סטיילינג טיפולי בפורים – דומה ושונה בין סטיילינג תרפי לתחפושות

סטיילינג טיפולי עושה שימוש בבגדים כדרך להתחבר פנימה, ולבטא חלקי אישיות ומצבי "אני" שונים. במובן הזה, החיבור לחג פורים מתבקש.

פורים הוא חג שמעורר רגשות חזקים, קשה להישאר אדישים אליו. זה חג שמזמין יציאה מהעצמי המוכר והרגיל, כשהבגד הוא הסמל המובהק לחגיגה.

בגילאים צעירים היציאה הזו מהעצמי עשויה להיחוות כמאיימת, ולכן ילדים צעירים יכולים לחוש חרדה או אמביוולנטיות כלפי התחפושת. כהורים אנחנו מרגישים בכך, עם ילדים סרבני תחפושת או ילדים שבוחרים ואז מחליפים את הבחירה, ואז שוב מחליפים את הבחירה..

פורים מעצים דילמות שיכולות להתקיים גם סביב השגרה היומיומית, במבט של סטיילינג תרפי – הלוא הילדים והילדות שלנו מביעים עמדות כלפי לבוש, מרגע שהם מסוגלים לכך. אנחנו מוצאות את עצמנו מול תגובות רגשיות שונות ומשונות כלפי הלבוש היומיומי, והשאלה כיצד להגיב לרצונות העצמאיים של הילדים שלנו, ואיפה עובר הגבול, היא תמיד רלוונטית.

השאלה אם אנחנו מצפים מהילדים שלנו להתחפש ואיך נכוון אותם ואותן לתחפושת, לא כל כך שונה מהיחס היומיומי שלנו לבגדים והציפיות שלנו כהורים. גם כאן וגם כאן, השאלה היא כמה עצמאות ויכולת בחירה אנחנו מסוגלות לאפשר לילדים ולילדות שלנו ואיפה זה פוגש אותנו.

תחפושת היא סטיילינג תרפי – מה התחפושת שלנו אומרת עלינו?

בגילאים בוגרים, בחירת התחפושת מסמלת את העולם הפנימי, תחומי העניין והמשיכה, הסביבה החברתית, וגם היבטים סמויים יותר בנפש.

אנשים ששמחים על ההזדמנות להתחפש, מפיקים ביטוי עצמי דרך התחפושת. הם יכולים להקצין חלקים מסוימים מהאישיות או לפצות על חלקים שהיו רוצים לפתח יותר. אדם מופנם יכול לבחור בתחפושת מוקצנת, אדם מסודר ומאורגן יכול לבחור בתחפושת שמסמלת שחרור ופריצת מוסכמות.

תחפושות יכולות גם להגשים חלומות נסתרים – אישה שתמיד חלמה לעשות דוקטורט יכולה להתחפש לרופאה, וזו שתמיד רצתה להופיע על במות יכולה להתחפש לזמרת. במובן הזה, תחפושת מלמדת על האדם בדיוק כמו כל בגד, בראייה של סטיילינג טיפולי.

תחפושת היא גם הזדמנות לשחרור מכבלים חברתיים סביב מגדר ומיניות. בפורים נראה גברים מתחפשים לנשים ולהיפך, ונראה אנשים מבטאים מיניות בוטה יותר מהרגיל.

בהקשר הזה אי אפשר שלא להתייחס לנושא של תחפושת, מיניות והחפצה עצמית.

בפורים נמצא הרבה תחפושות ממוגדרות, בנים יבחרו שוב ושוב בתחפושות שמסמלות כוח והבנות יבחרו בתחפושות שמעצימות יופי. בעולם כל כך ממוגדר, הגיוני שהילדים והילדות שלנו ימשכו לתחפושות כאלה, ואם עוד אין לנו בבית שיח מודע מגדר בכל ימות השנה, אי אפשר לצפות מהם ומהן לבחור אחרת.

