יש נשים שמתלבשות באופן שונה מהותית בין העונות השונות. כאילו חלקים שונים מאיתנו מקבלים הזדמנות לביטוי, או להיפך. יש נשים שמספרות לי שדווקא בקיץ הסטיילינג שלהן הופך להיות בסיסי וממוקד בהסוואה. הקושי עם דימוי הגוף מורגש יותר בקיץ, במיוחד לאור פרסומות מאיימות עם הכותרת "הכיני את גופך לקיץ".
אז דיברתי על ההימנעות של נשים רבות מבגדי ים, על המחשבה שרק לנו קשה להתלבש לים, או שאנחנו לא נהנות כמו אחרות בבגדי ים.
סטיילינג טיפולי דרך בגד ים
הפסיכולוגיה של הלבוש רלוונטית גם במקרה בגד הים, פריט הלבוש המינימליסטי ביותר.
איך אפשר לבחור בגד ים בקלות וברגישות רבה יותר?
להבין שלא רק לי קשה לבחור בגד ים, או ללבוש בגד ים, אלא לעוד הרבה נשים אחרות.
להבין שמגיע לי ללבוש בגד ים, לא משנה כמה אני שוקלת או בת כמה אני.
להתבונן על נשים אחרות, אמיתיות, שהולכות בים בלי פוטושופ.
להבין שבחירת בגד ים היא פעולה שמצריכה סבלנות והכנה רגשית, כולל מחשבה מעמיקה יותר על בגד הים הנכון לי. לחשוב על הקשר בין סגנון הלבוש הכללי שלי לבגד הים שאני רוצה, ולבחור מה שמרגיש לי טוב ולא מה שאופנתי או מצופה ממני.
לפני היציאה לבחור בגד ים, כדאי לשמור לנו תמונות השראה על בגדי ים אפשריים ורצויים עבורנו. בצורה זו אנחנו מגיעות לחנות בגדי הים בתחושה של הכוונה עצמית וביטחון מה אנחנו רוצות ובעיקר מה אנחנו לא.
בגד הים הוא מקרה קצה של השפעתו של דימוי הגוף על בחירת הלבוש והחוויה הרגשית בבגד.
זה בגד שמעמיד התמודדות מול המבט במראה וגם מול המבט החברתי.
בגישת סטיילינג תרפי, אנחנו לומדות לבחור בצורה שתעצים אותנו להיות מי שאנחנו.
אנחנו לא מקבלות את המבט האישי והחברתי כעובדה גמורה, אלא מסגלות לנו מבט חדש ובריא יותר על הגוף שלנו.
כי לא את הגוף שלנו אנחנו אמורות לשנות, אלא את הדרך בה אנחנו חושבות עליו.
זה סטיילינג טיפולי, והוא רלוונטי כל עונות השנה.
בקורס סטיילינג תרפי – הפסיכולוגיה של הלבוש, אנחנו מבינות את הבסיס התיאורטי להבנה הזו, ומתרגלות אותה דרך עבודה עם עצמנו. בצורה זו, נצליח להעביר אותה בעבודה אישית וקבוצתית לנשים אחרות, ולהעביר אותן סטיילינג תרפי.
איך טישרט, ג'ינס וסניקרס מעבירים מסר, דרך מבט של סטיילינג תרפי?
שווה לצפות בראיון של רותם סלע עם דנה וייס.
וייס ראיינה אותה לרגל דליפת המידע בדבר השכר העצום שלה (יש שיגידו שהראיון הוא לרגל "נינג'ה ישראל").
סלע הצדיקה את שם המשפחה שלה, והעניקה ראיון רגוע, אותנטי ומלא מסרים חיוניים ליום האישה 2022.
מסרים שהולכים יד ביד עם המסר – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.
המסרים של רותם סלע –
מותר לי להרוויח כסף ואני לא מוכנה להתנצל על זה. "במו"מ אני רוצה שהצד השני יזיע", היא צחקה, ואמרה שהיא רואה בעצמה מפרנסת של המשפחה שלה. האמירה האומללה של וייס "אבל זה לא שאם לא תעשי את זה לא יהיה לך כסף לחלב", לא בלבלה אותה. היא אמרה "אני עובדת מגיל 14 חשוב לי להיות עצמאית".
מותר לי להיות יפה ואני לא מוכנה להתנצל על זה. אני חכמה ומבריקה, אמרה בלי למצמץ, וזה לא מונע ממני לחגוג את הגוף שלי ולהצטלם בבגד ים.
