ביקיני אחרי לידה – קיילי ג'נר מזווית של סטיילינג תרפי

סטייל הוא מפגש בין האישי לחברתי. לכן, בסטיילינג טיפולי אין בגד שהוא "סתם". כל בחירת לבוש משקפת מחשבה, עמדה, רגש או מצב.

גם ביקיני.

"פאולה ולאון" הזמינו אותי לדבר על תמונה ויראלית* של קיילי ג'נר. ולא פלא, הלוא יש לה שלוש מאות מיליון עוקבים באינסטגרם! לא היה לי מושג, אני מודה.

*התמונה המדוברת לא פשוטה לצפייה ולכן אצרף אותה פה בתחתית הפוסט, ככה שמי שמעדיפה לחסוך מעצמה, תוכל להימנע מצפייה בה.

קיילי ג'נר ילדה לפני ארבעה חודשים ונמצאת במסע של חזרה לתודעה, שיהיה מסע קצר במיוחד במקרה שלה. בתמונה הויראלית הפעם, בחרה ב"ביקיני העירום" של ז'אן פול גוטייה.

ז'אן פול גוטייה נחשב "הילד הרע" של האופנה הצרפתית, וידוע בעיצובי אופנה שמערערים ומנפצים טאבו. העיצובים שלו נעים בין גילוי לכיסוי, ומדגישים את הגוף העירום. גוטייה הוא זה שעיצב למדונה את שמלת גביעי השדיים המפורסמת שלה. גוטייה עבר את גיל 70 ועדיין פעיל ועובד במרץ, ויש לו ברזומה עיצובים מפורסמים רבים כולל לסרטי קולנוע, כמו "קיקה" של אלמודובר ו"האלמנט החמישי" של לוק בסון.

קיילי ג'נר לובשת בגד ים מתוך סדרת עיצובים הכוללים הדפסים של גוף עירום (להלן תמונה רגועה יותר). במבט ראשון בחירת הלבוש הזו של ג'נר בלתי מובנת. כשהעליתי את התמונה בקבוצת הפייסבוק סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, נשים הביעו ביקורת רבה.

בין הביקורות, היו אמירות על כך שזה לא סקסי, וסקסיות אינה נמדדת בחשיפה מסוג זה. דיברו על רמת הפרובוקטיביות שלה, ועל זה שהתמונה צולמה מלמטה ולא מראה בטן. למען האמת, ההערה הזו נולדה מההכוונה שלי בפוסט לעובדה הפשוטה, שמדובר על אמא לאחר לידה. בסטיילינג תרפי, אנחנו לא עוסקות בביקורת אלא בהבנה של המשמעויות מאחורי הבחירה. כי יש מספיק פלטפורמות שעוסקות בביקורת על נשים על בסיס הלבוש שלהן, כמו פינות "שיק או שוק".

דווקא העובדה הזו שג'נר אחרי לידה, הופכת את התמונה למעניינת יותר, ומבהירה שמדובר פה באמירה, אפילו בלתי מודעת.

החברה שלנו מתייחסת לאימהות אחרי לידה כסמל, וארכיטיפ "האם הקדושה" דוחק החוצה כל ביטוי או גילוי של מיניות. אנחנו רואות את זה שוב ושוב בתגובות עוינות לאימהות שמעזות להצטלם בתמונות פרובוקטיביות. דוגמה מפורסמת היא בר רפאלי, שהעלתה תמונות סקסיות אחרי הלידה האחרונה שלה וזכתה לתגובות צוננות בסגנון "בושה לאמא לילדים להצטלם ככה".

האמנם בושה? תסביך ה"מדונה" או "זונה" עתיק יומין ונראה פחות רלוונטי בתקופה כמו שלנו. ועדיין רבות מאיתנו מדווחות על שינוי בסטייל שלנו מהרגע שאנחנו הופכות לאימהות. הגוף שלנו משתנה, החיים שלנו משתנים והזהות שלנו מתחדשת עם תוספת משמעותית שצובעת הכל מחדש.

זה החיבור בין סטיילינג תרפי לאימהות.

אנחנו עצמנו שואלות מחדש את הקשר שלנו עם מיניות ואת הביטוי שלה דרך סטייל.

ב"פאולה ולאון" ניסיתי לדחוס את כל השאלות המהותיות הללו בדקות ספורות, בנוהל של תכנית בוקר. עם זאת הדיון היה מרתק, וכלל כיוון נוסף חוץ מאימהות, מיניות וסטיילינג תרפי. הכיוון היה הבחירה בחזייה או הויתור על החזייה. כיוון זה נולד מהמלל הקצר שג'נר הוסיפה לתמונה שלה – Free the nipple

במלל הקצרצר הזה ג'נר התייחסה לתנועה פמיניסטית שנולדה ב-2012, שקוראת לשחרר נשים להציג פטמות במרחב הציבורי בדיוק כמו גברים. התנועה הצליחה להוביל לכך שבכמה מדינות בארה"ב, זה חוקי ללכת טופלס. אצלנו בישראל, אישה שתשתזף ללא חזיה על חוף הים, תשלם 500 ₪ קנס.

באייטם ב"פאולה ולאון" השתתפה גם שרון קנטור שויתרה על החזיה שלה. היא דיברה על תחושה של חוסר נוחות גדולה, ושחרור מפריט לבוש שהעיק עליה. לצידי ישבה גם ד"ר לכירורגיה פלסטית, שדיברה על החשיבות הבריאותית של חזייה. היא הסבירה שכאשר החזה גדול הוא מייצר משקולת שפוגעת ביציבה ודיברה שוב ושוב על השפעות הגיל על צניחת החזה.