חשוב לזכור, גם אנחנו עצמנו גדלנו על תחפושות של נסיכות ואבירים, והשחרור מתבניות מגדריות מתחיל בנו עצמנו.

זה בדיוק סטיילינג תרפי – המבט על התבניות שמעצבות את בחירות הלבוש שלנו, וההזמנה להתחיל לבחור ממקום אחר.

תחפושת היא גם לא סטיילינג תרפי. מה ההבדל בין סטיילינג טיפולי לפורים?

למרות כל החיבורים, יש גם הבדל מהותי בין חג פורים לסטיילינג טיפולי.

החג הינו פרק זמן קצוב ומוגדר, שמזמין בחירה מוקצנת ורחוקה מהעצמי. פורים מזוהה עם קיצוניות ושבירת כל החוקים, בהבנה ברורה שמדובר על רגע מהחיים. להתלבש כמו דמות אחרת לגמרי, ויום למחרת, לחזור אל עצמי.

סטיילינג תרפי זו הזמנה להתייחס לבגדים כשדה למשחק יומיומי, שהוא לא יציאה מעצמנו אלא הגמשה של עצמנו.

סטיילינג תרפי זו גישה שמעודדת פתיחות לחוויה דרך לבוש שמבטא חלקים שונים מהאישיות ומצבים רגשיים שונים. לא מדובר בלבוש של מישהי אחרת, זו תמיד אני, מדובר על חלקים מתוכי שאני רוצה להתחבר אליהם בצורה שלא תרגיש לי זרה, רחוקה, בלתי אפשרית או מאיימת.

זו המשחקיות והגמישות, בלי ההקצנה, ובלי הקצבת זמן. זו היכולת לבחור בגד לכל מצב, אירוע ויום, שמבטא אותי.

סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאני רוצה להיות.

לטור ב-YNET על הורים, ילדים, וסטיילינג תרפי בפורים לחצי כאן.

לאינסטגרם של סטיילינג תרפי לחצי כאן.

קורס סטיילינג טיפולי הבא – הכשרה בסטיילינג טיפולי – לחצי כאן.

סטיילינג תרפי והחפצה עצמית – עניין של בחירה

בחורף, הצורך שלי הבגדים הוא עיטוף, נחמה ובעיקר חימום! הצורך הפיזי לחמם את עצמי גובר על כל צורך שנוגע לסטיילינג. אני צופה בנערות ונשים שלבושות הרבה פחות שכבות ממני, או בדים דקים, ועולה לי השאלה – איך לא קר להן?

השאלה הזו הובילה אותי למחקר חדש ומדהים, שערכו חוקרות אמריקאיות צעירות (Felig et al., 2021).

הטריגר למחקר היה תמונה שהתפרסמה בבריטניה, בה תועדו נשים בשמלות קצרות, ממתינות מחוץ לאזור בילוי כאשר הטמפרטורה היא מינוס 12 מעלות.

התמונה הפכה לוויראלית, והחוקרות החליטו לצאת לשטח ולבדוק, האם לא קר להן?

הן הסתובבו מחוץ לאזורי בילוי בשעות 9 וחצי עד 12 וחצי בלילה, ביקשו מנשים צעירות לתעד את הלבוש שלהן, ולמלא שאלונים – שאלון החפצה עצמית, דיווח קור ועוד.

התוצאות היו מדהימות!

נשים שההחפצה העצמית שלהן גבוהה – דיווחו על פחות תחושות קור.

נשים שההחפצה העצמית שלהן נמוכה – דיווחו על יותר תחושות קור, למרות שבפועל הן היו לבושות חם יותר (כלומר פחות עור חשוף לקור).

המחקר הזה מחזק את "תיאוריית ההחפצה העצמית" של פרידרקסון.

זו תיאוריה לא חדשה, שמבססת מחקרית את ההבנה שכל אחת מאיתנו גדלה עם מבט צופה – מבט מפקח סביב הסוגיה "האם אני יפה מספיק".

