תגית: טיפול בדימוי גוף

בשישי האחרון התקיים כנס פרונטלי של הקהילה המקצועית של סטיילינג תרפי, קהילה צומחת ומתפתחת. היה מדהים!

מי אנחנו? נשות טיפול, אימון, ייעוץ, חינוך.

מה באנו לעשות? לקדם נשים, נערות, וגם גברים ונערים, דרך סטיילינג טיפולי.

להעמיק במשמעות הרגשית מאחורי בגדים, ולהביא סטיילינג תרפי באפיקים שונים, שיכולים לקדם שיח ערכי מעצים.

אנחנו משלבות בין אהבה לעבודה!

איך אנחנו עובדות?

הרצאות, סדנאות, קבוצות וגם תהליכי ליווי פרטניים מסוגים שונים.

זוהי לא הסבת מקצוע אלא השלמה מקצועית. כל אשת מקצוע מביאה את ההכשרה שלה והאני מאמינה שלה לשדה, ולוקחת את הכלי לאן שהיא זקוקה ורוצה.

את גישת סטיילינג תרפי פיתחתי ב-2015 והתחלתי להעביר הלאה ב-2017. מה שהתחיל כמעגל למידה קטן ומצומצם הפך לקבוצה מקצועית גדולה! איכותית, מרגשת ועשירה בהון אנושי.

בשישי האחרון דיברתי לעיניים פקוחות ולומדות ואוזניים שרוצות לשמוע.

באנו לעשות שינוי!

באנו לעשות שינוי!

בגישת סטיילינג תרפי, הלבוש הוא סממן שמשקף מצב חברתי, מגדר, תקשורת, וגם את סיפורי החיים האישיים שלנו. סטיילינג תרפי זו דרך חיים, קודם כל, עוד לפני שזו "עבודה". זו עשייה שמתחילה בתוכנו.

דרך הלבוש אנחנו מביאות את עצמנו לעשייה, בצורה שמאחדת את הפנים והחוץ.

ההתפתחות היא אישית ומקצועית.

מה עשינו בכנס?

בשנתיים האחרונות כל כנסי בוגרות סטיילינג תרפי היו מקוונים והיה זה הכנס הפרונטלי הראשון מזה זמן.

את הכנס הקדשנו ללמידה של סטיילינג תרפי מעשי – באמצעות לבוש.

עסקנו באינטרקציה המתרחשת בינינו לבין הפונות שלנו, דרך הבגדים שלהן, או אינטראקציות בחנויות בגדים. חידדנו את המהות של התהליכים, השפה, במה סטיילינג תרפי שונה מסטיילינג רגיל ואיך לדייק את עצמנו ואת התהליכים שלנו. כל אחת, לפי הזיקה המקצועית שלה, הרצון שלה. לא לכולן מתאים להסתובב בקניונים (ואין הכרח בזה, כלל וכלל).

התהליכים המקצועיים הם שונים ומגוונים אבל העקרונות בבסיס שלהם לא משתנים.

ובזה עסק הכנס, עם למידה ותרגול מעשי של תיאורי מקרה, תוך שימוש בבגדים שנשים הביאו.

בסיום התרגול ערכנו מסיבת החלפת בגדים!

זו הייתה חגיגה אמיתית.

עוד לא סיימנו לעבד את הרגשות וההתרגשויות בעקבות הכנס הזה. היה צמא גדול למפגש וללמידה משותפת.

ומה החזון שלי?

קהילה אמיתית היא זו שבה כל אחת יכולה להיות היא עצמה, ולהרגיש בבית.

קהילה אמיתית מחוברת על ידי ערכים, אמונה וחזון משותף.

קהילה אמיתית משלבת נתינה וראייה של הצרכים של כל אחת מאיתנו וכולנו כקבוצה.

החזון שלי הוא שהקהילה שלנו תרבה טוב, לחברות בקהילה ומחוצה לה.

שנשמיע קול גדול שיגיע לכל מי שזקוק/ה להתפתחות הזו, לחיזוק הזה.

כי כל אדם בכל גיל, כולנו מתלבשים ומתלבשות. ולבגדים יש משמעות אדירה ויכולת להניע שינוי – מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה.

זכות שלי להוביל את קהילת סטיילינג תרפי.

להתראות בכנס הבא!

אני זוכרת את הצעדים הראשונים שלי בעולם בריאות הנפש, את רעד ההתרגשות שאחז בי בכניסה לבית החולים שער מנשה. עוד לא בת שלושים, נכנסתי לנעליים מקצועיות של מי שיודעת להתנהל מול פסיכוזה, כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם. אבל זה לא היה, ולקח לי שנים להתרגל.

הרבה לפני סטיילינג תרפי, אני זוכרת את עצמי מתלבשת לעבודה בג'ינס וחולצות של עובדת סוציאלית, העיקר לא לבלוט מידי ולהיראות מקצועית. אבל הדבר שאני הכי הכי זוכרת משנות ההתחלה, זה את הפיג'מות, עם הלוגו של משרד הבריאות. 

