חודש: נובמבר 2021

נובמבר כאן ואיתו שלל המבצעים המפתים שקורצים לנו להכניס עוד בגדים לארון שלנו, ועוד חפצים לחיים שלנו. רגע לפני שליפת האשראי, שווה לעצור ולחשוב על המשמעות של הלבוש והחפצים בעולמנו הרגשי ובחיינו.

הפסיכולוגיה של החפצים

הפסיכולוג ויליאם ג'יימס טבע ב-1890 את המונח "העצמי החומרי".

המונח הזה מתייחס לחיבור שלנו לעולם החפצים שלנו, כולל הבגדים שלנו. לדברי ג'ימס, החפצים שלנו נחווים כחלק מאיתנו, הרחבה של העצמי. אם משהו קורה לחפץ משמעותי עבורנו, אנחנו חווים זאת כאובדן משמעותי.

בראייה זו, קל להבין את הקושי להיפרד מחפצים.

אבל מה זה עושה לנו, להכניס עוד ועוד חפצים (כולל בגדים!) למרחב העצמי שלנו?

כמה זה באמת מזין וממלא?

שופינג רגשי

הקניות יכולות להיות עוגן. כשאנשים אוספים חפצים הם יכולים להרגיש חזקים יותר, שהם "קיימים" או "מתרחבים" דרך החפצים, חפצים יכולים לתת תחושה של בסיס, "יש לי", "אני מלאה".

התחושה הזו משמעותית בעיקר כשהרעב הוא רגשי.

בחברה שלנו, הרבה יותר מקובל לעשות שופינג, מאשר להתפרק ולבכות.

ולמה דווקא קניות של חפצים?

קל להפעיל שליטה על חפצים. הם נמצאים כשאני רוצה, אני יכולה לעשות איתם מה שאני רוצה בלי שיגידו לי די, אי אפשר, את מגזימה, אני לא רוצה.

שוב, אנלוגיה דומה היא… אוכל. גם הוא שם בשבילנו בלי דרישות, טענות ומענות.

חווית הקנייה

טקס הקנייה יכול לספק ריגוש ועונג ברמה הביו כימית. יש סקרנות וריגוש מהבחירה בבגד, או אפילו תחושה של ציד מוצלח. פסיכולוגים טוענים שההנאה מההנחה, או המבצע של 1+1, לא פחות חזקה מההנאה מקניית הפריט עצמו!

אנשים שחווים היי כזה מקניות ירצו לקנות תמיד, ללא קשר למצבם הכלכלי או מפלס הבגדים בארון שלהם. יש להם מערכת יחסים עם קניות.

ומערכת יחסים עם קניות יכולה להיות פשוטה יותר לתפעול ממערכת יחסים עם אנשים.

כי שם הכל מתחיל.

כשהדמות המטפלת בנו לא מעניקה לנו את הצרכים שלנו בהתאמה, מתפתח תסכול ואף פיצול. פיצול בין היחס האוהב לדמות לבין היחס כלפי הטיפול הפיזי שלה. הפיצול הזה מוביל לניסיון למילוי פיזי של הצרכים הרגשיים. מילוי דרך מזון או דרך חפצים.

בדיוק כמו ילדה שמבקשת שיקנו לה עוד ועוד וזה לעולם לא מספיק, שהופכת להיות מבוגרת שנוטה לקניות רגשיות.

אבל לא הכל פרוידאני!!

ממש לא.

אנחנו חיות בחברה צרכנית, והמפרסמים פיתחו מומחיות אדירה בלמכור לנו דברים שאנחנו לא צריכות, גם אם אנחנו לא באות עם נטייה לקנייה רגשית!

המפרסמים מתבססים על הטיות חשיבה, שמובילות לקנייה אימפולסיבית.

פרופ' דן אריאלי וחוקרים נוספים כתבו על כך רבות. תחושת הפומו (הפחד מההחמצה), שימוש הקסם במילה "חינם", הטיית היחסיות (כולן קונות עכשיו אז גם אני!) ועוד ועוד.

אז איך לקנות בגדים ולא אשליות?

אנחנו קונות בגדים מתוך רצון להתלבש כמו האישה שאנחנו רוצות להיות.

ואת הרצון הזה נזהה. נכיר בו ונכבד אותו.

בשלב הבא, נעזור לעצמנו להתאים את הקנייה למטרה האמיתית הראויה – חיבור רגשי לארון הבגדים שלנו, משחקיות טובה עם סטיילינג, טיפוח עצמי שהוא טיפול עצמי (ולא מאמץ, מאבק, או מסכה מלאכותית).