ואני דיברתי על היכולת לבחור.

סטיילינג תרפי זו גישה שקוראת לבחירה חופשית כמה שניתן, ואם לא לגמרי חופשית, אז לגמרי מודעת.

הכוונה היא לשאול, מה משמעות פריט לבוש זה עבורי. איך אני מרגישה בו. איך החזייה שלי יכולה להיות מותאמת לי, וכמה זה קשור למיתוס היופי ויחסים שלי עם החזה שלי, דימוי הגוף שלי.

הזכרתי גם את נושא הויסות החושי – איזור השדיים הוא איזור רגיש מאוד מבחינה חושית ולכן ההחלטה אם לעטוף אותו בשכבה נוספת, וההחלטה על מרקם הבד והמבנה של החזייה, היא החלטה מאוד אישית.

אופנה היא שפה, בדיוק כמו סטיילינג תרפי. ז'אן פול גוטייה מייצר אופנה, וקיילי ג'נר כמותג, היא ביטוי לאופנה. ולכן אפשר להבין את התמונה הזו של ג'נר כתמונת מצב.

הנטייה האנושית שלנו היא מיד לשפוט – יפה או מכוער, רלוונטי או בלתי רלוונטי. אבל מאחורי תמונות מצב כאלה ישנם חומרים למחשבה והבנה של המציאות סביבנו.

זו בדיוק גישת סטיילינג תרפי.

מזמינה אתכן לבוא להכיר אותה עוד.

וזו התמונה המדוברת של קיילי ג'נר.

סטיילינג תרפי עם בגדי ים – דימוי גוף חיובי בקיץ

הקיץ מביא איתו פרידה בלתי נמנעת משכבות של לבוש.

זה לא רק סטייל אחר, אלא תחושה אחרת.

יש נשים שמתלבשות באופן שונה מהותית בין העונות השונות. כאילו חלקים שונים מאיתנו מקבלים הזדמנות לביטוי, או להיפך. יש נשים שמספרות לי שדווקא בקיץ הסטיילינג שלהן הופך להיות בסיסי וממוקד בהסוואה. הקושי עם דימוי הגוף מורגש יותר בקיץ, במיוחד לאור פרסומות מאיימות עם הכותרת "הכיני את גופך לקיץ".

חוץ מההיבט של דימוי הגוף, יש היבט של ויסות חושי. העור החשוף שלנו מרגיש אחרת בחום הגדול, זו חוויה חושית שונה בתכלית מאשר העיטוף מול הקור של החורף. אפילו בגזרת הנעליים, נשים מספרות לי כמה נעל פתוחה שונה בתחושה לעומת נעל סגורה.

מההיבט של הפסיכולוגיה של הלבוש, בגדים מגנים עלינו פיזית ונפשית, הם מאפשרים לנו שליטה.

בחורף, משחקי שכבות מאפשרים לנו לכתוב מחדש את הגוף, ולהתלבש סביב איזורי גוף מסוימים.

בקיץ, המשחקיות הזו מוגבלת והגוף שלנו חשוף יותר.

זו חשיפה רגשית ולא רק פיזית.

קיץ בגישת סטיילינג תרפי

גם השנה, כבר כשהתחיל להתחמם, "פאולה ולאון" ביקשו ממני לדבר על בגדי ים, פריט הלבוש שהוא שיא החשיפה בקיץ.

אז דיברתי על ההימנעות של נשים רבות מבגדי ים, על המחשבה שרק לנו קשה להתלבש לים, או שאנחנו לא נהנות כמו אחרות בבגדי ים.

סטיילינג טיפולי דרך בגד ים

הפסיכולוגיה של הלבוש רלוונטית גם במקרה בגד הים, פריט הלבוש המינימליסטי ביותר.

איך אפשר לבחור בגד ים בקלות וברגישות רבה יותר?

  1. להבין שלא רק לי קשה לבחור בגד ים, או ללבוש בגד ים, אלא לעוד הרבה נשים אחרות.
  2. להבין שמגיע לי ללבוש בגד ים, לא משנה כמה אני שוקלת או בת כמה אני.
  3. להתבונן על נשים אחרות, אמיתיות, שהולכות בים בלי פוטושופ.
  4. להבין שבחירת בגד ים היא פעולה שמצריכה סבלנות והכנה רגשית, כולל מחשבה מעמיקה יותר על בגד הים הנכון לי. לחשוב על הקשר בין סגנון הלבוש הכללי שלי לבגד הים שאני רוצה, ולבחור מה שמרגיש לי טוב ולא מה שאופנתי או מצופה ממני.
  5. לפני היציאה לבחור בגד ים, כדאי לשמור לנו תמונות השראה על בגדי ים אפשריים ורצויים עבורנו. בצורה זו אנחנו מגיעות לחנות בגדי הים בתחושה של הכוונה עצמית וביטחון מה אנחנו רוצות ובעיקר מה אנחנו לא.

בגד הים הוא מקרה קצה של השפעתו של דימוי הגוף על בחירת הלבוש והחוויה הרגשית בבגד.

זה בגד שמעמיד התמודדות מול המבט במראה וגם מול המבט החברתי.

