עיניי. "הימנעי מבדים צמודים שמגלים את הצמיגים… הימנעי מפסים מרחיבים…לבשי שמלות, שמלות, שמלות".

התגובה הראשונית שלי הייתה בהלה, וכתבתי מיד – "זו טעות, לא אני כתבתי את זה". אבל אף אחד לא חשב שאני כתבתי את זה.. ואני לא היחידה שנבהלה.

יום למחרת כבר ישבתי בפאנל של "פאולה ולאון" בניסיון להבין, איך יכול להיות שב-2021 נשים שלפני רגע שוחררו מבית החולים, קיבלו בעיתון "בייבי לנד" רשימה שכזו. מדוע סטיילינג נתפס כשפה שבאה למשטר נשים מה ללבוש וממה להימנע, ובגדול, איך לטשטש את הגוף?

אישה אחרי לידה נמצאת במצב דימוי הגוף הכי שברירי, וכל אמירה לא במקום יכולה להוביל לעוגמת נפש וגם נזק. זו לא תקופה שבה אנחנו עמידות וחסינות בפני לחצים סביבתיים לגבי איך שאנחנו נראות, אלא בדיוק להיפך.

הבעיה המהותית פה היא בתפיסה של המילה סטיילינג. סטיילינג נתפס בחברה שלנו כתחום שבא להפוך נשים ליפות, חטובות ורזות יותר. הדרך לעשות זאת היא להסתיר את הגוף שלנו ולייצר אשליות אופטימיות מקסימליות, שמייצרות גוף של 90-60-90. זה נקרא "סטיילינג אישי".

בתפיסה כזו של סטיילינג, יש הפקעה של הכוח מידי כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה, ויישור קו עם מה שהסביבה מגדירה "יפה" באותו רגע. טרנדים ואידאלים של אופנה ויופי.

אישה שמקבלת רשימת טיפים כזו של סטיילינג, לא מרגישה מועצמת. זה הכי רחוק מסטיילינג טיפולי… יותר מזה, האישה לא באמת מבינה מה ללבוש, כי זו רשימה של הימנעויות. אפשר להקביל את זה לדיאטה. "עשי" ובעיקר "אל תעשי".

אז מה כן?

כפי שאמרתי בפאנל ב"פאולה ולאון", תפיסה נכונה של סטיילינג היא מתן השראה ואפשרויות. לצלם נשים אחרי לידה, שאוהבות את מה שהן לובשות ולשאול אותן – מה אתן אוהבות בסטייל שלכן? מה עוזר לכן בבגדים שלכן כרגע? ואז כל אחת יכולה לראות, לקבל השראה, לבחור אם היא מזדהה או לא מזדהה עם הסטייל שהיא רואה. ההחלטה נשארת אצלה.

וזה אחד העקרונות הבולטים של סטיילינג תרפי.

באותו פאנל בו ישבתי, ישבה גם עיתונאית שהיא יולדת טרייה למדי, ששיתפה מהחוויה שלה. היא נרתעה מהשפה שבה נכתבו הטיפים, נרתעה מהטיפים עצמם, שיתפה מהתחושות הקשות כלפי הגוף שלה אחרי הלידה. לגבי הטיפ עם השמלות אמרה, שלא הצליחה ללבוש שמלות כי ירכיה התחככו זו בזו.

בפאנל ישבה גם ד"ר לגניקולוגיה, ששיתפה בתהליכים הפיזיולוגיים שאנחנו עוברות לאחר לידה. הציפייה שהבטן תיעלם בלתי ריאלית עם מה שהגוף שלנו עובר, באופן טבעי. סיפרה כי היא מנהלת מחלקת יולדות בלניאדו, ושומעת מידי יום את התגובות הקשות של נשים יולדות כלפי גופן. "איך אני אתלבש לברית? יש לי בטן". אין שום סיכוי שכמה ימים אחרי הלידה לא תהיה עדיין בטן הריונית.

יצאתי מהפאנל הזה בתחושה שנאמר מעט על נושא כה חשוב. נזכרתי בתחושות שלי כלפי שינוי גופי לאחר הלידה, הרי לאחר הלידה השניה חל בי השינוי הגדול, ופיתחתי את סטיילינג תרפי על בסיס מערכת היחסים שלי עצמי עם גופי והלבוש שלי.

באותו יום כתבתי רשימת טיפים משלי, והעליתי אותה לפייסבוק. קיבלתי תגובות בהודעות פרטיות, מנשים שהרשימה הזו נגעה להן בבטן הרכה.

וזה בסדר שהבטן שלנו רכה!

הנה הפוסט המקורי –

בתוכנית הבוקר, שוחחנו על רשימת הטיפים הכי *לא* מוצלחת שאי פעם נכתבה עבור נשים אחרי לידה

רשימה שנשלחה אליהן ממש עכשיו, ב-2021, בדואר ישיר מ-1950!!

הנה המסקנות שלי –

1. ילדת?  מזל טוב! הימנעי מ… קריאת כתבות שמחליטות בשבילך איך להתלבש.

2. טשטשי את… כל הקולות שמשדרים לך שאת אמורה להסוות את זה שהגוף שלך עבר לידה.