גם לנשים רזות יש דימוי גוף. ההתייחסות לרזון כאל המענה האולטימטיבי לכל הצרות לא כולל כל כך הרבה נשים רזות, שיש להן קושי עם הגוף שלהן.
בראיון הזה, הלבוש של סלע התאים למטרה שלה "להביא את עצמי כמו שאני".
הלבוש גם בא לאזן את הסכומים האדירים שוייס הקריאה, הסכומים שרותם מרוויחה.
זה לבוש שבא ואומר, אני אדם פשוט. אני כמו כולן.
השימוש בלבוש לצורך העברת מסרים, וגם כחלק מחיבור לערכים ולתפיסה עצמית, זה חלק בסיסי בסטיילינג טיפולי.
סטיילינג טיפולי שונה מסטיילינג רגיל בכך שהלבוש אינו משרת "מהפך" או איזו פאסדה מזויפת שנועדה לרצות או להרשים. יש שיגידו שאולי גם בחירת הלבוש הזו של רותם סלע היא סוג של פאסדה, אך יספיק מבט קצר בתיעודים שלה מחיי היום יום כדי לבסס הבנה, שסלע לבשה לראיון חלק משמעותי ממי שהיא.
הלבוש היה מעטפת הולמת ואמינה לכל הראיון. מעניין היה לראות את הניגודיות בלבוש בין השתיים. וייס הגיעה פורמלית, בצבעוניות חזקה. כמו מוכנה לפרובוקציות. רותם ישבה טבעית אבל חזקה.
היופי במסרים האלה, מעבר לניפוץ כמה מיתוסים, זו הרשות להפסיק להתבייש.
בושה היא אחת הבעיות המורכבות של נשים, והיא מופעלת על ידי ביקורת פנימית (וגם חיצונית!) בלתי פוסקת.
לבוש יכול לעזור לנו להביא את עצמנו כמו שאנחנו וגם לא להתנצל על כך.
וזה החיבור ליום האישה.
סטיילינג תרפי ויום האישה הולכים יד ביד דרך המסרים האלה. הרשות להיות נוכחת ולהביא את עצמי כפי שאני, ולהיעזר בבגדים כביטוי עצמי ואמירה אישית. הרשות להפסיק להתנצל על היותי ועל בחירותיי, והיכולת להיות גם וגם.
גם יפה וגם חכמה.
גם פמיניסטית וגם חוגגת את הגוף, אם בכך האישה בוחרת.
סלע הוסיפה נדבך נוסף שלנשים קשה לדבר עליו – היחס לכסף. העובדה שגם אישה מעוניינת להרוויח ולכלכל את המשפחה שלה בדיוק כמו גבר.
הגיע הזמן להשאיר את המיתוסים המיושנים והכובלים על נשיות בעבר, הם משרתים את מיתוס היופי ובעלי אינטרסים. הגיע הזמן לשחרר לחופשי נשים רבות שחוששות מהמיתוסים האלה או נותנות להם להחליש אותן, בתוך הבחירות היומיומיות.
הגיע הזמן שנבין שיום האישה הוא תהליך שמתרחש בכל רגע, בכל יום וכל השנה.
פערי השכר זועקים, נשים מיוצגות הרבה פחות במוקדי קבלת החלטות, נשים נשפטות על בסיס מראה חיצוני ולבוש.
בתוך כל זה, המסרים של רותם סלע חיוניים ומשרתים אותנו כנשים, מסרים העטופים בג'ינס וטישרט.
הסימבוליות שיש בתוך הבגדים האלו, היא קריטית ליכולת של הכהן הגדול
לתפקד.
יש התייחסות לבגדי הכהן הגדול ובגדי הכהן ההדיוט, זוהי הבדלה וגם חיבור בין דורי דרך לבוש. הרי הלבוש שלנו מחבר אותנו לאבות אבותינו, בין אם אנחנו מודעות לזה או לא, כל ילדה למדה להתלבש מהאם המלבישה, ואותה אם הלבישה לרוב גם את הבנים שלה, וייתכן גם את הגבר של המשפחה, והדברים האלו משפיעים עלינו ברמה שאנחנו אפילו לא מודעות אליה.