חלקנו מפנימות את המבט הזה יותר וחלקנו עמידות אליו. כמובן שגם הגיל משחק תפקיד, ותהליך הסוציאליזציה שעברנו בבית.

כאשר אנחנו עסוקות בשאלה "איך אני נראית", אנחנו פחות עסוקות בשאלה "איך אני מרגישה".אנחנו פחות מרגישות קור, רעב, עייפות וכו'.

המחקר הזה מעניק תשובה חלקית לשאלה, איך לא קר לנשים צעירות במינוס 12 מעלות. כאשר הן עסוקות במראה החיצוני, הן פחות רגישות לקור.

איך המחקר הזה קשור לסטיילינג תרפי?

המחקר הזה פוגש את כולנו גם אם אנחנו לא לובשות חולצת בטן בינואר.

הוא פוגש אותנו בכל פעם שעולה לנו השאלה – מה אנחנו מוכנות לעשות או "לספוג" כדי להיות יפות, ואיך אנחנו רואות את הבגדים שלנו.

סטיילינג טיפולי עוסק בהבנת בחירות הלבוש. כאשר אנחנו בוחרות בגדים, כמה אנחנו עסוקות בהדגשה של הגוף? האם ביטוי עצמי תמיד עובר בהדגשה של הגוף? האם נוכל להרגיש יפות גם בלי להדגיש או לחשוף את הגוף?

ומי שאוהבת ללבוש חשוף? האם היא בהכרח עסוקה בהחפצה עצמית?

סטיילינג תרפי זו גישה שרואה בגדים ככלי להגדרה עצמית, חיבור פנימי וחופש.

החופש להחליט.

ולכן בגישת סטיילינג תרפי הבעיה היחידה היא אבדן החופש – כלומר, המגבלות והמחסומים שהחברה שמה לנו, ו/ או שאנחנו שמות לעצמנו.

לחלק מאיתנו, המחסום יהיה "מיתוס היופי" (מושג של נעמי וולף). הצורך להיות יפה בכל רגע נתון ולשאת כל "איך" בשביל זה. זה מחסום שיוביל אותנו להיות פחות קשובות פנימה, עבור ערך שאנחנו מחזיקות בו, כי גדלנו עליו והפך להיות חלק מאיתנו. אנחנו עסוקות בריצוי הסביבה גם בלי לשים לב. אנחנו יכולות להסתובב רעבות, עייפות או קפואות, בשביל הערך הזה.

עבור נשים אחרות, המחסום הוא פנימי. יש רצון חבוי ללבוש צמוד יותר או חשוף יותר. אבל יש פחד, "מה יגידו". גם זה מיתוס היופי, אבל במובן אחר שלו.

האם אני יכולה להרשות לעצמי להיות בולטת במרחב, ומה זה אומר לגביי? האם הנאה שלי מהגוף שלי ולבוש חשוף תמיד קשורה לעין הצופה בי?

כמה אני מוכנה להעז ומהי תעוזה בשבילי?

זה עיקר הדיון שהתקיים בפאנל בתכנית הבוקר של "פאולה ולאון" שם הצגתי את המחקר. לצידי ישבה נועה, פמיניסטית אקטיביסטית, שאוהבת להתלבש למען עצמה. נועה מעלה תמונות חשופות לרשת ודנה במבט הצופה ובחופש הביטוי.

השאלה העמוקה היא: כמה מהבחירות שלנו הן באמת שלנו וכמה הן תוצר של מה שגדלנו עליו? או מה שמטיפים לנו?

אני לא מפסיקה לשאול את עצמי את השאלות האלה, סביב כל החלטה שלי.

ולא תמיד התשובות קלות. אבל המודעות היא חלק מהבחירה.

סטיילינג תרפי זה זרקור של מודעות שנועד לחבר פנימה.

זו גישה של חמלה עצמית.

