בימים של איום, והצפה רגשית וחושית, אפשר לתרגל תחושת מרחב בטוח דרך בגד.
איך עושים את זה?
תרפיה דרך הבד – בחירה בבד נעים, טקסטורה שמתאימה לצורך שלי כאן ועכשיו. מגע בבגד יכול לנחם ולעזור בוויסות רגשי, ממש כמו תינוק שמלטף את שמיכת המעבר שלו.
תרפיה דרך הצבע – בחירה בצבע אהוב עליי, לפי התחושה שהצבע מייצר אצלי. צבע יכול להתבטא דרך הבגד ודרך כל אלמנט אחר בסביבה – חפצים, איפור, אפילו אוכל.
תרפיה דרך משמעות – בחירה בבגד שהמשמעות הרגשית שלו תומכת בי. בגד שמשדר לי יציבות, ביטחון, או עידוד. בגד שנושא זיכרון נעים שמזכיר לי פרופורציות. כשאני לובשת את הבגד, הוא עוזר לי להחיות בתוכי את התחושה ולשנות את החשיבה.
תרפיה דרך משחק – להתלבש בשביל עצמי, גם אם אף אחד לא רואה. למרוח ליפסטיק רק בשבילי, או לענוד שרשרת או טבעת שאני אוהבת במיוחד.
זמנים קשים יכולים לייצר תגובת הימנעות, מכל דבר, כולל השקעה מינימלית בלבוש.
אבל בגד יכול להיות עוגן וקרקוע, במיוחד בימים של סערה.
הוא שם יום ביומו, ואפשר ללמוד להשתמש בו כטיפול.
זה סטיילינג תרפי.
************************************************
את הפוסט הזה העליתי בימים קשים, ימים של מלחמה והתקפת טילים על ישראל. ימים של כאוס ואנרכיה חברתית. ימים שבהם גם נשים שלמדו ועברו הכשרה בסטיילינג תרפי, כי זו נטיית הלב שלהן, כתבו לי שהן מתקשות להתלבש.
אז כתבתי את הפוסט הזה, שעוסק למעשה בלבוש בשעת משבר. דווקא ברגעים שנראה שאין טעם להתלבש.
אחרי שהעליתי את הטקסט הזה בפייסבוק של סטיילינג תרפי ובאינסטגרם של סטיילינג תרפי, קיבלתי תגובות רבות מנשים שמצאו במילים האלה את עצמן, מצאו הזדהות, חיבור, תיקוף לחוויה שלהן.
אני מצרפת את המילים האלה כאן בתקווה לימים טובים יותר במהרה, ימים שבהם הלבוש יהיה חגיגה.