לרוב אנחנו קולטים את הבגדים שלנו בצורה מאוד חברתית, וגם בצורה מאוד
פונקציונלית, אנשים חושבים שהם מתלבשים כי צריך להתלבש. אנשים רואים בבגדים אופנה,
קליפה, טרנד.
מה גם שאנחנו חלק מחברה מסוימת, שמלמדת אותנו איך להתלבש, אז אין איזושהי תפיסה של מה החוויה שלי בתוך הבגד, איך הבגדים שלי קשורים למה שאני עוברת בחיים, לגוף המשתנה שלי, לגיל המשתנה שלי. אנחנו קולטות את זה רק בצמתים מסוימים בחיים, כמו למשל אחרי לידה, או בזמן מחלה קשה, או בגילאים מסוימים. שם מתעורר הצורך להתאים את הבגדים אליי, להתלבש כמו האישה שאני רוצה להיות.
בגדי הכהן הגדול משנים את נקודת המבט שלו על עצמו, את הזהות שלו, בעיניי הבגדים משנים את מצב התודעה שלו. זה סטיילינג טיפולי
בהתגלמותו.
הייחודיות של בגדי הכהן טמונה בעצם בעובדה שהמעצב של בגדי הכהונה, הוא
אלוהים בכבודו ובעצמו.
הלוואי שאדם בעת קושי או משבר נפשי, היה יכול לבוא ולקבל סט של בגדים מרפאים.
במובן מסוים זוהי גישת סטיילינג תרפי. הנסיון לייצר הבנה, מה אני צריכה ללבוש עכשיו.
בתקופה הזו מורגש געגוע לנעליים אמיתיות, אלה שמצעידות אותנו בדרכי החיים שם בחוץ.
במבט ראשוני נראה שאין עניין מיוחד עם נעליים, אבל מחקרים מגלים מציאות מדהימה בעומקה מאחורי בחירות הנעליים שלנו.
נעליים משקפות ומנבאות מידע על אנשים. מין, גיל, מצב סוציואקונומי וגם תכונות אישיות!
הנעליים שלנו מספרות לסביבה מי אנחנו.
ולכן הן אובייקט מצוין לתהליכי סטיילינג טיפולי.
מחקר אמריקאי מצא שנשים מודעות יותר לבחירות הנעליים שלהן, ומחזיקות יותר זוגות נעליים בארון לעומת גברים.
האם זה מפתיע?
לא ממש.
זה מתיישב לגמרי עם החיבור הרגשי החזק יותר של נשים לבגדים שלהן.
אותו חיבור שמהווה בסיס לתהליכי סטיילינג תרפי.
ומה לגבי גובה העקב?
נעליים נולדו מהצורך להרחיק ולהגביהה בני אדם מהלכלוך והזוהמה על האדמה, אבל לגובה העקב יש משמעות הרבה מעבר לזה.
פרויד התייחס לנעליים כאובייקט פטישטי, אובייקט המוביל לגירוי מיני.
ואכן, מחקרים על נעלי עקב מצאו שגברים נמשכים לנשים הנועלות נעלי עקב, וגם הנשים עצמן מרגישות מושכות יותר בנעלי עקב.
ההשערות מתייחסות להשפעה של העקבים על היציבה הנשית.
ההליכה משתנה, התנוחה מתוחה והישבן מתרומם. הרגליים נראות ארוכות יותר.
בראייה פמיניסטית, נעלי עקב הופכות אותנו לאובייקט מיני, הורסות את הברכיים והגב שלנו וגורמות לנו ללכת בצעדים קטנים ומדודים, שלא מאפשרים לנו לנוע בחופשיות.
ומצד שני, בחירה בנעלי עקב יכולה להיעשות מעמדה של כוח וביטחון, היענות לפנטזיות שלנו עצמנו.
כאשר אנחנו בוחרות את המרחב, הזמן והמקום, נעלי העקב שלנו יכולות להיות עבורנו משחק נהדר. וזו המהות של סטיילינג תרפי.
נעלי החלומות
נעליים מופיעות באופן בולט בסיפורים ואגדות. עבור דורותי מארץ עוץ, הנעליים היו כלי טרנספורמטיבי. עבור סינדרלה, הנעליים מימשו את פנטזיית ההצלה על ידי הנסיך.
לכל אחת מאיתנו יכולות להיות פנטזיות על נעליים, ויש פער בין הנעליים האידיאליות לנעליים הריאליות.