3. בכל פעם שאת רואה את המילים "הימנעי" ו"טשטשי" בהקשר לגוף שלך, דפדפי הלאה.

4. הביאי איתך בגד שאת אוהבת לבית החולים, והחליפי את פיג'מת בית החולים כשאת יכולה. זהו צעד משמעותי בחזרה לעצמך.

5. אל תוותרי על בגדים, מצאי את אלה שמתאימים לך כרגע. אם את מניקה, מצאי בגדי הנקה שאת אוהבת, כי הפרקטיקה לא מבטלת את זה שיש לך אישיות.

6. הלבשה תחתונה היא עור שני, ויכולה לתת תחושת הגנה. במקום לחפש מחטבים, שווה להכיר סוגים שונים של הלבשה תחתונה. כל אישה מרגישה כמה איסוף או חופשיות היא צריכה מהבגדים שלה.

7. חפשי השראות חיוביות. נשים בסביבה או באינסטגרם שלך, שמחזקות דימוי גוף בריא ומתלבשות בצורה שאת יכולה להזדהות איתה.

8. טיפוח אישי הוא טיפול אישי, ולא אמור להיות מאמץ. שמרי רק על ההרגלים שעושים לך טוב, בין אם זה איפור, לק בציפורניים, או כל דבר אחר שהוא שלך.

הפרידה מהזהות הקודמת מספיק מורכבת, מגיע לך להתלבש ולהרגיש כמו האמא שאת הופכת להיות .

וזה השינוי שסטיילינג טיפולי מכניס לעולם הסטיילינג, ולעולם בכלל.

שיח על בגדים שהוא שיח על הנשים שאנחנו, ועל חופש תודעתי שישחרר אותנו מכבלי רשימות הטיפים, ה"שיק או שוק", וכל שאר הנורמות שנועדו להקטין אותנו דרך ההתייחסות למראה החיצוני שלנו.

בגדים הם תרפיה, הם שלנו ובשבילנו.

זה סטיילינג תרפי.

בואי לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, והיי חלק מהשיח החדש על סטיילינג.

האם יש בגד שמרגיע אתכן? איך בגד יכול להרגיע? זה עקרון בסיסי של סטיילינג תרפי.

ויסות רגשי זה תהליך ניהול ואיזון הרגשות שלנו, שיכולים להתנדנד כמו סירה בים סוער, בטח בתקופת הקורונה.. אבל גם בכל זמן אחר.

ויסות רגשי קשור לויסות חושי, אבל הוא בעיקר קשור לרווחה. רווחה נפשית. כך גורסת שרון שני גונן שהיא מרפאה בעיסוק ומטפלת קוגנטיבית התנהגותית.

שרון מומחית בתחום הויסות והרווחה ונפגשתי לדבר איתה על הקשר לסטיילינג תרפי. שרון עובדת עם אוכלוסיות שחוות קשיים רגשיים ופיזיים משמעותיים, ומדגישה כמה היכולת להתלבש אינה מובנת מאליה. שתינו מסכימות על כך שלפעמים העבודה היא מבחוץ פנימה. דרך הבגד לווסת רגשות, לעודד או להרגיע.

סטיילינג תרפי זו עבודה מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. כלומר, התהליך מתחיל בזיהוי הרגשות ואז ביטוי והעצמתם דרך הלבוש. אבל שרון מדגישה כי לא תמיד אדם יודע לזהות את רגשותיו, רגשותיה, ולעיתים הניסיונות להתלבש בהתאם לרגש מתסכלים. במקרים אלה העבודה היא מבחוץ פנימה – בחירה בבגד ש"עובד" עבורי ודרכו איסוף וניהול של רגשותיי והעצמה של הרווחה שלי.

זו סוגיית הליבה של סטיילינג טיפולי! הקשר בין בגדים לרווחה נפשית.

בתוך המבט על הקשר הזה, לא חשוב כלל אם אדם מתחבר לאופנה או לסטיילינג. השימוש בהתלבשות היומיומית נעשה מתוך חשיבה על העצמה וחיבור פנימי. ברמה העמוקה, בסטיילינג תרפי אין מטרה של תוצאה אסתטית. אבל יש הנאה אסתטית. זו תורמת ומעצימה את התהליך הרגשי.

התהליך הטיפולי הוא החיבור בין הפנים לחוץ, והשימוש במעטפת כדי להעצים את החוסן והרווחה הנפשית שלנו.

תודה לשרון על שיחה נהדרת ובעלת ערך ענק ברמה הטיפולית.

לינק לשיחת סטיילינג תרפי עם שרון שני גונן – כאן.

הירשמו לערוץ סטיילינג תרפי – שיחות תוכן והשראה, ועוד! וכתבו לי מה עוד מעניין אתכן לקרוא ולשמוע.

מה קורה לאמא שהבת המלאה שלה רוצה ללבוש ביקיני ליציאה לים עם חברותיה? מה קורה לאותה אמא אם היא עצמה רזה, או שמנה, אם היא נאבקת עם דימוי הגוף שלה עצמה? ואולי אותה אמא הייתה ילדה שמנה בעצמה, והפחד הכי גדול שלה הוא שהבת שלה תחווה את הקושי שהיא חוותה? הקשר בין בגדים למשקל גוף והשמנה הוא בלתי נמנע, ובסטיילינג תרפי אנחנו לומדות להשתמש בקשר הזה לטובתנו.

