מזל טוב, ילדת! הנה הטיפים בשבילך

יום אחד בהיר קיבלתי בווטסאפ צילום, מתוך רשימת טיפים של סטיילינג, לאישה היולדת. חשכו עיניי. "הימנעי מבדים צמודים שמגלים את הצמיגים… הימנעי מפסים מרחיבים…לבשי שמלות, שמלות, שמלות".

התגובה הראשונית שלי הייתה בהלה, וכתבתי מיד – "זו טעות, לא אני כתבתי את זה". אבל אף אחד לא חשב שאני כתבתי את זה.. ואני לא היחידה שנבהלה.

יום למחרת כבר ישבתי בפאנל של "פאולה ולאון" בניסיון להבין, איך יכול להיות שב-2021 נשים שלפני רגע שוחררו מבית החולים, קיבלו בעיתון "בייבי לנד" רשימה שכזו. מדוע סטיילינג נתפס כשפה שבאה למשטר נשים מה ללבוש וממה להימנע, ובגדול, איך לטשטש את הגוף?

אישה אחרי לידה נמצאת במצב דימוי הגוף הכי שברירי, וכל אמירה לא במקום יכולה להוביל לעוגמת נפש וגם נזק. זו לא תקופה שבה אנחנו עמידות וחסינות בפני לחצים סביבתיים לגבי איך שאנחנו נראות, אלא בדיוק להיפך.

הבעיה המהותית פה היא בתפיסה של המילה סטיילינג. סטיילינג נתפס בחברה שלנו כתחום שבא להפוך נשים ליפות, חטובות ורזות יותר. הדרך לעשות זאת היא להסתיר את הגוף שלנו ולייצר אשליות אופטימיות מקסימליות, שמייצרות גוף של 90-60-90. זה נקרא "סטיילינג אישי".

בתפיסה כזו של סטיילינג, יש הפקעה של הכוח מידי כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה, ויישור קו עם מה שהסביבה מגדירה "יפה" באותו רגע. טרנדים ואידאלים של אופנה ויופי.

אישה שמקבלת רשימת טיפים כזו של סטיילינג, לא מרגישה מועצמת. זה הכי רחוק מסטיילינג טיפולי… יותר מזה, האישה לא באמת מבינה מה ללבוש, כי זו רשימה של הימנעויות. אפשר להקביל את זה לדיאטה. "עשי" ובעיקר "אל תעשי".

אז מה כן?

כפי שאמרתי בפאנל ב"פאולה ולאון", תפיסה נכונה של סטיילינג היא מתן השראה ואפשרויות. לצלם נשים אחרי לידה, שאוהבות את מה שהן לובשות ולשאול אותן – מה אתן אוהבות בסטייל שלכן? מה עוזר לכן בבגדים שלכן כרגע? ואז כל אחת יכולה לראות, לקבל השראה, לבחור אם היא מזדהה או לא מזדהה עם הסטייל שהיא רואה. ההחלטה נשארת אצלה.

וזה אחד העקרונות הבולטים של סטיילינג תרפי.

באותו פאנל בו ישבתי, ישבה גם עיתונאית שהיא יולדת טרייה למדי, ששיתפה מהחוויה שלה. היא נרתעה מהשפה שבה נכתבו הטיפים, נרתעה מהטיפים עצמם, שיתפה מהתחושות הקשות כלפי הגוף שלה אחרי הלידה. לגבי הטיפ עם השמלות אמרה, שלא הצליחה ללבוש שמלות כי ירכיה התחככו זו בזו.

בפאנל ישבה גם ד"ר לגניקולוגיה, ששיתפה בתהליכים הפיזיולוגיים שאנחנו עוברות לאחר לידה. הציפייה שהבטן תיעלם בלתי ריאלית עם מה שהגוף שלנו עובר, באופן טבעי. סיפרה כי היא מנהלת מחלקת יולדות בלניאדו, ושומעת מידי יום את התגובות הקשות של נשים יולדות כלפי גופן. "איך אני אתלבש לברית? יש לי בטן". אין שום סיכוי שכמה ימים אחרי הלידה לא תהיה עדיין בטן הריונית.

