מיניות נשית וסטיילינג תרפי – לבחור בגד חשוף

פרויד אמר שבגדים הם אובססיה נשית, וגם האישה האינטליגנטית ביותר לא יכולה לעמוד בפני דרישות האופנה.

מבחינת פרויד, נשים נהנות מהגוף שלהן, ורוצות לבטא את ההנאה הזו עם בגדים.

הטיעון הזה יכול להסביר למה אישה בוחרת בגדים חשופים, משדרי מיניות.

בגדים הם דרך ליהנות מהגוף ולהרגיש נשית ונחשקת.

יובל כספית סטייל חשוף אינסטגרם @yuvalkaspit

אופנה ומיניות נשית

הטרנדים האחרונים, במיוחד מאז דעיכת הקורונה, מדגישים הרבה עור חשוף, במיוחד אצל נשים.

זה חלק מההתעסקות החברתית בגוף הנשי כאובייקט מיני.

ככל שרואים בנשים יותר אובייקט מיני, כך אנחנו סופגות סטיגמות ויותר ביקורת.

ככל שאנחנו רואות בעצמנו אובייקט מיני, כך היכולת שלנו להתפתח בשאר תחומי החיים מצטמצמת.

להיות במשבצת "האישה היפה" יכול בקלות להיות האישה קלת הדעת, העדינה והחלשה, ואולי זה להיות "האישה המופקרת" – זו שאין שום צורך לכבד אותה, את גופה, כי היא חפץ, קישוט.

משבצות אלה הן סטיגמות כמובן.

סטיילינג טיפולי נועד לחשוף את הסטיגמות שגדלנו עליהן, ולעזור לנו לבחור בעיניים פקוחות.

אז סטיילינג תרפי זה לא להתלבש סקסי?

הסיפור הוא החפצה עצמית לעומת בחירה וביטוי עצמי.

החפצה עצמית היא תהליך שבו אישה מדגישה את הגוף שלה, כמדד לערך עצמי.

כלומר אני שווה לגוף שלי, למיניות שלי, וככה אני בוחרת להציג את עצמי.

בבגדים שהם לא מדגישי גוף ומיניות, ארגיש שווה פחות.

אני מתרגלת להיות קישוט.

כל שאר החלקים בי, התכונות והאיכויות, פחות חשובות מהיופי והגוף.

כל בחירה שאני עושה נובעת מהרצון להיות יפה וסקסית.

הסביבה מעודדת את זה, כי יופי ומיניות נחשבים לסמל סטטוס.

אבל יש לזה מחירים כבדים, וברמה הנפשית זה קשור לביקורת עצמית, חרדה ודיכאון, הפרעות אכילה, קשיים בתפקוד מיני ועוד.

ומצד שני..

היכולת להינות מהגוף שלי, גם היא קשורה למיניות בריאה. לדימוי גוף בריא. לערך עצמי גבוה.

ובגדים הם בהחלט דרך ליהנות מהגוף ולבוא לידי ביטוי.

ולהרגיש סקסית זה גם לבוא לידי ביטוי.

כשאישה מתלבשת סקסי בשביל עצמה, ולא בשביל לרצות גבר או מישהו אחר, זה אקט של כוח ולא של חולשה.

אז בסופו של דבר, הכל עניין של בחירה ומידתיות.

סטיילינג תרפי זה להתלבש מתוך בחירה ומידתיות

סטיילינג תרפי זה ללבוש מה שבאמת אני רוצה, ולא מה שמצופה לי או נראה לי שווה בעיניי הסביבה.

לבחור תלבושת סקסית כי אני בפתיחות לחוויה, כי בא לי להתרגש. וכן בגדים הם דרך ליהנות מהגוף ומהמיניות.

סטיילינג תרפי זה גם להתלבש מתוך מידתיות.

מידתיות היא היכולת לבטא את כל החלקים שבי.

היכולת להתלבש סביב יופי וגוף פעם אחת, ולבחור שלא – בפעם אחרת. מבלי שזה יפריע לי. היכולת לבטא את עצמי בכל מיני מצבים, ולא לדרוש מעצמי כל פעם להיות "היפה".

ומה לגבי ילדות ונערות בלבוש חושפני?

כשזה נוגע לילדות ונערות, הסיפור מסתבך. מה שמתאים לאישה בת 40 לא מתאים לבת שלה.

כל מה שכתבתי פה רלוונטי לנו, נשים בוגרות.

ילדות ונערות לא בשלות להבין מהי מיניות בוגרת. הן מחקות את האידאלים הנשיים שהן רואות מסביבן.

הן רואות כוכבות נוער בלבוש מינימלי ובשבילן זה הדבר הכי יפה ו"נכון".

הדוגמה הכי רלוונטית היא פורים. שלל תחפושות חשופות ומשדרות מיניות מחכות לילדות ונערות בחנויות. לחלק מההורים זה קשה, ובצדק.

האייטם החדש בפאולה וליאון עסק בדיוק בזה.

ככל שבנות מתרגלות להתלבש סביב הגוף החשוף, מגילאים צעירים יותר, כך ההחפצה העצמית שלהן גבוהה יותר.

האופנה משפיעה על הבנות שלנו בדיוק כמו שהיא משפיעה עלינו.

הן רוצות להתלבש כמו החברות שלהן וזה טבעי.

כאימהות אנחנו מחליטות איפה עובר הגבול האישי והמשפחתי שלנו.

אני תמיד בעד שיח, שאלות ומודעות מגדרית בבית.

וכן, לא נדיר לראות אותי רצה אחרי הבת שלי עם מעיל, ומבקשת שתתכסה כי קר.

אבל לא תמיד זה מצליח.

החג המתקרב היה הזדמנות טובה בשבילי להוציא את המיניות הנשית מהארון, ולכתוב לכן על זה.

כי כן, סטיילינג תרפי זה גם האפשרות להרגיש מינית ויפה, דרך הבגדים שלי.

מוזמנות לבוא לקהילה שלנו ולהשתתף בדיון .

מוזמנות לקורס הבא – הכשרה בגישת סטיילינג תרפי בשיטת ד"ר טלי סטולובי – קורס אביב 23. לפרטים לחצו כאן.

 פורים, מגדר וסטיילינג תרפי

פורים מתחיל הרבה לפני הרגע בו אנחנו עוטות תחפושות ויוצאות מהבית.

בדיוק כמו מחשבה ובחירה של כל בגד לאירוע, גם התחפושת היא סוג של הכנה מנטלית לחגיגה.

פורים מאפשר חגיגה מיוחדת, הזדמנות לצאת מתוך עצמנו ולהיכנס פיזית לנעליה של דמות אחרת.

הדמות הזו תמיד מספרת משהו עלינו.

בדיוק כמו עם בגדים, גם התחפושת היא בחירה מלאת משמעויות.

האם נתרחק מעצמנו אל דמות הפוכה, שונה, עם חיים אחרים לגמרי?

או שאולי ניקח תחפושת קרובה יותר למי שאנחנו, לאיזו תכונה שלנו שאנחנו אוהבות?

