פורים, מגדר וסטיילינג תרפי

פורים מתחיל הרבה לפני הרגע בו אנחנו עוטות תחפושות ויוצאות מהבית.

בדיוק כמו מחשבה ובחירה של כל בגד לאירוע, גם התחפושת היא סוג של הכנה מנטלית לחגיגה.

פורים מאפשר חגיגה מיוחדת, הזדמנות לצאת מתוך עצמנו ולהיכנס פיזית לנעליה של דמות אחרת.

הדמות הזו תמיד מספרת משהו עלינו.

בדיוק כמו עם בגדים, גם התחפושת היא בחירה מלאת משמעויות.

האם נתרחק מעצמנו אל דמות הפוכה, שונה, עם חיים אחרים לגמרי?

או שאולי ניקח תחפושת קרובה יותר למי שאנחנו, לאיזו תכונה שלנו שאנחנו אוהבות?

ואולי אנחנו בכלל לא אוהבות להתחפש, כי המחשבה על לצאת מתוך הדמות הקבועה והרגילה שלנו יותר מידי לא נוחה.

ולפעמים התחפושת היא אילוץ, אם מצאנו את עצמנו בתוך תחפושת קולקטיבית. מאוד נהוג במקומות עבודה, ואפילו במשפחות מסוימות.

כך או כך, ברגע שהתחפושת עלינו, הבגד משפיע עלינו.

זו קוגניציה מבוססת בגד והיא שיעור שלם בקורס סטיילינג תרפי.

סטיילינג טיפולי זה בפורים ובכל השנה

קוגניציה מבוססת בגד היא ההשפעה הפסיכולוגית על הלובש/ת, ההבנה איך בגד משנה את החשיבה, הרגש וההתנהגות שלנו.

התחפושת תשפיע עלינו ברמה הרגשית והפיזית, ומעניין יהיה לראות את ההשפעה הזו מתוך מודעות לתהליך הזה שנקרא סטיילינג תרפי.

כל בגד הוא כלי להפיק רגש חיובי, לאתגר את עצמי, להתפתח.

יותר מזה, יש לי את היכולת לבלום השפעות לא רצויות של בגדים עליי – על התחושה, הרגש או דימוי הגוף.

לבגדים יש השפעה רבה עלינו, במיוחד אם יש לנו חיבור רגשי לבגד, אבל גם אם לא.

זה סטיילינג טיפולי.

סטיילינג טיפולי זה גם הורות מודעת מגדר

פורים הוא גם מפגש בין דורי בלתי נמנע, לאור התפקיד שלנו להשיג תחפושת לילדים.

אם בגילאים הצעירים המשימה היא לשכנע אותם להתחפש ולעבור את היום בטוב, אז עם ההתבגרות המשימה הופכת מורכבת אפילו יותר.

צריך להסכים יחד על התחפושת ולחיות בשלום עם הבחירה.

אחת השאלות שחוזרת כל שנה מחדש, היא שאלת התחפושת הממוגדרת.

תחפושות סטריאוטיפיות נפוצות גם השנה. בנות עדיין מתחפשות סביב יופי, בנים עדיין מתחפשים לדמויות של כוח.

כמו תמיד, נראה שלא ברור איפה הביצה ואיפה התרנגולת, כי מבלבל לראות כמה הילדים עצמם מבקשים את התחפושות הללו. עוד יותר מבלבלת העובדה, שאנחנו עצמנו גדלנו עם תחפושות כאלה.

הורות מודעת מגדר קוראות לכך חוקרות ופעילות בתחום – היכולת לחשוף את הילדים והילדות שלנו לחשיבה ביקורתית ובחירה חופשית סביב התנהלויות יומיומיות.

הרצון לשחרר אותם מהמסלול הקבוע של המיתוסים, שיצמצמו את יכולת הביטוי שלהם, את הרווחה הפסיכולוגית שלהם, את יכולת הבחירה החופשית.