זה היה הדבר העצוב ביותר שראיתי.

בגד חסר צורה, בלי זהות או אופי. בגד משבר. בגד שאם הוא נלבש יום אחרי יום, במשך שנים במחלקה ממושכת, מסמל את הפרישה מהחיים. 

השנים חלפו והתבגרתי, מעובדת סוציאלית במחלקות קיבלתי את תפקיד אחראית המחקר, במרכז רפואי לב השרון. את הפיג'מות פחות ראיתי, הן הפכו להיות דבר של יום יום. זו כבר לא הייתה דרמה בשבילי.

ב-2015 התחלתי את פרק ב' של חיי המקצועיים, עם רעד התרגשות חזק בהרבה.

הפעם, היה לי דלק פנימי, ליצור את עצמי מחדש. החלטתי לנסות ליצור חיבור בין עולם הנפש  – לעולם הבגד. בין המשבר והטראומה – לצמיחה ויצירתיות עם בגדים.

הדלק ליצור את סטיילינג תרפי – סטיילינג טיפולי, שמחבר את הפנים והחוץ.

ואז, ראיתי מחדש את הפיג'מות.

הבנתי איך הרגע הזה שבו הפיג'מה מונחת על הגוף הוא רגע מכונן, שמסמל את השבר, האסון.

הבנתי גם, שבאמצעות החזרה לבגדים, בני אדם יכולים לחזור לעצמם.

הפעם ההבנה הזו לוותה גם במילים ברורות וכמה מחקרים טובים להרגיע את הסקפטיות.

וזו העוצמה של גישת סטיילינג תרפי – שמעבר לאינטואיציה הבסיסית שלנו לגבי בגדים, סגנון, אסתטיקה, השפה הזו מחברת עומק של מחקר והבנות תיאורטיות. כל המהות הינה חיבור בין עולמות.

מאז אני בדרך המקצועית הזו, וסטיילינג תרפי זו כבר שפה, ועולם הולך ומתפתח. אבל הפיג'מות עדיין שם. מחכות לאיזו התעוררות, פרויקט יצירתי, מישהו שיוציא אותן כבר לנצח  מהארון.

הפוסט הזה הוא עוד דרך להזכיר לעצמי, ולעולם, ששיקום עובר גם דרך ארון הבגדים.

דרך סטיילינג תרפי.

#סטיילינג_תרפי

בהרצאות סטיילינג תרפי אני מקרינה שקופית עם צילום של בגד ים ומבקשת מהקהל להגיד כל אסוציאציה שעולה כלפי בגד הים. התשובות חוזרות על עצמן- "חתיכה", "רזות בלבד", "היו ימים", "לא בשבילי", "הלוואי". יש גם מעט תשובות כמו "חופש", "קיץ", "ים".

בראייה של סטיילינג תרפי, בגד הים הוא פריט הלבוש עם הכי הרבה משמעויות רגשיות. הוא הסימבול הכי חזק לגוף שלנו.

השבוע הוזמנתי לתוכנית הבוקר "פאולה ולאון" כדי לדבר על בגדי ים. בפאנל איתי ישבו נשים שמבקשות לחולל שינוי. הן מייצרות בגדי ים במגוון מידות רחב וסגנונות שונים, כולל לנשים חרדיות. התפיסה שכולנו באנו לקדם היא, שלכל אדם מגיע להרגיש טוב בחוף הים ואף אישה לא צריכה להדיר את עצמה מהחוף כי לא מצליחה למצוא בגד ים שמתאים לה.

השיח התחיל מזה שפאולה רוזנברג שאלה אותי איך סטיילינג טיפולי יתייחס לבחירת בגד ים. דיברתי על זה שבגד ים הוא סמל חזק למפגש עם הסביבה ודווקא פריט לבוש שדרכו אני יכולה להרגיש שליטה וביטחון.

זה פריט לבוש שדרכו אני יכולה להחליט איפה הגבול שלי בין מה שאופנתי ומקובל ואיך אני "אמורה" להיראות, לבין איך שאני רוצה ואיך שאני באמת.

תהליך סטיילינג תרפי עם בגד ים עובד דרך השאלות –

מה את רוצה להרגיש כשאת לבושה בבגד ים?

מה את רוצה לשדר כשאת לבושה בבגד ים?

"אבל זה קשה מידי, כי המחשבה היא תמיד, מה יגידו עליי" פאולה אמרה, "על הצלוליטיס".

וזו בדיוק העבודה.

סטיילינג טיפולי לא עוסק רק במעטפת ובפתרונות טכניים, "תלבשי את זה", אלא בתהליך הרגשי שמאפשר לנו לקבל בחירה שבאמת נרגיש בה טוב. זה לא קליל ומהיר, אבל זה מאוד יעיל.

מה התהליך המקדים לבחירת בגד ים, בגישת סטיילינג תרפי?

