תגית: טיפול בסטיילינג

מודעה שהוציאה אותי מדעתי, גרמה לי לכתוב פוסט. לא סתם פוסט עצבני, אלא כזה שמבוסס על הערכים של סטיילינג תרפי.

במודעה הייתה הזמנה לסדנת סטיילינג שבה הקהל עוברות בדיקה של "מדד חדד". כלומר בדיקה האם הסטייל "מספיק טוב".

נכון, זו לא משטרת האופנה הראשונה בהיסטוריה האנושית. טריני וסוזנה עשו את זה בצורה כל כך כריזמטית, שזה הפך את עולם הסטיילינג למה שהוא היום.

אבל השפה של המודעה, והלחץ מזה שהבת הצעירה שלי מוזמנת לדבר הזה (!), עשו את שלהם.

סטיילינג טיפולי זה להבין – לא כולנו אמורות להתלבש אותו דבר

התגובות של נשים לפוסט שלי שיקפו לי 3 תובנות.

1. מדובר בסטייליסט מפורסם, נשים רבות נחשפו לתכנים שלו הרבה לפני. חלקן נפגעו מאוד מהסרטונים שבהם הוא מגחיך את גוף האישה. צוחק על חזה קטן, על חזה גדול, על שומן, על חלקי גוף. הן שלחו לי כמה סרטונים.
2. אני ממש לא האישה היחידה שנפגעה מייעוץ סטיילינג בעבר שלה, שהיה מבייש.
3. אני ממש לא האישה היחידה שדואגת מכך שהבת שלה תיחשף לתוכן כזה.

בעקבות הפוסט והתגובות, פאולה רוזנברג יזמה מפגש טלויזיוני שלי עם אייל חדד, האיש והמדד.

ובכן, אני לא אישה חובבת עימותים. בטח לא בטלוויזיה.

אבל הדבר הזה היה מספיק חשוב לי כדי לעשות את זה. כי מדובר בערכים הבסיסיים בגישת סטיילינג תרפי. ערך הכבוד, וערך הבחירה.

כבוד לבחירתה של כל אישה, לקצב הלמידה שלה, לרצונות שלה. כבוד לשונות.

לא כולנו אמורות להתלבש ולהיראות אותו דבר.

סטיילינג לא אחראי יכול לגרום נזק

החלק הטיפולי בסטיילינג תרפי זו הבנה, שמדובר על סיטואציה רגישה. מה שנתפס כשיחה קלילה או הומור חסר משמעות, יש בו הרבה מאוד משמעות עבור מי ששומעת קול ביקורתי כלפיה.

בגדים מגלמים אירועי חיים, תפיסה עצמית ודימוי גוף.

הדיבור דרך בגדים צריך להיות רגיש, מכבד, סובלני. צריכה להיות הבנה שיש אמירות שיכולות לגרום נזק.

במיוחד כשעובדים עם נשים ונערות, אוכלוסייה שגם ככה נתונה לביקורת פוגענית לגבי מראה חיצוני. אוכלוסייה שחשופה יותר להפרעות אכילה, חרדה ודיכאון סביב מראה חיצוני.

יש פה אחריות.

סטיילינג תרפי בפעולה – מה לובשים לעימות טלויזיוני?

הרגשתי שאני יוצאת למלחמה. לא מלחמה באדם, וניסיתי לומר זאת כמה פעמים במהלך העימות. זה לא האדם אלא התופעה. אייל חדד מייצג תופעה שמעניקה לגיטימציה לביקורת ולעג דרך כותרת של "סטיילינג" קליל. בדיוק כמו טריני וסוזנה, בדיוק כמו חלוקת דרקונים וכוכבים, יש אדם שסופג מבט ביקורתי. זה אולי נשמע מצחיק מהצד, אבל לא כשצוחקים עלייך!

יועצת חינוכית סיפרה לי על טבלת "סטיילינג" שהתגלתה בבית ספר במרכז הארץ. טבלת ציונים על סטייל ומראה חיצוני לבנות השכבה. לכל בת היה ציון המבוסס על חלוקה של "עיניים", "שיער", "גוף", "סטייל" וכו'. מיותר לציין את הפגיעה שהנערות ספגו מעצם קיום הטבלה "הקלילה" הזו בבית הספר.

