תגית: אפורות ויפות

הגיל שלנו משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי, סטייל, נשיות ומיניות. אנחנו חיות בחברה שלא מעודדת התבגרות ומכחישה סימני גיל. נשים רבות שופטות את עצמן וגם נשים אחרות, שמעזות ללבוש, להצטלם ולהיראות בצורה שנתפסת בחברה שלנו כפתוחה לצעירות בלבד. האם אפשר לבחור אחרת ומה המחירים של הבחירה הזו?

אורנה גטניו היא דוגמנית בת 63 שאוהבת את עצמה היום יותר מאי פעם! ובמפגש איתה למדתי על החיים ועל סטיילינג תרפי.

אורנה היא עיתונאית ועורכת תוכן וצלמת חובבת. אורנה התגרשה בגיל 57 וחוותה פריצה גדולה בחייה, כולל גילוי עצמי מול עדשות המצלמה בהפקת אופנה שנקרתה בדרכה.

אם מישהו היה אומר לה לפני עשר שנים שהיא תדגמן, היא לא הייתה מאמינה.. אבל אותה הפקת אופנה התחילה דרך שממשיכה עד עכשיו, ואורנה נושאת עיניים קדימה. באופטימיות רבה וברצון עמוק לממש את עצמה וליהנות ממי שהיא ומהחיים שלה כאישה עצמאית וחופשיה לקבל את בחירותיה.

באיזה שלב בחיים שלנו אנחנו כנשים מעזות להתחבר לרצונות האמיתיים שלנו? באיזה שלב בחיים אנחנו מרגישות יפות באמת?

שיחת סטיילינג תרפי שהיא שיחה על הפסיכולוגיה הנשית במהלך החיים.

לא דילגנו על ייצוגי יופי. הרי הם משפיעים עלינו כל הזמן, ובכל גיל.

אורנה מדברת על כך שדוגמניות צריכות לייצג את כל הגילאים ובטח גילאי הצרכניות של מותג הבגדים. לפעמים זה אבסורד לראות במותג שפונה לנשים בוגרות דוגמניות בנות 17. והחשיבה הזו שלה, זה לגמרי סטיילינג תרפי.

כל אישה צריכה למצוא ייצוגי יופי שמתחברים אליה, למי שהיא. אף אחת מאיתנו לא צריכה להרגיש שהיא צריכה להתאמץ להיות מישהי שהיא לא, בשביל להתלבש. זה אחד מהעקרונות של סטיילינג טיפולי, ששונה מסטיילינג רגיל בכך שאין ניסיון להתאים את המראה החיצוני לאיזה סטנדרטים של יופי, אופנה, או מקובלות חברתית.

אבל כמה מאיתנו מרגישות מספיק יפות וראויות כדי לעמוד בגאווה מול מצלמה כמו אורנה ולהגיד "אני נראית טוב"? אפילו לא מצלמה מקצועית בהפקת אופנה, אפילו מצלמה של בני המשפחה שלנו. איך אנחנו מרגישות מול מצלמה? רוב הנשים שאני פוגשת בעבודה שלי, מרגישות שהן לא פוטוגניות ולא אוהבות לראות את עצמן בתמונות. להרבה נשים כן יש תשוקה להצטלם אבל מתוסכלות מהמבט על עצמן.

אורנה עברה תהליך מדהים ומעורר השראה. היום היא בטוחה בעצמה, בבחירותיה ובמראה החיצוני שלה יותר מאי פעם בחייה.

אורנה אוהבת את המשחק של הרשתות החברתיות, ומודעת לכך שיש אנשים המצקצקים וחושבים שזה "לא לגילה". לאחרונה התחדשה בקעקועים על האצבעות ושמעה מאברי גלעד בתכנית הבוקר, שזה לא מתאים שאישה בת 62 תקעקע את עצמה, זה מתאים לבת 17.

היא גם לא מגבילה את עצמה כלל לגבי תכניות עתידיות ומסתכלת קדימה באופטימיות לגבי כל התפתחות.

בשנה האחרונה החלה ללכת עם שמלות, דבר שהתנגדה לו שנים. דווקא הדוגמנות הגמישה את דפוסי המחשבה שלה לגבי שמלות וכעת היא לובשת שמלות, עדיין מרגישה שזה פלא, קצת מוזר..

יש הרבה פנינים ותובנות בשיחה שלי עם אורנה, והדבר שהכי דיבר אליי באופן אישי זה הנאמנות שלה לעצמה. היכולת לשים בצד את הציפיות החברתיות ולהגיד – "למה לא". להוריד שיפוטיות גם על עצמה וגם על אחרים ואחרות, ולאפשר לעצמה להתנסות בכל מה שמרגש אותה וטוב לה.