המטרה אינה לנזוף בעצמנו על הרצון הטבעי להרגיש יפות. וגם לא לנזוף בבנות הצעירות שלנו שרוצות ללבוש חולצת בטן, כי זה מה שיפה בעיניהן.

המטרה היא להעניק לנו חופש בחירה וביטחון דרך הלבוש שלנו.

ואם הבת שלי רוצה ללבוש חולצת בטן בינואר?

על זה כתבתי בטור למדור "הורים" ב- ynet, וכללתי עצות סטיילינג תרפי מעשיות.

באיחולי חורף חם ובריא.

טלי.

השמנה ובגדים, ילדים והורים – עם ורד יפה חאיק

מה קורה לאמא שהבת המלאה שלה רוצה ללבוש ביקיני ליציאה לים עם חברותיה? מה קורה לאותה אמא אם היא עצמה רזה, או שמנה, אם היא נאבקת עם דימוי הגוף שלה עצמה? ואולי אותה אמא הייתה ילדה שמנה בעצמה, והפחד הכי גדול שלה הוא שהבת שלה תחווה את הקושי שהיא חוותה? הקשר בין בגדים למשקל גוף והשמנה הוא בלתי נמנע, ובסטיילינג תרפי אנחנו לומדות להשתמש בקשר הזה לטובתנו.

בואו נעצור רגע להתייחס למילה השמנה. המילה מעוררת כל כך הרבה קונוטציות שליליות, שקשה לי אפילו לומר אותה. אני מעדיפה לומר עלייה במשקל, אבל ורד יפה חאיק, דיאטנית ומטפלת בהשמנת ילדים, מסבירה לי שיש הבדל בין עלייה במשקל להשמנה. זה קשור לגדילה ולגובה. אז כן, יש השמנה וצריך להפסיק לפחד ממנה כי היא חלק טבעי מהחיים.

הורים רואים את הילדים שלהם משמינים וזה טבעי, אבל בחברה שלנו המצב הטבעי הזה מעורר בהלה. שומן והשמנה נתפסים כבעיה, חולשה וברמה ההורית, זה נתפס ככישלון. בין הורים לילדים, ובטח בין אימהות לבנות, הבגדים מבטאים את הדיאלוג על הגוף, על המראה החיצוני ועל ההשמנה. סטיילינג תרפי זו גישה שבה הבגדים הם כלי בתוך מערכת היחסים עם הגוף, ובתוך מערכת היחסים הורים ילדים.

ורד יפה חאיק היא דיאטנית שמטפלת בהשמנת ילדים ובקליניקה שלה היא שומעת הכל, בלי צנזורה. כמה קשה להורים להכיל את זה שהילדים שלהם לא נראים כמו שהם היו רוצים שיראו, ולא אוכלים כפי שהיו רוצים שיאכלו. בשיחה שלנו אנחנו ניגשות בעדינות לנושא הנפיץ הזה מכל הזוויות שלו, ומחדדות כמה הקשר בין אוכל ואכילה לסטיילינג טיפולי הוא הדוק ומתבקש.

כהורים לילדים שחיים עם השמנה, יש תחושת דאגה וגם כשלון הורי. החברה מפנה אצבע מאשימה כלפי הורים שילדיהם שמנים ומלאה בעצות והצעות ייעול. בנוסף יש גם את הרצון לגונן על הילדים מהצקות וביקורת. יש רצון לשליטה על התנהגות הילדים- האכילה וגם הלבוש, אבל זה לא ריאלי. ככל שהילדים מתבגרים הם עצמאיים יותר ויותר בהחלטות שלהם. בסטיילינג טיפולי, המטרה היא לטפח את העצמאות ולאפשר ביטוי עצמי.

מה שהופך את סוגיית האוכל והבגדים כל כך מורכבת במקרים של השמנה, זו תחושת ההורה עם הגוף של עצמו או עצמה. דימוי הגוף הוא נושא כה מורכב בחברה שלנו, שאי אפשר להתחמק, ורובנו (בעיקר האימהות) פגיעות בנקודה הזו. ההתנהלות שלנו מול הילדים הופכת להיות תגובתית, אימפולסיבית, ואז מוצאות את עצמנו נכנסות להם לצלחת או אומרות להם/ן שהבגד צמוד מידי.