הסיפור הזה וסיפורים נוספים ששמעתי, הובילו אותי לעימות הזה. מבחינתי, התלבשתי למלחמה על ערכים.

על תפיסת עולם.

לבשתי ז'קט שחור ומתחתיו חולצה בהדפס הסוואה צבאי.

מכנסיים בצבע שחור. נעליים שחורות.

לבוש ממש לא אופייני לי, כי אני בדרך כלל אישה של שלום, ושל צבע!

סטיילינג טיפולי מבוסס על המשמעות הרגשית של הבגדים

הז'קט שמר עליי, מול איש מתלהם וכוחני.

החולצה הזכירה לי, שבאתי במטרה מאוד מסוימת.

ובגדול, אלה הבגדים הכי מדויקים שיכולתי לבחור לסיטואציה הזו.

לא הייתי לובשת את השילוב הזה כמעט לשום מקום אחר.

מוזמנות לצפות בעימות ולראות שלא רק ששרדתי כדי לספר, אלא גם עשיתי את זה עם כל האמת שלי.

אני מאחלת לעצמי ולכל מי שקורא/ת, להמשיך לחתור וגם להילחם על מה שחשוב לנו.

על היחס שמגיע לנו, על החיים שמגיעים לנו.

מבחינתי, הכל קשור.

טלי.

לפרטים על קורס הכשרה בסטיילינג תרפי – לחצו כאן

לסרטון עם אייל חדד אצל פאולה וליאון – לחצו כאן

לקהילת סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות – לחצו כאן

כשצלצלו אליי מ"פאולה ולאון" כדי לשאול מה דעתי על חזיות ללא ברזלים, עוד לא הבנתי לאן אני נכנסת.

מאז ועד היום, כבר שבועיים ויותר, אני שקועה במחקרים ומאמרים על חזיות ותחתונים.

זה עולם!!

והחיבור לסטיילינג טיפולי מתבקש.

בימינו, הלבשה תחתונה יצאה מהארון, היא נגישה ומוצגת במרחב החברתי. יש לה נראות וביטוי גם דרך בגדי ספורט.

זה הופך את ההלבשה התחתונה לסוג של אמירה אופנתית, ואת הבחירה בהלבשה התחתונה להרבה יותר מסתם פונקציה.

מחקרים מראים שכשאנחנו בוחרות הלבשה תחתונה, מה שחשוב לנו זה – נוחיות ותמיכה, אבל גם הזהות המינית שלנו ותחושת סקסיות.

הלבשה תחתונה היא באמת העור השני שלנו, וקשורה גם למראה השדיים והישבן. אי אפשר לנתק אותה מאידאל היופי ומאיך שאנחנו מתבוננות על הגוף שלנו. היא נושאת איתה המון מטענים תרבותיים סביב יופי ונשיות "רצויה".

ולכן, יש לה פוטנציאל לתהליך סטיילינג תרפי.

מפריט שסימל את המבט הגברי לפריט של העצמה נשית – סטיילינג תרפי דרך הלבשה תחתונה.

תיאוריות חדשות מדברות על שינוי בגזרת ההלבשה התחתונה. בעבר היה זה פריט שנשים לבשו למען גברים, במחשבה על המבט הגברי. היום הלבשה תחתונה נתפסת כדרך של נשים להעצים את עצמן ולהתחבר למיניות שלהן.

מה שהכי מעניין אותי, בסטיילינג תרפי, זה מה קורה *לנו* בחנויות לבני נשים?

איזה שיח פנימי מלווה את הבחירה שלנו? עבור מי אנחנו בוחרות את ההלבשה התחתונה?

לפעמים התשובה לשאלה הזו מספרת המון על הזוגיות שלנו ועל איך אנחנו מתייחסות למיניות. האם זה מרחב שבו אנחנו מציגות את עצמנו או פועלות עבור מבט חיצוני, או שהמיקוד הוא פנימי?

ואיך אנחנו מרגישות כשאנחנו לובשות את ההלבשה התחתונה?