בואו נעצור רגע להתייחס למילה השמנה. המילה מעוררת כל כך הרבה קונוטציות שליליות, שקשה לי אפילו לומר אותה. אני מעדיפה לומר עלייה במשקל, אבל ורד יפה חאיק, דיאטנית ומטפלת בהשמנת ילדים, מסבירה לי שיש הבדל בין עלייה במשקל להשמנה. זה קשור לגדילה ולגובה. אז כן, יש השמנה וצריך להפסיק לפחד ממנה כי היא חלק טבעי מהחיים.

הורים רואים את הילדים שלהם משמינים וזה טבעי, אבל בחברה שלנו המצב הטבעי הזה מעורר בהלה. שומן והשמנה נתפסים כבעיה, חולשה וברמה ההורית, זה נתפס ככישלון. בין הורים לילדים, ובטח בין אימהות לבנות, הבגדים מבטאים את הדיאלוג על הגוף, על המראה החיצוני ועל ההשמנה. סטיילינג תרפי זו גישה שבה הבגדים הם כלי בתוך מערכת היחסים עם הגוף, ובתוך מערכת היחסים הורים ילדים.

ורד יפה חאיק היא דיאטנית שמטפלת בהשמנת ילדים ובקליניקה שלה היא שומעת הכל, בלי צנזורה. כמה קשה להורים להכיל את זה שהילדים שלהם לא נראים כמו שהם היו רוצים שיראו, ולא אוכלים כפי שהיו רוצים שיאכלו. בשיחה שלנו אנחנו ניגשות בעדינות לנושא הנפיץ הזה מכל הזוויות שלו, ומחדדות כמה הקשר בין אוכל ואכילה לסטיילינג טיפולי הוא הדוק ומתבקש.

כהורים לילדים שחיים עם השמנה, יש תחושת דאגה וגם כשלון הורי. החברה מפנה אצבע מאשימה כלפי הורים שילדיהם שמנים ומלאה בעצות והצעות ייעול. בנוסף יש גם את הרצון לגונן על הילדים מהצקות וביקורת. יש רצון לשליטה על התנהגות הילדים- האכילה וגם הלבוש, אבל זה לא ריאלי. ככל שהילדים מתבגרים הם עצמאיים יותר ויותר בהחלטות שלהם. בסטיילינג טיפולי, המטרה היא לטפח את העצמאות ולאפשר ביטוי עצמי.

מה שהופך את סוגיית האוכל והבגדים כל כך מורכבת במקרים של השמנה, זו תחושת ההורה עם הגוף של עצמו או עצמה. דימוי הגוף הוא נושא כה מורכב בחברה שלנו, שאי אפשר להתחמק, ורובנו (בעיקר האימהות) פגיעות בנקודה הזו. ההתנהלות שלנו מול הילדים הופכת להיות תגובתית, אימפולסיבית, ואז מוצאות את עצמנו נכנסות להם לצלחת או אומרות להם/ן שהבגד צמוד מידי.

מה חווים ילדים שמנים, או ילדים שהשמינו? יש תחושת בושה ואשמה, תחושה של דחייה מצד הסביבה ורצון לפתור את הקושי. האכילה הופכת להיות רגשית, וההשמנה מתגברת. יש קושי אובייקטיבי למצוא בגדים. ורד אומרת, יש ילדים שנולדו שמנמנים וללא ההתערבות של ההורים, לא תיווצר כאן בעיה. הילדים ימשיכו להיות בריאים ופעילים, פשוט מלאים יותר מרוב בני גילם. ההתערבות שלנו ההורים היא שמכניסה קושי ולחץ ומייצרת בעיה חמורה, עד השמנה פתולוגית. ברמה של סטיילינג תרפי – אם נמצא לילדים שלנו בגדים במידה הנכונה, בגדים טובים להם, נוכל לתמוך בהם מבלי לייצר תחושת "בעיה". אם נתייחס להתאמה של הבגד ללא ביקורת על הגוף, נצליח לייצר שיח חיובי ותומך. אבל זה לא כל כך פשוט לפעמים. הנושא הזה נוגע בנקודות עמוקות בין הורים לילדים.

בשיחה שלנו אנחנו מביאות כדוגמה את הסרט של ג'ניפר אניסטון, "גדולה מהחיים". הסרט מציג אמא יפיפיה, מלכת יופי לשעבר, והבת השמנה שלה שרוצה להתמודד בתחרות מלכת היופי שבה אמה שופטת. אותה אמא מגדירה את עצמה דרך המראה שלה וניצחון העבר בתחרות היופי. זו המהות שלה. היא מפגינה קבלה ואהבה כלפי המתחרות האחרות בתחרות היופי ובבת שלה עצמה קשה לה לגעת. קשה לה לקבל את המראה שלה ואת השוני הבסיסי ביניהן. ורד מספרת שהיא רואה בדיוק את זה בקליניקה שלה. בשיחה שלנו היא נותנת עקרונות מנחים להורים המבולבלים מול השמנת הילדים. כמה לתמוך, לסייע, להציע אוכל בריא וכמה צריך לשחרר ולצאת מהצלחת. זה לא יעיל.