הורות מודעת מגדר פוגשת סטיילינג תרפי כל השנה, ולא רק בפורים.

התחפושת החשופה שבנות רבות מבקשות היא מיקרוקוסמוס קטן לעולם שלם של חולצות בטן…

מה נעשה אם ילדה מבקשת תחפושת חשופה

השנה, הטור שלי ל-YNET מוקדש ספציפית לעניין התחפושות החשופות.

התמקדתי בניסיון להסביר למה תחפושת היא לא "רק תחפושת", ומה קורה כשהבנות שלנו מתרגלות להתלבש כל הזמן סביב הגוף.

פרופ' ברברה פרידרקסון היא האישה שעומדת מאחורי תיאוריית ההחפצה העצמית. התיאוריה שהציגה מחקרים על גבי מחקרים, שמראים את ההשפעה של הפיקוח העצמי של נשים (מגילאי גן) על המראה החיצוני שלנו. כמה ככל שאנחנו מרוכזות במשימה "להיות יפה", ככה יש לנו פחות אנרגיה למשימות האחרות שלנו בחיים.

זה כך בפורים, ובכל השנה.

גישת סטיילינג תרפי היא גישה מודעת מגדר, ומבחינתי היא גם מדריך להורות. כי הדיאלוג מול ארון הבגדים מתחיל בגילאים צעירים ויש לו משמעות והשלכות שנים קדימה!

אז גם פורים, כמו כל יום אחר, זו הזדמנות לדיאלוג הורי ילדי מול ארון הבגדים.

במקום להיכנס לקונפליקט, לנסות לקיים דיאלוג. לשאול שאלות על התחפושת ועל הבחירה, ובעיקר להציע אלטרנטיבות. לנסות לחשוף את הילדים והילדות שלנו לכמה שיותר אפשרויות לתחפושות שונות.

סטיילינג תרפי זו גישה של מגוון ומשחקיות עם בגדים. לא רק את הילדים, אלא גם את עצמנו אנחנו חושפות לאלטרנטיבות לבגדים הרגילים והקבועים שלנו.

בצורה זו, אנחנו מרחיבות את התפיסות שלנו לגבי עצמנו, לגבי היכולות שלנו, ולגבי יופי בכלל.

מזמינה אתכן לקרוא על הדיאלוג ההורי ילדי בטור שלי ב-YNET, ולהתכונן נפשית ליום שהילדה תבקש תחפושת נטולת בד. אני בהחלט מתכוננת ליום הזה.

ובואו גם לקהילת סטיילינג תרפי בפייסבוק, שמח שם כל השנה.

לפרטים על קורס סטיילינג תרפי הבא – לחצו כאן. קורס סטיילינג טיפולי לנשים מתחומי הטיפול, אימון, יעוץ, חינוך. הקבוצה הבאה יוצאת באביב 23.

פורים שמח ובשורות טובות!

מחטבים, קרן פלס וסטיילינג תרפי

קרן פלס העלתה פוסט חדש עם תמונה, וכתבה – "לא מאמינה שפעם לבשתי מחטבים". זו הזדמנות טובה ללמוד על ההבדל בין סטיילינג לבין סטיילינג תרפי.

אז בואו נתחיל.

בגדים הם אמירה אישית

התמונה של קרן פלס משדרת התרסה. מזווית של סטיילינג תרפי, די ברור מול מה היא מתריסה. התרסה באה מול מסרים דכאניים, ונראה שעבורה מחטבים מייצגים את המסרים האלה. מסרים סביב "מה מצופה" ו"מה ראוי" (להדק את הבטן!).

קרן פלס החליטה שהיא קובעת מה ראוי לה.

אז איך אפשר לראות את זה דרך סטיילינג תרפי?

אפשר להבין בקלות את הנקודה, דרך טריני וסוזנה.

זוכרות אותן?

טריני וסוזנה הן צמד סטייליסטיות כוכבות מה-BBC, שהתפרסמו בסוף שנות התשעים.

