תגית: מטפלת בדימוי גוף

מודעה שהוציאה אותי מדעתי, גרמה לי לכתוב פוסט. לא סתם פוסט עצבני, אלא כזה שמבוסס על הערכים של סטיילינג תרפי.

במודעה הייתה הזמנה לסדנת סטיילינג שבה הקהל עוברות בדיקה של "מדד חדד". כלומר בדיקה האם הסטייל "מספיק טוב".

נכון, זו לא משטרת האופנה הראשונה בהיסטוריה האנושית. טריני וסוזנה עשו את זה בצורה כל כך כריזמטית, שזה הפך את עולם הסטיילינג למה שהוא היום.

אבל השפה של המודעה, והלחץ מזה שהבת הצעירה שלי מוזמנת לדבר הזה (!), עשו את שלהם.

סטיילינג טיפולי זה להבין – לא כולנו אמורות להתלבש אותו דבר

התגובות של נשים לפוסט שלי שיקפו לי 3 תובנות.

1. מדובר בסטייליסט מפורסם, נשים רבות נחשפו לתכנים שלו הרבה לפני. חלקן נפגעו מאוד מהסרטונים שבהם הוא מגחיך את גוף האישה. צוחק על חזה קטן, על חזה גדול, על שומן, על חלקי גוף. הן שלחו לי כמה סרטונים.
2. אני ממש לא האישה היחידה שנפגעה מייעוץ סטיילינג בעבר שלה, שהיה מבייש.
3. אני ממש לא האישה היחידה שדואגת מכך שהבת שלה תיחשף לתוכן כזה.

בעקבות הפוסט והתגובות, פאולה רוזנברג יזמה מפגש טלויזיוני שלי עם אייל חדד, האיש והמדד.

ובכן, אני לא אישה חובבת עימותים. בטח לא בטלוויזיה.

אבל הדבר הזה היה מספיק חשוב לי כדי לעשות את זה. כי מדובר בערכים הבסיסיים בגישת סטיילינג תרפי. ערך הכבוד, וערך הבחירה.

כבוד לבחירתה של כל אישה, לקצב הלמידה שלה, לרצונות שלה. כבוד לשונות.

לא כולנו אמורות להתלבש ולהיראות אותו דבר.

סטיילינג לא אחראי יכול לגרום נזק

החלק הטיפולי בסטיילינג תרפי זו הבנה, שמדובר על סיטואציה רגישה. מה שנתפס כשיחה קלילה או הומור חסר משמעות, יש בו הרבה מאוד משמעות עבור מי ששומעת קול ביקורתי כלפיה.

בגדים מגלמים אירועי חיים, תפיסה עצמית ודימוי גוף.

הדיבור דרך בגדים צריך להיות רגיש, מכבד, סובלני. צריכה להיות הבנה שיש אמירות שיכולות לגרום נזק.

במיוחד כשעובדים עם נשים ונערות, אוכלוסייה שגם ככה נתונה לביקורת פוגענית לגבי מראה חיצוני. אוכלוסייה שחשופה יותר להפרעות אכילה, חרדה ודיכאון סביב מראה חיצוני.

יש פה אחריות.

סטיילינג תרפי בפעולה – מה לובשים לעימות טלויזיוני?

הרגשתי שאני יוצאת למלחמה. לא מלחמה באדם, וניסיתי לומר זאת כמה פעמים במהלך העימות. זה לא האדם אלא התופעה. אייל חדד מייצג תופעה שמעניקה לגיטימציה לביקורת ולעג דרך כותרת של "סטיילינג" קליל. בדיוק כמו טריני וסוזנה, בדיוק כמו חלוקת דרקונים וכוכבים, יש אדם שסופג מבט ביקורתי. זה אולי נשמע מצחיק מהצד, אבל לא כשצוחקים עלייך!

יועצת חינוכית סיפרה לי על טבלת "סטיילינג" שהתגלתה בבית ספר במרכז הארץ. טבלת ציונים על סטייל ומראה חיצוני לבנות השכבה. לכל בת היה ציון המבוסס על חלוקה של "עיניים", "שיער", "גוף", "סטייל" וכו'. מיותר לציין את הפגיעה שהנערות ספגו מעצם קיום הטבלה "הקלילה" הזו בבית הספר.

הסיפור הזה וסיפורים נוספים ששמעתי, הובילו אותי לעימות הזה. מבחינתי, התלבשתי למלחמה על ערכים.

על תפיסת עולם.

לבשתי ז'קט שחור ומתחתיו חולצה בהדפס הסוואה צבאי.

מכנסיים בצבע שחור. נעליים שחורות.

לבוש ממש לא אופייני לי, כי אני בדרך כלל אישה של שלום, ושל צבע!

סטיילינג טיפולי מבוסס על המשמעות הרגשית של הבגדים

הז'קט שמר עליי, מול איש מתלהם וכוחני.

החולצה הזכירה לי, שבאתי במטרה מאוד מסוימת.

ובגדול, אלה הבגדים הכי מדויקים שיכולתי לבחור לסיטואציה הזו.

לא הייתי לובשת את השילוב הזה כמעט לשום מקום אחר.

מוזמנות לצפות בעימות ולראות שלא רק ששרדתי כדי לספר, אלא גם עשיתי את זה עם כל האמת שלי.

אני מאחלת לעצמי ולכל מי שקורא/ת, להמשיך לחתור וגם להילחם על מה שחשוב לנו.

על היחס שמגיע לנו, על החיים שמגיעים לנו.

מבחינתי, הכל קשור.

טלי.

לפרטים על קורס הכשרה בסטיילינג תרפי – לחצו כאן

לסרטון עם אייל חדד אצל פאולה וליאון – לחצו כאן

לקהילת סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות – לחצו כאן

פרויקט חדש ומרגש בקהילת הפייסבוק של סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות. פרויקט דימוי גוף זה של כולן.

