תגית: פמיניסטית

יום אחד בהיר קיבלתי בווטסאפ צילום, מתוך רשימת טיפים של סטיילינג, לאישה היולדת. חשכו עיניי. "הימנעי מבדים צמודים שמגלים את הצמיגים… הימנעי מפסים מרחיבים…לבשי שמלות, שמלות, שמלות".

התגובה הראשונית שלי הייתה בהלה, וכתבתי מיד – "זו טעות, לא אני כתבתי את זה". אבל אף אחד לא חשב שאני כתבתי את זה.. ואני לא היחידה שנבהלה.

יום למחרת כבר ישבתי בפאנל של "פאולה ולאון" בניסיון להבין, איך יכול להיות שב-2021 נשים שלפני רגע שוחררו מבית החולים, קיבלו בעיתון "בייבי לנד" רשימה שכזו. מדוע סטיילינג נתפס כשפה שבאה למשטר נשים מה ללבוש וממה להימנע, ובגדול, איך לטשטש את הגוף?

אישה אחרי לידה נמצאת במצב דימוי הגוף הכי שברירי, וכל אמירה לא במקום יכולה להוביל לעוגמת נפש וגם נזק. זו לא תקופה שבה אנחנו עמידות וחסינות בפני לחצים סביבתיים לגבי איך שאנחנו נראות, אלא בדיוק להיפך.

הבעיה המהותית פה היא בתפיסה של המילה סטיילינג. סטיילינג נתפס בחברה שלנו כתחום שבא להפוך נשים ליפות, חטובות ורזות יותר. הדרך לעשות זאת היא להסתיר את הגוף שלנו ולייצר אשליות אופטימיות מקסימליות, שמייצרות גוף של 90-60-90. זה נקרא "סטיילינג אישי".

בתפיסה כזו של סטיילינג, יש הפקעה של הכוח מידי כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה, ויישור קו עם מה שהסביבה מגדירה "יפה" באותו רגע. טרנדים ואידאלים של אופנה ויופי.

אישה שמקבלת רשימת טיפים כזו של סטיילינג, לא מרגישה מועצמת. זה הכי רחוק מסטיילינג טיפולי… יותר מזה, האישה לא באמת מבינה מה ללבוש, כי זו רשימה של הימנעויות. אפשר להקביל את זה לדיאטה. "עשי" ובעיקר "אל תעשי".

אז מה כן?

כפי שאמרתי בפאנל ב"פאולה ולאון", תפיסה נכונה של סטיילינג היא מתן השראה ואפשרויות. לצלם נשים אחרי לידה, שאוהבות את מה שהן לובשות ולשאול אותן – מה אתן אוהבות בסטייל שלכן? מה עוזר לכן בבגדים שלכן כרגע? ואז כל אחת יכולה לראות, לקבל השראה, לבחור אם היא מזדהה או לא מזדהה עם הסטייל שהיא רואה. ההחלטה נשארת אצלה.

וזה אחד העקרונות הבולטים של סטיילינג תרפי.

באותו פאנל בו ישבתי, ישבה גם עיתונאית שהיא יולדת טרייה למדי, ששיתפה מהחוויה שלה. היא נרתעה מהשפה שבה נכתבו הטיפים, נרתעה מהטיפים עצמם, שיתפה מהתחושות הקשות כלפי הגוף שלה אחרי הלידה. לגבי הטיפ עם השמלות אמרה, שלא הצליחה ללבוש שמלות כי ירכיה התחככו זו בזו.

בפאנל ישבה גם ד"ר לגניקולוגיה, ששיתפה בתהליכים הפיזיולוגיים שאנחנו עוברות לאחר לידה. הציפייה שהבטן תיעלם בלתי ריאלית עם מה שהגוף שלנו עובר, באופן טבעי. סיפרה כי היא מנהלת מחלקת יולדות בלניאדו, ושומעת מידי יום את התגובות הקשות של נשים יולדות כלפי גופן. "איך אני אתלבש לברית? יש לי בטן". אין שום סיכוי שכמה ימים אחרי הלידה לא תהיה עדיין בטן הריונית.

יצאתי מהפאנל הזה בתחושה שנאמר מעט על נושא כה חשוב. נזכרתי בתחושות שלי כלפי שינוי גופי לאחר הלידה, הרי לאחר הלידה השניה חל בי השינוי הגדול, ופיתחתי את סטיילינג תרפי על בסיס מערכת היחסים שלי עצמי עם גופי והלבוש שלי.