להבין ולהכיר במטענים הרגשיים שאיתם אני ניגשת לנושא. האם אני מוכנה לשחרר את עצמי ולאפשר לעצמי נוכחות וקיום בבגד ים. האם אני מבינה שאין דבר כזה "גוף לבגד ים" ושזו תפיסה חברתית שרק מדכאת אותי? האם אני מוכנה לנסות לאפשר לעצמי ביטחון וביטוי עצמי בבגד ים?

אם כן, אני צריכה להיות מוכנה לנסות. למדוד, להתנסות. להחליט שאם לא מתאים, עוברת הלאה. לא אני אמורה להתאים את עצמי לבגד הים אלא להיפך. לא לשפוט את עצמי כשאני מודדת בגד ים.

בגד הים אמור לכבד את הגוף שלי.

בגד הים אמור לכבד את מי שאני. הטעם שלי והאישיות שלי.

אני לא אמורה להתפשר, גם אם זה אומר שאשקיע יותר זמן בחיפוש. גם אם זה אומר שאשלם קצת יותר ממה שתכננתי.

ההשקעה הזו היא ההשקעה בעצמי, כך שכשאלבש את בגד הים הזה, ארגיש מחוברת לעצמי ובטוחה.

חשוב לציין, "להתנסות" זה לא אומר שכל בגד ים בא בחשבון, ושאני צריכה למדוד את כל החנות! החוויה הזו יכולה להיות מציפה ומתסכלת.

אז כדאי לעשות עם עצמי גם הכנה בסגנון סטיילינג רגיל.

מה הסגנון שלי? ביקיני או שלם?

איזה מפתח אני אוהבת? עגול, וי? מה העומק המועדף עליי למפתח החזה?

אילו צבעים אני מעדיפה?

מה הסגנון המאפיין אותי בבגדים והאם אני רוצה שבגד הים יהיה באותו סגנון שלי?

אם אני רואה בגד ים שמסעיר אותי, אבל הוא מאוד רחוק מהסגנון שלי, האם בטוח שיהיה לי הביטחון ללבוש אותו ולהרגיש טוב?

לא כדאי למדוד דברים שהם רחוקים מידי ממי שאני. לא עם בגד ים ולא עם בגדים בכלל. להתנסות – כן. ולהישאר נאמנה לעצמי.

בתמונה – ליאן רזניק פירקה ועדן כ"ץ, שתיהן עובדות סוציאליות בוגרות סטיילינג תרפי וגם דוגמניות מידי פעם!

כי אפשר גם וגם. אפשר הכל.

ביקרתי אותן על הסט בהפקת האופנה שלהן לחברת Levitex וראיתי כמה הן נהנות. פשוט נהנות.

מגיע לנו להרגיש טוב בבגד ים.

עבור רוב הנשים, בחירת בגד ים היא תהליך לא פשוט בכלל.

שנים לא היה לי בגד ים. בין גילאי 10 עד 20 בערך, אמרתי שאני לא זקוקה לבגד ים כי אני לא הולכת לים. רציתי להימנע מהצורך להסתובב בבגד ים מול אנשים זרים.

אחרי שכתבתי את זה בפוסט שלי בפייסבוק, קיבלתי הודעות מנשים שסיפרו לי שהן הרגישו או מרגישות בדיוק אותו דבר.  

זה אפילו מגובה מחקרית. מחקר מצא שנשים שהתבקשו לדמיין את עצמן עומדות לפני חברים שלהן בבגד ים, דיווחו על רמות חרדה גבוהות ביותר.

בגד הים מסמל עבורנו נקודה מאוד רגישה. שינוי לא קורה ברגע, אבל הוא מתחיל ברגע שאנחנו מכירות בצורך בשינוי. מבינות שמגיע לנו להרגיש אחרת, ושיש בזה ערך. יש ערך בבחירת בגד ים, הליכה לחוף או לבריכה והרגשה טובה ונוחה בתוך העור של עצמנו.

ההשפעה היא תרפויטית.

זה סטיילינג תרפי.

אוריין פז גדלה כילדה מתולתלת במשפחה עם אמא ואחות עם שיער חלק. לאורך חייה תמיד חלמה על שיער חלק, ובשלב מסוים באמת החליקה אותו. היא אהבה את הגרסה המוחלקת של שיערה אבל יום אחד היכתה בה ההבנה, שהיא רוצה לחזור לעצמה. שהבחירה שלה בשיער חלק היא סוג של פשרה ואולי גם כניעה לתכתיבים. אף אחד לא אמר לה – תחליקי את שיערך, אבל לא היו מתולתלות בסביבה הקרובה שלה, ובתקשורת השיער החלק הוצג כדבר יפה ונכון, קלאסי. אז בכמה צעדים ולאורך תקופה, היא חזרה לשיער המתולתל שלה.

היא גילתה שהחזרה לתלתלים שלה היא החזרה לעצמה, למקום טבעי יותר שמאפשר לה יותר גיוון עם השיער שלה. עם זאת, כמתולתלת עם צרות של מתולתלות היא חיפשה קבוצת השתייכות. ולכן הקימה כזו בעצמה, את קהילת המתולתלות.

