פורסם ב

להתלבש לזום – סטיילינג תרפי בזום עם רחלי לבבי אברהם

מה אתן לובשות לזום ואיך זה משפיע עליכן? האם שאלתן את עצמכן את השאלה הזו, או שאתן נוהגות לוותר כי "אף אחד לא באמת רואה"? ואולי עברתן שינוי בנושא הזה לאורך תקופת הקורונה?

במרץ 2020 הזום נכנס לחיינו וכל התקשורת שלנו השתנתה. גם אופן הביטוי שלנו ואופן הלבוש שלנו עברו טלטלה. הפיג'מה מפתה יותר מאי פעם, אבל כבר דיברנו על זה כטעות גורלית😊. ומה ללבוש לזום, בגישת סטיילינג תרפי?

מה שמרגיש לנו נכון וטוב. איך לדעת?

תקשורת בזום אינה כמו תקשורת פנים מול פנים, אבל היא מאוד משמעותית ואפילו אינטנסיבית. הרבה ניואנסים בשפת הגוף נעלמים ואנחנו מקבלות את התקשורת גולמית וישירה. דווקא אז הבגדים יכולים לדבר אפילו יותר.

הדמות שלנו משתקפת על המסך כל הזמן, גם לעינינו הבוחנות וגם כמובן לצופים/ות. מובן שיש לנו תגובה להשתקפות שלנו, וכדאי מאוד לעצור ולהכיר בהשפעה הזו עלינו. יש כאלה שמעלימות את ההשתקפות הזו, יש פיצ'ר כזה, ויש כאלה (כמוני) שלומדות להסתכל על האחרים/ אחרות, ולא לבהות בעצמן! בכלל, זו הזדמנות לתרגל את המבט על עצמנו. תהליך מרכזי בסטיילינג תרפי.

לגבי בחירות הלבוש, נכון שרואים רק את החלק העליון שלנו, אבל אנחנו עדיין שם, וכל ניסיון להתחבא או להסתיר ניכר מיד. שמעתי על כמה וכמה אסונות שבהם אנשים התרוממו לרגע ונגלו מכנסי הפיג'מה שלהם. לא נעים במיוחד. גם התחושה של ההסתרה לא תורמת לנוכחות המנטלית שלנו במפגשים.

בשיחה שלי עם רחלי אנחנו שואלות- איך אפשר להתבטא, להתרגל ואפילו לאהוב את התקשורת הזו?

רחלי היא מרצה מומחית לרטוריקה והיא מדברת איתי על התיידדות עם הפלטפורמה והבנה שיש פה כמה מרכיבים.

ראשית, המסגרת, הרקע מסביבנו, שמספרים עלינו הרבה, הבגדים שאנחנו בוחרות, שתואמים (או לא תואמים) את המסרים שלנו ושנית איך שאנחנו מדברות. המבט צריך להיות על העינית של המחשב / מצלמה. השפה טבעית. לנסות להיות בדיוק כמו שאנחנו תמיד ולא לחשוב שבגלל הזום הדברים שונים.

תקופת הקורונה הראתה יותר מתמיד כמה חשוב להתלבש בשביל עצמנו. גם אם אף אחד לא באמת רואה אותנו או שם לב לפרטים הקטנים, אנחנו מגיבות לפרטים הקטנים! זה סטיילינג טיפולי. הדגש הוא לא על התוצאה האסתטית אלא על ההרגשה, והיא מייצרת השפעה.

ברמה סטייליסטית פשוטה, מניסיוני הצבעים שהזום הכי אוהב הם צבעים חזקים וחלקים, הם "עוברים מסך" בצורה טובה. גם הרקע, אם הוא אסתטי, תורם מאוד לאווירה גם עבורנו וגם עבור כל מי שצופה עבורנו.

נכון שבזום רואים רק את החלק העליון אבל אני ממליצה להתלבש באופן מלא, כי לבוש חלקי לא מעודד תחושת קוהרנטיות שכל כך חיונית דווקא בתקופה הזו. אני ממליצה לשים לב אפילו לבחירת הנעליים, כי נשים סיפרו לי שרמת הפרודוקטיביות שלהן עולה משמעותית כאשר הן נועלות נעליים ולא נעלי בית.