בגישת סטיילינג תרפי, בגדים הם כלי תרפויטי דווקא בתקופות של השמנה. דווקא אז בגדים יכולים לנרמל את המצב, שלרוב אנחנו שופטות בחומרה. ואם מדובר בילדים שלנו, בגדים טובים במידה הנכונה הם כלי ממשי לתמיכה בתקופות השמנה. והשיח על בגדים צריך להיות רגיש ובלתי שיפוטי. לדבר על בגדים, ולא על הגוף. להציע בגדים במידה הנכונה, להציע לסדר יחד את הארון, ולכבד את הבחירות של הילדים שלנו.

הורות היא תהליך שבו אנחנו פוגשות את עצמנו. את הילדות שהיינו וגם את האימהות שאנחנו רוצות להיות. ורד מציעה להיות בחמלה אל עצמנו ואל הילדים שלנו. החמלה היא הכלי היעיל ביותר להתמודד עם סוגיות של גוף, אכילה, מראה חיצוני, לבוש. ובסטיילינג תרפי, אותה חמלה עוזרת לנו לדייק את הבחירות שלנו לכאן ועכשיו. להתלבש בצורה שעושה לנו טוב, מכבדת את הגוף שלנו כפי שהוא.

 בואו לשיחה חשובה, קולחת ומרתקת עם ורד יפה חאיק, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי – תוכן והשראה.

בימים של איום, והצפה רגשית וחושית, אפשר לתרגל תחושת מרחב בטוח דרך בגד.

איך עושים את זה?

תרפיה דרך הבד – בחירה בבד נעים, טקסטורה שמתאימה לצורך שלי כאן ועכשיו. מגע בבגד יכול לנחם ולעזור בוויסות רגשי, ממש כמו תינוק שמלטף את שמיכת המעבר שלו.

תרפיה דרך הצבע – בחירה בצבע אהוב עליי, לפי התחושה שהצבע מייצר אצלי. צבע יכול להתבטא דרך הבגד ודרך כל אלמנט אחר בסביבה – חפצים, איפור, אפילו אוכל.

תרפיה דרך משמעות – בחירה בבגד שהמשמעות הרגשית שלו תומכת בי. בגד שמשדר לי יציבות, ביטחון, או עידוד. בגד שנושא זיכרון נעים שמזכיר לי פרופורציות. כשאני לובשת את הבגד, הוא עוזר לי להחיות בתוכי את התחושה ולשנות את החשיבה.

תרפיה דרך משחק – להתלבש בשביל עצמי, גם אם אף אחד לא רואה. למרוח ליפסטיק רק בשבילי, או לענוד שרשרת או טבעת שאני אוהבת במיוחד.

זמנים קשים יכולים לייצר תגובת הימנעות, מכל דבר, כולל השקעה מינימלית בלבוש.

אבל בגד יכול להיות עוגן וקרקוע, במיוחד בימים של סערה.

הוא שם יום ביומו, ואפשר ללמוד להשתמש בו כטיפול.

זה סטיילינג תרפי.

************************************************

את הפוסט הזה העליתי בימים קשים, ימים של מלחמה והתקפת טילים על ישראל. ימים של כאוס ואנרכיה חברתית. ימים שבהם גם נשים שלמדו ועברו הכשרה בסטיילינג תרפי, כי זו נטיית הלב שלהן, כתבו לי שהן מתקשות להתלבש.

אז כתבתי את הפוסט הזה, שעוסק למעשה בלבוש בשעת משבר. דווקא ברגעים שנראה שאין טעם להתלבש.

אחרי שהעליתי את הטקסט הזה בפייסבוק של סטיילינג תרפי ובאינסטגרם של סטיילינג תרפי, קיבלתי תגובות רבות מנשים שמצאו במילים האלה את עצמן, מצאו הזדהות, חיבור, תיקוף לחוויה שלהן.

אני מצרפת את המילים האלה כאן בתקווה לימים טובים יותר במהרה, ימים שבהם הלבוש יהיה חגיגה.

בהרצאות סטיילינג תרפי אני מקרינה שקופית עם צילום של בגד ים ומבקשת מהקהל להגיד כל אסוציאציה שעולה כלפי בגד הים. התשובות חוזרות על עצמן- "חתיכה", "רזות בלבד", "היו ימים", "לא בשבילי", "הלוואי". יש גם מעט תשובות כמו "חופש", "קיץ", "ים".

בראייה של סטיילינג תרפי, בגד הים הוא פריט הלבוש עם הכי הרבה משמעויות רגשיות. הוא הסימבול הכי חזק לגוף שלנו.

השבוע הוזמנתי לתוכנית הבוקר "פאולה ולאון" כדי לדבר על בגדי ים. בפאנל איתי ישבו נשים שמבקשות לחולל שינוי. הן מייצרות בגדי ים במגוון מידות רחב וסגנונות שונים, כולל לנשים חרדיות. התפיסה שכולנו באנו לקדם היא, שלכל אדם מגיע להרגיש טוב בחוף הים ואף אישה לא צריכה להדיר את עצמה מהחוף כי לא מצליחה למצוא בגד ים שמתאים לה.