ואולי אנחנו בכלל לא אוהבות להתחפש, כי המחשבה על לצאת מתוך הדמות הקבועה והרגילה שלנו יותר מידי לא נוחה.

ולפעמים התחפושת היא אילוץ, אם מצאנו את עצמנו בתוך תחפושת קולקטיבית. מאוד נהוג במקומות עבודה, ואפילו במשפחות מסוימות.

כך או כך, ברגע שהתחפושת עלינו, הבגד משפיע עלינו.

זו קוגניציה מבוססת בגד והיא שיעור שלם בקורס סטיילינג תרפי.

סטיילינג טיפולי זה בפורים ובכל השנה

קוגניציה מבוססת בגד היא ההשפעה הפסיכולוגית על הלובש/ת, ההבנה איך בגד משנה את החשיבה, הרגש וההתנהגות שלנו.

התחפושת תשפיע עלינו ברמה הרגשית והפיזית, ומעניין יהיה לראות את ההשפעה הזו מתוך מודעות לתהליך הזה שנקרא סטיילינג תרפי.

כל בגד הוא כלי להפיק רגש חיובי, לאתגר את עצמי, להתפתח.

יותר מזה, יש לי את היכולת לבלום השפעות לא רצויות של בגדים עליי – על התחושה, הרגש או דימוי הגוף.

לבגדים יש השפעה רבה עלינו, במיוחד אם יש לנו חיבור רגשי לבגד, אבל גם אם לא.

זה סטיילינג טיפולי.

סטיילינג טיפולי זה גם הורות מודעת מגדר

פורים הוא גם מפגש בין דורי בלתי נמנע, לאור התפקיד שלנו להשיג תחפושת לילדים.

אם בגילאים הצעירים המשימה היא לשכנע אותם להתחפש ולעבור את היום בטוב, אז עם ההתבגרות המשימה הופכת מורכבת אפילו יותר.

צריך להסכים יחד על התחפושת ולחיות בשלום עם הבחירה.

אחת השאלות שחוזרת כל שנה מחדש, היא שאלת התחפושת הממוגדרת.

תחפושות סטריאוטיפיות נפוצות גם השנה. בנות עדיין מתחפשות סביב יופי, בנים עדיין מתחפשים לדמויות של כוח.

כמו תמיד, נראה שלא ברור איפה הביצה ואיפה התרנגולת, כי מבלבל לראות כמה הילדים עצמם מבקשים את התחפושות הללו. עוד יותר מבלבלת העובדה, שאנחנו עצמנו גדלנו עם תחפושות כאלה.

הורות מודעת מגדר קוראות לכך חוקרות ופעילות בתחום – היכולת לחשוף את הילדים והילדות שלנו לחשיבה ביקורתית ובחירה חופשית סביב התנהלויות יומיומיות.

הרצון לשחרר אותם מהמסלול הקבוע של המיתוסים, שיצמצמו את יכולת הביטוי שלהם, את הרווחה הפסיכולוגית שלהם, את יכולת הבחירה החופשית.

הורות מודעת מגדר פוגשת סטיילינג תרפי כל השנה, ולא רק בפורים.

התחפושת החשופה שבנות רבות מבקשות היא מיקרוקוסמוס קטן לעולם שלם של חולצות בטן…

מה נעשה אם ילדה מבקשת תחפושת חשופה

השנה, הטור שלי ל-YNET מוקדש ספציפית לעניין התחפושות החשופות.

התמקדתי בניסיון להסביר למה תחפושת היא לא "רק תחפושת", ומה קורה כשהבנות שלנו מתרגלות להתלבש כל הזמן סביב הגוף.

פרופ' ברברה פרידרקסון היא האישה שעומדת מאחורי תיאוריית ההחפצה העצמית. התיאוריה שהציגה מחקרים על גבי מחקרים, שמראים את ההשפעה של הפיקוח העצמי של נשים (מגילאי גן) על המראה החיצוני שלנו. כמה ככל שאנחנו מרוכזות במשימה "להיות יפה", ככה יש לנו פחות אנרגיה למשימות האחרות שלנו בחיים.

זה כך בפורים, ובכל השנה.

גישת סטיילינג תרפי היא גישה מודעת מגדר, ומבחינתי היא גם מדריך להורות. כי הדיאלוג מול ארון הבגדים מתחיל בגילאים צעירים ויש לו משמעות והשלכות שנים קדימה!

אז גם פורים, כמו כל יום אחר, זו הזדמנות לדיאלוג הורי ילדי מול ארון הבגדים.

במקום להיכנס לקונפליקט, לנסות לקיים דיאלוג. לשאול שאלות על התחפושת ועל הבחירה, ובעיקר להציע אלטרנטיבות. לנסות לחשוף את הילדים והילדות שלנו לכמה שיותר אפשרויות לתחפושות שונות.

סטיילינג תרפי זו גישה של מגוון ומשחקיות עם בגדים. לא רק את הילדים, אלא גם את עצמנו אנחנו חושפות לאלטרנטיבות לבגדים הרגילים והקבועים שלנו.

בצורה זו, אנחנו מרחיבות את התפיסות שלנו לגבי עצמנו, לגבי היכולות שלנו, ולגבי יופי בכלל.

מזמינה אתכן לקרוא על הדיאלוג ההורי ילדי בטור שלי ב-YNET, ולהתכונן נפשית ליום שהילדה תבקש תחפושת נטולת בד. אני בהחלט מתכוננת ליום הזה.

ובואו גם לקהילת סטיילינג תרפי בפייסבוק, שמח שם כל השנה.

לפרטים על קורס סטיילינג תרפי הבא – לחצו כאן. קורס סטיילינג טיפולי לנשים מתחומי הטיפול, אימון, יעוץ, חינוך. הקבוצה הבאה יוצאת באביב 23.

פורים שמח ובשורות טובות!

בגד משמין – בגד מרזה – סטיילינג תרפי, ביקורת ומשקל גוף

סלינה גומז נתנה לי השראה. היא הופיעה לאחרונה בשמלה שחורה עם מחשוף, וחטפה ביקורת על המשקל שלה.

סלינה פרסמה סטורי בתגובה – "אני קצת גדולה עכשיו, נהניתי בחגים".

סיפור הביקורת הזה הזכיר לי את הילדות שלי.

הייתי ילדה שמנמנה והייתה לי קרובת משפחה שהיה לה תחביב. בכל פעם שראתה אותי, הייתה מדווחת לי אם עליתי או ירדתי במשקל.

"הו טלי עלית במשקל"

"הו ירדת במשקל, כל הכבוד!"

למרות כל השנים, אני לא שוכחת את החוויה הזו.

היום, ברור שהייתי מתמודדת אחרת עם הביקורת. אבל גם היום, ביקורת על הגוף שלי לא תהיה דבר שיהיה לי קל להתעלם ממנו.

גישת סטיילינג תרפי מעניקה לי כלים להבין ולהתמודד עם ביקורת מסוג זה.