בקהילה נשים יכולות לשתף בחוויות שלהן ולהתייעץ לגבי סידור השיער שלהן והחיים עם שיער מתולתל. תלתלים זה פשוט שונה, היא אומרת, זה לא קשה יותר לניהול משיער חלק. אוריין מדברת על הצורך לקבל את עצמנו כפי שאנחנו וללמוד להסתדר עם השיער הטבעי. לתת במה למתולתלות ולחוויה שלהן. החיבור לסטיילינג תרפי מתבקש – הדיון על הקשר בין הפנים לחוץ, היכולת לקבל את המראה שלנו, את איך שנולדנו, ולחבק את זה!

בשיחה שלנו אנחנו מדברות על המשמעות של הכמיהה לשיער החלק. הדמויות בטלויזיה, ואף מיכל ינאי שהייתה הדמות שראינו על מסך ערוץ הילדים בילדות שלנו, גילמו יופי ומושא להערצה – בשיער ארוך חלק. בדיוק כמו הנסיכות של דיסני. בדיוק כמו כל הדמויות שאנחנו רואות בתקשורת, באינסטגרם. היכולת לפתח חשיבה ביקורתית היא גרעין יסוד בגישת סטיילינג תרפי.

אנחנו מדברות על הצורך להעצים ילדות צעירות להרגיש טוב וטבעי בתלתלים שלהן, במיוחד כאימהות. מעניין לחשוב על החוויה של אם ובת כאשר אחת מתולתלת והאחרת בשיער חלק. כמה הנושא הזה נכנס למודעות ולשיח. בסדנת סטיילינג טיפולי, זה בדיוק מה שאנחנו עושות, ומגלות כמה השיח הזה מקרב ומסייע.

אנחנו חיות עם התלתלים שלנו וזה נושא שראוי להתייחס אליו. לעתים הנושא נראה שולי וזוכה לזלזול, כמו כל ההתייחסות לשיער שלנו בכללה, אבל אוריין קוראת להכרה בחוויה הזו. בסופו של דבר, השיער שלנו נושא משמעויות רגשיות רבות עבורנו לאורך כל החיים.

אני מספרת לאוריין איך בתור ילדה מתולתלת היה לי קושי איתו וחלום על שיער חלק, עד כדי כך שבגיל 12 הלכתי לבצע "פתיחת תלתלים", הליך שהותיר אותי עם אכזבה קשה. הסיפור הזה, שנשמע מצחיק היום, זכור לי כחוויה מכוננת. האשליה שהתנפצה לעד, כי יום יגיע ויהיה לי שיער אחר משלי. ככל שהזמן עבר למדתי להעריך יותר ויותר את שיערי, שהשתנה בינתיים מאוד. יכולה רק לדמיין לעצמי איך סטיילינג תרפי היה יכול לסייע לי כילדה, לקבל את השיער שלי ואת עצמי. גם השיער, כמו כל שאר המאפיינים הגופניים שלנו, הוא חלק מדימוי הגוף, שבילדות ובנערות הוא הכי שברירי.

מזמינה אתכן לשיחת סטיילינג תרפי מעניינת ורלוונטית, לכל מתולתל/ת או לאמא!!

בואו לשיחה עם אוריין בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי ושתפו עם חברות מתולתלות! נתראה בשיחת סטיילינג תרפי הבאה.

מה עובר על אישה שמתיישבת על כיסא מעצבת השיער שלה, בשיער חפוף וחלומות גדולים?

 כולנו יודעות כמה משמעות אנחנו מעניקות להחלטה למספרה ואיזה יחס אנחנו מעניקות לספר/ית שלנו. כל שינוי צבע בשיער או תספורת חדשה יכולים להיות ביטוי לתהליכים שמתחוללים פנימה או לעורר כאלה. אז לא פלא שלהתמסר ולתת אמון במי שנוגעת בשיער שלנו, זה דבר לא מובן מאליו! אוה אליזבט אל קנרש יודעת זאת. היא מבינה את העומקים הרגשיים שכרוכים במפגש שלה עם הנשים שמגיעות אליה.

אוה היא אישה יצירתית בצורה בלתי רגילה, והכרתי את העשייה שלה עוד כשהייתה מעצבת אופנה מצליחה. העיצובים שלה כמו גם הסטייל הכובש שלה תפסו אותי, וכשראיתי שהיא עברה לעסוק בעיצוב שיער תיארתי לעצמי שגם בתחום הזה היא תעשה חיל. או סטייל 😊

התגובות של נשים לפוסט שפרסמתי בעקבות השיחה שלנו שיקפו הדים של אהבה, הערצה והיקשרות. מדהים בכל פעם מחדש, כי אלה ההדים של הקשר של נשים עם מי שנוגע בשיערן! רק אם המגע מיטיב כמובן. כל אחת מאיתנו זוכרת בכאב מפגש בלתי מוצלח במספרה, ולצערנו יש יותר מידי כאלה. השינוי בשיער צריך להיות מותאם אישית ורגיש. זה לא תהליך טכני אלא רגשי. האכזבה יכולה להיות קשה וכך גם התרוממות הרוח. זאת תרפיה, אומרת אוה. היא יודעת עד כמה.