יצאתי מהפאנל הזה בתחושה שנאמר מעט על נושא כה חשוב. נזכרתי בתחושות שלי כלפי שינוי גופי לאחר הלידה, הרי לאחר הלידה השניה חל בי השינוי הגדול, ופיתחתי את סטיילינג תרפי על בסיס מערכת היחסים שלי עצמי עם גופי והלבוש שלי.

באותו יום כתבתי רשימת טיפים משלי, והעליתי אותה לפייסבוק. קיבלתי תגובות בהודעות פרטיות, מנשים שהרשימה הזו נגעה להן בבטן הרכה.

וזה בסדר שהבטן שלנו רכה!

הנה הפוסט המקורי –

בתוכנית הבוקר, שוחחנו על רשימת הטיפים הכי *לא* מוצלחת שאי פעם נכתבה עבור נשים אחרי לידה

רשימה שנשלחה אליהן ממש עכשיו, ב-2021, בדואר ישיר מ-1950!!

הנה המסקנות שלי –

1. ילדת?  מזל טוב! הימנעי מ… קריאת כתבות שמחליטות בשבילך איך להתלבש.

2. טשטשי את… כל הקולות שמשדרים לך שאת אמורה להסוות את זה שהגוף שלך עבר לידה.

3. בכל פעם שאת רואה את המילים "הימנעי" ו"טשטשי" בהקשר לגוף שלך, דפדפי הלאה.

4. הביאי איתך בגד שאת אוהבת לבית החולים, והחליפי את פיג'מת בית החולים כשאת יכולה. זהו צעד משמעותי בחזרה לעצמך.

5. אל תוותרי על בגדים, מצאי את אלה שמתאימים לך כרגע. אם את מניקה, מצאי בגדי הנקה שאת אוהבת, כי הפרקטיקה לא מבטלת את זה שיש לך אישיות.

6. הלבשה תחתונה היא עור שני, ויכולה לתת תחושת הגנה. במקום לחפש מחטבים, שווה להכיר סוגים שונים של הלבשה תחתונה. כל אישה מרגישה כמה איסוף או חופשיות היא צריכה מהבגדים שלה.

7. חפשי השראות חיוביות. נשים בסביבה או באינסטגרם שלך, שמחזקות דימוי גוף בריא ומתלבשות בצורה שאת יכולה להזדהות איתה.

8. טיפוח אישי הוא טיפול אישי, ולא אמור להיות מאמץ. שמרי רק על ההרגלים שעושים לך טוב, בין אם זה איפור, לק בציפורניים, או כל דבר אחר שהוא שלך.

הפרידה מהזהות הקודמת מספיק מורכבת, מגיע לך להתלבש ולהרגיש כמו האמא שאת הופכת להיות .

וזה השינוי שסטיילינג טיפולי מכניס לעולם הסטיילינג, ולעולם בכלל.

שיח על בגדים שהוא שיח על הנשים שאנחנו, ועל חופש תודעתי שישחרר אותנו מכבלי רשימות הטיפים, ה"שיק או שוק", וכל שאר הנורמות שנועדו להקטין אותנו דרך ההתייחסות למראה החיצוני שלנו.

בגדים הם תרפיה, הם שלנו ובשבילנו.

זה סטיילינג תרפי.

בואי לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, והיי חלק מהשיח החדש על סטיילינג.

העוצמה בקהילה נשית – ראיון עם אורלי כרמון

אורלי ישראלית לשעבר, שיחד עם המעבר שלה לטורונטו ייסדה קהילה גדולה ובינלאומית של נשים ישראליות, שנקראת אורקה – עוצמה נשית חובקת עולם. בחרתי לשוחח עם אורלי מתוך ההבנה שסטיילינג תרפי מייצר חיבור בין נשים, בשפה אינטימית ומקרבת. אני רואה שוב ושוב בסדנאות סטיילינג תרפי, איך נשים מגיעות כזרות ויוצאות כחברות. משהו בשיח ההדדי, בהבנה האינטואיטיבית של התכנים, בשיתוף בעולם הפנימי ובהבנה שגם האחרות מרגישות כמוני, מאוד מקרב.

בקהילה של אורלי היא נותנת במה לתמיכה נשית ולשיח מעורר מחשבה, כיצד אנו יכולות להתקדם ולקדם אחרות. היא אומרת- "רק אנו הנשים נקדם את עצמנו. עוד לא קם הגבר שיסייע לנשים כמו שנשים יכולות לסייע זו לזו". אני מאמינה שגם שותפות גברית יכולה לסייע לנו רבות בדרכנו, אבל באמת יש באחווה הנשית איכות שאין בקשרים אחרים. איכות שמקורה בקשר אם – בת.