אז איך לעשות שופינג מודע רגשית?

אי אפשר בלי כמה טיפים, המוגשים לכן כחומר למחשבה –

1. פריט נכנס – פריט יוצא

משחקיות עם בגדים מבוססת על היכולת לראות פיזית מה שקיים בארון, ועל בגדים שהם שמישים, במידה הרלוונטית, שעוזרים לנו להרגיש כמו שאנחנו רוצות להרגיש. בגדים שאפשר לשלב זה עם זה.

פריטים יפים אבל בלתי שמישים לא מסייעים לנו, וגם כאלה ששוכבים בארון זנוחים כבר שנים.

אחד הטיפים שלמדתי בעצמי מתוך עבודת השטח שלי, היא לשמור על זרימה של "פריט נכנס אז פריט יוצא". נסי את זה!

 2- משחק עם בגדים קיימים

לא מעט מהחוויה של השופינג מבוססת על הסקרנות, המפגש המרגש עם המגוון של הבגדים בחנויות. אני רוצה להציע לך מפגש עם חנות ממש קרובה, זו שבארון שלך.

לפני שאת שוללת את זה, חשבי רגע על מפגש יזום, שבו את פותחת את הארון ומתחילה לשחק ולשלב בין הבגדים השונים. עושה לעצמך סטיילינג.

מגרש המשחקים לא חייב להיות בקניון, ומשחק עם הבגדים בארון שלך רק יסייע לך לדייק את הסטייל שלך ולפתח אותו. אותו משחק גם יכול לעזור לך לזהות מה את באמת צריכה, כדי שבקנייה הבאה שלך תהיי מדויקת.

3 – שאלות חכמות בזמן קנייה

החלטת לקנות? בין אם בחנות פיזית או אונליין, יש כמה שאלות שיעזרו לך:

• האם יש לי פריט כזה או דומה לו?
• מה הפריט הזה משדר לי? איזה כותרת או קטגוריה הייתי נותנת לו?
• איך ארגיש כשאלבש את הבגד הזה?
• כמה אני צפויה להיות מחוברת לבגד הזה, כלומר כמה יהיה משמעותי עבורי, ושמיש? על השאלה הזו אפשר לענות על סולם של 1-5.

מיותר לציין שאת כל הטיפים הללו אני עצמי מאמצת. מתרגלת, לפעמים מועדת, אבל תמיד תמיד לומדת.

מאחלת לכן שופינג מדויק, מאוזן ונכון לכן.

עוד מהטקסט הזה תמצאו במאמר שלי בגלובס.

טקסטים נוספים תמצאו בפייסבוק של סטיילינג תרפי, ובקבוצה של הקהילה שלנו – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

לקינוח יש גם יוטיוב.

שנחגוג תמיד את היש!

טלי.

פרויקט חדש ומרגש בקהילת הפייסבוק של סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. פרויקט דימוי גוף זה של כולן.

הפרויקט נולד מתוך המאמר, שהציג את מחקר סטיילינג תרפי – הקשר בין לבוש לדימוי גוף ואישיות. המחקר הראה כי נשים שבוחרות בסגנון לבוש אקלקטי פחות עסוקות בהסוואת הגוף ודימוי הגוף שלהן חזק יותר. המשחק עם הלבוש מהווה כלי, מודע יותר או פחות, בניהול דימוי הגוף.

ההבנה הזו חיזקה את התובנות מעבודת השטח שלי עם סטיילינג תרפי במהלך השנים. עבודה שהציגה לי שוב ושוב כמה הלבוש והגוף הם קשורים ואיך כל שיח על בגד מוביל למחשבות, עמדות ורגשות כלפי הגוף. הבגד והגוף בלתי נפרדים.

סטיילינג תרפי זה כלי שמסייע בתהליכים של קבלת הגוף ואהבת הגוף, כמו גם אהבת העצמי. מה שנקרה בשפה מחקרית עכשוית – חמלה עצמית.

אז הפרויקט החדש בקהילת הפייסבוק מיועד לכלל הנשים, ומדוע?

לפעמים נראה שהשיח על דימוי הגוף מכוון רק לפלאס סייז – מידות גדולות. רק נשים שמתמודדות עם מסרים מהסביבה על עודף משקל, מה שנקרא שמנופוביה, ותחושות ומחשבות קשות שלהן על המשקל שלהן. השיח הזה התפתח מאוד במהלך השנים ויש אקטיביסטיות דימוי גוף מעולות שעושות עבודה מבורכת בכיוון הזה.