סטיילינג תרפי כדרך להתמודד עם ביקורת

אני לא בטוחה שלסלינה גומז לא אכפת מביקורת, אלא שהיא למדה לחיות איתה, והסטורי הזה שפרסמה הוא הדרך שלה להתמודד.

אני חושבת שאין אישה שחסינה מביקורת על המראה החיצוני שלה.

בסטיילינג תרפי אנחנו נמנעות משפה של ביקורת, אבל אי אפשר להתחמק ממנה. בטח בהקשר של סטיילינג.

לכן חלק מהתרגול של סטיילינג תרפי זה ללמוד להתמודד עם ביקורת.

הסוד בעיניי הוא לרכוש כלים פנימיים לנהל את הרגשות שהביקורת מעלה בנו, את הפרשנות שיש לנו לגבי הדברים.

איך את מגיבה לביקורת?

לנשים רבות יש נטייה אוטומטית להסכים על ביקורת עליהן.

זה חלק מרצייה חברתית שמאוד מאפיינת נשים. בטח בכל מה שקשור למראה חיצוני, שם אנחנו מאוד רגילות לקבל ביקורת ואפילו לצפות לה.

נשים אחרות יתקפו חזרה, ויגייסו את כל הכוחות שלהן למתקפה הזו. ("מי את חושבת שאת? את בעצמך….")

עוד דפוס תגובה הוא להאזין לביקורת, לא להתנגד לה, אבל גם לא להסכים איתה. להסיק מסקנות בהמשך. "האני הבוגר" בפעולה.

האם ביקורת על גוף היא לגיטימית?

אני לא רואה שום סיבה הגיונית לבקר מראה גוף או משקל של אישה אחרת.

בעולם המחשבות הפרטי הכל מותר, אבל שם זה צריך להישאר.

ביקורת על גוף ומשקל היא חציית גבול במקרה הטוב וסוג של אלימות במקרה הרע.

לעולם לא יהיו לה תוצאות מיטיבות עבור זו שביקרו אותה, גם אם זה "בא מכוונה טובה".

לעולם לא נדע איך אישה מרגישה לגבי עצמה והגוף שלה, ולכן אנחנו לא יכולות לדעת איך הדברים שנאמר ישפיעו עליה.

בגד משמין

"היא פשוט לבשה בגד שמשמין אותה, חבל." כך אמרה תלמידה שלי על סיפור סלינה גומז.

גם זו אמירה שגרמה לי לחשוב.

אנחנו כל כך עסוקות בדימוי הגוף שלנו, שכל התפיסה שלנו על סטייל יכולה להיות דרך המשקפיים של "משמין" או "מרזה".

אם כל האנרגיות שלנו מנותבות בניסיון להראות רזות יותר, כי זה מה שחינכו אותנו, אז גם בגדים נתפסים ככלי להרזות.

זה פספוס ממש גדול של כל מה שבגדים יכולים לתת. זה לא סטיילינג טיפולי.

האם בגד יכול להשמין?

אין קשר בין בגדים למשקל הגוף. המיתוס הזה צמח סביב העובדה שבגדים כותבים מחדש את הגוף.

הגיזרה של הבגד מייצרת צללית גוף מסוימת, ויכולה ליצור אשליות אופטיות של צמצום או הרחבה.

אז כן, בגדים משפיעים על הצורה הגלויה של הגוף, דרך הגזרה שלהם.

באופן עקרוני זה עוד מאפיין משמח במשחקיות עם בגדים. הבעיה היא שהמאפיין הזה הפך להיות כלי בלוחמה עצמית במשקל, שהורס לנו את הסטייל.

סטייל מורכב ממשחקיות והנאה מבגדים.

אם אני עסוקה כל הזמן בבחירת בגדים שכביכול ירזו אותי, אני מפתחת סוג של תלות בסגנון מסוים של בגדים. אני מונעת מעצמי עולמות שלמים של סטייל, בשביל אשליה אופטית קלה כלשהי. לפעמים, זו אשליה אופטית כל כך קלה שרק אני רואה אותה.

מחשבה כזו על בגדים הופכת גם את מערכת היחסים עם הבגדים לשלילית.

אם אני שומרת שמלה מסוימת לתקופות "שמנות", השמלה הזו הופכת להיות שלילית בעיניי. אולי אני חושבת שהיא פרקטית, אבל כשאני אלבש אותה, אני ארגיש רע עם עצמי. כאילו אני הולכת עם שלט על הראש "אני נראית לא טוב".

ולכן אני לא מאמינה בבגדים משמינים או מרזים. השפה הזו לא יכולה לאפיין סטיילינג טיפולי.

סטיילינג תרפי זה טיפול בדימוי גוף

סטיילינג תרפי זו היכולת להתמקד בסטייל של הבגד ובסיפור שלו, במקום בשני קילו שהעליתי.

אני לא עסוקה בשאלה האם זה צמוד לי באגן, אלא האם המכנסיים האלה כיפיות ושיקיות בעיניי.

יש לדפוס חשיבה הזה השפעה מרפאת על דימוי הגוף. זה מה שהופך סטיילינג לתהליך של תרפי, ולא בחירה בבגד בצבע שחור או גזרה מצומצמת.

לגבי יכולת ההתמודדות עם ביקורת מצד הסביבה, גם היא יכולת נרכשת. הדרך הכי טובה להתחיל היא בביקורת העצמית שלנו.

העבודה היא להגמיש את המחשבות השליליות על עצמנו ולפתח יותר חמלה עצמית (קבלה שלי בכאן ועכשיו, בלי להכחיש את זה שאולי אני רוצה לשפר משהו, אבל בלי לרדת על עצמי בגלל זה!)

המבקרת הפנימית היא זו שמכאיבה לנו, כי היא גם זו ששומעת את הקולות הביקורתיים מבחוץ וסופגת אותם.

כשהמבקרת הפנימית שלנו לא מנהלת אותנו, גם ביקורת מהסביבה לא תפגע בנו באותן עוצמות.

והכי חשוב, לא לבקר את עצמנו על זה שנפגענו.

סטיילינג תרפי זו תפיסת עולם, דרך חיים. זו דרך חומלת יותר להסתכל על עצמנו, וזו גם שכבת הגנה מול ביקורת.

בואו לגלות עוד בקורס סטיילינג תרפי – הפסיכולוגיה של הלבוש.

סטיילינג תרפי לאימהות – אימהות משנה את הסטייל שלנו

אם אנחנו אימהות, אין לנו זמן. אז ניגש ישר ולעניין:)

שלוש תובנות על אימהות במפגש עם סטיילינג תרפי

תובנה 1 – תלבושת האמא לא תמיד טובה לנו

הדרך שלי לשמור על החיוניות שלי בימים ארוכים עם הילדים, היא להתלבש בצורה שאני ממש אוהבת.

דווקא בימים האלה, אני יכולה להתלבש בבגדים שאני בדרך כלל לא לובשת לעבודה. פחות ייצוגיים.