הפרויקט נולד מתוך המאמר, שהציג את מחקר סטיילינג תרפי – הקשר בין לבוש לדימוי גוף ואישיות. המחקר הראה כי נשים שבוחרות בסגנון לבוש אקלקטי פחות עסוקות בהסוואת הגוף ודימוי הגוף שלהן חזק יותר. המשחק עם הלבוש מהווה כלי, מודע יותר או פחות, בניהול דימוי הגוף.

ההבנה הזו חיזקה את התובנות מעבודת השטח שלי עם סטיילינג תרפי במהלך השנים. עבודה שהציגה לי שוב ושוב כמה הלבוש והגוף הם קשורים ואיך כל שיח על בגד מוביל למחשבות, עמדות ורגשות כלפי הגוף. הבגד והגוף בלתי נפרדים.

סטיילינג תרפי זה כלי שמסייע בתהליכים של קבלת הגוף ואהבת הגוף, כמו גם אהבת העצמי. מה שנקרה בשפה מחקרית עכשוית – חמלה עצמית.

אז הפרויקט החדש בקהילת הפייסבוק מיועד לכלל הנשים, ומדוע?

לפעמים נראה שהשיח על דימוי הגוף מכוון רק לפלאס סייז – מידות גדולות. רק נשים שמתמודדות עם מסרים מהסביבה על עודף משקל, מה שנקרא שמנופוביה, ותחושות ומחשבות קשות שלהן על המשקל שלהן. השיח הזה התפתח מאוד במהלך השנים ויש אקטיביסטיות דימוי גוף מעולות שעושות עבודה מבורכת בכיוון הזה.

אבל, וזה אבל גדול, יש לפעמים הרגשה שהשיח מכוון רק לשם. אבל דימוי גוף הוא של כולן.

גם אישה שמרגישה שיש לה "שני קילו להוריד" או חמישה, והתחושה מייסרת אותה או מכבידה עליה.

נשים בכל המשקלים סובלות מאכילה רגשית.

כל אישה שיש חלק בגופה שמעסיק אותה, או מטריד אותה, או פוגע בביטחון שלה.

כל ניואנס בגוף הוא משמעותי בחוויה האישית שלנו. וזה רלוונטי לסטיילינג טיפולי.

ולשם כך נועד הפרויקט #דימוי_גוף_זה_של_כולן.

את הפרויקט התחלתי בפוסט אישי שלי על ההתמודדות עם דימוי הגוף במהלך השנים, כילדה ונערה שמנה שהתמודדה עם אותה שמנופוביה, דחייה חברתית על רקע משקל גוף. אותה ילדה ונערה שצמחה להיות אישה רזה ועדיין כל הזכרונות והמחשבות נמצאים שם. חוויות חיים סביב משקל גוף והגדרה חברתית של הילדה הכי שמנה בכיתה.

בהמשך כתבתי על חזה קטן, משמעות החזה והשדיים עבור נשים, בחברה שכל הזמן מדגישה את האיזור הזה בגוף שלנו כסממן לנשיות ומיניות. גם על ישבן דיברנו, אבל את זה תצטרכו לראות בעצמכן בקהילה הסגורה.

בהמשך חברותיי לקהילה העלו את הזוויות שלהן – עדי זומר, שותפתי לניהול הקהילה, וגם עדן כץ וליאן רזניק פירקה.

עדי כתבה על כל המשפטים שאנחנו שומעות במהלך החיים, כל מה שנזרק לחלל האוויר על ידי אמא, דודה, שכנה, מוכרת בחנות. הקבוצה זרקה את כל המשפטים הללו לפח המטאפורי של הפייסבוק, וזה היה קתרזיס מעולה.

בהמשך עדי כתבה על המבט מול המראה, ותחושות שביעות רצון או חוסר שביעות רצון מהגוף שעולות סביב מדידת בגדים. זה מרכיב משמעותי בסטיילינג תרפי, חוויה שכל אישה בכל מידה וכל משקל מכירה. ולכן, דימוי גוף הוא של כולן.

עדן כתבה על החוויות שלה כפעילה לדימוי גוף חיובי, והביקורת שהיא קולטת סביב השיח על משקל ודימוי גוף. הטענה שיש משקל שאינו בריא, וכו'. בהמשך עדן כתבה על הקטנת המידות, והחוויה שלה בחנות שאין בה מידות מתאימות. התחושות שעולות בה מול המגמה של הקטנת המידות והדרך שלה להתמודד עם זה.

ליאן כתבה מחשבות על דימוי גוף ופעילות גופנית, ואיך הריצה משפיעה על החוויות שלה בנוגע לדימוי הגוף. כל אישה שאוהבת תנועה תבין ותזדהה עם ההרגשה שהתנועה עוזרת לווסת את דימוי הגוף שלנו, דווקא בתקופות שהוא אינו בשיאו. סטיילינג טיפולי אינו מתמקד אך ורק בבגדים אלא בכל הטקסים שבאמצעותם אנחנו יכולות לחזק את עצמנו ולווסת את עצמנו.

כולנו מכירות את החוויות השונות והביקורת העצמית סביב הגוף שלנו במהלך החיים.

הפרויקט הזה נועד לנרמל את סוגיית דימוי הגוף ולתת במה גם למי שהיא רזה, בינונית, שמנמנה או כל הגדרה אחרת, אך עסוקה בגופה ומבקשת הכרה ונראות והקלה.

בגדים הם כלי לקבל את הגוף, להתלבש לכאן ועכשיו, לווסת מחשבות שליליות ותחושות קשות לגבי חלקי הגוף או משקל הגוף וללמוד לראות את הגוף שלנו כמכלול. יחידה אחת.

אתן מוזמנות להצטרף לשיח ולעזור לנו לקדם אותו.

כי דימוי גוף זה של כולן, וגם סטיילינג תרפי.

סטיילינג טיפולי רלוונטי לכל מי שמתלבשת, וכל מי שמתבוננת על גופה מול המראה. זו דרך לשחק עם בגדים ככלי להסיט את המבט מהביקורת לכיוון ביטוי עצמי, אמירה, ביטחון.

בואו לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.  

בגדים יכולים לספר סיפור, להביע רגש ולהעביר מסר. בסטיילינג תרפי הבגד הוא ביטוי לאישיות שלנו, לחלומות ולמשאלות. גם אופנה מעניינת אותנו ברובד הרגשי שלה, בתגובה הרגשית שמייצרת כשאנחנו במגע איתה.