לפעמים ההרגשה היא בלתי מודעת, אבל יש לה השלכות על איך שאנחנו מרגישות עם הגוף שלנו ועם עצמנו.

ומה לגבי הצבע?

צבע הוא פן חשוב בסטיילינג, בסטיילינג טיפולי אף יותר, היות וצבע מעורר תגובה רגשית.

מחקרים מראים שהבחירה בצבע האדום, במיוחד בהלבשה תחתונה, קשורה לתחושה מוגברת של סקסיות.

יש משהו מופלא ביכולת לבחור פריט לבוש מרגש שרק את יודעת עליו.

זה משרת אותך מבחינה רגשית, זה שומר עלייך מעיניים פומביות, וזה הכי סטיילינג תרפי.

מהפכת החזיות ללא ברזלים, זה היה נושא האייטם אצל פאולה ולאון.

איתי בפאנל ישבו נשים שדיברו על היכולת לבחור בחזייה שלא בהכרח זוקפת את החזה.

חזייה היא פריט שכותב מחדש את מראה החזה שלנו והבחירה בה משקפת את התפיסה שלנו לגבי החזה שלנו, ושדיים נשיים בכלל.

השינוי ההמוני בצריכת חזיות ללא ברזלים מרמז על שינוי חברתי עמוק בהרבה. נשים לוקחות לידיהן את ההגדרה של הגוף הנשי הרצוי, מראה וצורת השדיים המקובלים, והבחירה הזו משקפת את התקופה שבה אנחנו חיות, פוסט מי טו.

היכולת לבחור בחזייה שהיא נוחה ונעימה ולאו דווקא מציגה את השדיים האטרקטיביים חברתית, נובעת מתוך תחושה של כוח וביטחון. התחושה הזו הולכת וגוברת גם ככל שהגיל שלנו מתקדם, ומחקרים מראים שנשים בוגרות יותר מקדשות את הנוחות שלהן מעל ומעבר.

בפעם הבאה שתלכי לקנות חזייה, ומחקרים מראים שזו משימה מאוד לא פופולרית בקרב נשים, חשבי על היופי והמשמעות של הבחירה שלך.

בואי לאינסטגרם, כתבתי על כך יותר כאן.

מתי בפעם האחרונה התרגשת מבגד? האם זה היה בגד חדש? מה קרה ביומיים אחר כך, או בפעם השנייה שלבשת אותו?

הדופמין שלנו קופץ לשמיים דרך בגדים חדשים, אותם אנחנו קונות דרך המסך, שאליו אנחנו מתמכרות, בשביל… דופמין.

בזה בדיוק עסק האייטם מפאולה ולאון – התמכרות למסכים, דופמין, שופינג, והאלטרנטיבה השפויה.

מהי האלטרנטיבה השפויה?

כשאנחנו קונות ומתרגשות, אנחנו רוצות עוד ועוד מזה. הבגדים בארון מאבדים מהקסם שלהם. אנחנו לא רואות או מחשיבות את הקסם שברוב הבגדים שלנו.

אבל יש דרך אחרת.

במקום לחפש בחוץ, לפנות פנימה.

סטיילינג תרפי זו דרך להתרגש מחדש מאהבה ישנה.

מה שהופך סטיילינג לסטיילינג טיפולי זה היכולת המשחקית הזו, והראייה החדשה על בגדים. בראייה זו, לא סתם בחרנו בבגדים הקיימים בארון שלנו.

הבגדים האלה מסמלים צרכים שלנו, חשקים שלנו. הם קשורים לתכונות אישיות שלנו ולכל מה שאנחנו חושבות לגבי עצמנו. הבגדים גם משקפים מה היינו רוצות שיחשבו עלינו. בארון שלנו, אין בגד שהוא "סתם". אפילו בגד שקיבלנו ממישהו ולא מסרנו, יש סיבה לזה שהוא עדיין שם.

סטיילינג תרפי זה לייצר לעצמנו התרגשויות יומיומיות קטנות דרך בגדים, אקססוריז, איפור, בלי לחכות לסיילים ובלי להתמכר אליהם.