השיח התחיל מזה שפאולה רוזנברג שאלה אותי איך סטיילינג טיפולי יתייחס לבחירת בגד ים. דיברתי על זה שבגד ים הוא סמל חזק למפגש עם הסביבה ודווקא פריט לבוש שדרכו אני יכולה להרגיש שליטה וביטחון.

זה פריט לבוש שדרכו אני יכולה להחליט איפה הגבול שלי בין מה שאופנתי ומקובל ואיך אני "אמורה" להיראות, לבין איך שאני רוצה ואיך שאני באמת.

תהליך סטיילינג תרפי עם בגד ים עובד דרך השאלות –

מה את רוצה להרגיש כשאת לבושה בבגד ים?

מה את רוצה לשדר כשאת לבושה בבגד ים?

"אבל זה קשה מידי, כי המחשבה היא תמיד, מה יגידו עליי" פאולה אמרה, "על הצלוליטיס".

וזו בדיוק העבודה.

סטיילינג טיפולי לא עוסק רק במעטפת ובפתרונות טכניים, "תלבשי את זה", אלא בתהליך הרגשי שמאפשר לנו לקבל בחירה שבאמת נרגיש בה טוב. זה לא קליל ומהיר, אבל זה מאוד יעיל.

מה התהליך המקדים לבחירת בגד ים, בגישת סטיילינג תרפי?

להבין ולהכיר במטענים הרגשיים שאיתם אני ניגשת לנושא. האם אני מוכנה לשחרר את עצמי ולאפשר לעצמי נוכחות וקיום בבגד ים. האם אני מבינה שאין דבר כזה "גוף לבגד ים" ושזו תפיסה חברתית שרק מדכאת אותי? האם אני מוכנה לנסות לאפשר לעצמי ביטחון וביטוי עצמי בבגד ים?

אם כן, אני צריכה להיות מוכנה לנסות. למדוד, להתנסות. להחליט שאם לא מתאים, עוברת הלאה. לא אני אמורה להתאים את עצמי לבגד הים אלא להיפך. לא לשפוט את עצמי כשאני מודדת בגד ים.

בגד הים אמור לכבד את הגוף שלי.

בגד הים אמור לכבד את מי שאני. הטעם שלי והאישיות שלי.

אני לא אמורה להתפשר, גם אם זה אומר שאשקיע יותר זמן בחיפוש. גם אם זה אומר שאשלם קצת יותר ממה שתכננתי.

ההשקעה הזו היא ההשקעה בעצמי, כך שכשאלבש את בגד הים הזה, ארגיש מחוברת לעצמי ובטוחה.

חשוב לציין, "להתנסות" זה לא אומר שכל בגד ים בא בחשבון, ושאני צריכה למדוד את כל החנות! החוויה הזו יכולה להיות מציפה ומתסכלת.

אז כדאי לעשות עם עצמי גם הכנה בסגנון סטיילינג רגיל.

מה הסגנון שלי? ביקיני או שלם?

איזה מפתח אני אוהבת? עגול, וי? מה העומק המועדף עליי למפתח החזה?

אילו צבעים אני מעדיפה?

מה הסגנון המאפיין אותי בבגדים והאם אני רוצה שבגד הים יהיה באותו סגנון שלי?

אם אני רואה בגד ים שמסעיר אותי, אבל הוא מאוד רחוק מהסגנון שלי, האם בטוח שיהיה לי הביטחון ללבוש אותו ולהרגיש טוב?

לא כדאי למדוד דברים שהם רחוקים מידי ממי שאני. לא עם בגד ים ולא עם בגדים בכלל. להתנסות – כן. ולהישאר נאמנה לעצמי.

בתמונה – ליאן רזניק פירקה ועדן כ"ץ, שתיהן עובדות סוציאליות בוגרות סטיילינג תרפי וגם דוגמניות מידי פעם!

כי אפשר גם וגם. אפשר הכל.

ביקרתי אותן על הסט בהפקת האופנה שלהן לחברת Levitex וראיתי כמה הן נהנות. פשוט נהנות.

מגיע לנו להרגיש טוב בבגד ים.

עבור רוב הנשים, בחירת בגד ים היא תהליך לא פשוט בכלל.

שנים לא היה לי בגד ים. בין גילאי 10 עד 20 בערך, אמרתי שאני לא זקוקה לבגד ים כי אני לא הולכת לים. רציתי להימנע מהצורך להסתובב בבגד ים מול אנשים זרים.

אחרי שכתבתי את זה בפוסט שלי בפייסבוק, קיבלתי הודעות מנשים שסיפרו לי שהן הרגישו או מרגישות בדיוק אותו דבר.  

זה אפילו מגובה מחקרית. מחקר מצא שנשים שהתבקשו לדמיין את עצמן עומדות לפני חברים שלהן בבגד ים, דיווחו על רמות חרדה גבוהות ביותר.