העבודה בסטיילינג טיפולי היא לא רק באמצעות הבגדים עצמם אלא באמצעות המבט עליהם, המבט על תמונות. הרבה מאוד מתרחש בתוך המבט.

הרגשות, המחשבות והפרשנויות שעולות בנו מול תמונות אופנה הם החומרים מהם עשוי תהליך סטיילינג טיפולי.

דוגמה טובה לתפיסה של סטיילינג תרפי יכולה להימצא באיחולי שנה חדשה וטובה, באמצעות תמונות אופנה.

מוזמנות להביט באסתטיקה שבצילומים,

ולחבק אליכן איחולים טובים.

שנה של בריאות עם סטיילינג תרפי

ירוק הוא צבע של בריאות והתחדשות עבורי.בחרתי צבעוניות שמזכירה לי את הטבע, ואין סמל חזק יותר לבריאות מאשר הטבע. התמונה הזו גם מציגה סטייל שאת המרכיבים שבו כל אחת יכולה ללבוש, בדרך זו או אחרת.

שנה של חופש עם סטיילינג תרפי

חופש טמון ביכולת בחירה, ביכולת לראות שקיימות עוד אפשרויות ועוד דרכי חשיבה מלבד אלה המוכרות והקבועות.

הנעליים מסמלות לי גם את החופש לנוע בעולמי החיצוני וגם הפנימי.

מאחלת לכן חופש לצעוד בדרך שלכן ומרחב תנועה אמיתי.

שנה של שקט עם סטיילינג תרפי

שמלה לבנה, אבל בלתי שגרתית, מייצגת בעיניי שקט שיש בו עוצמה.

זה שקט של ביטחון, השקט לקבל החלטות, בחירות שקטות וחזקות, חפות מהסחות דעת של צבע, הדפסים ואקססוריז.

מאחלת לנו שקט כזה.

שנה של ריפוי עם סטיילינג תרפי

הפרפרים על השמלה הזו קוראים לשחרר שיפוטיות, פחדים ומגבלות, ויש משהו בתמימות הבלתי "אופנתית" של השמלה הזו, שהופך אותה לסמל מושלם לפשטות ולחופש להיות.

שנה של אומץ עם סטיילינג תרפי

האומץ להיות נוכחות וגם בולטות, האומץ לקבל החלטות אופנה והחלטות חיים שונות ממה שמצופה מאיתנו, פחות להתייחס למה יגידו.

האומץ ללבוש בגדים שמשמחים אותנו גם בלי שום סיבה, ובלי הצורך להסביר.

שנה של אהבה עם סטיילינג תרפי

אהבה עבורי טמונה במשפחתיות ובחברות.

התמונה הזו מסמלת בעיניי חיבור שיש בו דימיון אבל גם נפרדות, ותחושה חזקה של יחד. תמיד מרתק אותי איך קשר ויחסים באים לידי ביטוי ביחס לבגדים ובתקשורת סביבם.

שנה של יצירתיות עם סטיילינג תרפי

המשחק עם בגדים מסמל בעיניי את היצירתיות של סטיילינג תרפי.

יצירתיות שמטפלת בדימוי גוף שצריך חיזוק,

בחשיבה שמרנית שצריכה ניעור,

בשמחה נשכחת מהילדות שצריכה קריאת השכמה.

את היצירתיות הזו אפשר למצוא כל יום מול ארון הבגדים, עם הבגדים שכבר נמצאים שם.

שנה של למידה עם סטיילינג תרפי

השמלה הזו מזכירה לי לוח או מחברת, משהו לשרטט עליו את כל המחשבות, התובנות וההשראות שאני אוספת במסע הלמידה האינסופי של החיים.

מאחלת לכולנו לא להפסיק ללמוד אף פעם, שם בעיניי נמצאת התרפיה האמיתית.

גם סטיילינג תרפי זו דרך ללמוד ולהתפתח ולהגיע לכל המרחבים האלה בתוכנו, באמצעות הבגד. זה קרה לי, ויש לי את הזכות להעביר את כל זה הלאה.

רוצה לדעת עוד על קורסי סטיילינג תרפי? לחצי כאן.

שתהיה שנה של התפתחות ויצירתיות עם סטיילינג תרפי!

טלי.

בשישי האחרון התקיים כנס פרונטלי של הקהילה המקצועית של סטיילינג תרפי, קהילה צומחת ומתפתחת. היה מדהים!

מי אנחנו? נשות טיפול, אימון, ייעוץ, חינוך.

מה באנו לעשות? לקדם נשים, נערות, וגם גברים ונערים, דרך סטיילינג טיפולי.

להעמיק במשמעות הרגשית מאחורי בגדים, ולהביא סטיילינג תרפי באפיקים שונים, שיכולים לקדם שיח ערכי מעצים.

אנחנו משלבות בין אהבה לעבודה!

איך אנחנו עובדות?

הרצאות, סדנאות, קבוצות וגם תהליכי ליווי פרטניים מסוגים שונים.

זוהי לא הסבת מקצוע אלא השלמה מקצועית. כל אשת מקצוע מביאה את ההכשרה שלה והאני מאמינה שלה לשדה, ולוקחת את הכלי לאן שהיא זקוקה ורוצה.

את גישת סטיילינג תרפי פיתחתי ב-2015 והתחלתי להעביר הלאה ב-2017. מה שהתחיל כמעגל למידה קטן ומצומצם הפך לקבוצה מקצועית גדולה! איכותית, מרגשת ועשירה בהון אנושי.

בשישי האחרון דיברתי לעיניים פקוחות ולומדות ואוזניים שרוצות לשמוע.

באנו לעשות שינוי!

באנו לעשות שינוי!

בגישת סטיילינג תרפי, הלבוש הוא סממן שמשקף מצב חברתי, מגדר, תקשורת, וגם את סיפורי החיים האישיים שלנו. סטיילינג תרפי זו דרך חיים, קודם כל, עוד לפני שזו "עבודה". זו עשייה שמתחילה בתוכנו.