לכבוד חודשי הקניות האינטנסיביים של סוף השנה, ולכבוד חג החנוכה, יצאנו באתגר בקבוצת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. זה אתגר שמתרגל את היכולת שלנו לראות בגדים אחרת, במובן הנפשי רגשי שלהם. סטיילינג טיפולי.

#להתלבש_כדי_להתרגש.

איזה בגד מאיר אותנו? האם זה הצבע שלו, הבד הנעים שלו, הגזרה שלו?

האם זו התחושה שלנו כשאנחנו לובשות את הבגד, והמשמעות הסמלית שלו בשבילנו.

ואולי זו המחשבה על המבט של מי שיראה אותנו.

בגדים יכולים לעזור לנו להאיר את האור שלנו, והם גם יכולים להאיר לנו. הם שם, מידי יום ביומו, בתוך הארון שלנו. הם חלק מאיתנו ומההתנהלות שלנו בעולם. במקום לחשוב מה חסר, מה לא, מה אי אפשר, בואו נחשוב איך כן. להגביר את האור.

עבורי התשובה האינטואיטיבית היא, כל פריט בצבע ורוד. ככה פשוט. ורוד זה צבע שמאיר אותי, מרגש אותי.

גם הדפסים של בגדים יכולים לרגש אותי, או גזרה שמעניקה להם פרשנות בלתי צפויה.

אפשר ללמוד לראות בגדים בצורה הזו, ולהשתמש בהם ככלי להתפתחות אישית. דרך טובה להתחלה היא הספר סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

זה מדריך לתהליך של סטיילינג תרפי בהכוונה עצמית.

עוד דרך היא להצטרף לקהילה!

קהילת סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, שם אנחנו מתרגלות את עולם התוכן הזה. אתן מוזמנות להצטרף לאתגר הנוכחי, ולהציג את עצמכן דרך בגד מרגש. הפרשנות היא תמיד אישית, ואין נכון או לא נכון. זה סטיילינג תרפי.

מוזמנות גם לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי,

ויש גם אינסטגרם!

מחכה לכן סטיילינג תרפי בכל המרחבים, בואו.

פרויקט חדש ומרגש בקהילת הפייסבוק של סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. פרויקט דימוי גוף זה של כולן.

הפרויקט נולד מתוך המאמר, שהציג את מחקר סטיילינג תרפי – הקשר בין לבוש לדימוי גוף ואישיות. המחקר הראה כי נשים שבוחרות בסגנון לבוש אקלקטי פחות עסוקות בהסוואת הגוף ודימוי הגוף שלהן חזק יותר. המשחק עם הלבוש מהווה כלי, מודע יותר או פחות, בניהול דימוי הגוף.

ההבנה הזו חיזקה את התובנות מעבודת השטח שלי עם סטיילינג תרפי במהלך השנים. עבודה שהציגה לי שוב ושוב כמה הלבוש והגוף הם קשורים ואיך כל שיח על בגד מוביל למחשבות, עמדות ורגשות כלפי הגוף. הבגד והגוף בלתי נפרדים.

סטיילינג תרפי זה כלי שמסייע בתהליכים של קבלת הגוף ואהבת הגוף, כמו גם אהבת העצמי. מה שנקרה בשפה מחקרית עכשוית – חמלה עצמית.

אז הפרויקט החדש בקהילת הפייסבוק מיועד לכלל הנשים, ומדוע?

לפעמים נראה שהשיח על דימוי הגוף מכוון רק לפלאס סייז – מידות גדולות. רק נשים שמתמודדות עם מסרים מהסביבה על עודף משקל, מה שנקרא שמנופוביה, ותחושות ומחשבות קשות שלהן על המשקל שלהן. השיח הזה התפתח מאוד במהלך השנים ויש אקטיביסטיות דימוי גוף מעולות שעושות עבודה מבורכת בכיוון הזה.

אבל, וזה אבל גדול, יש לפעמים הרגשה שהשיח מכוון רק לשם. אבל דימוי גוף הוא של כולן.

גם אישה שמרגישה שיש לה "שני קילו להוריד" או חמישה, והתחושה מייסרת אותה או מכבידה עליה.

נשים בכל המשקלים סובלות מאכילה רגשית.