אז במקום לבחור בטייץ או טרנינג "הגיוני", אני בוחרת בגד מדליק.

בגד שיש בו ביטוי ובידול שלי.

אני כבר לא מתלבשת ב"תלבושת האמא" כשאני עם הילדים. אני מרגישה שזה מוחק אותי.

זה היה עוד יותר דרמטי כשהילדים היו קטנים.

אבל זה רלוונטי גם היום.

להתלבש כמוני! גם בימים או ברגעים שאני מאה אחוז שלהם.

זו המשמעות של סטיילינג טיפולי.

"תלבושת האמא" של סיינה מילר, זו שהציגה לסרטון של ווג, כוללת ג'ינס וסוודר יפה, עם נעליים נוחות.

יחד עם זאת היא הודתה שתלבושת האמא האמיתית שלה כוללת טייץ וסווטשרט. נשמע מוכר?

"לא רק שחסר לי זמן אלא גם אנרגיה… המיקוד שלך כאימא הוא כולו באדם אחר. והיא (הבת) באמת נראית נפלא… פעם אהבתי יותר להתבלט, הייתי צעירה יותר. עכשיו אני מחפשת בגדים מינימליסטיים, קוליים ונוחים. אני גם עייפה כל הזמן, ולא יכולה להתעורר בצהריים כמו שהייתי עושה פעם, וללכת לשוטט בשוק וינטג'.."

גם בלי להיות סיינה מילר, אפשר בקלות להזדהות עם המילים שלה.

מזל שיש לה שטיחים אדומים להתלבש אליהם. אבל אנחנו לא צריכות אירוע להתלבש אליו.

אנחנו האירוע.

תובנה 2 – אימהות משנה את הגוף והנפש – הסטייל שלנו משתנה

תפקיד האמא משנה את החיים שלנו! זה מתחיל כבר עם הכניסה להריון או אפילו עם הניסיונות להיכנס להריון.

'אימהות אינטנסיבית' היא מונח שטבעה החוקרת שרון הייס, המתאר את המפגש של כל אישה עם הציפייה החברתית של להיות אמא טובה –

זמינה ללא תנאי וללא מגבלות.

מעדיפה את צורכי הילדים על צרכיה שלה.

מגבילה ומצניעה חלקי אישיות ונשיות, במיוחד מיניות.

מגבילה שאיפות להגשמה עצמית שלא כוללות את הילדים.

המפגש עם האימהות האינטנסיבית משפיע על המצב הרגשי,

ומצב רגשי מתבטא גם בשינוי באופן הלבוש.   

כמובן שגם השינויים שהגוף שלנו עובר, משפיע על היחסים עם ארון הבגדים.

לא נוכל להתלבש עוד אותו הדבר. ולפעמים אולי נדמה שאין בכלל בשביל מה.

אני הרגשתי ככה כאמא לתינוק קטן. עוד לא הבנתי סטיילינג תרפי. לא קלטתי שההשפעה של הבגדים עליי היא טיפולית בתוך הסיטואציה המורכבת שהאימהות ייצרה בחיי.

כתבתי על זה בטור ל"פוליטיקלי קוראת" העיתונות הפמיניסטית האהובה עליי.

בואו לקרוא כאן. ותתמכו בהן! הן טובות לנו הנשים.

תובנה 3 – אימהות זה גם להלביש את הילדים והילדות – סטיילינג טיפולי זה מרחב של קשר

להלביש את הילדים זה לא תמיד קל!

ככל שהילדים גדלים ומהרגע שהם מסוגלים להלביש את עצמם, אנחנו צריכות לשחרר את הציפייה.

איזה ציפייה?

שהילדים שלנו ובמיוחד הילדות שלנו, יהיו דומות לנו.

שיהיה דמיון פזיולוגי, דמיון פסיכולוגי. שיהיה טעם דומה.

המציאות מראה שתמיד יש שוני, במובן מסוים. אנחנו דורות שונים ואישיות שונה, והציפייה לראות את העולם באותה צורה – היא לא מציאותית.

הנה דוגמה יפה מהסטורי של עינת נתן. היא והבת שלה. איזה שוני מקסים.

להלביש את הילדות והילדים שלנו זה להבין איפה לשחרר ואיפה להחזיק.

איפה להכניס ערכים וגבולות בתוך השיח (למשל, "אצלנו בבית לא לובשים גוזיה כשיוצאים לרחוב") ואיפה לוותר כדי לא לשלם במחיר היחסים ("את אוהבת את הבגד הזה? זה מה שחשוב").

כל משפחה קובעת לעצמה נורמות וגבולות עם לבוש, בדיוק כמו עם אוכל, בילויים, ושאר תחומי החיים.

חשוב שהשיח על בגדים יאפשר לנו נפרדות ולא ילחץ אותנו אל עבר קונפליקטים.

זה בפסקה אחת, מה שהוא עולם שלם.

אנחנו מדברות על זה יותר בקורס סטיילינג תרפי. מוזמנת לגלות עוד!

פרטים על הקורס הקרוב – בקישור הזה.

אומץ וכוח זה סטיילינג תרפי – לעוף על עצמי

עפתי על עצמי!

זה קרה כשצילמתי סלפי בהרצאה שלי בגוגל ישראל.

כשאנחנו עוצרות לצלם את עצמנו, יש פה הזדמנות להתחבר, להיות בתוך הרגע.

אני מדברת על הכוח של דיוקן עצמי בקורס סטיילינג תרפי, ומעודדת נשים לצלם את עצמן. לקבל שיקוף חיצוני ופנימי.

דקה לפני הסלפי הזה, אחת הנשים אמרה לי – משפט שאמרת בהרצאה לפני חמש שנים, גרם לי לעשות משהו שונה. קניתי בגד אמיץ שאני לובשת עד היום.

רק המשפט הזה הספיק כדי שאני אמריא.

אבל בדרך כלל, אני מחזיקה את עצמי צמודה לקרקע.

למה חשוב לעוף על עצמנו?

לימדו אותי שצניעות זה הדבר.

בכל זאת, גאווה עצמית זה סוג של נרקיסיזם, וגם הפגנת כוח.

ונשים שמפגינות כוח או משמיעות קול גדול, נתפסות כ"לא נחמדות" במיוחד.

הספרות התיאורטית והמחקרית מראה שאני ממש לא לבד.

הרבה מאוד נשים למדו בדיוק מה שאני למדתי. ולכן רמת הרצייה החברתית שלנו גבוהה יותר משל גברים, והחמלה העצמית שלנו נמוכה יותר משלהם.

יש לכל זה מחירים גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית.

הדרך היחידה בה נשים יכולות לפלס דרך בתוך עולמות חדשים, בטח קריירה, היא לתפוס נוכחות. להפגין ביטחון, גם בתוך סביבה שמערערת את הביטחון שלך.

בגדים הם חלק חשוב בתוך התהליכים האלה.

איך לבחור בגד אמיץ?