בגישת סטיילינג תרפי, אנחנו לומדות לבחור בצורה שתעצים אותנו להיות מי שאנחנו.

אנחנו לא מקבלות את המבט האישי והחברתי כעובדה גמורה, אלא מסגלות לנו מבט חדש ובריא יותר על הגוף שלנו.

כי לא את הגוף שלנו אנחנו אמורות לשנות, אלא את הדרך בה אנחנו חושבות עליו.

זה סטיילינג טיפולי, והוא רלוונטי כל עונות השנה.

בקורס סטיילינג תרפי – הפסיכולוגיה של הלבוש, אנחנו מבינות את הבסיס התיאורטי להבנה הזו, ומתרגלות אותה דרך עבודה עם עצמנו. בצורה זו, נצליח להעביר אותה בעבודה אישית וקבוצתית לנשים אחרות, ולהעביר אותן סטיילינג תרפי.

לפרטים נוספים על קורס סטיילינג תרפי הבא – לחצי כאן.

קהילת נשות המקצוע של סטיילינג תרפי צומחת ומתפתחת, ואת מוזמנת להיות חלק מהשיח החדש על סטיילינג.

באיחולי קיץ בריא ושמח, בכל מרחב שתתלבשי אליו.

סטיילינג לפי מבנה גוף – טיפים של סטיילינג טיפולי

הכל התחיל מזה שפאולה רוזנברג קיבלה הערה מצופה בבית, שכדאי שתחליף מלבישה ותתלבש בהתאם למבנה הגוף שלה.

ההערה הטרידה את פאולה, שתיארה זאת כ"טריגר", שגרם לה לפתוח את כל הנושא של מבנה גוף, לבוש ובריאות פיזית. נושא חשוב ביותר בעולם סטיילינג תרפי.

וכך נולד לו אייטם בתכנית הבוקר.

אז מה זה לבוש לפי מבנה גוף?

מדובר בכלי העיקרי של עולם הסטיילינג, שיש לו שורשים היסטוריים ארוכים ועמוקים.

לבוש שימש כלי להדגשת מבנה הגוף האידאלי, והשתנה מתקופה לתקופה.

בכל תקופה בהיסטוריה, בגדים שימשו להדגשת חלקים מסוימים בגוף ולכתוב את הגוף מחדש, כך שיהיה קרוב לצורה "האידיאלית".

ואיך זה מתחבר לסטיילינג?

אם נריץ קדימה את הסרט שנקרא "לבוש לפי מבנה גוף", נגיע לזוג נציגות מודרניות בולטות ובעלות השפעה. טריני וסוזנה.

בעזרת חוש ההומור המעולה שלהן, טריני וסוזנה הציגו את עולם הלבוש לפי מבנה גוף כדבר שיכול להציל אישה מלהיראות רע. מבחינת טריני וסוזנה, סטיילינג זה כלי לוחמה במאבק בהשמנה, בהתבגרות ובכל החלקים הלא פרופורציונליים בגוף שלנו. טריני וסוזנה מלאות כריזמה אבל הן לא מדברות סטיילינג טיפולי בשום צורה.

מתחת לצחוק שלהן יש מסרים. אוי ואבוי לך אם תתלבשי כך או אחרת, את מגחיכה את עצמך.

המסרים האלה תפסו חזק מאוד והעצימו את עולם הסטיילינג.

טריני וסוזנה נתנו דחיפה חזקה למקצוע סטייליסטית – אישה שהמטרה שלה לעזור לך להתלבש טוב יותר, דרך כללים ועצות הנוגעות למבנה הבסיסי שלך.

אבל סטייליסטית יכולה לנהל שיח אחר לגמרי על בגדים וסטיילינג. שיח סטיילינג טיפולי במהותו, שעוסק במתן רשות ולא הכפפה של כללים.

הסטייליסטית צריכה בסיס טיפולי, אימוני, חינוכי כלשהו שעליו מתבסס המודל של סטיילינג תרפי. גישה שדרכה הבגד הוא כלי לחיבור פנימי והתפתחות אישית.

סטיילינג טיפולי היא גישה מבוססת מחקרית.

למה אנחנו נמשכות לסטיילינג ולבוש לפי מבנה גוף?

המשיכה של נשים לעולם הסטיילינג מבוססת על שני צרכים –

  1. הצורך להימנע מביקורת חברתית על המראה החיצוני
  2. הצורך להיראות כמה שיותר טוב ("לשפר" את המראה הטבעי)

כמובן שמתחת לשני הצרכים האלה עומדים צרכים רגשיים עמוקים יותר. הצורך להשתייך, הצורך להיות אהובה ומקובלת, הצורך לקבל הערכה בחברה שמעריכה אותנו קודם כל על בסיס המראה. ולפעמים זה דימוי גוף נמוך, תחושה שאני נראית "לא מספיק טוב" ולא מרוצה מגופי.  

כל אלה צרכים לגיטימיים וקשיים רגשיים שהם חלק מהקיום שלנו.

הצורך להרגיש חיבור לגוף ולהרגיש יפה, הם חשובים ומשמעותיים בראייה של סטיילינג תרפי. 

אז האם כדאי ללמוד לבוש לפי מבנה גוף?

הו, פה הסיפור מסתבך.