התכנית שלהן וגם הספר, נקראים "מה לא ללבוש". הן ידועות בהומור החד והנוקב שלהן, אומרות הכל בפנים ובלי צנזורה. ובמילה "הכל" הכוונה היא לדעה שלהן, לגבי מה ללבוש ומה לא ללבוש. עולבות זו בזו כדרך "לחנך" את קהל הצופות. הכי לא סטיילינג תרפי.

בתמונה המצורפת, סוזנה מודדת מכנסיים וטריני אומרת לה שהגזרה לא נכונה, הבטן בולטת ו"מחרידה" ומבקשת  ממנה לכסות אותה. סוזנה מסכימה לגמרי. סוזנה מודדת חולצה, אומרת לטריני "כן, יש לי קפלים בבטן, פה", ומודה על מזלה הטוב שהחולצה מטשטשת אותם.

גם בימינו, סטיילינג הוא כלי לביקורת

אז נכון, טריני וסוזנה היו כוכבות של עידן אחר. עידן שבו היה שיח אחר ומודעות אחרת לגבי דימוי גוף. טריני וסוזנה מציגות סטיילינג דרך שיח של ביוש גוף – התייחסות לגוף כאל אובייקט והתייחסות לבגדים ככלי לטשטש, לשפר ולשפץ את האובייקט.

המבט הוא ביקורתי ומכיל בו בושה ואשמה, על הפגמים שלנו ואיזה ניסיון להתנצל עליהם.

ב-2022 השיח השתנה, ויש מודעות גוברת למושג דימוי גוף, לשיעור הגובר של הפרעות בדימוי הגוף והפרעות האכילה. סביר להניח שההתבטאויות היום מצד הסטייליסטיות היו עדינות יותר, אבל לא בטוח שהמסר היה משתנה. סביר להניח שהדיבור היה יותר פוליטיקלי קורקט, אבל המסר מאחורי הסטיילינג היה נשאר ברור – "טשטשי" ותתקני את גופך.

וזה ההבדל העיקרי בין סטיילינג תרפי לסטיילינג.

השיח, המסר וגם התהליך.

זו המהות הטיפולית של הסטיילינג.

מה זה סטיילינג תרפי?

בסטיילינג תרפי, הפונה שלנו היא המומחית לענייני עצמה. אנחנו לא מקבלות עבורה החלטות ובטח לא מעבירות לה משוב על המראה שלה. אנחנו לא מחליטות מה נכון לגופה ולא מתייחסות לגוף שלה כאל אובייקט.

הבגדים הם ביטוי של מי שהיא ומי שהיא רוצה להיות. בדיוק כמו במסר – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

העבודה היא דרך חקירה פנימית – מה האישה לובשת, מה היא רוצה ללבוש, איך היא מרגישה בבגדים, איך היא מרגישה לגבי גופה ואילו בגדים יעזרו לה להרגיש טוב עם עצמה ועם גופה.

אין הכוונה שלבחירת הבגד עצמו אין שום משמעות. בוודאי שיש. אבל ההתייחסות היא אחרת והשיח שונה.

בסטיילינג תרפי הכוח אצל המתלבש/ת

בעולם הסטיילינג – יש כללים ויש "אוטוריטה".

בסטיילינג טיפולי / סטיילינג תרפי – הלקוחה או הפונה היא האוטוריטה.

בשפה טיפולית זה נקרא AGENCY כלומר סוכנות. בטיפול פמיניסטי המטרה היא להחזיר את הסוכנות – את תחושת השליטה והמסוגלות – אל האישה עצמה. כאשר אנחנו מקבלות עבורה החלטות או מעבירות לה רשימות של כללים, אנחנו מחזקות את התלות שלה בקולות חיצוניים.

סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית, אימונית, ייעוצית, חינוכית, שהמהות שלה טיפול פמיניסטי. ולכן המטרה שלנו היא לקדם נשים דרך העבודה עם סטייל.