באותו יום כתבתי רשימת טיפים משלי, והעליתי אותה לפייסבוק. קיבלתי תגובות בהודעות פרטיות, מנשים שהרשימה הזו נגעה להן בבטן הרכה.

וזה בסדר שהבטן שלנו רכה!

הנה הפוסט המקורי –

בתוכנית הבוקר, שוחחנו על רשימת הטיפים הכי *לא* מוצלחת שאי פעם נכתבה עבור נשים אחרי לידה

רשימה שנשלחה אליהן ממש עכשיו, ב-2021, בדואר ישיר מ-1950!!

הנה המסקנות שלי –

1. ילדת?  מזל טוב! הימנעי מ… קריאת כתבות שמחליטות בשבילך איך להתלבש.

2. טשטשי את… כל הקולות שמשדרים לך שאת אמורה להסוות את זה שהגוף שלך עבר לידה.

3. בכל פעם שאת רואה את המילים "הימנעי" ו"טשטשי" בהקשר לגוף שלך, דפדפי הלאה.

4. הביאי איתך בגד שאת אוהבת לבית החולים, והחליפי את פיג'מת בית החולים כשאת יכולה. זהו צעד משמעותי בחזרה לעצמך.

5. אל תוותרי על בגדים, מצאי את אלה שמתאימים לך כרגע. אם את מניקה, מצאי בגדי הנקה שאת אוהבת, כי הפרקטיקה לא מבטלת את זה שיש לך אישיות.

6. הלבשה תחתונה היא עור שני, ויכולה לתת תחושת הגנה. במקום לחפש מחטבים, שווה להכיר סוגים שונים של הלבשה תחתונה. כל אישה מרגישה כמה איסוף או חופשיות היא צריכה מהבגדים שלה.

7. חפשי השראות חיוביות. נשים בסביבה או באינסטגרם שלך, שמחזקות דימוי גוף בריא ומתלבשות בצורה שאת יכולה להזדהות איתה.

8. טיפוח אישי הוא טיפול אישי, ולא אמור להיות מאמץ. שמרי רק על ההרגלים שעושים לך טוב, בין אם זה איפור, לק בציפורניים, או כל דבר אחר שהוא שלך.

הפרידה מהזהות הקודמת מספיק מורכבת, מגיע לך להתלבש ולהרגיש כמו האמא שאת הופכת להיות .

וזה השינוי שסטיילינג טיפולי מכניס לעולם הסטיילינג, ולעולם בכלל.

שיח על בגדים שהוא שיח על הנשים שאנחנו, ועל חופש תודעתי שישחרר אותנו מכבלי רשימות הטיפים, ה"שיק או שוק", וכל שאר הנורמות שנועדו להקטין אותנו דרך ההתייחסות למראה החיצוני שלנו.

בגדים הם תרפיה, הם שלנו ובשבילנו.

זה סטיילינג תרפי.

בואי לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, והיי חלק מהשיח החדש על סטיילינג.

הגיל שלנו משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי, סטייל, נשיות ומיניות. אנחנו חיות בחברה שלא מעודדת התבגרות ומכחישה סימני גיל. נשים רבות שופטות את עצמן וגם נשים אחרות, שמעזות ללבוש, להצטלם ולהיראות בצורה שנתפסת בחברה שלנו כפתוחה לצעירות בלבד. האם אפשר לבחור אחרת ומה המחירים של הבחירה הזו?

אורנה גטניו היא דוגמנית בת 63 שאוהבת את עצמה היום יותר מאי פעם! ובמפגש איתה למדתי על החיים ועל סטיילינג תרפי.

אורנה היא עיתונאית ועורכת תוכן וצלמת חובבת. אורנה התגרשה בגיל 57 וחוותה פריצה גדולה בחייה, כולל גילוי עצמי מול עדשות המצלמה בהפקת אופנה שנקרתה בדרכה.

אם מישהו היה אומר לה לפני עשר שנים שהיא תדגמן, היא לא הייתה מאמינה.. אבל אותה הפקת אופנה התחילה דרך שממשיכה עד עכשיו, ואורנה נושאת עיניים קדימה. באופטימיות רבה וברצון עמוק לממש את עצמה וליהנות ממי שהיא ומהחיים שלה כאישה עצמאית וחופשיה לקבל את בחירותיה.