אני יכולה לבחור בגד מתוך רצון להשתלב ברקע, להיות בסדר, לרצות.

אני יכולה לבחור בגד מתוך רצון לנוכחות. בלי בושה.

בגד כזה ישקף את מי שאני, ויבדל אותי מהסביבה.

אני לא בהכרח אהיה בולטת בשטח, אבל אני בהחלט לא איעלם.

ועוד דבר שבגד כזה יכול לתת לי זה אומץ.

אומץ להיות אני.

אומץ להפיק מעצמי עוד מכל מה שיש בי.

בגדים אמיצים זה סטיילינג תרפי

הבעיה שלנו עם בגדים אמיצים, בדרך כלל מתחילה בתוכנו.

הביקורת הפנימית.

בלימודי טיפול מבוסס חמלה, שאני עוסקת בהם כבר שנתיים, עוסקים בזה לא מעט.

המבקרת הפנימית לא נותנת לך לעוף על עצמך.

היא שומרת עלייך אולי, מפני כשלון, אכזבה, חוסר צניעות, עצלנות, מה שלא יהיה.

אבל היא לא עושה את זה טוב. היא מכווצת אותך בדרך.

אבל חוץ מביקורת יש בתוכנו עוד קולות. שווה לחפש קול אוהד, מאוזן.

חלק מהתהליך שאנחנו עוברות בקורס סטיילינג תרפי, זה למצוא את הקול הזה. אנחנו לומדות את המשמעות של משחקיות עם בגדים.

מאחלת לכולנו להתחיל את 2023 עם יותר תעופה עצמית.

גם עם בגדים, וגם עם עצמנו.

שתהיה שנת 2023 מופלאה,

טלי.

מוזמנת להתחיל את השנה בקבוצת קורס סטיילינג תרפי – הבאה. פרטים כאן!

כתבתי עוד על זה באינסטגרם. בואי לבדוק!

להאיר דרך בגדים – סטיילינג תרפי לחג חנוכה

האם זו מחשבה של אור, או מחשבה של חושך?

זו שאלה טובה לשאול את עצמנו, דווקא בימים וברגעים פחות מוארים בחיים שלנו.

אלה הרגעים שבהם צריך לחפש נקודות של אור.

ולפעמים האור נמצא גם מבחוץ, מחוצה לנו.

בגישת סטיילינג תרפי, בגדים הם דרך להגביר את האור.

זה יכול להיות הצבע של הבגד, הבד שלו, המגע שלו על העור, הגזרה שלו ואיך שהיא פוגשת את הגוף.

זו יכולה להיות המשמעות של הבגד עבורי, משמעות שמאירה לי.

לפעמים האור נכנס מבחוץ פנימה

גם אקססוריז קטנים או גדולים, נעליים, איפור, סידור השיער שלנו, כל אלמנט כזה יכול לעזור לנו להכניס אור.

לעורר תחושה טובה, להזכיר לנו את עצמנו.

זה סטיילינג טיפולי.

משחק עם בגדים יכול להאיר לנו את היום

שבירת שגרה דרך סטייל מכניסה התרגשות לחיים.

משחק יצירתי עם בגדים מכניס ריגוש, וגם קשור לדופמין, שהוא חומר מרגש ומעורר בגוף שלנו.

דופמין מופרש בגוף כשאנחנו מתלהבות, למשל מקניות או מבגד חדש.

הבעיה היא ש.. זה ממכר.

כדי ליהנות מיתרונות הדופמין בלי להתמכר אליו, כדאי שנתרגל מינונים לא קיצוניים.

לא באמת כדאי לצאת בכל פעם לשופינג.

כדאי לפתוח את הארון שלנו ולחפש בו את הריגושים.

הבגדים בארון שלנו, הרי לא בחרנו בהם סתם. לפעמים שכחנו מדוע בחרנו בהם, וטוב להיזכר.

אפשר להתרגש מבגדים קיימים דרך שילובים חדשים, או אומץ לנסות משהו אחר.

מתי לאחרונה ניסית שילוב אחר עם הבגדים שלך?

אולי יש לך בגדים או אקססוריז ששוכבים להם בארון, קנית אותם ומעולם לא לבשת?

לנסות ולהעז ללבוש אותם, זה בדיוק זה.

להתלבש כדי להתרגש.

אולי זה יאיר לך את היום, ואולי לא. ואם לא, הרווחת תובנה חדשה שעוזרת לך לדייק את הסטייל שלך.

הדיוק הזה, גם הוא סטיילינג תרפי.

לא תדעי אם לא תנסי!

מאירות את קבוצת הפייסבוק של סטיילינג תרפי

החלטנו להאיר בקבוצת הפייסבוק שלנו, סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

אתגר #להתלבש_כדי_להתרגש – בגד שמאיר לי, עלה לאוויר.

אתן יותר ממוזמנות!

בואו #להתלבשכדילהתרגש – להאיר דרך בגדים
בגד שנותן לי אור זה בגד שאני בטוחה בו.
אני מרגישה בנוח, שפת הגוף שלי בטוחה, אני יכולה לנוע בביטחון, והבגד מרגיש לי טוב על הגוף.


בגד שנותן לי אור זה בגד שמבטא את מי שאני.
אולי הוא לא טרנדי, אולי לא נמצא אותו בטיק טוק, אולי הוא לא ממותג במיוחד, ואולי דווקא כן.
בכל מקרה, הוא מבטא את האישיות שלי, את החוזקות שלי.
כי אני לא מנסה להיות מישהי אחרת.
בבגד הזה אני פנויה להאיר את האור שלי, עצמי.

זה יכול להיות הצבע של הבגד, הבד, הגזרה, או כל מאפיין אחר בו, שנותן לכן אור.
שתפו תמונה של בגד שמאיר לכן!
צלמו את עצמכן, את הבגד, או אפילו תמונה של בגד שהייתן רוצות.
כתבו מה בבגד הזה מאיר לכן.
תנו השראה לעצמכן ולאחרות, להאיר את האור שלנו.

קישור לקבוצת הפייסבוק – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, ממש כאן.

רוצה ללמוד סטיילינג טיפולי? מידע על הקורס הבא כאן.

לקרוא קצת על בוגרות ממליצות על קורס סטיילינג תרפי, לחצי כאן.

חג שמח!

סטיילינג טיפולי עם צבע – תרפיה דרך צבעים

אנחנו חוות את העולם כמקום צבעוני.

אנחנו מקבלות החלטות על צבע כל הזמן – עם לבוש, אוכל, חפצים וסביבת המחייה שלנו. צבעים מופיעים אפילו בחלומות שלנו!

עד לאחרונה, לא הייתה ספרות מחקרית רצינית על הפסיכולוגיה של הצבע.

התמקדו בפיזיקה של הצבע.

בשנים האחרונות יש התעוררות של התחום הזה.

מתחילים להבין שצבע משפיע עלינו לא רק פיזיולוגית אלא רגשית, ושההשפעות האלה תלויות זו בזו.