מה חווים ילדים שמנים, או ילדים שהשמינו? יש תחושת בושה ואשמה, תחושה של דחייה מצד הסביבה ורצון לפתור את הקושי. האכילה הופכת להיות רגשית, וההשמנה מתגברת. יש קושי אובייקטיבי למצוא בגדים. ורד אומרת, יש ילדים שנולדו שמנמנים וללא ההתערבות של ההורים, לא תיווצר כאן בעיה. הילדים ימשיכו להיות בריאים ופעילים, פשוט מלאים יותר מרוב בני גילם. ההתערבות שלנו ההורים היא שמכניסה קושי ולחץ ומייצרת בעיה חמורה, עד השמנה פתולוגית. ברמה של סטיילינג תרפי – אם נמצא לילדים שלנו בגדים במידה הנכונה, בגדים טובים להם, נוכל לתמוך בהם מבלי לייצר תחושת "בעיה". אם נתייחס להתאמה של הבגד ללא ביקורת על הגוף, נצליח לייצר שיח חיובי ותומך. אבל זה לא כל כך פשוט לפעמים. הנושא הזה נוגע בנקודות עמוקות בין הורים לילדים.

גדולה מהחיים (סרט, 2018) – ויקיפדיה

בשיחה שלנו אנחנו מביאות כדוגמה את הסרט של ג'ניפר אניסטון, "גדולה מהחיים". הסרט מציג אמא יפיפיה, מלכת יופי לשעבר, והבת השמנה שלה שרוצה להתמודד בתחרות מלכת היופי שבה אמה שופטת. אותה אמא מגדירה את עצמה דרך המראה שלה וניצחון העבר בתחרות היופי. זו המהות שלה. היא מפגינה קבלה ואהבה כלפי המתחרות האחרות בתחרות היופי ובבת שלה עצמה קשה לה לגעת. קשה לה לקבל את המראה שלה ואת השוני הבסיסי ביניהן. ורד מספרת שהיא רואה בדיוק את זה בקליניקה שלה. בשיחה שלנו היא נותנת עקרונות מנחים להורים המבולבלים מול השמנת הילדים. כמה לתמוך, לסייע, להציע אוכל בריא וכמה צריך לשחרר ולצאת מהצלחת. זה לא יעיל.

לבזבז באהבה : גדולה מהחיים- סרט עם מסר חשוב

בגישת סטיילינג תרפי, בגדים הם כלי תרפויטי דווקא בתקופות של השמנה. דווקא אז בגדים יכולים לנרמל את המצב, שלרוב אנחנו שופטות בחומרה. ואם מדובר בילדים שלנו, בגדים טובים במידה הנכונה הם כלי ממשי לתמיכה בתקופות השמנה. והשיח על בגדים צריך להיות רגיש ובלתי שיפוטי. לדבר על בגדים, ולא על הגוף. להציע בגדים במידה הנכונה, להציע לסדר יחד את הארון, ולכבד את הבחירות של הילדים שלנו.

הורות היא תהליך שבו אנחנו פוגשות את עצמנו. את הילדות שהיינו וגם את האימהות שאנחנו רוצות להיות. ורד מציעה להיות בחמלה אל עצמנו ואל הילדים שלנו. החמלה היא הכלי היעיל ביותר להתמודד עם סוגיות של גוף, אכילה, מראה חיצוני, לבוש. ובסטיילינג תרפי, אותה חמלה עוזרת לנו לדייק את הבחירות שלנו לכאן ועכשיו. להתלבש בצורה שעושה לנו טוב, מכבדת את הגוף שלנו כפי שהוא.

 בואו לשיחה חשובה, קולחת ומרתקת עם ורד יפה חאיק, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי – תוכן והשראה.