תהליכים ורגשות הנוגעים לשיער הם חלק מהותי בסטיילינג תרפי. סטיילינג טיפולי לא נוגע רק לבגדים ואקססוריז אלא לכל המעטפת שלנו, בין השאר השיער. שיער מסמל זהות, היסטוריה אישית, יחס לגוף ולנשיות. מחקרים מרמזים שגברים נמשכים יותר לנשים עם שיער ארוך שמסמל פריון.. זה לא מקרי שכל הנסיכות של דיסני שיערן ארוך, מלא ומתנפנף.. אנחנו גדלות על הדמויות האלה, על הבנה של משמעות השיער עבורנו.

תספורות מייצגות לא רק אופנה חברתית ותפיסות מגדריות וחברתיות, אלא גם מצב רגשי ואמירה אישית. אני זוכרת אישה שטיפלתי בה בקליניקה שלי, שסבלה מדיכאון לאחר לידה אבל התקשתה מאוד לשתף את הסביבה שלה ברגשותיה. אחד הדברים הראשונים שעשתה היה לגלח את שיער ראשה, בסוג של תספורת פאנק. האקט הזה הוסווה כאקט אופנתי, אמירה פאנקית סטייליסטית, אבל הוא ביטא קושי עמוק שחוותה. בתוך תהליך סטיילינג תרפי היה לי ברור, שהורדה של השיער היא סימבול לאבדן, אבדן הזהות שלה כפי שהכירה אותה לפני הלידה ואבדנים נוספים. לא דבר שקל להודות בו בתקופה שאת אמורה להיות בה שמחה ומאושרת על מזלך הטוב והאימהות שלך. קל יותר לגלח את השיער, או לצבוע אותו בצבע חזק, או להסתפר באיזו דרך שונה מהרגיל.. 

אוה מספרת שנשים מגיעות אליה לפעמים מדוכדכות והשינוי מיטיב איתן. היא מדברת על הרצון של נשים בשינוי והפחד מתגובת הסביבה. מספרת על מקרים שנשים חוזרות הביתה ומקבלות משוב שלילי מבן הזוג או הילדים שלהן, ונסוגות. אוה מנסה לחזק אותן ללכת עד הסוף עם הביטוי שלהן, לזהות את הרצונות שלהן ולהישאר נאמנות להם. זה ממש סטיילינג תרפי. עיצוב שיער, עיצוב נפש.

שוחחתי עם אוה לא רק על עיצוב שיער אלא על ההחלטה שלה עצמה לצאת מהארון עם אהבתה לעיצוב השיער. שנים החביאה אהבה זו מחשש לסטיגמות החברתיות שנלוות לעיסוק הזה, למרות שלמדה עיצוב שיער בלונדון אצל אחד הטובים ביותר. ההחלטה שלה ללכת עד הסוף עם עצמה חיזקה גם אותה. היא מספרת שגדלה בבית עם עידוד להיות מי שהיא, עם מעט מאוד מגבלות ומחסומים לביטוי. האמינו בה. אוה יצירתית בכל כך הרבה תחומים – אופנה, עיצוב שיער וגם זימרה. אוה התגלתה בתחרות כוכב נולד. בשיחה היא מספרת כמה טוב להתמסר לרב תחומיות הזו ולהיות קשובה לתשוקות שלה בכל פעם. סטיילינג הוא ביטוי ליצירתיות עמוקה מאוד שטמונה בה.

שווה לכן להכיר את אוה הנפלאה, שהיום יש לה גם מיזם אופנה שכולל אאוטלט של מעצבים ישראלים במחירים נגישים. לשיחה שלי עם אוה לחצו כאן.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי לעוד שיחות סטיילינג תרפי!

מה אתן לובשות לזום ואיך זה משפיע עליכן? האם שאלתן את עצמכן את השאלה הזו, או שאתן נוהגות לוותר כי "אף אחד לא באמת רואה"? ואולי עברתן שינוי בנושא הזה לאורך תקופת הקורונה?

במרץ 2020 הזום נכנס לחיינו וכל התקשורת שלנו השתנתה. גם אופן הביטוי שלנו ואופן הלבוש שלנו עברו טלטלה. הפיג'מה מפתה יותר מאי פעם, אבל כבר דיברנו על זה כטעות גורלית😊. ומה ללבוש לזום, בגישת סטיילינג תרפי?

מה שמרגיש לנו נכון וטוב. איך לדעת?

תקשורת בזום אינה כמו תקשורת פנים מול פנים, אבל היא מאוד משמעותית ואפילו אינטנסיבית. הרבה ניואנסים בשפת הגוף נעלמים ואנחנו מקבלות את התקשורת גולמית וישירה. דווקא אז הבגדים יכולים לדבר אפילו יותר.