באיזה שלב בחיים שלנו אנחנו כנשים מעזות להתחבר לרצונות האמיתיים שלנו? באיזה שלב בחיים אנחנו מרגישות יפות באמת?

שיחת סטיילינג תרפי שהיא שיחה על הפסיכולוגיה הנשית במהלך החיים.

לא דילגנו על ייצוגי יופי. הרי הם משפיעים עלינו כל הזמן, ובכל גיל.

אורנה מדברת על כך שדוגמניות צריכות לייצג את כל הגילאים ובטח גילאי הצרכניות של מותג הבגדים. לפעמים זה אבסורד לראות במותג שפונה לנשים בוגרות דוגמניות בנות 17. והחשיבה הזו שלה, זה לגמרי סטיילינג תרפי.

כל אישה צריכה למצוא ייצוגי יופי שמתחברים אליה, למי שהיא. אף אחת מאיתנו לא צריכה להרגיש שהיא צריכה להתאמץ להיות מישהי שהיא לא, בשביל להתלבש. זה אחד מהעקרונות של סטיילינג טיפולי, ששונה מסטיילינג רגיל בכך שאין ניסיון להתאים את המראה החיצוני לאיזה סטנדרטים של יופי, אופנה, או מקובלות חברתית.

אבל כמה מאיתנו מרגישות מספיק יפות וראויות כדי לעמוד בגאווה מול מצלמה כמו אורנה ולהגיד "אני נראית טוב"? אפילו לא מצלמה מקצועית בהפקת אופנה, אפילו מצלמה של בני המשפחה שלנו. איך אנחנו מרגישות מול מצלמה? רוב הנשים שאני פוגשת בעבודה שלי, מרגישות שהן לא פוטוגניות ולא אוהבות לראות את עצמן בתמונות. להרבה נשים כן יש תשוקה להצטלם אבל מתוסכלות מהמבט על עצמן.

אורנה עברה תהליך מדהים ומעורר השראה. היום היא בטוחה בעצמה, בבחירותיה ובמראה החיצוני שלה יותר מאי פעם בחייה.

אורנה אוהבת את המשחק של הרשתות החברתיות, ומודעת לכך שיש אנשים המצקצקים וחושבים שזה "לא לגילה". לאחרונה התחדשה בקעקועים על האצבעות ושמעה מאברי גלעד בתכנית הבוקר, שזה לא מתאים שאישה בת 62 תקעקע את עצמה, זה מתאים לבת 17.

היא גם לא מגבילה את עצמה כלל לגבי תכניות עתידיות ומסתכלת קדימה באופטימיות לגבי כל התפתחות.

בשנה האחרונה החלה ללכת עם שמלות, דבר שהתנגדה לו שנים. דווקא הדוגמנות הגמישה את דפוסי המחשבה שלה לגבי שמלות וכעת היא לובשת שמלות, עדיין מרגישה שזה פלא, קצת מוזר..

יש הרבה פנינים ותובנות בשיחה שלי עם אורנה, והדבר שהכי דיבר אליי באופן אישי זה הנאמנות שלה לעצמה. היכולת לשים בצד את הציפיות החברתיות ולהגיד – "למה לא". להוריד שיפוטיות גם על עצמה וגם על אחרים ואחרות, ולאפשר לעצמה להתנסות בכל מה שמרגש אותה וטוב לה.

שיחת סטיילינג תרפי על ייצוגי יופי, על אופטימיות והתחלות חדשות בכל גיל, עם אורנה גטניו. לחצי על הלינק לשיחה.

עקבי אחרי ביוטיוב והירשמי לערוץ! כתבי לי מה מעניין אותך לשמוע ולראות. נתראה בשיחה הבאה של סטיילינג תרפי.

לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים הרגשתי שאני חייבת לגשת לנושא מהזווית של סטיילינג תרפי. הזמנתי את מאיה רומן לשיחה על סדרה מרתקת וסוחפת, שאלימות נגד נשים היא הנושא המרכזי שלה, אבל עושה זאת בדרך עלילתית מבריקה. "סודות קטנים גדולים".