הפסיכולוגיה של הצבע בסטיילינג תרפי

אני רואה צבע והוא משפיע עליי פזיולוגית.

אותה השפעה פזיולוגית משפיעה על הרגשות שלי.

ולהיפך.

מדהים, נכון?

משמעות הצבע מאוד תלויה בהקשר ובתרבות.

אין משמעות אבסולוטית לצבע.

כל התיאוריות שאנחנו מכירות, שסגול זה רוח וכתום זה אופטימיות, הן מאוד פופולריות אבל לא באמת נתמכות מחקרית.

כשאנחנו רואות צבע מסוים, אנחנו מעבדות אותו חזותית לפי ההקשר שלו.

הפרשנות היא מאוד אישית.

אנחנו עושות את זה באופן אוטומטי כדי להבין מצבים.

זה משפיע על ההתנהגות שלנו בצורה עדינה ולא מודעת.

כחול או אדום?

סטיילינג תרפי זו גישה מבוססת מחקר, וזה מה שאני כל כך אוהבת בה.

מאמר חדש סקר עשרות מחקרים על צבע, והגיע למסקנה בסיסית.

תוצאות שחוזרות על עצמן עם אדום וכחול מצביעות על בסיס ביולוגי לפסיכולוגיה של הצבע.

בפשטות –

אדום מייצר אצלנו עוררות פיזיולוגית.

כחול מייצר אצלנו רגיעה פיזיולוגית.

אדום קשור למשיכה, סקסיות, תשוקה, שמחה וחיות.

אדום מעורר תאבון, פעולה.

מצד שני, הוא מאותת על תוקפנות וסכנה.

כאשר מורים בודקים מבחנים עם עט אדום, הם מעריכים הערכות קשות יותר.

כחול – מרגיע את קצב פעימות הלב.

צבע שמתקשר אינטואיטיבית לשמיים וים, דברים יציבים ואוניברסליים.

הצבע האהוב עלינו מספר עלינו

כל צבע הוא נגזרת של כחול, אדום וגם צהוב. שדרך אגב, גם נמצא כמגביר קצב פעימות הלב.

חשוב לציין שצבע חי משפיע פיזיולוגית הרבה יותר מצבע חיוור.

אז מה הצבע האהוב עלייך אומר? האם הוא מתקשר יותר לעוררות, או יותר לרגיעה?

על בסיס זה, אפשר גם להבין את האסוציאציות שיש לך לצבע הזה.

בגישת סטיילינג תרפי, נשתמש במשמעות של הצבע עבורנו בהתאמה לצרכים הרגשיים שלנו.

מה אני צריכה להרגיש עכשיו, עוררות או רגיעה?

לפי זה אבחר את הצבע.

צבע רגשי זה עוד כלי בסטיילינג טיפולי, מבין כלים נוספים שקשורים במאפייני הבגד וסטייל בכלל.

תוכלי לגלות עוד בספר – סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

הפסיכולוגיה של השופינג – סטיילינג תרפי מול בלאק פריידי

פסיכולוגים טוענים שההנאה מההנחה, או מהמבצע של 1+1, לא פחות חזקה מההנאה מקניית הפריט עצמו!

אנשים שחווים היי מקניות ירצו לקנות תמיד, ללא קשר למצב הכלכלי או מפלס הבגדים בארון.

הצורך בבגדים הוא צורך רגשי בעיקר. הרי ארונות הבגדים של רובנו מלאים.

אבל יש רצון לעוד.

השאלה איך אנחנו מתנהלות עם הרצון הזה, ועד כמה הרצון מנהל אותנו..

זה למשל, ארון התיקים של קיילי ג'נר.

בקורס סטיילינג תרפי, יש לנו שיעור שלם על הפסיכולוגיה של השופינג. קניות הן חלק משמעותי בתוך מערכת היחסים שלנו עם בגדים. ו.. עם עצמנו.

אולי זה נשמע מרחיק לכת, אבל מבט קטן על הפסיכולוגיה של הצרכנות משקף כמה הצריכה שלנו משקפת אישיות, דימוי עצמי ודרך חיים. ויותר מכל, את החברה בה אנחנו חיות.

לקנות מבלי להתחרט – באמצעות סטיילינג תרפי

קשה לעבור את נובמבר מבלי להשתתף בחגיגת הקניות, אבל אפשר לעשות את זה מתוך מיינדפולנס, עם מינימום חרטות.

בכל פעם שאנחנו מקליקות על פרסומת שתפסה אותנו, אנחנו יכולות להזכיר לעצמנו שהמפרסמים פיתחו מומחיות אדירה בלמכור לנו דברים שאנחנו לא צריכות, גם אם אנחנו לא באות עם נטייה לקנייה רגשית!

המפרסמים מתבססים על הטיות חשיבה, שמובילות לקנייה אימפולסיבית.

תחושת הפומו (הפחד מההחמצה), שימוש הקסם במילה "חינם", הטיית היחסיות (כולן קונות עכשיו אז גם אני!) ועוד.

האם הנטייה שלך לקניות מופרזת?

סטיילינג תרפי זו גישה של חיבור פנימי, שמתחילה במודעות.

יש מספר שאלות שתוכלי לענות עליהן כדי להרגיש את מצבך לגבי קניות.

1. האם את קונה דברים שאת חפצה בהם, בין אם את יכולה להרשות לעצמך לקנות אותם ובאין אם לא?

2. האם יש לך בעיה לחסוך כסף ? אם יש לך קצת כסף לחסוך או להשקיע, האם תעדיפי לקנות בו משהו?

3. האם את קונה פריטים כדי לתגמל או לעודד את עצמך?

4. האם שליש ממשכורתך, לא כולל שכר-דירה, מיועד לתשלום חשבונות על קניות?

5. האם את  מלהטטת בין חשבונות משום שמצבך הפיננסי תמיד "על הקצה"? 

6. האם את קונה עוד ועוד מהפריטים האהובים עלייך, גם אם אין לך מה לעשות עימם ? 

 7. אם תיאלצי להימנע מקניית משהו שאת רוצה, האם תרגישי מקופחת בצורה מיוחדת, כועסת או עצבנית ?

אם ענית "לעיתים קרובות" או "לפעמים" בארבע או יותר מהשאלות הללו, את ככל הנראה "בזבזנית כפייתית", לפי הגדרתם של פנחס דנון ונטע שינפלד (2011).

בעיקר אם ענית "לעיתים קרובות" או "לפעמים" בשאלה האחרונה . 

סטיילינג טיפולי הוא שופינג מודע רגשית

אני קוראת לזה שופינג מודע רגשית.

ככה זה עובד – 

1- פריט נכנס – פריט יוצא

משחקיות עם בגדים מבוססת על היכולת לראות פיזית מה שקיים בארון, ועל בגדים שהם שמישים, במידה הרלוונטית, שעוזרים לנו להרגיש כמו שאנחנו רוצות להרגיש.

בגדים שאפשר לשלב זה עם זה.

פריטים יפים אבל בלתי שמישים לא מקדמים אותנו.