להתלבש לזום בתשומת לב ממש כמו כל פגישה אחרת, אבל לבחור בחירות שמתאימות לסיטואציה ולאיך שאנחנו רוצות להרגיש. סטיילינג תרפי בימי קורונה, כמו בכל זמן אחר.. הלמידה מה מתאים לי ומה עושה לי טוב היא תהליך, וההתחלה היא להתנסות ולראות.

השיחה עם רחלי יישומית ומלאה בטיפים ומאפשרת מבט על החיים בזום, בעיניים של סטיילינג תרפי.

מוזמנות לשיחה על הזום, בזום, עם רחלי. לחצו על הלינק.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי! ולהתראות.

פורסם ב

סערת הסטיילינג של רה"מ פינלנד

ראשת ממשלה מצטלמת בבלייזר ללא חזיה לשער של עיתון אופנה, ופינלנד גועשת. מה אפשר ללמוד מהמקרה של סאניה מרין ואיך זה קשור לסטיילינג תרפי??

סאניה מרין היא ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם, בת 35, והיא גם אמא ונשואה טרייה. סאניה הצטלמה לשער של מגזין אופנה קטן בפינלנד כשהיא לובשת בלייזר ללא חזייה או חולצה מתחת, מה שיצר מחשוף קצת עמוק "מהרגיל", אבל לא ביחס לעיתון אופנה. המחשוף של סאניה הפך לסנסציה פוליטית, כשיריביה השתמשו בתמונה כנגדה וטענו שהיא מבזה את המעמד שלה.

לפני שאכתוב את דעתי, קצת מידע על האישה המופלאה הזו. את דרכה הפוליטית התחילה בגיל 23, גיל שרובנו עוד מנסות להחליט מה אנחנו רוצות לעשות עם חיינו הצעירים. ב-2019 כבר הייתה שרה בממשלה, ובדצמבר 2019 מונתה לראשת הממשלה. במסיבת העיתונאים הראשונה שלה, היא ניצבה בפני השאלה החצופה של אחד העיתונאים – האם את מתכננת להפסיק לשתף בתמונות מחייך האישיים באינסטגרם. סאניה ענתה שהיא מתכננת לשמור על הזכות לחיים פרטיים בצד חייה הפוליטיים. נראה שהתשובה שלה גורמת לכמה אנשים להרגיש לא בנוח, וכך גם התמונה שלה על שער עיתון האופנה.

מבלי להיכנס לשיפוט על אורך המחשוף בסנטימטרים, חשוב לשים לב לאמירה ולמשמעות של הסערה הזו, וזה בדיוק הקשר של המקרה לסטיילינג תרפי. נשים בעמדות כוח חשופות לביקורת קשה, קפדנית ומפלה בהתבסס על המראה החיצוני והלבוש שלהן, בקריטריונים שגברים לא צריכים לעמוד בהם.

המקרה של סאניה מרין, בדיוק כמו המקרה של תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה לשעבר, מראה איך אופן הלבוש משמש כלי לערער סמכות של אישה בעמדת כוח. גברים בעמדות כוח לא חווים ביקורת כזו. אז מבלי להיכנס לשיפוטים על עומק המחשוף, חשוב לזכור שסאניה הצטלמה לעיתון אופנה ולא לישיבה בפרלמנט, ושגם גברים לפניה קיבלו שערים כאלה והעולם שתק.

בפוסט שלי בפייסבוק כתבתי בצורה ברורה למה הדיון בסערת סאניה מארין חשוב כל כך.

הפוטנציאל של סאניה מרין לחולל שינוי גדול וחשוב, כי היא מצעידה אותנו קדימה לעולם שבו אישה יכולה להיות גם מנהיגה ובעלת כוח פוליטי וגם אשת משפחה, שמנהלת חיים פרטיים. המיתוס שאישה יכולה להיות רק יפה ושטחית או רק חכמה ומקצועית – עבר מן העולם. זה סטריאוטיפ תלוש מן המציאות שמחליש נשים. על כך כתבתי בטור שלי בגלובס, בהמשך לפוסט בפייסבוק. בטור גם סיפרתי על הסערה האחרונה של הרופאות בביקיני. מעניין!!