הדמות שלנו משתקפת על המסך כל הזמן, גם לעינינו הבוחנות וגם כמובן לצופים/ות. מובן שיש לנו תגובה להשתקפות שלנו, וכדאי מאוד לעצור ולהכיר בהשפעה הזו עלינו. יש כאלה שמעלימות את ההשתקפות הזו, יש פיצ'ר כזה, ויש כאלה (כמוני) שלומדות להסתכל על האחרים/ אחרות, ולא לבהות בעצמן! בכלל, זו הזדמנות לתרגל את המבט על עצמנו. תהליך מרכזי בסטיילינג תרפי.

לגבי בחירות הלבוש, נכון שרואים רק את החלק העליון שלנו, אבל אנחנו עדיין שם, וכל ניסיון להתחבא או להסתיר ניכר מיד. שמעתי על כמה וכמה אסונות שבהם אנשים התרוממו לרגע ונגלו מכנסי הפיג'מה שלהם. לא נעים במיוחד. גם התחושה של ההסתרה לא תורמת לנוכחות המנטלית שלנו במפגשים.

בשיחה שלי עם רחלי אנחנו שואלות- איך אפשר להתבטא, להתרגל ואפילו לאהוב את התקשורת הזו?

רחלי היא מרצה מומחית לרטוריקה והיא מדברת איתי על התיידדות עם הפלטפורמה והבנה שיש פה כמה מרכיבים.

ראשית, המסגרת, הרקע מסביבנו, שמספרים עלינו הרבה, הבגדים שאנחנו בוחרות, שתואמים (או לא תואמים) את המסרים שלנו ושנית איך שאנחנו מדברות. המבט צריך להיות על העינית של המחשב / מצלמה. השפה טבעית. לנסות להיות בדיוק כמו שאנחנו תמיד ולא לחשוב שבגלל הזום הדברים שונים.

תקופת הקורונה הראתה יותר מתמיד כמה חשוב להתלבש בשביל עצמנו. גם אם אף אחד לא באמת רואה אותנו או שם לב לפרטים הקטנים, אנחנו מגיבות לפרטים הקטנים! זה סטיילינג טיפולי. הדגש הוא לא על התוצאה האסתטית אלא על ההרגשה, והיא מייצרת השפעה.

ברמה סטייליסטית פשוטה, מניסיוני הצבעים שהזום הכי אוהב הם צבעים חזקים וחלקים, הם "עוברים מסך" בצורה טובה. גם הרקע, אם הוא אסתטי, תורם מאוד לאווירה גם עבורנו וגם עבור כל מי שצופה עבורנו.

נכון שבזום רואים רק את החלק העליון אבל אני ממליצה להתלבש באופן מלא, כי לבוש חלקי לא מעודד תחושת קוהרנטיות שכל כך חיונית דווקא בתקופה הזו. אני ממליצה לשים לב אפילו לבחירת הנעליים, כי נשים סיפרו לי שרמת הפרודוקטיביות שלהן עולה משמעותית כאשר הן נועלות נעליים ולא נעלי בית.

להתלבש לזום בתשומת לב ממש כמו כל פגישה אחרת, אבל לבחור בחירות שמתאימות לסיטואציה ולאיך שאנחנו רוצות להרגיש. סטיילינג תרפי בימי קורונה, כמו בכל זמן אחר.. הלמידה מה מתאים לי ומה עושה לי טוב היא תהליך, וההתחלה היא להתנסות ולראות.

השיחה עם רחלי יישומית ומלאה בטיפים ומאפשרת מבט על החיים בזום, בעיניים של סטיילינג תרפי.

מוזמנות לשיחה על הזום, בזום, עם רחלי. לחצו על הלינק.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי! ולהתראות.

מערכת היחסים שלנו עם הבגדים שלנו היא חלק משמעותי בחיים שלנו.

יש תקופות בהן אנחנו עסוקות יותר בבגדים שלנו ויש תקופות שפחות, אבל הבגדים תמיד שם, מלווים אותנו. לפעמים הבגדים הם כלי לעידוד, טיפוח עצמי, לפעמים הבגדים הם מקור לתסכול ומאמץ.

אנחנו לא יכולות להימנע ממערכת היחסים הזו! אנחנו מתלבשות יום יום, אפילו בתקופת הקורונה ובתקופות אחרות בהן אנחנו בבית, כמו "חופשות" לידה.

בדרך כלל היחס לבגדים הוא טכני – המטרה היא למצוא בגד "מחמיא" שאראה בו טוב. לפעמים התהליך נעים ולפעמים פחות. הנעימות הזו קשורה ליחסים עם הגוף, להיסטוריה של הסטייל האישי, מה שחוויתי ולמדתי בבית וכל העמדות שאני מחזיקה כלפי בגדים, נראות ויופי. כאן בדיוק מתחיל הטיפול בסטיילינג.

יש כאן הזדמנות לחקר עצמי מרתק ויצירתי שמוביל לפריצות דרך בביטוי העצמי שלנו. אנחנו משתמשות בבגדים כדי להניע תהליך פנימי וחיצוני כאחד.