אחד הטיפים שלמדתי בעצמי מתוך עבודת השטח שלי, היא לשמור על זרימה של "פריט נכנס אז פריט יוצא".

נסי את זה!

2- משחק עם בגדים קיימים בארון

לא מעט מהחוויה של השופינג מבוססת על הסקרנות, המפגש המרגש עם המגוון של הבגדים בחנויות.

אני רוצה להציע לך מפגש עם חנות ממש קרובה, זו שבארון שלך.

תבטיחי לעצמך שלפני היציאה הקרובה לחנות או לאתר אונליין, את פותחת את הארון ומתחילה למיין ולבדוק את הבגדים. את מתחילה לשלב ביניהם, עושה לעצמך סטיילינג.

המשחק הזה לא רק יעזור לך לפתח את הסטייל שלך, הוא גם יהפוך את הקנייה הבאה למדויקת יותר.

3- שאלות חכמות בזמן קנייה

בפעם הבאה שתתלבטי אם לקנות בגד חדש, שאלי את עצמך ארבע שאלות בלבד.

הנה השאלות – לחצי כאן. זה פוסט שמדגים בדיוק מהו סטיילינג טיפולי.

כדאי לשים לב לצורת הקנייה שלנו.

חפצים יכולים להיות משמעותיים עבורנו ובכך לתרום לאיכות החיים שלנו.

באותה מידה, חפצים יכולים לבלבל, לייצר עומס ובלגן בארון, בבית, במרחב המחייה.

כשאנחנו מתחברות פנימה וקונות מתוך מודעות, אנחנו מגבירות בעצמנו יכולת לאיזון.

אותה יכולת קשורה לתחומים רבים נוספים בחיים שלנו. אכילה, מערכות יחסים, קבלת החלטות.

זה משהו שאנחנו מעבירות הלאה גם לילדות ולילדים שלנו, וזה עוזר לנו גם מול הצורך העז שלהם בקניות.

מיותר לציין שאת כל הטיפים הללו אני עצמי מאמצת.

לרוב מצליחה, לפעמים מועדת, אבל תמיד לומדת.

מאחלת לכן שופינג מדויק, מאוזן ונכון לכן.

בנובמבר וכל השנה.

טלי.

בואו לאינסטגרם של סטיילינג תרפי – זה המקום עם הכי הרבה טיפים יישומיים כרגע. לחצו כאן.

ואם אתן עדיין לא בקבוצה שלנו – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות – אתן יותר ממוזמנות.

להמלצות בוגרות קורס סטיילינג תרפי – לחצו כאן.

סטיילינג תרפי לעומת סטיילינג – אצל פאולה וליאון עם אייל חדד

מודעה שהוציאה אותי מדעתי, גרמה לי לכתוב פוסט. לא סתם פוסט עצבני, אלא כזה שמבוסס על הערכים של סטיילינג תרפי.

במודעה הייתה הזמנה לסדנת סטיילינג שבה הקהל עוברות בדיקה של "מדד חדד". כלומר בדיקה האם הסטייל "מספיק טוב".

נכון, זו לא משטרת האופנה הראשונה בהיסטוריה האנושית. טריני וסוזנה עשו את זה בצורה כל כך כריזמטית, שזה הפך את עולם הסטיילינג למה שהוא היום.

אבל השפה של המודעה, והלחץ מזה שהבת הצעירה שלי מוזמנת לדבר הזה (!), עשו את שלהם.

סטיילינג טיפולי זה להבין – לא כולנו אמורות להתלבש אותו דבר

התגובות של נשים לפוסט שלי שיקפו לי 3 תובנות.

  1. מדובר בסטייליסט מפורסם, נשים רבות נחשפו לתכנים שלו הרבה לפני. חלקן נפגעו מאוד מהסרטונים שבהם הוא מגחיך את גוף האישה. צוחק על חזה קטן, על חזה גדול, על שומן, על חלקי גוף. הן שלחו לי כמה סרטונים.
  2. אני ממש לא האישה היחידה שנפגעה מייעוץ סטיילינג בעבר שלה, שהיה מבייש.
  3. אני ממש לא האישה היחידה שדואגת מכך שהבת שלה תיחשף לתוכן כזה.

בעקבות הפוסט והתגובות, פאולה רוזנברג יזמה מפגש טלויזיוני שלי עם אייל חדד, האיש והמדד.

ובכן, אני לא אישה חובבת עימותים. בטח לא בטלוויזיה.

אבל הדבר הזה היה מספיק חשוב לי כדי לעשות את זה. כי מדובר בערכים הבסיסיים בגישת סטיילינג תרפי. ערך הכבוד, וערך הבחירה.

כבוד לבחירתה של כל אישה, לקצב הלמידה שלה, לרצונות שלה. כבוד לשונות.

לא כולנו אמורות להתלבש ולהיראות אותו דבר.

סטיילינג לא אחראי יכול לגרום נזק

החלק הטיפולי בסטיילינג תרפי זו הבנה, שמדובר על סיטואציה רגישה. מה שנתפס כשיחה קלילה או הומור חסר משמעות, יש בו הרבה מאוד משמעות עבור מי ששומעת קול ביקורתי כלפיה.

בגדים מגלמים אירועי חיים, תפיסה עצמית ודימוי גוף.

הדיבור דרך בגדים צריך להיות רגיש, מכבד, סובלני. צריכה להיות הבנה שיש אמירות שיכולות לגרום נזק.

במיוחד כשעובדים עם נשים ונערות, אוכלוסייה שגם ככה נתונה לביקורת פוגענית לגבי מראה חיצוני. אוכלוסייה שחשופה יותר להפרעות אכילה, חרדה ודיכאון סביב מראה חיצוני.

יש פה אחריות.

סטיילינג תרפי בפעולה – מה לובשים לעימות טלויזיוני?

הרגשתי שאני יוצאת למלחמה. לא מלחמה באדם, וניסיתי לומר זאת כמה פעמים במהלך העימות. זה לא האדם אלא התופעה. אייל חדד מייצג תופעה שמעניקה לגיטימציה לביקורת ולעג דרך כותרת של "סטיילינג" קליל. בדיוק כמו טריני וסוזנה, בדיוק כמו חלוקת דרקונים וכוכבים, יש אדם שסופג מבט ביקורתי. זה אולי נשמע מצחיק מהצד, אבל לא כשצוחקים עלייך!

יועצת חינוכית סיפרה לי על טבלת "סטיילינג" שהתגלתה בבית ספר במרכז הארץ. טבלת ציונים על סטייל ומראה חיצוני לבנות השכבה. לכל בת היה ציון המבוסס על חלוקה של "עיניים", "שיער", "גוף", "סטייל" וכו'. מיותר לציין את הפגיעה שהנערות ספגו מעצם קיום הטבלה "הקלילה" הזו בבית הספר.

הסיפור הזה וסיפורים נוספים ששמעתי, הובילו אותי לעימות הזה. מבחינתי, התלבשתי למלחמה על ערכים.