דרך הלבוש אנחנו מביאות את עצמנו לעשייה, בצורה שמאחדת את הפנים והחוץ.

ההתפתחות היא אישית ומקצועית.

מה עשינו בכנס?

בשנתיים האחרונות כל כנסי בוגרות סטיילינג תרפי היו מקוונים והיה זה הכנס הפרונטלי הראשון מזה זמן.

את הכנס הקדשנו ללמידה של סטיילינג תרפי מעשי – באמצעות לבוש.

עסקנו באינטרקציה המתרחשת בינינו לבין הפונות שלנו, דרך הבגדים שלהן, או אינטראקציות בחנויות בגדים. חידדנו את המהות של התהליכים, השפה, במה סטיילינג תרפי שונה מסטיילינג רגיל ואיך לדייק את עצמנו ואת התהליכים שלנו. כל אחת, לפי הזיקה המקצועית שלה, הרצון שלה. לא לכולן מתאים להסתובב בקניונים (ואין הכרח בזה, כלל וכלל).

התהליכים המקצועיים הם שונים ומגוונים אבל העקרונות בבסיס שלהם לא משתנים.

ובזה עסק הכנס, עם למידה ותרגול מעשי של תיאורי מקרה, תוך שימוש בבגדים שנשים הביאו.

בסיום התרגול ערכנו מסיבת החלפת בגדים!

זו הייתה חגיגה אמיתית.

עוד לא סיימנו לעבד את הרגשות וההתרגשויות בעקבות הכנס הזה. היה צמא גדול למפגש וללמידה משותפת.

ומה החזון שלי?

קהילה אמיתית היא זו שבה כל אחת יכולה להיות היא עצמה, ולהרגיש בבית.

קהילה אמיתית מחוברת על ידי ערכים, אמונה וחזון משותף.

קהילה אמיתית משלבת נתינה וראייה של הצרכים של כל אחת מאיתנו וכולנו כקבוצה.

החזון שלי הוא שהקהילה שלנו תרבה טוב, לחברות בקהילה ומחוצה לה.

שנשמיע קול גדול שיגיע לכל מי שזקוק/ה להתפתחות הזו, לחיזוק הזה.

כי כל אדם בכל גיל, כולנו מתלבשים ומתלבשות. ולבגדים יש משמעות אדירה ויכולת להניע שינוי – מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה.

זכות שלי להוביל את קהילת סטיילינג תרפי.

להתראות בכנס הבא!

אני זוכרת את הצעדים הראשונים שלי בעולם בריאות הנפש, את רעד ההתרגשות שאחז בי בכניסה לבית החולים שער מנשה. עוד לא בת שלושים, נכנסתי לנעליים מקצועיות של מי שיודעת להתנהל מול פסיכוזה, כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם. אבל זה לא היה, ולקח לי שנים להתרגל.

הרבה לפני סטיילינג תרפי, אני זוכרת את עצמי מתלבשת לעבודה בג'ינס וחולצות של עובדת סוציאלית, העיקר לא לבלוט מידי ולהיראות מקצועית. אבל הדבר שאני הכי הכי זוכרת משנות ההתחלה, זה את הפיג'מות, עם הלוגו של משרד הבריאות. 

זה היה הדבר העצוב ביותר שראיתי.

בגד חסר צורה, בלי זהות או אופי. בגד משבר. בגד שאם הוא נלבש יום אחרי יום, במשך שנים במחלקה ממושכת, מסמל את הפרישה מהחיים. 

השנים חלפו והתבגרתי, מעובדת סוציאלית במחלקות קיבלתי את תפקיד אחראית המחקר, במרכז רפואי לב השרון. את הפיג'מות פחות ראיתי, הן הפכו להיות דבר של יום יום. זו כבר לא הייתה דרמה בשבילי.

ב-2015 התחלתי את פרק ב' של חיי המקצועיים, עם רעד התרגשות חזק בהרבה.

הפעם, היה לי דלק פנימי, ליצור את עצמי מחדש. החלטתי לנסות ליצור חיבור בין עולם הנפש  – לעולם הבגד. בין המשבר והטראומה – לצמיחה ויצירתיות עם בגדים.

הדלק ליצור את סטיילינג תרפי – סטיילינג טיפולי, שמחבר את הפנים והחוץ.

ואז, ראיתי מחדש את הפיג'מות.

הבנתי איך הרגע הזה שבו הפיג'מה מונחת על הגוף הוא רגע מכונן, שמסמל את השבר, האסון.

הבנתי גם, שבאמצעות החזרה לבגדים, בני אדם יכולים לחזור לעצמם.

הפעם ההבנה הזו לוותה גם במילים ברורות וכמה מחקרים טובים להרגיע את הסקפטיות.

וזו העוצמה של גישת סטיילינג תרפי – שמעבר לאינטואיציה הבסיסית שלנו לגבי בגדים, סגנון, אסתטיקה, השפה הזו מחברת עומק של מחקר והבנות תיאורטיות. כל המהות הינה חיבור בין עולמות.

מאז אני בדרך המקצועית הזו, וסטיילינג תרפי זו כבר שפה, ועולם הולך ומתפתח. אבל הפיג'מות עדיין שם. מחכות לאיזו התעוררות, פרויקט יצירתי, מישהו שיוציא אותן כבר לנצח  מהארון.

הפוסט הזה הוא עוד דרך להזכיר לעצמי, ולעולם, ששיקום עובר גם דרך ארון הבגדים.

דרך סטיילינג תרפי.

#סטיילינג_תרפי

לא יכולה שלא לשתף בדבר כזה. בשבוע שעבר העברתי בעשר דקות (ועוד שלוש שניות, אמר לי מישהו) את כל עקרונות סטיילינג תרפי. זה היה ב"שיעור פרטי" בחדשות הבוקר, וזה היה מרגש במיוחד.

איך החלטתי מה ללבוש?

חשבתי איך אני רוצה להרגיש.