טיפול בסטיילינג, כלומר סטיילינג תרפי, משנה את הראייה על הבגדים מן היסוד. ההבנה היא, שהבגדים הם שיקוף של מי שאנחנו והרגשות שלנו כלפי עצמנו, הגוף שלנו, והעולם סביבנו. אנחנו מתחילות בשאלה – למה אני מתלבשת כמו שאני מתלבשת? מה בחירות הלבוש מספרות עליי? וכך צוללות לעומק. הסטיילינג הוא הכלי.

דרך המבט על הבגדים אנחנו מתבוננות על עצמנו. המטרה אינה לשפץ את המראה שלנו, אלא להשתמש בבגד ככלי טיפולי – להתחבר אל עצמנו ברמה עמוקה יותר, לעשות אינטגרציה בין הפנים שלנו לחוץ שלנו. נשים אכן חוות את עצמן יפות יותר בעקבות התהליך אבל זו לא המטרה. זה קורה כי כשאישה מרגישה מחוברת לעצמה, היא בוחרת את הבגדים שלה ממרחב של מודעות ושליטה, ואז היא אוהבת את התוצאה האסתטית. אבל האסתטיקה היא לא המטרה! היא חלק מהתהליך.

אפשר לדמות את הטיפול בסטיילינג ללמידה חדשה של אורח חיים בריא לעומת דיאטת כסאח. לפעמים נשים מחפשות מתכון לדיאטה, הן רוצות שמישהי תגיד להן בדיוק מה לאכול ובאיזו שעה, והמטרה היא אחת, לרדת במשקל. גם בסטיילינג, לפעמים נשים מחפשות מישהי שתסדר את הארון שלהן, ותגיד להן – את הבגד הזה זרקי (אבל האם כל כך פשוט להיפרד מבגד?). היא תגיד להן, קחי רשימה של עשרה פריטי חובה, קני אותם. שלבי את הפריט הזה עם זה, ותוסיפי שרשרת. טכני, קצר, מוגמר. האמנם? של מי התהליך הזה? ומה קורה בעונה הבאה? האם שוב צריך להזמין סטייליסטית?

אז אם אני ממשיכה עם הדוגמה מעולם הדיאטות, אם אני מבינה שדיאטה לא עובדת לטווח הארוך, כי בטח אעלה את כל המשקל חזרה, אני מבינה שאני צריכה להשקיע יותר זמן וסבלנות בלמידה של כלי חדש, הבנה חדשה, שישארו איתי כל החיים. הכלי הזה הוא גם מותאם לי באמת, ולא מנסה להפוך אותי למישהי אחרת, חטובה ואופנתית יותר.

זה בדיוק טיפול בסטיילינג / סטיילינג תרפי.

אם אני לומדת מה עומד מאחורי בחירות הלבוש שלי ואיך לבחור מדויק לי, כפי שאני, יש לי כלי לכל החיים. הכלי הזה פשוט אבל נדרש זמן ללמוד אותו, ובעיקר שינוי תפיסה. אני לומדת שכשאני בוחרת בגד אני צריכה לשאול איך אני רוצה להרגיש? מי אני רוצה להיות? מה אני רוצה להפיק מעצמי? ואז – איך הבגדים יכולים לסייע לי בכך? (ולא – איך זה נראה? מה יחשבו על זה? האם "זה בסדר"?)

סטיילינג תרפי זו גישה שרואה בבגד כלי לפריצת דרך והתפתחות. זה טיפול שמתאים לכל מי שרוצה חיבור רגשי מעצים עם הבגדים שלה או שלו. כל מי שמוכנה להתבונן בעומק הבחירות שלה ורוצה להפוך את הבגדים לכלי יומיומי לעזרה עצמית והתפתחות אישית ומקצועית.

התהליך לרוב קצר וממוקד, זה טיפול קצר מועד באמצעות הבגד.

אם טיפול בסטיילינג / סטיילינג תרפי מדבר אלייך, כתבי לי. אני או אחת בוגרות קורס סטיילינג תרפי נלווה אותך במסע שלך עם הבגדים. זה לא יהיה רק סטיילינג. זה יהיה סטיילינג תרפי. והשינוי יהיה מבפנים החוצה.

סטיילינג תרפי לנערות  – זה חיבור טבעי! נערות חיות את הנראות שלהן בצורה עוצמתית ודרך העיניים של חברותיהן. נערות עסוקות בשינויי הגוף ובסערות רגשיות על רקע הניסיון להבין "מי אני", "מה אני רוצה באמת", והצורך הטבעי להרגיש אהובה ושייכת. לכן הקשר הרגשי עם הבגדים הוא כל כך רלוונטי, וזה הרי הבסיס לסטיילינג טיפולי.

