בגדים מחזיקים עבורנו תפקוד. הם מסדרים לנו את העולם.
לכל אחת מאיתנו יש מלתחה שונה שמתאימה למצבים שונים ותפקידי חיים.
הבגדים מניעים בנו קוגניציה ורגש. הם משפיעים עלינו.
גישת סטיילינג תרפי מבוססת על ההבנה הזו.
נשים רבות הפסיקו להתלבש עם פרוץ המלחמה.
חלק מהן בגלל "אשמת הניצול/ה". חלקן בשל האמונה שאסור להתלבש, כי בגדים מגלמים שמחה או תחושה ש"עברנו הלאה".
כשעבדתי עם אימהות שכולות הן לימדו אותי, שהציפייה ללבוש שחור לנצח נצחים, מייצרת קושי בהתמודדות.
כשהן לבשו צבע, אנשים חשבו שהן "עוברות הלאה". מבחינתן, זה לא לעבור הלאה. הן פשוט זקוקות לצבע.
חוסן דרך סטיילינג תרפי
בגדים יכולים להעניק לנו תחושה של רווחה נפשית, גם כשהיא מאוד מוגבלת.
מעצם היותם אלמנט מארגן, טקס יומי שקשור לתפקוד, יש להם יכולת לתרום לחוסן שלנו.
הכוונה היא להתלבש כדי להרגיש יכולת, רגיעה או איזון יחסי. לא כדי להתרגש או לשמוח, ברור שאנחנו לא שם.
בגדים מחברים אותנו גם לגוף שלנו, שנמצא במלחמה עכשיו. לדוגמה, נשים מספרות על סימפטומים גופניים רבים בתקופה הזו. מחזור הורמונלי משובש, כאבים, עייפות, חולשה של המערכת החיסונית.
בגדים הם העור השני שלנו ולכן הם יכולים להשפיע עלינו גם דרך המגע והתחושה.
הפסיכולוגיה של הלבוש בימי מלחמה
מלחמה מגולמת על ידי מדי צבא, אין מלחמה בלי מדים. יחד עם זאת, בעורף יש ביטויים רבים למלחמה, דרך הלבוש האזרחי.
חולצות עם תמונות החטופים, וגם תמונות של גיבורי המלחמה. צמיד צהוב כסימבול לחטופים וגם דיסקית שקוראת לחזרתם.
לבוש הוא חלק מהמרקם של החיים שלנו, שנמצאים כעת בטלטלה כואבת מנשוא.
בתוך הימים הקשים, כדאי וצריך לזכור שסטיילינג הוא כלי טיפולי.