זה לא אומר שגישת סטיילינג תרפי מתנגדת למחטבים.

למען האמת, גישת סטיילינג תרפי לא מתנגדת כמעט לשום דבר, מלבד השיח הביקורתי עצמו. אפילו אובייקטיזציה של נשים יכולה להיות דבר מעצים כשהאישה בוחרת בזה ברצון חופשי. ואז מאובייקטיזציה – זה הופך להעצמה.

ראו מקרה ביונסה, ריהנה ועוד מיליוני נשים בעולם.

אז כל בגד יפה? כל בגד "מותר"? מה תגידי לאישה שמודדת בגד שבעינייך ממש לא מחמיא לה?

ראשית, חשוב להדגיש שיש הבדל גדול בתהליך פרטני של סטיילינג תרפי לעומת התמונה של קרן פלס, ממנה התחלנו.

העבודה שלנו היא תהליכית וכוללת מחשבה, חקירה ודיאלוג. זו לא בחירת בגדים חד פעמית מנותקת מהקשר. ולכן לרוב, אם לא תמיד, בכלל לא נמצא את עצמנו בסיטואציות כאלה, שאנחנו צריכות להגיד לאישה חד וחלק, "יפה" או "לא".

עצם העובדה שנכיר את הפונה שלנו, את אופן הלבוש שלה ועצם העובדה שנגבש איתה חזון, מה זה בשבילה "להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות", היא תהליך מקדים שמקדם אצלה מודעות.

היא מתחילה להבין מה היא בוחרת ואיך, והיא מתבוננת על עצמה ועל גופה במבט חדש, סקרן ופתוח. המודעות הזו מסייעת לה לבחור את הבחירות הנכונות לה.

וגם אם היא תבחר משהו, שהוא ממש "לא" בעיניי, אגיב דרך שאלות.

איך את מרגישה בבגד הזה? איך שפת הגוף שלך מושפעת מהבגד הזה? מה הבגד הזה משדר לך? האם הוא דומה או שונה משאר הבגדים בארון? מה את אוהבת בבגד הזה?

אני גם אעודד אותה למדוד עוד בגדים וללמוד בדרך ההשוואה.

במידה והיא אומרת לי שטוב לה בבגד הזה, והיא מרגישה ביטחון, העבודה הושלמה.

וזה ההבדל בין סטיילינג לבין סטיילינג תרפי.

המהות, המסרים והשפה.


אני זוכרת את עצמי צופה בטריני וסוזנה, אי שם בתחילת שנות האלפיים. צופה מאוימת, צוחקת צחוק מתוח. תחושה שיש שם "שופטות" שמתבוננות על כולנו הנשים, וגם עליי, ותחושה ש"אין לי את זה". אני לא באמת יודעת מה ללבוש. אני צריכה שהיא תבוא ותגיד לי.

במבט היום אני מבינה כמה אני לא מסכימה עם הרבה מהמסרים שלהן וגם חלק מהטיפים שלהן לא נראים לי כלל. הם מבוססים על הדעה שלהן.

היום, אני מתבוננת בהן בלי פחד, וזה תוצר של התהליך האישי שלי עם סטיילינג תרפי.

גילוי נאות – באופן אישי מעולם לא לבשתי מחטבים, וגם לא הייתי לובשת את האאוטפיט של קרן פלס, זה פשוט לא אני. אבל אני מוחאת כפיים ליכולת שלה להעלות את הפוסט הזה, וחושבת שהוא חלק מתנועת שחרור נשים, שהגיע זמנה.

לקהילה סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

למידע נוסף על קורס הכשרה בסטיילינג תרפי.

אנחנו קהילה גדלה ומתפתחת של נשות מקצוע מתחומי הטיפול, אימון, ייעוץ, חינוך וניתן להזמין דרכנו סדנאות, הרצאות וקבוצות, אשר מועברות על ידי נשות מקצוע נפלאות שעברו הכשרה בסטיילינג תרפי.

שמרו על קשר!