על תפיסת עולם.

לבשתי ז'קט שחור ומתחתיו חולצה בהדפס הסוואה צבאי.

מכנסיים בצבע שחור. נעליים שחורות.

לבוש ממש לא אופייני לי, כי אני בדרך כלל אישה של שלום, ושל צבע!

סטיילינג טיפולי מבוסס על המשמעות הרגשית של הבגדים

הז'קט שמר עליי, מול איש מתלהם וכוחני.

החולצה הזכירה לי, שבאתי במטרה מאוד מסוימת.

ובגדול, אלה הבגדים הכי מדויקים שיכולתי לבחור לסיטואציה הזו.

לא הייתי לובשת את השילוב הזה כמעט לשום מקום אחר.

מוזמנות לצפות בעימות ולראות שלא רק ששרדתי כדי לספר, אלא גם עשיתי את זה עם כל האמת שלי.

אני מאחלת לעצמי ולכל מי שקורא/ת, להמשיך לחתור וגם להילחם על מה שחשוב לנו.

על היחס שמגיע לנו, על החיים שמגיעים לנו.

מבחינתי, הכל קשור.

טלי.

לפרטים על קורס הכשרה בסטיילינג תרפי – לחצו כאן

לסרטון עם אייל חדד אצל פאולה וליאון – לחצו כאן

לקהילת סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות – לחצו כאן

סטיילינג תרפי שלי – בגדים ורגשות

סטיילינג תרפי זה לא דבר שנגמר, זה תהליך התפתחות.

בזכות גישת סטיילינג תרפי, הבגדים שלי משקפים את מה שעובר עליי ואת הצרכים הרגשיים שלי.

אני מתלבשת אחרת בתקופות שונות, הסגנון שלי מתפתח.

הוא לא משתנה, כי הוא משקף קוים בסיסיים באישיות שלי, אבל הוא בהחלט מתפתח.

סטיילינג תרפי שלי

אני לא מפחדת לשאול את עצמי שאלות, ולנסות דברים. אין לי מחויבות למותג או חנות מסוימת, או סגנון מסוים.

אני כבר לא מרגישה שאני חייבת להתלבש כמו כולן.

יש לי את היכולת להתאים את עצמי לסביבה ברמת קוד לבוש, לכבד את הסביבה, אבל לא למחוק את הרצונות והטעמים שלי.

יש לי התמודדויות חדשות כל יום, מעצם זה שאני אמא לשני מתבגרים צעירים, ואישה בעולם.

הבגדים שלי משקפים את ההתמודדויות ומסייעים לי איתן.

3 סיפורי בגדים מהחודש האחרון

1- סטיילינג תרפי עם עליונית צבעונית

העליונית בצבעי פריחה וטבע, ארוכה ומעט שקופה, לבשתי אותה עם גופיה לבנה וחצאית, לתכנית "סוכן תרבות" בערוץ "כאן".

נושא האייטם היה הפסיכולוגיה של הלבוש של המוזיקאי צביקה פיק, ז"ל.

מה מאחורי הבחירה?

זו פעם ראשונה שאני מתארחת ב"סוכן תרבות", לא לגמרי ידעתי למה לצפות.

התלבטתי אם לבחור בצבעים נטרליים, ולהישאר ייצוגית ושקטה. בכל זאת, הנסיבות עצובות, והפורום לא מוכר לי.

ואם נאמר את האמת, הטלויזיה גם לא סלחנית מבחינת התוצאה הויזואלית.

יש בגדים נפלאים שמצטלמים ממש לא נפלא.

מצד שני, צביקה פיק היה אדם שהתלבש לבמה בלי עכבות. הוא היה מתוכנן מאוד, אבל גם פרובוקטיבי וצבעוני. והאייטם היה מוקדש לזכרו.

ואני? אוהבת צבע, הדפסים, לא מפריע לי "רעש" בסטיילינג.

החלטתי גם הפעם, לא להנמיך את הווליום, ולהישאר בטווח הבחירה הטבעית שלי.

אני תמיד לוקחת בחשבון את הסיטואציה, ומכבדת את הסביבה, אבל לא מוותרת על עצמי.

אז כן, כולם לבשו שחור שם, אם אני זוכרת נכון.

אבל לא אני😊

2- סטיילינג תרפי עם שמלה ורודה

ביום ההולדת החלטתי לשמח את עצמי, ובחרתי בשמלה ורודה.

זה יום מורכב עבורי בכל שנה מחדש, יום של חשבון נפש ומחשבות על החיים.

החלטתי לבחור בפריט לבוש שמחבר את עצמי של כל הזמנים.

עבר, הווה, ואני מאמינה שגם עתיד.

הורוד תמיד היה שם, וכנראה תמיד יהיה.

הייתי שמחה לאהוב צבע פמיניסטי יותר, אבל הורוד הוא איזור הפנטזיה והיצירתיות שלי, והצבע האולטימטיבי שמשדר לי אופטימיות, שמחה ורגיעה.

אין כמו שמלה ורודה !!

3- סטיילינג תרפי עם הצבע השחור

כשהתלבשתי להצגה בתיאטרון "גשר", בערב יום שישי, חשקה נפשי באלגנטיות פשוטה.

רציתי לכבד את המקום, אבל להיטמע בקהל.

רציתי ליהנות ממבט הצופה שלי. לא רציתי שיצפו בי.

חיפשתי שקט, אבל שקט חגיגי, והשחור.. הוא היה שם מדויק.

נדיר שאני בוחרת בצבעוניות אחת מוחלטת, ולא מכניסה עוד גוונים עם הנעליים, או אקססוריז.

אבל בערב הזה, בחרתי שחור טוטלי.

זה היה לי טוב.

ברור שבבוקר למחרת כבר חזרתי לצבע!

מה הופך את זה לסטיילינג טיפולי?

  • אין כל רצון לשנות, לשדרג, לשנמך, לחטב, או שאר מונחי סטיילינג.
  • אין כל רצון ללהטוטנות, אין מה להוכיח, הקשב הוא פנימה.
  • הבגדים הם ביטוי לסגנון אישי ולצרכים הרגשיים של הרגע.
  • יש חשיבה מלאה על ההקשר, הסביבה, אנשים אחרים.

בגדים הם שפה, וסטייל הוא תקשורת.

לא תמיד כולם יאהבו את הבחירה, ותמיד יהיו הצעות ייעול וביקורת.

אבל יחד עם זאת, יש מודעות שלמה, וביטחון שקט בבחירה.

ככה אני עכשיו, וזה מה שמתאים לי.

גם התמונות שבחרתי להעלות פה, הן לא מרוטשות, ומביאות את הדברים כפי שהם.

ובגדול, זוהי גישת סטיילינג תרפי.

וזו אני.

בואו להכיר עוד, בערוץ היוטיוב שלי

באינסטגרם של סטיילינג תרפי

וכמובן בקהילה סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

רוצה לשמוע עוד על קורס סטיילינג תרפי? לחצי כאן.