באידיאלי – אני צועדת על נעלי עקב גבוהות במיוחד, כאלה שמשדרות לי אומץ וכוח.
בריאלי – לא אצליח לצעוד בהן אפילו מטר.
המציאות לא תומכת בנעלי החלומות.
לשמחתי, גישת סטיילינג תרפי מעניקה לי פרשנות מחודשת.
גם אישה מאותגרת אורתופדית כמוני יכולה למצוא ביטוי עצמי עם נעליים.
למדתי למצוא נעליים שטוב לי לצעוד בהן, ויש בסגנון שלהן, בצבע, דברים משמעותיים עבורי.
את הנעליים אני נועלת עבורי. נכון, בתקופה האחרונה פחות. אבל הן שם ואני לא מפספסת הזדמנויות לנעול אותן.
אז דווקא בתוך גל הקורונה ותקופת נעלי הבית,
אני מזמינה אתכן לבחור את הנעליים האהובות עליכן,
ולצעוד בהן קדימה,
לשבוע טוב.
זו הפרקטיקה של סטיילינג טיפולי, וזו גם דרך חיים.
בואו לפינה חדשה בקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות!
בפינה "מתחילות שבוע" אנחנו מצלמות את הנעליים שלנו ומתייחסות לבחירה ולמשמעויות שלה עבורנו.
זו דרך להתחיל שבוע בצעד חיובי, ונשים שיתפו דברים מקסימים.
כשצלצלו אליי
מ"פאולה ולאון" כדי לשאול מה דעתי על חזיות ללא ברזלים, עוד לא הבנתי
לאן אני נכנסת.
מאז ועד היום,
כבר שבועיים ויותר, אני שקועה במחקרים ומאמרים על חזיות ותחתונים.
זה עולם!!
והחיבור לסטיילינג טיפולי מתבקש.
בימינו, הלבשה
תחתונה יצאה מהארון, היא נגישה ומוצגת במרחב החברתי. יש לה נראות וביטוי גם דרך
בגדי ספורט.
זה הופך את
ההלבשה התחתונה לסוג של אמירה אופנתית, ואת הבחירה בהלבשה התחתונה להרבה יותר מסתם
פונקציה.
מחקרים מראים
שכשאנחנו בוחרות הלבשה תחתונה, מה שחשוב לנו זה – נוחיות ותמיכה, אבל גם הזהות המינית
שלנו ותחושת סקסיות.
הלבשה תחתונה היא באמת העור השני שלנו, וקשורה גם למראה השדיים והישבן. אי אפשר לנתק אותה מאידאל היופי ומאיך שאנחנו מתבוננות על הגוף שלנו. היא נושאת איתה המון מטענים תרבותיים סביב יופי ונשיות "רצויה".
ולכן, יש לה פוטנציאל לתהליך סטיילינג תרפי.
מפריט שסימל את המבט הגברי לפריט של העצמה נשית – סטיילינג תרפי דרך הלבשה תחתונה.
תיאוריות חדשות מדברות על שינוי בגזרת ההלבשה התחתונה. בעבר היה זה פריט שנשים לבשו למען גברים, במחשבה על המבט הגברי. היום הלבשה תחתונה נתפסת כדרך של נשים להעצים את עצמן ולהתחבר למיניות שלהן.
מה שהכי מעניין
אותי, בסטיילינג תרפי, זה מה קורה *לנו* בחנויות לבני נשים?
איזה שיח פנימי
מלווה את הבחירה שלנו? עבור מי אנחנו בוחרות את ההלבשה התחתונה?
לפעמים התשובה לשאלה הזו מספרת המון על הזוגיות שלנו ועל איך אנחנו מתייחסות למיניות. האם זה מרחב שבו אנחנו מציגות את עצמנו או פועלות עבור מבט חיצוני, או שהמיקוד הוא פנימי?
ואיך אנחנו
מרגישות כשאנחנו לובשות את ההלבשה התחתונה?
לפעמים ההרגשה היא בלתי מודעת, אבל יש לה השלכות על איך שאנחנו מרגישות עם הגוף שלנו ועם עצמנו.
ומה לגבי הצבע?
צבע הוא פן חשוב בסטיילינג, בסטיילינג טיפולי אף יותר, היות וצבע מעורר תגובה רגשית.
מחקרים מראים
שהבחירה בצבע האדום, במיוחד בהלבשה תחתונה, קשורה לתחושה מוגברת של סקסיות.