ביקשתי לשוחח על נערות, בגדים ודימוי גוף עם האחת והיחידה בתחום הזה – מעין קרת. מעין היא דוגמנית על לשעבר, יזמית פעילה בתחום דימוי גוף חיובי, שעובדת כבר שנים רבות עם נערות. מתוך נסיונה המקצועי העשיר מעין אמרה משפט חשוב – בהתבוננות שלנו עליהן, הרי אנחנו מחזיקות ברקע את עצמנו. אילו נערות אנחנו היינו?

מעין מאמינה שהעיסוק שלה עם נערות בא מהמקום האישי שלה, החוויה שלה כנערה. הרצון שלה לגונן ולסייע בא מהחוויה הקשה שלה כנערה שהייתה "רזה מידי" וחוותה קשיים מכל מיני סוגים. אני סיפרתי על החוויה שלי כילדה ונערה "שמנה מידי" ועל המחירים החברתיים הכבדים ששילמתי. להיות נערה זה כואב! אפילו שנים רבות אחר כך. הזיכרון עודנו חי.

מעין סיפרה על העיסוק של נערות במין השני, הרצון שיאהבו אותן. היא אומרת להן שאם הן יהיו חזקות ובטוחות בעצמן, הבנים יחפשו אותן ולא להיפך. מעין מספרת שבתקופתנו נערות מכירות היטב חומרים על העצמה ודימוי גוף בריא. האתגר הוא הפנמה של החומרים האלה, איך להפוך את הסיסמאות על דימוי גוף בריא למשהו שהן מבינות באמת ומוכנות להפנים. הכלי כמו תמיד הוא חשיבה ביקורתית, בדיוק כמו בסטיילינג תרפי.

בעבודה על דימוי גוף חיובי השאלות הן – מי ומה מכתיב לי מה "יפה" ו"נכון"? הרעיון הוא להבין שבחירות שנתפסות כאישיות מאוד אינן אישיות בכלל, הן תוצר של החברה והמסרים הסביבתיים שאנחנו גדלות אליהן. פעמים רבות המסרים האלה משאירים לנו מרחב מאוד מצומצם, בטח אם אנחנו שונות או הגוף שלנו שונה ממה שנתפס כמקובל ורצוי. סוגיות אלה מתחברות לעולם הסטיילינג הטיפולי הדרך השאלות למה אני מתלבשת כך, מה הבחירות שלי מביעות ומה משפיע עליי.

השיחה המרגשת שלי עם מעין נוגעת באישי ובמקצועי. חוויות החיים שלנו, גם כנערות, הן חלק מנשות המקצוע שהפכנו להיות. זו השיחה היחידה מכל השיחות שלי בערוץ היוטיוב שיש לה שני חלקים. לא רק כי אני יכולה לדבר על מעין ימים ולילות, אלא כי בחלק השני של השיחה שלנו נתנו דגש לנושא חשוב בפני עצמו – התייחסות לדימוי גוף של הילדים שלנו, כאימהות לבנים ובנות.

מה נכון לומר לילדים שלנו בעולם שכל כך מדגיש מראה חיצוני? האם לתת מחמאות על מראה חיצוני? איך להתייחס לנושא הזה? אני מספרת על הבת שלי ששאלה אותי "מה את אוהבת בי, אמא?" ועניתי לה – "את כולך, כולך יפה בעיניי". והאם זה הספיק לה? שואלת מעין, ואני עונה בכנות – לא ממש…

בחלק השני בשיחת סטיילינג תרפי הזו, אנחנו מדברות על המפגש עם המראה החיצוני של הילדים שלנו, כולל תנודות במשקל הגוף, איך כאימהות נכון לגשת (או יותר נכון – לא לגשת.. לשחרר!). אין תשובות מוחלטות, אלא רק החלטות. וההחלטות הרצויות הן להעצים את הילדים שלנו בכל מובן, להדגיש כל הזמן את המכלול – את החלקים הטובים בהם ובהן, כולל מראה חיצוני. מעין מדברת גם על החשיבות לא להיכנס לילדים ולילדות שלנו לצלחת, ובמובנים רבים לאפשר את התנודות הטבעיות במשקל הגוף שלהן.ם.

דימוי גוף בריא הוא עולם חשוב וקריטי במציאות החברתית שלנו, בטח ובטח עם נערות ונערים, אשר חיים את עצמם דרך המראה החיצוני ודרך הרשתות החברתיות. המחקרים מראים כי ישנו משולש של השפעה – הרשתות והמדיה, החברים והחברות, וההורים (המשפחה). במובן הזה יש לנו תפקיד מאוד חשוב ומאזן, לחסן כמה שאפשר את הילדים והילדות שלנו. הרי הביקורת קיימת בשפע בחוץ, אבל אנחנו יכולות לחזק את עמוד השידרה הבסיסי הזה, התחושה ש"ככה כמו שאני – זה טוב!". ועם עמוד השידרה הזה, הצורך באישורים חיצוניים פוחת קצת, ואיתו גם הנזקים…

שיחה מקצועית עמוקה, מרגשת ומלאה בתוכן, עם מעין קרת הנפלאה. לשיחה לחצי כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב שלי ולמדי עוד על עולם סטיילינג תרפי !