בגד הים מסמל עבורנו נקודה מאוד רגישה. שינוי לא קורה ברגע, אבל הוא מתחיל ברגע שאנחנו מכירות בצורך בשינוי. מבינות שמגיע לנו להרגיש אחרת, ושיש בזה ערך. יש ערך בבחירת בגד ים, הליכה לחוף או לבריכה והרגשה טובה ונוחה בתוך העור של עצמנו.

ההשפעה היא תרפויטית.

זה סטיילינג תרפי.

הגיל שלנו משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי, סטייל, נשיות ומיניות. אנחנו חיות בחברה שלא מעודדת התבגרות ומכחישה סימני גיל. נשים רבות שופטות את עצמן וגם נשים אחרות, שמעזות ללבוש, להצטלם ולהיראות בצורה שנתפסת בחברה שלנו כפתוחה לצעירות בלבד. האם אפשר לבחור אחרת ומה המחירים של הבחירה הזו?

אורנה גטניו היא דוגמנית בת 63 שאוהבת את עצמה היום יותר מאי פעם! ובמפגש איתה למדתי על החיים ועל סטיילינג תרפי.

אורנה היא עיתונאית ועורכת תוכן וצלמת חובבת. אורנה התגרשה בגיל 57 וחוותה פריצה גדולה בחייה, כולל גילוי עצמי מול עדשות המצלמה בהפקת אופנה שנקרתה בדרכה.

אם מישהו היה אומר לה לפני עשר שנים שהיא תדגמן, היא לא הייתה מאמינה.. אבל אותה הפקת אופנה התחילה דרך שממשיכה עד עכשיו, ואורנה נושאת עיניים קדימה. באופטימיות רבה וברצון עמוק לממש את עצמה וליהנות ממי שהיא ומהחיים שלה כאישה עצמאית וחופשיה לקבל את בחירותיה.

באיזה שלב בחיים שלנו אנחנו כנשים מעזות להתחבר לרצונות האמיתיים שלנו? באיזה שלב בחיים אנחנו מרגישות יפות באמת?

שיחת סטיילינג תרפי שהיא שיחה על הפסיכולוגיה הנשית במהלך החיים.

לא דילגנו על ייצוגי יופי. הרי הם משפיעים עלינו כל הזמן, ובכל גיל.

אורנה מדברת על כך שדוגמניות צריכות לייצג את כל הגילאים ובטח גילאי הצרכניות של מותג הבגדים. לפעמים זה אבסורד לראות במותג שפונה לנשים בוגרות דוגמניות בנות 17. והחשיבה הזו שלה, זה לגמרי סטיילינג תרפי.

כל אישה צריכה למצוא ייצוגי יופי שמתחברים אליה, למי שהיא. אף אחת מאיתנו לא צריכה להרגיש שהיא צריכה להתאמץ להיות מישהי שהיא לא, בשביל להתלבש. זה אחד מהעקרונות של סטיילינג טיפולי, ששונה מסטיילינג רגיל בכך שאין ניסיון להתאים את המראה החיצוני לאיזה סטנדרטים של יופי, אופנה, או מקובלות חברתית.

אבל כמה מאיתנו מרגישות מספיק יפות וראויות כדי לעמוד בגאווה מול מצלמה כמו אורנה ולהגיד "אני נראית טוב"? אפילו לא מצלמה מקצועית בהפקת אופנה, אפילו מצלמה של בני המשפחה שלנו. איך אנחנו מרגישות מול מצלמה? רוב הנשים שאני פוגשת בעבודה שלי, מרגישות שהן לא פוטוגניות ולא אוהבות לראות את עצמן בתמונות. להרבה נשים כן יש תשוקה להצטלם אבל מתוסכלות מהמבט על עצמן.

אורנה עברה תהליך מדהים ומעורר השראה. היום היא בטוחה בעצמה, בבחירותיה ובמראה החיצוני שלה יותר מאי פעם בחייה.

אורנה אוהבת את המשחק של הרשתות החברתיות, ומודעת לכך שיש אנשים המצקצקים וחושבים שזה "לא לגילה". לאחרונה התחדשה בקעקועים על האצבעות ושמעה מאברי גלעד בתכנית הבוקר, שזה לא מתאים שאישה בת 62 תקעקע את עצמה, זה מתאים לבת 17.

היא גם לא מגבילה את עצמה כלל לגבי תכניות עתידיות ומסתכלת קדימה באופטימיות לגבי כל התפתחות.

בשנה האחרונה החלה ללכת עם שמלות, דבר שהתנגדה לו שנים. דווקא הדוגמנות הגמישה את דפוסי המחשבה שלה לגבי שמלות וכעת היא לובשת שמלות, עדיין מרגישה שזה פלא, קצת מוזר..

יש הרבה פנינים ותובנות בשיחה שלי עם אורנה, והדבר שהכי דיבר אליי באופן אישי זה הנאמנות שלה לעצמה. היכולת לשים בצד את הציפיות החברתיות ולהגיד – "למה לא". להוריד שיפוטיות גם על עצמה וגם על אחרים ואחרות, ולאפשר לעצמה להתנסות בכל מה שמרגש אותה וטוב לה.