יש משהו מופלא
ביכולת לבחור פריט לבוש מרגש שרק את יודעת עליו.
זה משרת אותך מבחינה רגשית, זה שומר עלייך מעיניים פומביות, וזה הכי סטיילינג תרפי.
מהפכת החזיות ללא ברזלים, זה היה נושא האייטם אצל פאולה ולאון.
איתי בפאנל ישבו נשים שדיברו על היכולת לבחור בחזייה שלא בהכרח זוקפת את החזה.
חזייה היא פריט
שכותב מחדש את מראה החזה שלנו והבחירה בה משקפת את התפיסה שלנו לגבי החזה שלנו,
ושדיים נשיים בכלל.
השינוי ההמוני
בצריכת חזיות ללא ברזלים מרמז על שינוי חברתי עמוק בהרבה. נשים לוקחות לידיהן את
ההגדרה של הגוף הנשי הרצוי, מראה וצורת השדיים המקובלים, והבחירה הזו משקפת את
התקופה שבה אנחנו חיות, פוסט מי טו.
היכולת לבחור בחזייה שהיא נוחה ונעימה ולאו דווקא מציגה את השדיים האטרקטיביים חברתית, נובעת מתוך תחושה של כוח וביטחון. התחושה הזו הולכת וגוברת גם ככל שהגיל שלנו מתקדם, ומחקרים מראים שנשים בוגרות יותר מקדשות את הנוחות שלהן מעל ומעבר.
בפעם הבאה שתלכי לקנות חזייה, ומחקרים מראים שזו משימה מאוד לא פופולרית בקרב נשים, חשבי על היופי והמשמעות של הבחירה שלך.
מתי בפעם האחרונה התרגשת מבגד? האם זה היה בגד חדש? מה קרה ביומיים אחר כך, או בפעם השנייה שלבשת אותו?
הדופמין שלנו קופץ לשמיים דרך בגדים חדשים, אותם אנחנו קונות דרך המסך, שאליו אנחנו מתמכרות, בשביל… דופמין.
בזה בדיוק עסק האייטם מפאולה ולאון – התמכרות למסכים, דופמין, שופינג, והאלטרנטיבה השפויה.
מהי האלטרנטיבה
השפויה?
כשאנחנו קונות ומתרגשות, אנחנו רוצות עוד ועוד מזה. הבגדים בארון מאבדים מהקסם שלהם. אנחנו לא רואות או מחשיבות את הקסם שברוב הבגדים שלנו.
אבל יש דרך
אחרת.
במקום לחפש
בחוץ, לפנות פנימה.
סטיילינג תרפי זו דרך להתרגש מחדש מאהבה ישנה.
מה שהופך סטיילינג לסטיילינג טיפולי זה היכולת המשחקית הזו, והראייה החדשה על בגדים. בראייה זו, לא סתם בחרנו בבגדים הקיימים בארון שלנו.
הבגדים האלה מסמלים צרכים שלנו, חשקים שלנו. הם קשורים לתכונות אישיות שלנו ולכל מה שאנחנו חושבות לגבי עצמנו. הבגדים גם משקפים מה היינו רוצות שיחשבו עלינו. בארון שלנו, אין בגד שהוא "סתם". אפילו בגד שקיבלנו ממישהו ולא מסרנו, יש סיבה לזה שהוא עדיין שם.
סטיילינג תרפי
זה לייצר לעצמנו התרגשויות יומיומיות קטנות דרך בגדים, אקססוריז, איפור, בלי לחכות לסיילים ובלי להתמכר אליהם.
לכבוד חודשי הקניות האינטנסיביים של סוף השנה, ולכבוד חג החנוכה, יצאנו באתגר בקבוצת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. זה אתגר שמתרגל את היכולת שלנו לראות בגדים אחרת, במובן הנפשי רגשי שלהם. סטיילינג טיפולי.
#להתלבש_כדי_להתרגש.
איזה בגד מאיר
אותנו? האם זה הצבע שלו, הבד הנעים שלו, הגזרה שלו?
האם זו התחושה
שלנו כשאנחנו לובשות את הבגד, והמשמעות הסמלית שלו בשבילנו.
ואולי זו המחשבה
על המבט של מי שיראה אותנו.