ראשית, כל עולם מבנה הגוף מבוסס על טיפוסי גוף, עם חלוקות שונות ולא אחידות. יש חלוקה של חמישה טיפוסים, שניים עשר, אותיות, פירות, ירקות…

ולכן, קשה מאוד "לאבחן" מבנה גוף מדויק, ונשים רבות הן בין לבין מבנה כזה ואחר.

שנית, כל עולם מבנה הגוף מבוסס על המטרה להיראות בגזרת שעון חול.

זה דבר שמשריש תחושה של חוסר שביעות רצון מהמבנה הבסיסי שלנו, הרגשה שצריך לשנות את עצמנו כדי להיראות בצללית מסוימת, בצורה מסוימת.

אבל… יש גם יתרונות בלמידת מבנה גוף.

אם אנחנו לומדות מה מבנה הגוף שלנו, אנחנו יכולות ללמוד מה אנחנו אוהבות לראות על הגוף שלנו ולהיפרד סופית מבגדים שאנחנו לא אוהבות לראות על עצמנו. בגדים שגורמים לנו הרגשה לא טובה, שאנחנו אמורות לשנות את עצמנו, להרזות את עצמנו או להרחיב את עצמנו במקומות מסוימים.

במובן הזה, זו הזדמנות להכיר יותר את עצמנו, את המבנה הבסיסי שלנו, ולהתאים את הבגדים אלינו. לא את עצמנו לבגדים.

יש בזה משהו יפה ומשחרר ובריא, בלומר "ככה אני".

איך לומדים לבוש לפי מבנה גוף בגישת סטיילינג תרפי?

דרך משחק עם בגדים.

בסטיילינג תרפי, אנחנו לא מאבחנות מבנה גוף של אף אחת אלא עוזרות לה להבין מה נכון לה, בעיניים שלה. המטרה אינה לתת לה "אבחנה" או מרשם, אלא ללמד אותה מיומנות חדשה, כיצד להלביש את עצמה בצורה שעושה לה טוב.

אז אנחנו מנסות לעזור לה להבין סביב אילו איזורי גוף היא אוהבת להתלבש, ומתי.

אנחנו פותחות בפניה הבנה, שלכל בגד יש גזרות שונות, ולכל גזרה יש ניואנסים שנראים אחרת על הגוף שלה.

כדאי למדוד ולראות ולהבין.

יש מכנסיים בגזרה ישרה או מתרחבת, בגזרה גבוהה, בינונית או נמוכה. יש חצאית בגזרת A ויש חצאית עיפרון.

המטרה היא להבין מה היא אוהבת ללבוש ומה היא אוהבת לראות כשהיא מסתכלת במראה. זה סטיילינג טיפולי!

אז האם כדאי להתלבש לפי מבנה גוף?

כדאי להתלבש בצורה שאת רוצה.

הסיפור של מבנה גוף הוא עוד מידע, שיכול לשמש אותך אם את רוצה בזה.

זה מידע שיכול לעזור לך להבין איך להתאים בגדים אלייך, מה את אוהבת לראות ומה פחות.

זה לא מידע מחייב, ולא מדובר על כללי לבוש, כי אין באמת כאלה.

את יכולה להתלבש מדהים וליהנות מהבגדים שלך ומהסטייל שלך, בלי להבין חצי דבר לגבי מבנה גוף.

הרעיון הוא להכיר את עצמך ולהחליט.

סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית, שעובדת על דימוי גוף בריא דרך התאמת בגדים אלינו, ולא התאמה של עצמנו לבגדים.

הכלי העיקרי איתו אנחנו עובדות הוא לא לבוש לפי מבנה גוף.

הוא משחק עם בגדים, היכרות עם עצמנו ומבט על עצמנו.

מבט עמוק, רגשי, חומל, יחד עם פתיחות לחוויה ונכונות לנסות.

כל אישה יכולה ללמוד את זה.

ואם זה מדבר אלייך, בואי תצטרפי למסע הלמידה.

בואי לקורס סטיילינג תרפי.

קורס הכשרה לנשות טיפול, אימון, ייעוץ, חינוך. אנחנו קהילה של נשות מקצוע אשר למדו את הכלי של סטיילינג טיפולי ועוסקות בו בתהליכים פרטניים וקבוצתיים.

רוצה לדעת עוד על קורס הכשרה בסטיילינג טיפולי? לחצי כאן למידע על הקורס הקרוב.

רוצה לקרוא המלצות של בוגרות הקורס? לחצי כאן.

בואי לקהילת סטיילינג תרפי בפייסבוק.

בואי לאינסטגרם של סטיילינג תרפי, אשמח לראותך שם.

סטיילינג תרפי והחפצה עצמית – עניין של בחירה

בחורף, הצורך שלי הבגדים הוא עיטוף, נחמה ובעיקר חימום! הצורך הפיזי לחמם את עצמי גובר על כל צורך שנוגע לסטיילינג. אני צופה בנערות ונשים שלבושות הרבה פחות שכבות ממני, או בדים דקים, ועולה לי השאלה – איך לא קר להן?

השאלה הזו הובילה אותי למחקר חדש ומדהים, שערכו חוקרות אמריקאיות צעירות (Felig et al., 2021).

הטריגר למחקר היה תמונה שהתפרסמה בבריטניה, בה תועדו נשים בשמלות קצרות, ממתינות מחוץ לאזור בילוי כאשר הטמפרטורה היא מינוס 12 מעלות.

התמונה הפכה לוויראלית, והחוקרות החליטו לצאת לשטח ולבדוק, האם לא קר להן?