אבל, וזה אבל גדול, יש לפעמים הרגשה שהשיח מכוון רק לשם. אבל דימוי גוף הוא של כולן.

גם אישה שמרגישה שיש לה "שני קילו להוריד" או חמישה, והתחושה מייסרת אותה או מכבידה עליה.

נשים בכל המשקלים סובלות מאכילה רגשית.

כל אישה שיש חלק בגופה שמעסיק אותה, או מטריד אותה, או פוגע בביטחון שלה.

כל ניואנס בגוף הוא משמעותי בחוויה האישית שלנו. וזה רלוונטי לסטיילינג טיפולי.

ולשם כך נועד הפרויקט #דימוי_גוף_זה_של_כולן.

את הפרויקט התחלתי בפוסט אישי שלי על ההתמודדות עם דימוי הגוף במהלך השנים, כילדה ונערה שמנה שהתמודדה עם אותה שמנופוביה, דחייה חברתית על רקע משקל גוף. אותה ילדה ונערה שצמחה להיות אישה רזה ועדיין כל הזכרונות והמחשבות נמצאים שם. חוויות חיים סביב משקל גוף והגדרה חברתית של הילדה הכי שמנה בכיתה.

בהמשך כתבתי על חזה קטן, משמעות החזה והשדיים עבור נשים, בחברה שכל הזמן מדגישה את האיזור הזה בגוף שלנו כסממן לנשיות ומיניות. גם על ישבן דיברנו, אבל את זה תצטרכו לראות בעצמכן בקהילה הסגורה.

בהמשך חברותיי לקהילה העלו את הזוויות שלהן – עדי זומר, שותפתי לניהול הקהילה, וגם עדן כץ וליאן רזניק פירקה.

עדי כתבה על כל המשפטים שאנחנו שומעות במהלך החיים, כל מה שנזרק לחלל האוויר על ידי אמא, דודה, שכנה, מוכרת בחנות. הקבוצה זרקה את כל המשפטים הללו לפח המטאפורי של הפייסבוק, וזה היה קתרזיס מעולה.

בהמשך עדי כתבה על המבט מול המראה, ותחושות שביעות רצון או חוסר שביעות רצון מהגוף שעולות סביב מדידת בגדים. זה מרכיב משמעותי בסטיילינג תרפי, חוויה שכל אישה בכל מידה וכל משקל מכירה. ולכן, דימוי גוף הוא של כולן.

עדן כתבה על החוויות שלה כפעילה לדימוי גוף חיובי, והביקורת שהיא קולטת סביב השיח על משקל ודימוי גוף. הטענה שיש משקל שאינו בריא, וכו'. בהמשך עדן כתבה על הקטנת המידות, והחוויה שלה בחנות שאין בה מידות מתאימות. התחושות שעולות בה מול המגמה של הקטנת המידות והדרך שלה להתמודד עם זה.

ליאן כתבה מחשבות על דימוי גוף ופעילות גופנית, ואיך הריצה משפיעה על החוויות שלה בנוגע לדימוי הגוף. כל אישה שאוהבת תנועה תבין ותזדהה עם ההרגשה שהתנועה עוזרת לווסת את דימוי הגוף שלנו, דווקא בתקופות שהוא אינו בשיאו. סטיילינג טיפולי אינו מתמקד אך ורק בבגדים אלא בכל הטקסים שבאמצעותם אנחנו יכולות לחזק את עצמנו ולווסת את עצמנו.

כולנו מכירות את החוויות השונות והביקורת העצמית סביב הגוף שלנו במהלך החיים.

הפרויקט הזה נועד לנרמל את סוגיית דימוי הגוף ולתת במה גם למי שהיא רזה, בינונית, שמנמנה או כל הגדרה אחרת, אך עסוקה בגופה ומבקשת הכרה ונראות והקלה.

בגדים הם כלי לקבל את הגוף, להתלבש לכאן ועכשיו, לווסת מחשבות שליליות ותחושות קשות לגבי חלקי הגוף או משקל הגוף וללמוד לראות את הגוף שלנו כמכלול. יחידה אחת.

אתן מוזמנות להצטרף לשיח ולעזור לנו לקדם אותו.

כי דימוי גוף זה של כולן, וגם סטיילינג תרפי.

סטיילינג טיפולי רלוונטי לכל מי שמתלבשת, וכל מי שמתבוננת על גופה מול המראה. זו דרך לשחק עם בגדים ככלי להסיט את המבט מהביקורת לכיוון ביטוי עצמי, אמירה, ביטחון.

בואו לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.