כל אישה שיש חלק בגופה שמעסיק אותה, או מטריד אותה, או פוגע בביטחון שלה.

כל ניואנס בגוף הוא משמעותי בחוויה האישית שלנו. וזה רלוונטי לסטיילינג טיפולי.

ולשם כך נועד הפרויקט #דימוי_גוף_זה_של_כולן.

את הפרויקט התחלתי בפוסט אישי שלי על ההתמודדות עם דימוי הגוף במהלך השנים, כילדה ונערה שמנה שהתמודדה עם אותה שמנופוביה, דחייה חברתית על רקע משקל גוף. אותה ילדה ונערה שצמחה להיות אישה רזה ועדיין כל הזכרונות והמחשבות נמצאים שם. חוויות חיים סביב משקל גוף והגדרה חברתית של הילדה הכי שמנה בכיתה.

בהמשך כתבתי על חזה קטן, משמעות החזה והשדיים עבור נשים, בחברה שכל הזמן מדגישה את האיזור הזה בגוף שלנו כסממן לנשיות ומיניות. גם על ישבן דיברנו, אבל את זה תצטרכו לראות בעצמכן בקהילה הסגורה.

בהמשך חברותיי לקהילה העלו את הזוויות שלהן – עדי זומר, שותפתי לניהול הקהילה, וגם עדן כץ וליאן רזניק פירקה.

עדי כתבה על כל המשפטים שאנחנו שומעות במהלך החיים, כל מה שנזרק לחלל האוויר על ידי אמא, דודה, שכנה, מוכרת בחנות. הקבוצה זרקה את כל המשפטים הללו לפח המטאפורי של הפייסבוק, וזה היה קתרזיס מעולה.

בהמשך עדי כתבה על המבט מול המראה, ותחושות שביעות רצון או חוסר שביעות רצון מהגוף שעולות סביב מדידת בגדים. זה מרכיב משמעותי בסטיילינג תרפי, חוויה שכל אישה בכל מידה וכל משקל מכירה. ולכן, דימוי גוף הוא של כולן.

עדן כתבה על החוויות שלה כפעילה לדימוי גוף חיובי, והביקורת שהיא קולטת סביב השיח על משקל ודימוי גוף. הטענה שיש משקל שאינו בריא, וכו'. בהמשך עדן כתבה על הקטנת המידות, והחוויה שלה בחנות שאין בה מידות מתאימות. התחושות שעולות בה מול המגמה של הקטנת המידות והדרך שלה להתמודד עם זה.

ליאן כתבה מחשבות על דימוי גוף ופעילות גופנית, ואיך הריצה משפיעה על החוויות שלה בנוגע לדימוי הגוף. כל אישה שאוהבת תנועה תבין ותזדהה עם ההרגשה שהתנועה עוזרת לווסת את דימוי הגוף שלנו, דווקא בתקופות שהוא אינו בשיאו. סטיילינג טיפולי אינו מתמקד אך ורק בבגדים אלא בכל הטקסים שבאמצעותם אנחנו יכולות לחזק את עצמנו ולווסת את עצמנו.

כולנו מכירות את החוויות השונות והביקורת העצמית סביב הגוף שלנו במהלך החיים.

הפרויקט הזה נועד לנרמל את סוגיית דימוי הגוף ולתת במה גם למי שהיא רזה, בינונית, שמנמנה או כל הגדרה אחרת, אך עסוקה בגופה ומבקשת הכרה ונראות והקלה.

בגדים הם כלי לקבל את הגוף, להתלבש לכאן ועכשיו, לווסת מחשבות שליליות ותחושות קשות לגבי חלקי הגוף או משקל הגוף וללמוד לראות את הגוף שלנו כמכלול. יחידה אחת.

אתן מוזמנות להצטרף לשיח ולעזור לנו לקדם אותו.

כי דימוי גוף זה של כולן, וגם סטיילינג תרפי.

סטיילינג טיפולי רלוונטי לכל מי שמתלבשת, וכל מי שמתבוננת על גופה מול המראה. זו דרך לשחק עם בגדים ככלי להסיט את המבט מהביקורת לכיוון ביטוי עצמי, אמירה, ביטחון.

בואו לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.