בגדים יכולים לעזור לנו להאיר את האור שלנו, והם גם יכולים להאיר לנו. הם שם, מידי יום ביומו, בתוך הארון שלנו. הם חלק מאיתנו ומההתנהלות שלנו בעולם. במקום לחשוב מה חסר, מה לא, מה אי אפשר, בואו נחשוב איך כן. להגביר את האור.
עבורי התשובה האינטואיטיבית היא, כל פריט בצבע ורוד. ככה פשוט. ורוד זה צבע שמאיר אותי, מרגש אותי.
גם הדפסים של בגדים יכולים לרגש אותי, או גזרה שמעניקה להם פרשנות בלתי צפויה.
קהילת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, שם אנחנו מתרגלות את עולם התוכן הזה. אתן מוזמנות להצטרף לאתגר הנוכחי, ולהציג את עצמכן דרך בגד מרגש. הפרשנות היא תמיד אישית, ואין נכון או לא נכון. זה סטיילינג תרפי.
איך מפגש קהילת סטיילינג תרפי נגמר
בצילום סרטון שלי בלי איפור???
זו כוחה של קהילה.
מתוך קבוצת הפייסבוק הסגורה של בוגרות קורס סטיילינג תרפי
לפני מספר ימים, אוקטובר 21, התקיים
מפגש מקוון של קהילת בוגרות קורס סטיילינג תרפי.
במפגש היינו קרוב ל-60 נשים, בוגרות
קורס סטיילינג תרפי של השנים האחרונות. היה מרגש ומהמם!
קורס סטיילינג תרפי מתקיים מאז 2017, השתכלל
והתפתח ואנחנו כבר קהילה גדולה ולומדת, שחברות בה מעל 230 נשים.
בקהילת סטיילינג תרפי יש נשות טיפול,
אימון, ייעוץ, חינוך.
אנחנו נפגשות גם באופן מקוון וגם באופן פרונטלי. במפגשים מעמיקות את הידע ומרחיבות את ההבנה על עולם הסטיילינג הטיפולי, והביטויים שלו במרחבים שונים (כולל המרחב החינוכי).
במפגש הזה עסקנו במאמר החדש
והבינלאומי שיצא על סטיילינג תרפי ב-Frontiers in
Psychology.
מטרת המפגש הייתה להנגיש את המאמר הזה
והידע המחקרי בתוכו, ולדבר על המשמעויות בשטח על העבודה שלנו כסטייל תרפיסטיות.
אז מרביתו הגדול של המפגש למדנו,
ועסקנו בממצאים הרלוונטיים ביותר לעבודה בסטיילינג תרפי, למשל:
נשים שבוחרות בסגנון דרמטי הן פחות מרצות, רצייה חברתית. מה זה אומר?
נשים שבוחרות בסגנון אורבני הן גבוהות בפתיחות לחוויה. מה זה אומר?
דימוי הגוף של נשים שבחרו בסגנון האורבני היה בריא וטוב יותר ביחס
לנשים שבחרו בסגנון הספורטיבי / קז'ואל. מה זה אומר על העבודה שלנו?
בסופו של המפגש עסקנו בהמשך למידה והתפתחות דרך קבוצת הפרקטיקום המתקרבת, שהתמלאה במהירות האור, כי מדובר בנשים שאוהבות ללמוד.
בשעות שאחרי המפגש קיבלתי המון שאלות בווטסאפ ולכן צילמתי סרטון ספונטני לקבוצת הפייסבוק הסגורה של קהילת בוגרות קורס סטיילינג תרפי.
העניין הוא, שבאותו היום החלטתי על יום בלי איפור. וצילמתי את הסרטון בכל מקרה, כי פתיחות לחוויה זו אחת המסקנות והכלים הכי חשובים בסטיילינג תרפי.
בשבילי ומבחינתי, זו הייתה מחווה של אמון וחיבור עמוק לקהילה שלי.
מי אנחנו נשות המקצוע שעוסקות בסטיילינג טיפולי?
אנחנו קהילה איכותית ולומדת, שמחזיקה
בשליחות אמיתית להפיץ ערכים של קידום נשים ונערות, סטיילינג פמיניסטי.
אני רואה נשים מתוך הקהילה עצמה
מתפתחות באופן אישי ומקצועי, מעבירות סדנאות, קבוצות ותהליכים פרטניים. מתפתחות
לכיוונים מקצועיים מרגשים שהן לא האמינו שיגיעו אליהם.
וזה משמח וזכות גדולה עבורי.