הבנתי, שהדרך הכי טובה שלי לצלוח את האתגר (כולל ספירת הזמן, שהיא האלמנט המלחיץ פה), היא פשוט להיות אני. להיות קרובה אליי, כמה שאפשר.

מה שאיימי קאדי, הפסיכולוגית החוקרת, קוראת לו "נוכחות".

היכולת להיות נוכחת קשורה לחיבור הפנימי שלי. היא שמה בצד את האחרים והמבט שלהם. הציפיות מהמעמד וכל היתר.. אני לא מתעלמת, אבל לא נותנת לזה להוביל את ההחלטה.

פעם, כשהייתי הולכת לאירועים מרגשים, המחשבה הראשונה שהייתה עולה לי בראש היא – מה אני "אמורה" ללבוש. אם הייתי חושבת כך הפעם, הייתי לובשת לחדשות הבוקר איזו חליפת מכנסיים חדשה ונוצצת.

ואני לא נגד. העבודה שלי לימדה אותי שבבגד חדש, שאנחנו באמת בטוחות בו, יש סיכוי טוב שנביא את עצמנו במיטבנו.

אז המחשבה על חליפת מכנסיים נוצצת אכן עלתה בראשי.

ובכל זאת, בחרתי שלא.

שאלתי את עצמי שלוש שאלות.

1. איך אני רוצה להרגיש?
2. מה אני רוצה לשדר?
3. אילו בגדים יכולים לייצג עבורי את השילוב המדויק של אלה, בהתחשב במקום שאני הולכת אליו?

הבנתי שאני רוצה להרגיש רגועה ומוגנת, עם בגדים שאני כבר מכירה, שמסמלים עבורי ייצוגיות וגם רכות. ולא אכפת לי אם כבר לבשתי אותם, ולא אכפת לי אם הם לא הצעקה האחרונה בדיוק. לא רציתי לצעוק. רציתי לדבר מהלב שלי החוצה.

ו"מה יגידו?"

שאלת השאלות, שמאבדת את כל הכוח שלה כשאנחנו מבינות שכל בגד שנבחר, יש שיאהבו אותו ויש שלא יאהבו.

אולי בגד טרנדי מאוד יהיה מזוהה יותר עם המילה "סטיילינג" (ומי אמר שאני רוצה בכך??) ואולי בגד קלאסי יראה שמרני ונוקשה. ואולי ואולי..

אחד הדברים היפים ביותר שקרו לי עם סטיילינג תרפי, זה היכולת להשתיק את הקולות האלה, בשלב ממש מוקדם – ומהר.

הרי ההתלבטות הזו לגבי הבגד משקפת התלבטות עמוקה יותר, התרגשות, חששות, והדרך הכי טובה להחזיר את הכוח חזרה למקומו זה להחליט מהמקום האמיתי ביותר.

לפעמים ההתלבטויות האלה של כולנו עם בגדים, הן תוצר של ביקורת חיצונית שדבקה בנו. שכנה, מכרה או מוכרת בחנות, שהעירה לנו איזו הערה שנחקקה לנו בזיכרון. ולפעמים אלה קולות שאנחנו סוחבות מהבית, אמא, דודה או אחות שאמרה "הבגד הזה משמין אותך". "תלבשי שחור, הכי יפה".

לפעמים זה קול פנימי. ביקורת עצמית, הרי גם אני עוד לא נפרדתי ממנה. חיבקתי את הביקורת העצמית, עטפתי אותה בקימונו שאני ממש אוהבת, ויצאנו יחד לאולפני הרצליה.

אז מה לבשתי?

תראו בסרטון, סטיילינג תרפי ב"חדשות הבוקר".

שתפו את הסרטון עם כל מי שיכול להתעניין בעולם התוכן הזה, ולהפיק מזה ערך.

אולי לאט לאט כולנו נשתחרר מ"מה יגידו" ונלמד למצוא את בגד הביטחון שלנו מהר יותר.

בואו הצטרפו לקהילה, שמקדמת את השיח הזה, ויוצרת תפיסה חדשה על סטיילינג, נשיות וביטוי עצמי.

סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.

תוכן חינמי בשפע, בערוץ היוטיוב – ד"ר טלי סטולובי – styling therapy

מה חדש?

קורס סטיילינג תרפי אוקטובר – מיד אחרי החגים, מחזור חדש של הקורס יצא לדרך. רוצה פרטים? לחצי על הקישור. https://talistolovy.ravpage.co.il/newcourse

שיהיה קיץ בסטייל, עם כמה שפחות ביקורת, וכמה שיותר חמלה וחופש.

טלי.

יום אחד בהיר קיבלתי בווטסאפ צילום, מתוך רשימת טיפים של סטיילינג, לאישה היולדת. חשכו עיניי. "הימנעי מבדים צמודים שמגלים את הצמיגים… הימנעי מפסים מרחיבים…לבשי שמלות, שמלות, שמלות".

התגובה הראשונית שלי הייתה בהלה, וכתבתי מיד – "זו טעות, לא אני כתבתי את זה". אבל אף אחד לא חשב שאני כתבתי את זה.. ואני לא היחידה שנבהלה.

יום למחרת כבר ישבתי בפאנל של "פאולה ולאון" בניסיון להבין, איך יכול להיות שב-2021 נשים שלפני רגע שוחררו מבית החולים, קיבלו בעיתון "בייבי לנד" רשימה שכזו. מדוע סטיילינג נתפס כשפה שבאה למשטר נשים מה ללבוש וממה להימנע, ובגדול, איך לטשטש את הגוף?

אישה אחרי לידה נמצאת במצב דימוי הגוף הכי שברירי, וכל אמירה לא במקום יכולה להוביל לעוגמת נפש וגם נזק. זו לא תקופה שבה אנחנו עמידות וחסינות בפני לחצים סביבתיים לגבי איך שאנחנו נראות, אלא בדיוק להיפך.

הבעיה המהותית פה היא בתפיסה של המילה סטיילינג. סטיילינג נתפס בחברה שלנו כתחום שבא להפוך נשים ליפות, חטובות ורזות יותר. הדרך לעשות זאת היא להסתיר את הגוף שלנו ולייצר אשליות אופטימיות מקסימליות, שמייצרות גוף של 90-60-90. זה נקרא "סטיילינג אישי".