שיחת סטיילינג תרפי על ייצוגי יופי, על אופטימיות והתחלות חדשות בכל גיל, עם אורנה גטניו. לחצי על הלינק לשיחה.

עקבי אחרי ביוטיוב והירשמי לערוץ! כתבי לי מה מעניין אותך לשמוע ולראות. נתראה בשיחה הבאה של סטיילינג תרפי.

אוריין פז גדלה כילדה מתולתלת במשפחה עם אמא ואחות עם שיער חלק. לאורך חייה תמיד חלמה על שיער חלק, ובשלב מסוים באמת החליקה אותו. היא אהבה את הגרסה המוחלקת של שיערה אבל יום אחד היכתה בה ההבנה, שהיא רוצה לחזור לעצמה. שהבחירה שלה בשיער חלק היא סוג של פשרה ואולי גם כניעה לתכתיבים. אף אחד לא אמר לה – תחליקי את שיערך, אבל לא היו מתולתלות בסביבה הקרובה שלה, ובתקשורת השיער החלק הוצג כדבר יפה ונכון, קלאסי. אז בכמה צעדים ולאורך תקופה, היא חזרה לשיער המתולתל שלה.

היא גילתה שהחזרה לתלתלים שלה היא החזרה לעצמה, למקום טבעי יותר שמאפשר לה יותר גיוון עם השיער שלה. עם זאת, כמתולתלת עם צרות של מתולתלות היא חיפשה קבוצת השתייכות. ולכן הקימה כזו בעצמה, את קהילת המתולתלות.

בקהילה נשים יכולות לשתף בחוויות שלהן ולהתייעץ לגבי סידור השיער שלהן והחיים עם שיער מתולתל. תלתלים זה פשוט שונה, היא אומרת, זה לא קשה יותר לניהול משיער חלק. אוריין מדברת על הצורך לקבל את עצמנו כפי שאנחנו וללמוד להסתדר עם השיער הטבעי. לתת במה למתולתלות ולחוויה שלהן. החיבור לסטיילינג תרפי מתבקש – הדיון על הקשר בין הפנים לחוץ, היכולת לקבל את המראה שלנו, את איך שנולדנו, ולחבק את זה!

בשיחה שלנו אנחנו מדברות על המשמעות של הכמיהה לשיער החלק. הדמויות בטלויזיה, ואף מיכל ינאי שהייתה הדמות שראינו על מסך ערוץ הילדים בילדות שלנו, גילמו יופי ומושא להערצה – בשיער ארוך חלק. בדיוק כמו הנסיכות של דיסני. בדיוק כמו כל הדמויות שאנחנו רואות בתקשורת, באינסטגרם. היכולת לפתח חשיבה ביקורתית היא גרעין יסוד בגישת סטיילינג תרפי.

אנחנו מדברות על הצורך להעצים ילדות צעירות להרגיש טוב וטבעי בתלתלים שלהן, במיוחד כאימהות. מעניין לחשוב על החוויה של אם ובת כאשר אחת מתולתלת והאחרת בשיער חלק. כמה הנושא הזה נכנס למודעות ולשיח. בסדנת סטיילינג טיפולי, זה בדיוק מה שאנחנו עושות, ומגלות כמה השיח הזה מקרב ומסייע.

אנחנו חיות עם התלתלים שלנו וזה נושא שראוי להתייחס אליו. לעתים הנושא נראה שולי וזוכה לזלזול, כמו כל ההתייחסות לשיער שלנו בכללה, אבל אוריין קוראת להכרה בחוויה הזו. בסופו של דבר, השיער שלנו נושא משמעויות רגשיות רבות עבורנו לאורך כל החיים.

אני מספרת לאוריין איך בתור ילדה מתולתלת היה לי קושי איתו וחלום על שיער חלק, עד כדי כך שבגיל 12 הלכתי לבצע "פתיחת תלתלים", הליך שהותיר אותי עם אכזבה קשה. הסיפור הזה, שנשמע מצחיק היום, זכור לי כחוויה מכוננת. האשליה שהתנפצה לעד, כי יום יגיע ויהיה לי שיער אחר משלי. ככל שהזמן עבר למדתי להעריך יותר ויותר את שיערי, שהשתנה בינתיים מאוד. יכולה רק לדמיין לעצמי איך סטיילינג תרפי היה יכול לסייע לי כילדה, לקבל את השיער שלי ואת עצמי. גם השיער, כמו כל שאר המאפיינים הגופניים שלנו, הוא חלק מדימוי הגוף, שבילדות ובנערות הוא הכי שברירי.

מזמינה אתכן לשיחת סטיילינג תרפי מעניינת ורלוונטית, לכל מתולתל/ת או לאמא!!

בואו לשיחה עם אוריין בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי ושתפו עם חברות מתולתלות! נתראה בשיחת סטיילינג תרפי הבאה.

מה עובר על אישה שמתיישבת על כיסא מעצבת השיער שלה, בשיער חפוף וחלומות גדולים?