הן הסתובבו מחוץ לאזורי בילוי בשעות 9 וחצי עד 12 וחצי בלילה, ביקשו מנשים צעירות לתעד את הלבוש שלהן, ולמלא שאלונים – שאלון החפצה עצמית, דיווח קור ועוד.

התוצאות היו מדהימות!

נשים שההחפצה העצמית שלהן גבוהה – דיווחו על פחות תחושות קור.

נשים שההחפצה העצמית שלהן נמוכה – דיווחו על יותר תחושות קור, למרות שבפועל הן היו לבושות חם יותר (כלומר פחות עור חשוף לקור).

המחקר הזה מחזק את "תיאוריית ההחפצה העצמית" של פרידרקסון.

זו תיאוריה לא חדשה, שמבססת מחקרית את ההבנה שכל אחת מאיתנו גדלה עם מבט צופה – מבט מפקח סביב הסוגיה "האם אני יפה מספיק".

חלקנו מפנימות את המבט הזה יותר וחלקנו עמידות אליו. כמובן שגם הגיל משחק תפקיד, ותהליך הסוציאליזציה שעברנו בבית.

כאשר אנחנו עסוקות בשאלה "איך אני נראית", אנחנו פחות עסוקות בשאלה "איך אני מרגישה".אנחנו פחות מרגישות קור, רעב, עייפות וכו'.

המחקר הזה מעניק תשובה חלקית לשאלה, איך לא קר לנשים צעירות במינוס 12 מעלות. כאשר הן עסוקות במראה החיצוני, הן פחות רגישות לקור.

איך המחקר הזה קשור לסטיילינג תרפי?

המחקר הזה פוגש את כולנו גם אם אנחנו לא לובשות חולצת בטן בינואר.

הוא פוגש אותנו בכל פעם שעולה לנו השאלה – מה אנחנו מוכנות לעשות או "לספוג" כדי להיות יפות, ואיך אנחנו רואות את הבגדים שלנו.

סטיילינג טיפולי עוסק בהבנת בחירות הלבוש. כאשר אנחנו בוחרות בגדים, כמה אנחנו עסוקות בהדגשה של הגוף? האם ביטוי עצמי תמיד עובר בהדגשה של הגוף? האם נוכל להרגיש יפות גם בלי להדגיש או לחשוף את הגוף?

ומי שאוהבת ללבוש חשוף? האם היא בהכרח עסוקה בהחפצה עצמית?

סטיילינג תרפי זו גישה שרואה בגדים ככלי להגדרה עצמית, חיבור פנימי וחופש.

החופש להחליט.

ולכן בגישת סטיילינג תרפי הבעיה היחידה היא אבדן החופש – כלומר, המגבלות והמחסומים שהחברה שמה לנו, ו/ או שאנחנו שמות לעצמנו.

לחלק מאיתנו, המחסום יהיה "מיתוס היופי" (מושג של נעמי וולף). הצורך להיות יפה בכל רגע נתון ולשאת כל "איך" בשביל זה. זה מחסום שיוביל אותנו להיות פחות קשובות פנימה, עבור ערך שאנחנו מחזיקות בו, כי גדלנו עליו והפך להיות חלק מאיתנו. אנחנו עסוקות בריצוי הסביבה גם בלי לשים לב. אנחנו יכולות להסתובב רעבות, עייפות או קפואות, בשביל הערך הזה.

עבור נשים אחרות, המחסום הוא פנימי. יש רצון חבוי ללבוש צמוד יותר או חשוף יותר. אבל יש פחד, "מה יגידו". גם זה מיתוס היופי, אבל במובן אחר שלו.

האם אני יכולה להרשות לעצמי להיות בולטת במרחב, ומה זה אומר לגביי? האם הנאה שלי מהגוף שלי ולבוש חשוף תמיד קשורה לעין הצופה בי?

כמה אני מוכנה להעז ומהי תעוזה בשבילי?

זה עיקר הדיון שהתקיים בפאנל בתכנית הבוקר של "פאולה ולאון" שם הצגתי את המחקר. לצידי ישבה נועה, פמיניסטית אקטיביסטית, שאוהבת להתלבש למען עצמה. נועה מעלה תמונות חשופות לרשת ודנה במבט הצופה ובחופש הביטוי.

השאלה העמוקה היא: כמה מהבחירות שלנו הן באמת שלנו וכמה הן תוצר של מה שגדלנו עליו? או מה שמטיפים לנו?

אני לא מפסיקה לשאול את עצמי את השאלות האלה, סביב כל החלטה שלי.

ולא תמיד התשובות קלות. אבל המודעות היא חלק מהבחירה.

סטיילינג תרפי זה זרקור של מודעות שנועד לחבר פנימה.

זו גישה של חמלה עצמית.

המטרה אינה לנזוף בעצמנו על הרצון הטבעי להרגיש יפות. וגם לא לנזוף בבנות הצעירות שלנו שרוצות ללבוש חולצת בטן, כי זה מה שיפה בעיניהן.

המטרה היא להעניק לנו חופש בחירה וביטחון דרך הלבוש שלנו.

ואם הבת שלי רוצה ללבוש חולצת בטן בינואר?

על זה כתבתי בטור למדור "הורים" ב- ynet, וכללתי עצות סטיילינג תרפי מעשיות.

באיחולי חורף חם ובריא.

טלי.