קורסי סטיילינג תרפי מתקיימים באופן
מקוון מאז מרץ 2020, ולאחרונה באופן היברידי.
התחום הולך ומתפתח לכל מיני כיוונים,
וכמו כל תחום הוא נמצא בחבלי לידה והגדרה עצמית.
מה קורה בקורס סטיילינג תרפי? מה
לומדות בקורס סטיילינג תרפי?
אנחנו לומדות מהי הפסיכולוגיה של
הלבוש, כלומר המשמעויות הרגשיות של בחירות הלבוש של בני אדם. אנחנו לומדות כיצד
פסיכולוגיה של הלבוש יכולה לקדם דימוי גוף חיובי ורווחה נפשית.
אנחנו לומדות כיצד בגדים מדברים סיפור
חיים, קשר בין דורי, רעב רגשי שמתרגם לעתים לקניות רגשיות.
אנחנו לומדות כיצד בחירה יומיומית של
בגד יכולה לסייע בהגברת רגשות חיוביים ורווחה. כיצד מרכיבי הבגד, הבד, הגזרה,
הצבע, משפיעים על הלובש/ת.
זה סטיילינג טיפולי.
זה סטיילינג שונה מאוד מהסטיילינג הרגיל,
אבל עושה שימוש בו. ולכן הקורס כולל התייחסות ללבוש לפי מבנה גוף, התאמת צבע וסגנונות
לבוש. אנחנו מפיקות את המיטב מכל העולמות, אבל הדגש הינו טיפולי.
הקורס מתאים לנשים מתחומי הטיפול,
ייעוץ, אימון, חינוך והנחיית קבוצות.
יש נשים שמסיימות את הקורס ומתחילות
מיד בעבודה עצמאית, ויש כאלה שנעזרות בהדרכה פרטנית. יש נשים שמתפתחות דרך
פרקטיקום מקצועי, שהוא קבוצת הדרכה.
ויש נשים שמפיקות את הטוב ברמה האישית
ועושות לביתן ולגופן ולעצמן.
הקורס הינו התפתחות אישית ומקצועית שלובות זו בזו.
סטיילינג תרפי היה רעיון שהגיתי אותו אי שם ב-2014, כשעוד הייתי ספונה במשרה משרדית, מנהלת מחקר בבית חולים פסיכיאטרי, עובדת של משרד הבריאות, מטפלת במרפאה לבריאות הנפש.
הכי רחוקה מסטיילינג ברמה האישית והמקצועית.
כשעסקתי בפיתוח, לא האמנתי שהרעיון הזה יכה גלים בעוצמות אדירות, שיעזרו לנשים כל כך רבות להתחבר פנימה ולפרוץ החוצה. אבל האמנתי ברעיון, חקרתי ופיתחתי אותו בכל הכוח וכל האמונה וכל התשוקה לדבר הזה, שעוד חיה בתוכי.
סטיילינג תרפי זו דרך חיים ולא רק "קורס הכשרה מקצועי בסטיילינג טיפולי".
זה חיבור עם נשים אחרות דרך ערכים, תפיסות
עולם, עשייה חברתית עסקית, למידה משותפת.
אם התחום הזה מדבר אלייך, למדי קצת יותר את הנושא.
תקראי, צפי בסרטונים שלי ביוטיוב, תקראי את הספר. תרגישי איפה החומרים האלה פוגשים אותך. ואם התחום קורא לך להעמיק בו, אנחנו כאן.
אני מצרפת כאן את כל הלינקים למידע נוסף ומאחלת לך מסע של גילוי בסטיילינג תרפי שלך.
הוראה זה אחד המקצועות השוחקים ביותר בעולם, וכנראה לשם כך נועד יום המורה הבינלאומי.
השנה הוא נחגג בתחילת שנת הלימודים המעשית, מיד לאחר החגים. זמן מצוין להעלות את סוגיית הלבוש בתוך המוסד החינוכי, ואת סטיילינג תרפי בהיבט חינוכי.
אז איך לבוש פוגש הוראה? ואיך זה מתקשר לסטיילינג טיפולי?
רוב צוותי ההוראה הן נשים, מלהטטות בין עבודה לבית, ומחזיקות במשרה תובענית שלא מוכרת ככזו. העבודה בכיתה דורשת יכולות – על, כולל היכולת להחזיק את הקהל ער, עירני ומכבד אותן ואת המסגרת החינוכית. לשם כך הן צריכות לייצר חיבור עם קהל, בגיל שונה משלהן, וסביבה לימודית מיטיבה.