 כולנו יודעות כמה משמעות אנחנו מעניקות להחלטה למספרה ואיזה יחס אנחנו מעניקות לספר/ית שלנו. כל שינוי צבע בשיער או תספורת חדשה יכולים להיות ביטוי לתהליכים שמתחוללים פנימה או לעורר כאלה. אז לא פלא שלהתמסר ולתת אמון במי שנוגעת בשיער שלנו, זה דבר לא מובן מאליו! אוה אליזבט אל קנרש יודעת זאת. היא מבינה את העומקים הרגשיים שכרוכים במפגש שלה עם הנשים שמגיעות אליה.

אוה היא אישה יצירתית בצורה בלתי רגילה, והכרתי את העשייה שלה עוד כשהייתה מעצבת אופנה מצליחה. העיצובים שלה כמו גם הסטייל הכובש שלה תפסו אותי, וכשראיתי שהיא עברה לעסוק בעיצוב שיער תיארתי לעצמי שגם בתחום הזה היא תעשה חיל. או סטייל 😊

התגובות של נשים לפוסט שפרסמתי בעקבות השיחה שלנו שיקפו הדים של אהבה, הערצה והיקשרות. מדהים בכל פעם מחדש, כי אלה ההדים של הקשר של נשים עם מי שנוגע בשיערן! רק אם המגע מיטיב כמובן. כל אחת מאיתנו זוכרת בכאב מפגש בלתי מוצלח במספרה, ולצערנו יש יותר מידי כאלה. השינוי בשיער צריך להיות מותאם אישית ורגיש. זה לא תהליך טכני אלא רגשי. האכזבה יכולה להיות קשה וכך גם התרוממות הרוח. זאת תרפיה, אומרת אוה. היא יודעת עד כמה.

תהליכים ורגשות הנוגעים לשיער הם חלק מהותי בסטיילינג תרפי. סטיילינג טיפולי לא נוגע רק לבגדים ואקססוריז אלא לכל המעטפת שלנו, בין השאר השיער. שיער מסמל זהות, היסטוריה אישית, יחס לגוף ולנשיות. מחקרים מרמזים שגברים נמשכים יותר לנשים עם שיער ארוך שמסמל פריון.. זה לא מקרי שכל הנסיכות של דיסני שיערן ארוך, מלא ומתנפנף.. אנחנו גדלות על הדמויות האלה, על הבנה של משמעות השיער עבורנו.

תספורות מייצגות לא רק אופנה חברתית ותפיסות מגדריות וחברתיות, אלא גם מצב רגשי ואמירה אישית. אני זוכרת אישה שטיפלתי בה בקליניקה שלי, שסבלה מדיכאון לאחר לידה אבל התקשתה מאוד לשתף את הסביבה שלה ברגשותיה. אחד הדברים הראשונים שעשתה היה לגלח את שיער ראשה, בסוג של תספורת פאנק. האקט הזה הוסווה כאקט אופנתי, אמירה פאנקית סטייליסטית, אבל הוא ביטא קושי עמוק שחוותה. בתוך תהליך סטיילינג תרפי היה לי ברור, שהורדה של השיער היא סימבול לאבדן, אבדן הזהות שלה כפי שהכירה אותה לפני הלידה ואבדנים נוספים. לא דבר שקל להודות בו בתקופה שאת אמורה להיות בה שמחה ומאושרת על מזלך הטוב והאימהות שלך. קל יותר לגלח את השיער, או לצבוע אותו בצבע חזק, או להסתפר באיזו דרך שונה מהרגיל.. 

אוה מספרת שנשים מגיעות אליה לפעמים מדוכדכות והשינוי מיטיב איתן. היא מדברת על הרצון של נשים בשינוי והפחד מתגובת הסביבה. מספרת על מקרים שנשים חוזרות הביתה ומקבלות משוב שלילי מבן הזוג או הילדים שלהן, ונסוגות. אוה מנסה לחזק אותן ללכת עד הסוף עם הביטוי שלהן, לזהות את הרצונות שלהן ולהישאר נאמנות להם. זה ממש סטיילינג תרפי. עיצוב שיער, עיצוב נפש.

שוחחתי עם אוה לא רק על עיצוב שיער אלא על ההחלטה שלה עצמה לצאת מהארון עם אהבתה לעיצוב השיער. שנים החביאה אהבה זו מחשש לסטיגמות החברתיות שנלוות לעיסוק הזה, למרות שלמדה עיצוב שיער בלונדון אצל אחד הטובים ביותר. ההחלטה שלה ללכת עד הסוף עם עצמה חיזקה גם אותה. היא מספרת שגדלה בבית עם עידוד להיות מי שהיא, עם מעט מאוד מגבלות ומחסומים לביטוי. האמינו בה. אוה יצירתית בכל כך הרבה תחומים – אופנה, עיצוב שיער וגם זימרה. אוה התגלתה בתחרות כוכב נולד. בשיחה היא מספרת כמה טוב להתמסר לרב תחומיות הזו ולהיות קשובה לתשוקות שלה בכל פעם. סטיילינג הוא ביטוי ליצירתיות עמוקה מאוד שטמונה בה.

שווה לכן להכיר את אוה הנפלאה, שהיום יש לה גם מיזם אופנה שכולל אאוטלט של מעצבים ישראלים במחירים נגישים. לשיחה שלי עם אוה לחצו כאן.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי לעוד שיחות סטיילינג תרפי!