בתפיסה כזו של סטיילינג, יש הפקעה של הכוח מידי כל אחת מאיתנו להחליט עבור עצמה, ויישור קו עם מה שהסביבה מגדירה "יפה" באותו רגע. טרנדים ואידאלים של אופנה ויופי.

אישה שמקבלת רשימת טיפים כזו של סטיילינג, לא מרגישה מועצמת. זה הכי רחוק מסטיילינג טיפולי… יותר מזה, האישה לא באמת מבינה מה ללבוש, כי זו רשימה של הימנעויות. אפשר להקביל את זה לדיאטה. "עשי" ובעיקר "אל תעשי".

אז מה כן?

כפי שאמרתי בפאנל ב"פאולה ולאון", תפיסה נכונה של סטיילינג היא מתן השראה ואפשרויות. לצלם נשים אחרי לידה, שאוהבות את מה שהן לובשות ולשאול אותן – מה אתן אוהבות בסטייל שלכן? מה עוזר לכן בבגדים שלכן כרגע? ואז כל אחת יכולה לראות, לקבל השראה, לבחור אם היא מזדהה או לא מזדהה עם הסטייל שהיא רואה. ההחלטה נשארת אצלה.

וזה אחד העקרונות הבולטים של סטיילינג תרפי.

באותו פאנל בו ישבתי, ישבה גם עיתונאית שהיא יולדת טרייה למדי, ששיתפה מהחוויה שלה. היא נרתעה מהשפה שבה נכתבו הטיפים, נרתעה מהטיפים עצמם, שיתפה מהתחושות הקשות כלפי הגוף שלה אחרי הלידה. לגבי הטיפ עם השמלות אמרה, שלא הצליחה ללבוש שמלות כי ירכיה התחככו זו בזו.

בפאנל ישבה גם ד"ר לגניקולוגיה, ששיתפה בתהליכים הפיזיולוגיים שאנחנו עוברות לאחר לידה. הציפייה שהבטן תיעלם בלתי ריאלית עם מה שהגוף שלנו עובר, באופן טבעי. סיפרה כי היא מנהלת מחלקת יולדות בלניאדו, ושומעת מידי יום את התגובות הקשות של נשים יולדות כלפי גופן. "איך אני אתלבש לברית? יש לי בטן". אין שום סיכוי שכמה ימים אחרי הלידה לא תהיה עדיין בטן הריונית.

יצאתי מהפאנל הזה בתחושה שנאמר מעט על נושא כה חשוב. נזכרתי בתחושות שלי כלפי שינוי גופי לאחר הלידה, הרי לאחר הלידה השניה חל בי השינוי הגדול, ופיתחתי את סטיילינג תרפי על בסיס מערכת היחסים שלי עצמי עם גופי והלבוש שלי.

באותו יום כתבתי רשימת טיפים משלי, והעליתי אותה לפייסבוק. קיבלתי תגובות בהודעות פרטיות, מנשים שהרשימה הזו נגעה להן בבטן הרכה.

וזה בסדר שהבטן שלנו רכה!

הנה הפוסט המקורי –

בתוכנית הבוקר, שוחחנו על רשימת הטיפים הכי *לא* מוצלחת שאי פעם נכתבה עבור נשים אחרי לידה

רשימה שנשלחה אליהן ממש עכשיו, ב-2021, בדואר ישיר מ-1950!!

הנה המסקנות שלי –

1. ילדת?  מזל טוב! הימנעי מ… קריאת כתבות שמחליטות בשבילך איך להתלבש.

2. טשטשי את… כל הקולות שמשדרים לך שאת אמורה להסוות את זה שהגוף שלך עבר לידה.

3. בכל פעם שאת רואה את המילים "הימנעי" ו"טשטשי" בהקשר לגוף שלך, דפדפי הלאה.

4. הביאי איתך בגד שאת אוהבת לבית החולים, והחליפי את פיג'מת בית החולים כשאת יכולה. זהו צעד משמעותי בחזרה לעצמך.

5. אל תוותרי על בגדים, מצאי את אלה שמתאימים לך כרגע. אם את מניקה, מצאי בגדי הנקה שאת אוהבת, כי הפרקטיקה לא מבטלת את זה שיש לך אישיות.

6. הלבשה תחתונה היא עור שני, ויכולה לתת תחושת הגנה. במקום לחפש מחטבים, שווה להכיר סוגים שונים של הלבשה תחתונה. כל אישה מרגישה כמה איסוף או חופשיות היא צריכה מהבגדים שלה.

7. חפשי השראות חיוביות. נשים בסביבה או באינסטגרם שלך, שמחזקות דימוי גוף בריא ומתלבשות בצורה שאת יכולה להזדהות איתה.

8. טיפוח אישי הוא טיפול אישי, ולא אמור להיות מאמץ. שמרי רק על ההרגלים שעושים לך טוב, בין אם זה איפור, לק בציפורניים, או כל דבר אחר שהוא שלך.

הפרידה מהזהות הקודמת מספיק מורכבת, מגיע לך להתלבש ולהרגיש כמו האמא שאת הופכת להיות .

וזה השינוי שסטיילינג טיפולי מכניס לעולם הסטיילינג, ולעולם בכלל.

שיח על בגדים שהוא שיח על הנשים שאנחנו, ועל חופש תודעתי שישחרר אותנו מכבלי רשימות הטיפים, ה"שיק או שוק", וכל שאר הנורמות שנועדו להקטין אותנו דרך ההתייחסות למראה החיצוני שלנו.

בגדים הם תרפיה, הם שלנו ובשבילנו.

זה סטיילינג תרפי.

בואי לקהילה – סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות, והיי חלק מהשיח החדש על סטיילינג.

האם יש בגד שמרגיע אתכן? איך בגד יכול להרגיע? זה עקרון בסיסי של סטיילינג תרפי.

ויסות רגשי זה תהליך ניהול ואיזון הרגשות שלנו, שיכולים להתנדנד כמו סירה בים סוער, בטח בתקופת הקורונה.. אבל גם בכל זמן אחר.