שיחת סטיילינג תרפי על ייצוגי יופי, על אופטימיות והתחלות חדשות בכל גיל, עם אורנה גטניו. לחצי על הלינק לשיחה.

עקבי אחרי ביוטיוב והירשמי לערוץ! כתבי לי מה מעניין אותך לשמוע ולראות. נתראה בשיחה הבאה של סטיילינג תרפי.

מה הקשר בין השיער שלנו לעולם הנפשי שלנו? האם תהליכים בשיער יכולים לשקף תהליכים רגשיים ואיך אפשר להשתמש בשיער כדי להתחבר פנימה ולהתחזק? זה בדיוק סטיילינג תרפי.

השיחה עם יעלי קוגן משקפת את העומקים מאחורי בחירות השיער שלנו.

יום אחד בהיר בתקופת הקורונה יעלי מחליטה להפסיק לצבוע את השיער שלה. בהתחלה, זה סוג של אתגר. בהמשך, זה מתחיל למצוא חן בעיניה. הסביבה לא נשארת אדישה, ולכל עוברת אורח יש תהייה. המבוגרות מזועזעות, הצעירות מתלהבות, ויש כאלה שמגדילות לעשות ומסבירות ליעלי כמה זה מבגר ונוראי. בשיחה שלנו אנחנו מנסות לפצח את התגובות האלה, ואת משמעות צביעת השיער עבורנו.

יעלי רואה בהפסקת הצביעה סוג של עצלנות, אבל אני מציעה שמדובר בתגובה לתקופת הקורונה שדורשת מאיתנו לאתחל מחדש את כל התפיסות שלנו לגבי החיים וההרגלים שלנו. יעלי מסכימה. יחד אנחנו משחזרות את התהליך שלה, החל מתמיכת בן הזוג, עד לרתיעה של אמא שלה, שלמדה לאהוב את זה, תמיכת הדור הצעיר, וההבנה שלה שבלי לשים לב היא הצטרפה לתנועה הזו, שקוראת לאנשים לשחרר את עצמם להיות הם עצמם. בתקופת הקורונה זו הזדמנות היא אומרת, לדייק את החיים שלי לרצונות האמיתיים שלי.

אנחנו מדברות על פמיניזם, שמשמעותו לא להגיד לנשים אחרות אם לצבוע או לא לצבוע, אלא כזה שמאפשר לכל אחת חופש – עם השיער, עם האוכל והגוף, עם המיניות, עם הבגדים. החיבור לסטיילינג תרפי מתבקש – כל כך הרבה נשים מתלבשות לפי מה שמצופה מהן וחוששות להעז לשבור את התבניות. כשאישה מעזה ולא מתלבשת "רגיל", התגובות לא מאחרות להגיע. יש מיתוסים לגבי הבגד "הנכון" לכל משקל, לכל צבע עור, לכל גיל. כמה אנחנו מאפשרות לעצמנו למתוח את הגבולות? לשאול מה אני באמת באמת רוצה לעשות וללבוש?

יעלי משתפת כי תמיד יש הערות וביקורת על הבחירות שלה בחיים. למשל, הבחירה להיות בימאית תיאטרון, או היותה אישה רזה במשקל נמוך. השאלות על המשקל שלה, הביקורת, מלווים אותה ולפעמים התחושה שהגבול נחצה. הדבר שהכי בולט לה עכשיו זה שכשהיא שלמה עם עצמה, הסביבה מקבלת והקולות נחלשים ואפילו נעלמים.

יעלי קוראת לנשים להיות מדויקות לעצמן, לא לחשוש מההתבגרות אבל גם לא לחשוש לבחור כן בצבע לשיער וכן בטיפולים אסתטיים, כי המהות היא להבין מה נכון **לי**. המסר הזה הוא המהות של סטיילינג טיפולי – ההבנה שהמעטפת שלנו היא כלי לחיבור פנימי ודיוק. להרגיש נוכחות בעולם כפי שאנחנו רוצות להיות, גם אם לאחרים זה פחות נראה.

שיחת סטיילינג תרפי מרעננת ומעוררת השראה לגלות את הצבעים האמיתיים שלנו – בשיער ובחיים.

לינק לשיחה עם יעלי קוגן כאן.

אם את רוצה לקבל ממני מיילים ועדכונים, השאירי את הפרטים שלך בצור קשר והצטרפי לקהילה של סטיילינג תרפי. וגם כמובן, הירשמי לערוץ היוטיוב שלי! שם יוצאים התכנים בוידאו.

הצטרפי לקבוצת הפייסבוק סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.