סטיילינג תרפי מתחת לפני השטח – הפסיכולוגיה של ההלבשה התחתונה

כשצלצלו אליי מ"פאולה ולאון" כדי לשאול מה דעתי על חזיות ללא ברזלים, עוד לא הבנתי לאן אני נכנסת.

מאז ועד היום, כבר שבועיים ויותר, אני שקועה במחקרים ומאמרים על חזיות ותחתונים.

זה עולם!!

והחיבור לסטיילינג טיפולי מתבקש.

בימינו, הלבשה תחתונה יצאה מהארון, היא נגישה ומוצגת במרחב החברתי. יש לה נראות וביטוי גם דרך בגדי ספורט.

זה הופך את ההלבשה התחתונה לסוג של אמירה אופנתית, ואת הבחירה בהלבשה התחתונה להרבה יותר מסתם פונקציה.

מחקרים מראים שכשאנחנו בוחרות הלבשה תחתונה, מה שחשוב לנו זה – נוחיות ותמיכה, אבל גם הזהות המינית שלנו ותחושת סקסיות.

הלבשה תחתונה היא באמת העור השני שלנו, וקשורה גם למראה השדיים והישבן. אי אפשר לנתק אותה מאידאל היופי ומאיך שאנחנו מתבוננות על הגוף שלנו. היא נושאת איתה המון מטענים תרבותיים סביב יופי ונשיות "רצויה".

ולכן, יש לה פוטנציאל לתהליך סטיילינג תרפי.

מפריט שסימל את המבט הגברי לפריט של העצמה נשית – סטיילינג תרפי דרך הלבשה תחתונה.

תיאוריות חדשות מדברות על שינוי בגזרת ההלבשה התחתונה. בעבר היה זה פריט שנשים לבשו למען גברים, במחשבה על המבט הגברי. היום הלבשה תחתונה נתפסת כדרך של נשים להעצים את עצמן ולהתחבר למיניות שלהן.

מה שהכי מעניין אותי, בסטיילינג תרפי, זה מה קורה *לנו* בחנויות לבני נשים?

איזה שיח פנימי מלווה את הבחירה שלנו? עבור מי אנחנו בוחרות את ההלבשה התחתונה?

לפעמים התשובה לשאלה הזו מספרת המון על הזוגיות שלנו ועל איך אנחנו מתייחסות למיניות. האם זה מרחב שבו אנחנו מציגות את עצמנו או פועלות עבור מבט חיצוני, או שהמיקוד הוא פנימי?

ואיך אנחנו מרגישות כשאנחנו לובשות את ההלבשה התחתונה?

לפעמים ההרגשה היא בלתי מודעת, אבל יש לה השלכות על איך שאנחנו מרגישות עם הגוף שלנו ועם עצמנו.

ומה לגבי הצבע?

צבע הוא פן חשוב בסטיילינג, בסטיילינג טיפולי אף יותר, היות וצבע מעורר תגובה רגשית.

מחקרים מראים שהבחירה בצבע האדום, במיוחד בהלבשה תחתונה, קשורה לתחושה מוגברת של סקסיות.

יש משהו מופלא ביכולת לבחור פריט לבוש מרגש שרק את יודעת עליו.

זה משרת אותך מבחינה רגשית, זה שומר עלייך מעיניים פומביות, וזה הכי סטיילינג תרפי.

מהפכת החזיות ללא ברזלים, זה היה נושא האייטם אצל פאולה ולאון.

איתי בפאנל ישבו נשים שדיברו על היכולת לבחור בחזייה שלא בהכרח זוקפת את החזה.

חזייה היא פריט שכותב מחדש את מראה החזה שלנו והבחירה בה משקפת את התפיסה שלנו לגבי החזה שלנו, ושדיים נשיים בכלל.

השינוי ההמוני בצריכת חזיות ללא ברזלים מרמז על שינוי חברתי עמוק בהרבה. נשים לוקחות לידיהן את ההגדרה של הגוף הנשי הרצוי, מראה וצורת השדיים המקובלים, והבחירה הזו משקפת את התקופה שבה אנחנו חיות, פוסט מי טו.

היכולת לבחור בחזייה שהיא נוחה ונעימה ולאו דווקא מציגה את השדיים האטרקטיביים חברתית, נובעת מתוך תחושה של כוח וביטחון. התחושה הזו הולכת וגוברת גם ככל שהגיל שלנו מתקדם, ומחקרים מראים שנשים בוגרות יותר מקדשות את הנוחות שלהן מעל ומעבר.

בפעם הבאה שתלכי לקנות חזייה, ומחקרים מראים שזו משימה מאוד לא פופולרית בקרב נשים, חשבי על היופי והמשמעות של הבחירה שלך.

בואי לאינסטגרם, כתבתי על כך יותר כאן.

טיפול בסטיילינג – להתלבש כדי להתרגש

מתי בפעם האחרונה התרגשת מבגד? האם זה היה בגד חדש? מה קרה ביומיים אחר כך, או בפעם השנייה שלבשת אותו?

הדופמין שלנו קופץ לשמיים דרך בגדים חדשים, אותם אנחנו קונות דרך המסך, שאליו אנחנו מתמכרות, בשביל… דופמין.

בזה בדיוק עסק האייטם מפאולה ולאון – התמכרות למסכים, דופמין, שופינג, והאלטרנטיבה השפויה.

מהי האלטרנטיבה השפויה?