ויסות רגשי קשור לויסות חושי, אבל הוא בעיקר קשור לרווחה. רווחה נפשית. כך גורסת שרון שני גונן שהיא מרפאה בעיסוק ומטפלת קוגנטיבית התנהגותית.

שרון מומחית בתחום הויסות והרווחה ונפגשתי לדבר איתה על הקשר לסטיילינג תרפי. שרון עובדת עם אוכלוסיות שחוות קשיים רגשיים ופיזיים משמעותיים, ומדגישה כמה היכולת להתלבש אינה מובנת מאליה. שתינו מסכימות על כך שלפעמים העבודה היא מבחוץ פנימה. דרך הבגד לווסת רגשות, לעודד או להרגיע.

סטיילינג תרפי זו עבודה מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. כלומר, התהליך מתחיל בזיהוי הרגשות ואז ביטוי והעצמתם דרך הלבוש. אבל שרון מדגישה כי לא תמיד אדם יודע לזהות את רגשותיו, רגשותיה, ולעיתים הניסיונות להתלבש בהתאם לרגש מתסכלים. במקרים אלה העבודה היא מבחוץ פנימה – בחירה בבגד ש"עובד" עבורי ודרכו איסוף וניהול של רגשותיי והעצמה של הרווחה שלי.

זו סוגיית הליבה של סטיילינג טיפולי! הקשר בין בגדים לרווחה נפשית.

בתוך המבט על הקשר הזה, לא חשוב כלל אם אדם מתחבר לאופנה או לסטיילינג. השימוש בהתלבשות היומיומית נעשה מתוך חשיבה על העצמה וחיבור פנימי. ברמה העמוקה, בסטיילינג תרפי אין מטרה של תוצאה אסתטית. אבל יש הנאה אסתטית. זו תורמת ומעצימה את התהליך הרגשי.

התהליך הטיפולי הוא החיבור בין הפנים לחוץ, והשימוש במעטפת כדי להעצים את החוסן והרווחה הנפשית שלנו.

תודה לשרון על שיחה נהדרת ובעלת ערך ענק ברמה הטיפולית.

לינק לשיחת סטיילינג תרפי עם שרון שני גונן – כאן.

הירשמו לערוץ סטיילינג תרפי – שיחות תוכן והשראה, ועוד! וכתבו לי מה עוד מעניין אתכן לקרוא ולשמוע.

מה קורה לאמא שהבת המלאה שלה רוצה ללבוש ביקיני ליציאה לים עם חברותיה? מה קורה לאותה אמא אם היא עצמה רזה, או שמנה, אם היא נאבקת עם דימוי הגוף שלה עצמה? ואולי אותה אמא הייתה ילדה שמנה בעצמה, והפחד הכי גדול שלה הוא שהבת שלה תחווה את הקושי שהיא חוותה? הקשר בין בגדים למשקל גוף והשמנה הוא בלתי נמנע, ובסטיילינג תרפי אנחנו לומדות להשתמש בקשר הזה לטובתנו.

בואו נעצור רגע להתייחס למילה השמנה. המילה מעוררת כל כך הרבה קונוטציות שליליות, שקשה לי אפילו לומר אותה. אני מעדיפה לומר עלייה במשקל, אבל ורד יפה חאיק, דיאטנית ומטפלת בהשמנת ילדים, מסבירה לי שיש הבדל בין עלייה במשקל להשמנה. זה קשור לגדילה ולגובה. אז כן, יש השמנה וצריך להפסיק לפחד ממנה כי היא חלק טבעי מהחיים.

הורים רואים את הילדים שלהם משמינים וזה טבעי, אבל בחברה שלנו המצב הטבעי הזה מעורר בהלה. שומן והשמנה נתפסים כבעיה, חולשה וברמה ההורית, זה נתפס ככישלון. בין הורים לילדים, ובטח בין אימהות לבנות, הבגדים מבטאים את הדיאלוג על הגוף, על המראה החיצוני ועל ההשמנה. סטיילינג תרפי זו גישה שבה הבגדים הם כלי בתוך מערכת היחסים עם הגוף, ובתוך מערכת היחסים הורים ילדים.

ורד יפה חאיק היא דיאטנית שמטפלת בהשמנת ילדים ובקליניקה שלה היא שומעת הכל, בלי צנזורה. כמה קשה להורים להכיל את זה שהילדים שלהם לא נראים כמו שהם היו רוצים שיראו, ולא אוכלים כפי שהיו רוצים שיאכלו. בשיחה שלנו אנחנו ניגשות בעדינות לנושא הנפיץ הזה מכל הזוויות שלו, ומחדדות כמה הקשר בין אוכל ואכילה לסטיילינג טיפולי הוא הדוק ומתבקש.

כהורים לילדים שחיים עם השמנה, יש תחושת דאגה וגם כשלון הורי. החברה מפנה אצבע מאשימה כלפי הורים שילדיהם שמנים ומלאה בעצות והצעות ייעול. בנוסף יש גם את הרצון לגונן על הילדים מהצקות וביקורת. יש רצון לשליטה על התנהגות הילדים- האכילה וגם הלבוש, אבל זה לא ריאלי. ככל שהילדים מתבגרים הם עצמאיים יותר ויותר בהחלטות שלהם. בסטיילינג טיפולי, המטרה היא לטפח את העצמאות ולאפשר ביטוי עצמי.

מה שהופך את סוגיית האוכל והבגדים כל כך מורכבת במקרים של השמנה, זו תחושת ההורה עם הגוף של עצמו או עצמה. דימוי הגוף הוא נושא כה מורכב בחברה שלנו, שאי אפשר להתחמק, ורובנו (בעיקר האימהות) פגיעות בנקודה הזו. ההתנהלות שלנו מול הילדים הופכת להיות תגובתית, אימפולסיבית, ואז מוצאות את עצמנו נכנסות להם לצלחת או אומרות להם/ן שהבגד צמוד מידי.