לינק לטור בגלובס.

עקבי אחר העמוד של סטיילינג תרפי, שם אני מעדכנת בכתבות, טורים ומידע חדש בעיניים של סטיילינג תרפי. שמרי על קשר!

פורסם ב

לבוש ותקשורת – ראיון עם ד"ר מיכל הרשמן שטרית

כיצד לבוש משחק תפקיד בעמידה מול קהל ואיך אפשר להיעזר בו במפגשי הזום שלנו? שוחחתי עם ד"ר מיכל הרשמן שטרית, מומחית ברטוריקה ומרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. מיכל אישה מלאה בסטייל, לפי בחירות הלבוש שהציגה לנו, בגדים שסייעו לה לעבוד ולתפקד גם בתקופת הקורונה. מיכל הדגישה את חשיבות הלבוש גם בזום, ראשית למען המרצה עצמה, ושנית למען המסר המועבר לתלמידות/תלמידים. הלבוש מעביר מסר מקצועי ומסייע להיכנס לתפקיד, מה שבא לידי ביטוי ביתר שאת כשאנשים מוותרים על הלבוש ומוצאים את עצמם עם מסך מוחשך בשיעור, בנוכחות חלקית בלבד. דווקא בשגרה הבלתי רגילה של תקופת הקורונה, מיכל הדגישה כמה הלבוש יכול לסייע בתקשורת.

היה בינינו שיח מרתק על דוגמאות שמיכל הציגה, ביניהן את ראש ממשלת סינגפור, שהעז ללבוש חליפה ורודה בנאום שלו לאומה. הבחירה בצבע זה, שאינו מובן מאליו לגבר, היא ייחודית, אמיצה ומשדרת משמעות מרגיעה, בדיוק כמו המילים והטון שלו. בגדים הם חלק מתקשורת מנהיגותית, הם יכולים להיות מזמינים או מרגיעים, רשמיים או אפילו תוקפניים. מיכל הראתה גם את ראשת ממשלת ניו זילנד במופע בלתי מילולי רך ויציב. הלבוש שלה רך ונשי, שלא כמו מנהיגות אחרות שמתלבשות לעתים ממש כמו העמיתים הגברים שלהן. בדיעבד ניתן גם להוסיף שראשת ממשלה זו ניהלה את משבר הקורונה בצורה מעולה, וניתן לשער שהנאמנות שלה לעצמה השתלמה לניו זילנד.

השיחה המרתקת עם מיכל נותנת הצצה לתפקיד העצום שיש לבגדים בתוך המסרים התקשורתיים שלנו, היכולת לעמוד מול קהל ולומר את דברנו. גם בתקשורת מצולמת וגם בזום, הלבוש ממשיך להיות משמעותי, ומשפיע גם עלינו וגם על הצופים והצופות שלנו.

חשוב לציין בהקשר הזה, שלנשים לא פשוט לעמוד מול קהל ומצלמה, ועובדתית אנחנו פחות נוכחות בכנסים ובצמתי השפעה נוספים. האם אנחנו מוכשרות פחות? בלתי סביר. נכון יותר לשער שהקושי שלנו לעמוד מול קהל סובב סביב החשש מביקורת, כי כשאישה עולה על במה, החזות החיצונית שלה נסקרת בקפידה. דווקא בנקודה הזו הלבוש שלנו יכול לעזור לנו, כמו שריון מגונן הוא יכול לשמור עלינו, להזכיר לנו את עצמנו וגם לקדם את הנושאים החשובים שעליהן באנו לדבר. לבוש הוא כלי אדיר לתקשורת, כשאנחנו לומדות להשתמש בו נכון, לא ממקום של רצייה ו"מה יגידו" אלא להיפך, מתוך השאלה – מה אני רוצה לומר. לשיחה עם מיכל המעולה לחצו כאן.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי! וכתבו לי מה חשבתן.