מאיה רומן היא מנכ"לית "פוליטיקלי קוראת", גוף העיתונות הפמיניסטי שאני הכי אוהבת ומחוברת אליו. והיא גם חובבת טלויזיה מושבעת. אז היה קל לגייס אותה למשימה. גם מאיה הרגישה שהסדרה מבריקה ושאפשר להתבונן דרכה על נושא האלימות בחייהן של נשים והכוחות שלהן. במרכז הסדרה אנחנו רואות בצורה ישירה ומצמררת, אלימות של גבר כלפי אשתו.

בשיחה שלנו אנחנו סוקרות את העלילה, שמתארת חייהן של חמש נשים בחברות אמיצה, שכל אחת מהן מתמודדת עם אלימות מצד העולם הגברי. כל אחת מהדמויות מציגה סיפור, ובאופן מדהים הלבוש שלה משרת את הסיפור. מעצבת התלבושות של הסדרה, אליקס פרידברג, בנתה פרופיל של מעצבים / מותגי אופנה, לכל אחת מהדמויות.

מדלן (ריס ויתרספון) דמות חזקה ומנהיגה, חיה חברתית שאוהבת לקחת עניינים בידיים. היא לובשת דולצ'ה אנד גבאנה, j.crew  והיא באה ליום הראשון של כיתה א' של הבת שלה בשמלת קוטור. כי היא יכולה.

סלסט (ניקול קידמן) דמות רגישה וחכמה, חלשה אבל גם חזקה. היא טובעת במשבר העמוק של חייה ומכסה את החבלות שלה בסוודרים. היא לובשת מקס מארה, ראלף לורן, ולה פרלה בסצנות חדר השינה שלה. רכות ויופי אינסופי בדמות הזו.

רנטה (לורה דארן) דמות עוצמתית, השגית, תחרותית, סוג של טורפת. חשוב לה להראות שיש לה, גם כשהיא מאבדת הכל. היא לובשת גוצ'י, פראדה, סטלה מקרטני וגם אלכסנדר מקווין, דווקא בעונה השנייה כשהיא מתרוששת. הצגה מהממת.

ג'יין (שיילין וודלי) דמות בפוסט טראומה, היא מתמודדת עם עבר כואב, עסוקה בהישרדות ולא מרגישה שייכת. היא לובשת גאפ. פשטות אמריקאית.

בוני (זואי קרביץ) היא אישה ילדה, מנסה לדבוק בטבעונות ולתרגל מדיטציה, אבל מתחת לפני השטח רגשות וזיכרונות סוערים. זו רק פאסדה, סוג של חיקוי. היא לובשת זארה ואנתרופולוג'י.

המעצבת בנתה שפה ויזואלית מופלאה, שמספרת את האופי של הדמויות. המבט הזה על שפת הלבוש, שמאפשר הבנה עמוקה יותר של העלילה, זה מבט של סטיילינג תרפי. לשאול מה הסיפור מאחורי בחירות הלבוש.

יש גם חשיבה ביקורתית שטמונה בעיניים של סטיילינג תרפי, שעוזרת לחשוף עוד רבדים במציאות ולא רק בעלילות טלויזיוניות. סטיילינג טיפולי נעזר בבגדים ככלי למתן כלים להבנה ולהתמודדות עם המציאות סביבנו. חשיבה מגדרית פמיניסטית היא בסיסית בגישת סטיילינג תרפי, ולכן החיבור לפוליטיקלי קוראת ולמאיה רומן כל כך טבעי.

הייחודיות בסדרה "שקרים קטנים גדולים", שהסטייל שלה באמת מרהיב, הן ברמת הבגדים, והן ברמת הבתים והנופים, זה הפער. יש פער בין היופי המרהיב לבין מה שקורה באמת. יש פער בין המותגים לבין החיים של הדמויות, שרצופים בכאב וקושי. זה מדהים לראות כמה לבוש יכול להיות מסכה, הצגה מלאכותית, או הביטוי העמוק ביותר של הנפש שלנו.

מזמינה אתכן לצפות בסדרה ולגבש מחשבות משלכן, אם כי הסדרה לא קלה לצפייה ורוויה בסצנות אלימות. בואו לתובנות ומחשבות עם מאיה רומן הנפלאה, שאת העשייה שלה כדאי לכן מאוד להכיר. לשיחה שלי עם מאיה לחצו כאן!

הירשמו לערוץ שלי, ונתראה בשיחת סטיילינג תרפי הבאה!