בשיחה עם אורלי ביקשתי לשמוע על תהליך המעבר שלה מישראל לחו"ל, גם על הלבוש שאפיין את המעבר. אורלי סיפרה על השינוי בלבוש עם המעבר, שאפיין שינוי מקצועי ושינוי בזהות שלה. בקנדה היא ייצרה את עצמה מחדש ונתנה ביטוי אחר לכוחות ההנהגה שלה. אורלי עברה מלבוש מחויט מאוד ונוקשה ללבוש רך יותר, גם בעקבות השינוי בסדר היום שלה, ותיארה את משמעות השינוי הזה על התחושות שלה. יחד עם זאת גם כיום ישנן סיטואציות בהן נעזרת בבגדים הפורמליים כדי לשדר מסר ברור ולהתכונן לפגישות חשובות לה. הגמישות הזו במעברים בין סגנונות לבוש היא חלק מיסודות סטיילינג תרפי.

עוד מחשבה מעניינת שעלתה בי בשיחה, היא היחס שלנו לקינון הביתי מול מסעות וגילוי עולם. אורלי ארגנה מסעות של נשים לחו"ל וזה לא מובן מאליו, לאור העובדה שהחברה מעודדת אותנו מגיל מאוד צעיר לקנן ולדאוג לבני הבית. לא פשוט לנשים לצאת מהבית לטיול למען עצמן. מעניין לשמוע מה קורה לנשים במהלך טיולים כאלה, מה נפתח בהן, מה הן מגלות בעצמן.

גילוי עצמי מתרחש גם כשאנחנו מעזות לחקור את החוויה שלנו עם בגדים שונים (למשל כאפתן, שאורלי מביאה כדוגמא בעקבות מסע של האורקות במרוקו). אצלי זה גם מעלה את השאלה – איך אנחנו מתלבשות כשאנחנו בחו"ל? זוהי שאלה מאוד רלוונטית לסטיילינג טיפולי. לפעמים נשים "מרשות" לעצמן להתנהג אחרת בחו"ל גם עם הבגדים.

אורלי מדברת על עוד סוגיות שרלוונטיות לפסיכולוגיה הנשית, למשל היחס שלנו לנתינה לאחרים יחד עם היכולת לנתינה לעצמנו. אורלי מעודדת נשים לתובנה שנתינה כערך רלוונטית גם לנו עצמנו. נתינה לאחרים בלבד משקפת לדבריה צורך ולא ערך. אם אנו מאמינות בנתינה, עלינו לשים את עצמנו גם במקום המקבל. נושא חשוב נוסף שנגענו בו הוא החשש של נשים מכסף ועוצמה כלכלית. נשים חוששות לומר "מגיע לי" והיחס שלנו לכסף מורכב. אנו מודעות לכמה הסקטורים בהן אנו הרוב מתוגמלים מהותית נמוך יותר מאשר גברים. אבל אורלי אומרת דבר ברור, להפסיק לעבוד בחינם. היא מביאה את העשייה שלה כדוגמה, איך בצד התנדבויות מסוימות היא מקפידה שלא לעבוד בחינם כערך.

השיחה עם אורלי קולחת ופרקטית בכך שהיא עוסקת בנושאים העמוקים ביותר שלנו כנשים יחד עם מתווה אימוני מאוד ברור, שמאפיין את אורלי.

אורלי כרמון היא דוגמה מצוינת בעיניי ליכולת לפרוץ דרך, להתנסות בבלתי מוכר ולייצר זהות מחודשת ובית חדש. היא מעוררת השראה ביכולת שלה לסחוף אחריה נשים רבות אחרות אחריה, ולחזק אצלן את הנכונות לגלות עולמות נוספים. בגישת סטיילינג תרפי, גם הבגד הוא כלי עבורנו, אפילו מבלי לצאת מגבולות הארץ, לבחון וגם לצאת מהגבולות של עצמנו.

בואו לצפות בשיחה הכיפית עם אורלי כאן, והירשמו לערוץ היוטיוב שלי!