לאור כל זאת, הדבר האחרון שאמור להעסיק אותן זה סטיילינג והתאמת חולצה למכנסיים.
אבל בפועל, מורות עומדות מול קהל מידי יום, ועשרות זוגות עיניים בוחנות אותן ואף מגיבות אליהן ולהופעה שלהן. אז לסטיילינג של מורות יש השפעה עליהן, ועל מי שמתבונן בהן.
**תרגיל**
נסי להיזכר בלבוש של מורה מימי בית הספר שלך, מה היא לבשה? מה חשבת על מה שהיא לבשה? הזכרון משקף כמה לבוש של מורות מייצר להן נוכחות אשר נטמעת בנו.
גם אני נזכרתי במורה אהובה עליי בכיתות ג'-ד' ובמכנסי הג'ינס היפים שלה שהערצתי. נזכרתי גם במורה אחרת, מימי התיכון, שלבשה מידי יום אותו הדבר. זה הוציא אותנו מדעתנו והשפיע דרמטית על היחס כלפיה וכלפי השיעור שלה.
המיקוד בסטיילינג תרפי הוא תמיד דואלי, הפנים והחוץ. גם בהיבט החברתי לעומת ההיבט האישי, כלומר הדרכים שבהן הבגדים משפיעים על הלובש/ת.
לפי סטיילינג תרפי, הבגדים שמורות לובשות יכולים לתת להן עצמן כוחות.
בגדים משפיעים על תפיסה עצמית, תפקוד קוגניטיבי, ומייצרים חיבור ותקשורת עם הסביבה. בגדים של מורות מספרים עליהן ועל איך שהן רוצות שיתפסו אותן.
בגדים יכולים לסייע למורות להביא חלקים מעצמן לעבודה שלהן, לגבש את הזהות המקצועית שלהן ואת הנוכחות המקצועית שהן רוצות להבנות.
ברור שהחלק הפונקציונלי משחק תפקיד מרכזי בהחלטות הלבוש, אנחנו בישראל החמה והבלתי פורמלית, חיים בג'ינס וכפכפים. אבל שווה לחשוב פעמיים לגבי הכפכפים.
מחקרים מראים שצוותי הוראה שלבושים בצורה פורמלית מקיימים סביבת לימודים יציבה יותר, עם פחות בעיות משמעת בכיתה (!) ותקשורת טובה יותר. תלמידים תופסים את צוותי ההוראה כסמכותיות ומקצועיות יותר בבגדים פורמליים.
ברור שאין כאן המלצה לחליפת שלושה חלקים (למרות שיש עכשיו לא מעט חליפות כאלה בחנויות, מסתבר שמדובר בטרנד). ובכלל, בסטיילינג תרפי אין המלצות סטיילינג. יש הצעות, השראות, מחשבות.
לגבי לבוש של מורות, אנחנו בישראל. להמליץ על ז'קטים חמים יהיה נטול הקשר. אבל לבוש פורמלי אינו רק ז'קט, אלא כל בגד מבד יציב, מוגדר ובמצב טוב. בגד כזה יכול לספק הרגשה פורמלית ומכובדת גם מבלי שישדר משרדיות.
ההמלצה העיקרית של סטיילינג תרפי, היא לא להיכנע לשחיקה, ולראות בבגדים כלי, יומיומי, שיכול להפיח רוח חיובית, יצירתית וגם יעילה, בתוך העבודה הזו. לחשוב על הפונקציונליות אבל גם על ביטוי עצמי וצרכים רגשיים אחרים.
בסטיילינג תרפי, הצרכים הרגשיים מהלבוש הם המשתנה המשמעותי ביותר במערכת היחסים עם הלבוש. אנחנו חותרות לאינטגרציה בין הבנת הסביבה החברתית לבין האמירה האישית, דפוסי האישיות והסגנון האישי.
בתמונות שמלוות את הפוסט הזה, אפשר לראות מורות קולנועיות שעושות חשק לקנות מחברת חדשה ולהצטרף לשיעור שלהן. אפשר גם לראות כמה כל אחת מהמורות לבושה אחרת ונראית אחרת, כי אין סגנון אחד שמתייחס להוראה וגם לא צריך להיות.
יום המורה שמח לכל המורות והמורים, ואיחולי סטיילינג תרפי במסגרת החינוכית!