כשאנחנו קונות ומתרגשות, אנחנו רוצות עוד ועוד מזה. הבגדים בארון מאבדים מהקסם שלהם. אנחנו לא רואות או מחשיבות את הקסם שברוב הבגדים שלנו.

אבל יש דרך אחרת.

במקום לחפש בחוץ, לפנות פנימה.

סטיילינג תרפי זו דרך להתרגש מחדש מאהבה ישנה.

מה שהופך סטיילינג לסטיילינג טיפולי זה היכולת המשחקית הזו, והראייה החדשה על בגדים. בראייה זו, לא סתם בחרנו בבגדים הקיימים בארון שלנו.

הבגדים האלה מסמלים צרכים שלנו, חשקים שלנו. הם קשורים לתכונות אישיות שלנו ולכל מה שאנחנו חושבות לגבי עצמנו. הבגדים גם משקפים מה היינו רוצות שיחשבו עלינו. בארון שלנו, אין בגד שהוא "סתם". אפילו בגד שקיבלנו ממישהו ולא מסרנו, יש סיבה לזה שהוא עדיין שם.

סטיילינג תרפי זה לייצר לעצמנו התרגשויות יומיומיות קטנות דרך בגדים, אקססוריז, איפור, בלי לחכות לסיילים ובלי להתמכר אליהם.

לכבוד חודשי הקניות האינטנסיביים של סוף השנה, ולכבוד חג החנוכה, יצאנו באתגר בקבוצת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. זה אתגר שמתרגל את היכולת שלנו לראות בגדים אחרת, במובן הנפשי רגשי שלהם. סטיילינג טיפולי.

#להתלבש_כדי_להתרגש.

איזה בגד מאיר אותנו? האם זה הצבע שלו, הבד הנעים שלו, הגזרה שלו?

האם זו התחושה שלנו כשאנחנו לובשות את הבגד, והמשמעות הסמלית שלו בשבילנו.

ואולי זו המחשבה על המבט של מי שיראה אותנו.

בגדים יכולים לעזור לנו להאיר את האור שלנו, והם גם יכולים להאיר לנו. הם שם, מידי יום ביומו, בתוך הארון שלנו. הם חלק מאיתנו ומההתנהלות שלנו בעולם. במקום לחשוב מה חסר, מה לא, מה אי אפשר, בואו נחשוב איך כן. להגביר את האור.

עבורי התשובה האינטואיטיבית היא, כל פריט בצבע ורוד. ככה פשוט. ורוד זה צבע שמאיר אותי, מרגש אותי.

גם הדפסים של בגדים יכולים לרגש אותי, או גזרה שמעניקה להם פרשנות בלתי צפויה.

אפשר ללמוד לראות בגדים בצורה הזו, ולהשתמש בהם ככלי להתפתחות אישית. דרך טובה להתחלה היא הספר סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

זה מדריך לתהליך של סטיילינג תרפי בהכוונה עצמית.

עוד דרך היא להצטרף לקהילה!

קהילת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, שם אנחנו מתרגלות את עולם התוכן הזה. אתן מוזמנות להצטרף לאתגר הנוכחי, ולהציג את עצמכן דרך בגד מרגש. הפרשנות היא תמיד אישית, ואין נכון או לא נכון. זה סטיילינג תרפי.

מוזמנות גם לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי,

ויש גם אינסטגרם!

מחכה לכן סטיילינג תרפי בכל המרחבים, בואו.

מזל טוב, ילדת! הנה הטיפים בשבילך

יום אחד בהיר קיבלתי בווטסאפ צילום, מתוך רשימת טיפים של סטיילינג, לאישה היולדת. חשכו עיניי. "הימנעי מבדים צמודים שמגלים את הצמיגים… הימנעי מפסים מרחיבים…לבשי שמלות, שמלות, שמלות".

התגובה הראשונית שלי הייתה בהלה, וכתבתי מיד – "זו טעות, לא אני כתבתי את זה". אבל אף אחד לא חשב שאני כתבתי את זה.. ואני לא היחידה שנבהלה.

יום למחרת כבר ישבתי בפאנל של "פאולה ולאון" בניסיון להבין, איך יכול להיות שב-2021 נשים שלפני רגע שוחררו מבית החולים, קיבלו בעיתון "בייבי לנד" רשימה שכזו. מדוע סטיילינג נתפס כשפה שבאה למשטר נשים מה ללבוש וממה להימנע, ובגדול, איך לטשטש את הגוף?

אישה אחרי לידה נמצאת במצב דימוי הגוף הכי שברירי, וכל אמירה לא במקום יכולה להוביל לעוגמת נפש וגם נזק. זו לא תקופה שבה אנחנו עמידות וחסינות בפני לחצים סביבתיים לגבי איך שאנחנו נראות, אלא בדיוק להיפך.

הבעיה המהותית פה היא בתפיסה של המילה סטיילינג. סטיילינג נתפס בחברה שלנו כתחום שבא להפוך נשים ליפות, חטובות ורזות יותר. הדרך לעשות זאת היא להסתיר את הגוף שלנו ולייצר אשליות אופטימיות מקסימליות, שמייצרות גוף של 90-60-90. זה נקרא "סטיילינג אישי".

בתפיסה כזו של סטיילינג, יש הפקעה של הכוח מידי כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה, ויישור קו עם מה שהסביבה מגדירה "יפה" באותו רגע. טרנדים ואידאלים של אופנה ויופי.