מה חווים ילדים שמנים, או ילדים שהשמינו? יש תחושת בושה ואשמה, תחושה של דחייה מצד הסביבה ורצון לפתור את הקושי. האכילה הופכת להיות רגשית, וההשמנה מתגברת. יש קושי אובייקטיבי למצוא בגדים. ורד אומרת, יש ילדים שנולדו שמנמנים וללא ההתערבות של ההורים, לא תיווצר כאן בעיה. הילדים ימשיכו להיות בריאים ופעילים, פשוט מלאים יותר מרוב בני גילם. ההתערבות שלנו ההורים היא שמכניסה קושי ולחץ ומייצרת בעיה חמורה, עד השמנה פתולוגית. ברמה של סטיילינג תרפי – אם נמצא לילדים שלנו בגדים במידה הנכונה, בגדים טובים להם, נוכל לתמוך בהם מבלי לייצר תחושת "בעיה". אם נתייחס להתאמה של הבגד ללא ביקורת על הגוף, נצליח לייצר שיח חיובי ותומך. אבל זה לא כל כך פשוט לפעמים. הנושא הזה נוגע בנקודות עמוקות בין הורים לילדים.

בשיחה שלנו אנחנו מביאות כדוגמה את הסרט של ג'ניפר אניסטון, "גדולה מהחיים". הסרט מציג אמא יפיפיה, מלכת יופי לשעבר, והבת השמנה שלה שרוצה להתמודד בתחרות מלכת היופי שבה אמה שופטת. אותה אמא מגדירה את עצמה דרך המראה שלה וניצחון העבר בתחרות היופי. זו המהות שלה. היא מפגינה קבלה ואהבה כלפי המתחרות האחרות בתחרות היופי ובבת שלה עצמה קשה לה לגעת. קשה לה לקבל את המראה שלה ואת השוני הבסיסי ביניהן. ורד מספרת שהיא רואה בדיוק את זה בקליניקה שלה. בשיחה שלנו היא נותנת עקרונות מנחים להורים המבולבלים מול השמנת הילדים. כמה לתמוך, לסייע, להציע אוכל בריא וכמה צריך לשחרר ולצאת מהצלחת. זה לא יעיל.

בגישת סטיילינג תרפי, בגדים הם כלי תרפויטי דווקא בתקופות של השמנה. דווקא אז בגדים יכולים לנרמל את המצב, שלרוב אנחנו שופטות בחומרה. ואם מדובר בילדים שלנו, בגדים טובים במידה הנכונה הם כלי ממשי לתמיכה בתקופות השמנה. והשיח על בגדים צריך להיות רגיש ובלתי שיפוטי. לדבר על בגדים, ולא על הגוף. להציע בגדים במידה הנכונה, להציע לסדר יחד את הארון, ולכבד את הבחירות של הילדים שלנו.

הורות היא תהליך שבו אנחנו פוגשות את עצמנו. את הילדות שהיינו וגם את האימהות שאנחנו רוצות להיות. ורד מציעה להיות בחמלה אל עצמנו ואל הילדים שלנו. החמלה היא הכלי היעיל ביותר להתמודד עם סוגיות של גוף, אכילה, מראה חיצוני, לבוש. ובסטיילינג תרפי, אותה חמלה עוזרת לנו לדייק את הבחירות שלנו לכאן ועכשיו. להתלבש בצורה שעושה לנו טוב, מכבדת את הגוף שלנו כפי שהוא.

 בואו לשיחה חשובה, קולחת ומרתקת עם ורד יפה חאיק, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב של סטיילינג תרפי – תוכן והשראה.

בימים של איום, והצפה רגשית וחושית, אפשר לתרגל תחושת מרחב בטוח דרך בגד.

איך עושים את זה?

תרפיה דרך הבד – בחירה בבד נעים, טקסטורה שמתאימה לצורך שלי כאן ועכשיו. מגע בבגד יכול לנחם ולעזור בוויסות רגשי, ממש כמו תינוק שמלטף את שמיכת המעבר שלו.

תרפיה דרך הצבע – בחירה בצבע אהוב עליי, לפי התחושה שהצבע מייצר אצלי. צבע יכול להתבטא דרך הבגד ודרך כל אלמנט אחר בסביבה – חפצים, איפור, אפילו אוכל.

תרפיה דרך משמעות – בחירה בבגד שהמשמעות הרגשית שלו תומכת בי. בגד שמשדר לי יציבות, ביטחון, או עידוד. בגד שנושא זיכרון נעים שמזכיר לי פרופורציות. כשאני לובשת את הבגד, הוא עוזר לי להחיות בתוכי את התחושה ולשנות את החשיבה.

תרפיה דרך משחק – להתלבש בשביל עצמי, גם אם אף אחד לא רואה. למרוח ליפסטיק רק בשבילי, או לענוד שרשרת או טבעת שאני אוהבת במיוחד.

זמנים קשים יכולים לייצר תגובת הימנעות, מכל דבר, כולל השקעה מינימלית בלבוש.

אבל בגד יכול להיות עוגן וקרקוע, במיוחד בימים של סערה.

הוא שם יום ביומו, ואפשר ללמוד להשתמש בו כטיפול.

זה סטיילינג תרפי.

************************************************

את הפוסט הזה העליתי בימים קשים, ימים של מלחמה והתקפת טילים על ישראל. ימים של כאוס ואנרכיה חברתית. ימים שבהם גם נשים שלמדו ועברו הכשרה בסטיילינג תרפי, כי זו נטיית הלב שלהן, כתבו לי שהן מתקשות להתלבש.

אז כתבתי את הפוסט הזה, שעוסק למעשה בלבוש בשעת משבר. דווקא ברגעים שנראה שאין טעם להתלבש.

אחרי שהעליתי את הטקסט הזה בפייסבוק של סטיילינג תרפי ובאינסטגרם של סטיילינג תרפי, קיבלתי תגובות רבות מנשים שמצאו במילים האלה את עצמן, מצאו הזדהות, חיבור, תיקוף לחוויה שלהן.

אני מצרפת את המילים האלה כאן בתקווה לימים טובים יותר במהרה, ימים שבהם הלבוש יהיה חגיגה.