אישה שמקבלת רשימת טיפים כזו של סטיילינג, לא מרגישה מועצמת. זה הכי רחוק מסטיילינג טיפולי… יותר מזה, האישה לא באמת מבינה מה ללבוש, כי זו רשימה של הימנעויות. אפשר להקביל את זה לדיאטה. "עשי" ובעיקר "אל תעשי".

אז מה כן?

כפי שאמרתי בפאנל ב"פאולה ולאון", תפיסה נכונה של סטיילינג היא מתן השראה ואפשרויות. לצלם נשים אחרי לידה, שאוהבות את מה שהן לובשות ולשאול אותן – מה אתן אוהבות בסטייל שלכן? מה עוזר לכן בבגדים שלכן כרגע? ואז כל אחת יכולה לראות, לקבל השראה, לבחור אם היא מזדהה או לא מזדהה עם הסטייל שהיא רואה. ההחלטה נשארת אצלה.

וזה אחד העקרונות הבולטים של סטיילינג תרפי.

באותו פאנל בו ישבתי, ישבה גם עיתונאית שהיא יולדת טרייה למדי, ששיתפה מהחוויה שלה. היא נרתעה מהשפה שבה נכתבו הטיפים, נרתעה מהטיפים עצמם, שיתפה מהתחושות הקשות כלפי הגוף שלה אחרי הלידה. לגבי הטיפ עם השמלות אמרה, שלא הצליחה ללבוש שמלות כי ירכיה התחככו זו בזו.

בפאנל ישבה גם ד"ר לגניקולוגיה, ששיתפה בתהליכים הפיזיולוגיים שאנחנו עוברות לאחר לידה. הציפייה שהבטן תיעלם בלתי ריאלית עם מה שהגוף שלנו עובר, באופן טבעי. סיפרה כי היא מנהלת מחלקת יולדות בלניאדו, ושומעת מידי יום את התגובות הקשות של נשים יולדות כלפי גופן. "איך אני אתלבש לברית? יש לי בטן". אין שום סיכוי שכמה ימים אחרי הלידה לא תהיה עדיין בטן הריונית.

יצאתי מהפאנל הזה בתחושה שנאמר מעט על נושא כה חשוב. נזכרתי בתחושות שלי כלפי שינוי גופי לאחר הלידה, הרי לאחר הלידה השניה חל בי השינוי הגדול, ופיתחתי את סטיילינג תרפי על בסיס מערכת היחסים שלי עצמי עם גופי והלבוש שלי.

באותו יום כתבתי רשימת טיפים משלי, והעליתי אותה לפייסבוק. קיבלתי תגובות בהודעות פרטיות, מנשים שהרשימה הזו נגעה להן בבטן הרכה.

וזה בסדר שהבטן שלנו רכה!

הנה הפוסט המקורי –

בתוכנית הבוקר, שוחחנו על רשימת הטיפים הכי *לא* מוצלחת שאי פעם נכתבה עבור נשים אחרי לידה

רשימה שנשלחה אליהן ממש עכשיו, ב-2021, בדואר ישיר מ-1950!!

הנה המסקנות שלי –

1. ילדת?  מזל טוב! הימנעי מ… קריאת כתבות שמחליטות בשבילך איך להתלבש.

2. טשטשי את… כל הקולות שמשדרים לך שאת אמורה להסוות את זה שהגוף שלך עבר לידה.

3. בכל פעם שאת רואה את המילים "הימנעי" ו"טשטשי" בהקשר לגוף שלך, דפדפי הלאה.

4. הביאי איתך בגד שאת אוהבת לבית החולים, והחליפי את פיג'מת בית החולים כשאת יכולה. זהו צעד משמעותי בחזרה לעצמך.

5. אל תוותרי על בגדים, מצאי את אלה שמתאימים לך כרגע. אם את מניקה, מצאי בגדי הנקה שאת אוהבת, כי הפרקטיקה לא מבטלת את זה שיש לך אישיות.

6. הלבשה תחתונה היא עור שני, ויכולה לתת תחושת הגנה. במקום לחפש מחטבים, שווה להכיר סוגים שונים של הלבשה תחתונה. כל אישה מרגישה כמה איסוף או חופשיות היא צריכה מהבגדים שלה.

7. חפשי השראות חיוביות. נשים בסביבה או באינסטגרם שלך, שמחזקות דימוי גוף בריא ומתלבשות בצורה שאת יכולה להזדהות איתה.

8. טיפוח אישי הוא טיפול אישי, ולא אמור להיות מאמץ. שמרי רק על ההרגלים שעושים לך טוב, בין אם זה איפור, לק בציפורניים, או כל דבר אחר שהוא שלך.

הפרידה מהזהות הקודמת מספיק מורכבת, מגיע לך להתלבש ולהרגיש כמו האמא שאת הופכת להיות .

וזה השינוי שסטיילינג טיפולי מכניס לעולם הסטיילינג, ולעולם בכלל.

שיח על בגדים שהוא שיח על הנשים שאנחנו, ועל חופש תודעתי שישחרר אותנו מכבלי רשימות הטיפים, ה"שיק או שוק", וכל שאר הנורמות שנועדו להקטין אותנו דרך ההתייחסות למראה החיצוני שלנו.

בגדים הם תרפיה, הם שלנו ובשבילנו.

זה סטיילינג תרפי.

בואי לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, והיי חלק מהשיח החדש על סטיילינג.