פורים, מגדר וסטיילינג תרפי

פורים מתחיל הרבה לפני הרגע בו אנחנו עוטות תחפושות ויוצאות מהבית.

בדיוק כמו מחשבה ובחירה של כל בגד לאירוע, גם התחפושת היא סוג של הכנה מנטלית לחגיגה.

פורים מאפשר חגיגה מיוחדת, הזדמנות לצאת מתוך עצמנו ולהיכנס פיזית לנעליה של דמות אחרת.

הדמות הזו תמיד מספרת משהו עלינו.

בדיוק כמו עם בגדים, גם התחפושת היא בחירה מלאת משמעויות.

האם נתרחק מעצמנו אל דמות הפוכה, שונה, עם חיים אחרים לגמרי?

או שאולי ניקח תחפושת קרובה יותר למי שאנחנו, לאיזו תכונה שלנו שאנחנו אוהבות?

ואולי אנחנו בכלל לא אוהבות להתחפש, כי המחשבה על לצאת מתוך הדמות הקבועה והרגילה שלנו יותר מידי לא נוחה.

ולפעמים התחפושת היא אילוץ, אם מצאנו את עצמנו בתוך תחפושת קולקטיבית. מאוד נהוג במקומות עבודה, ואפילו במשפחות מסוימות.

כך או כך, ברגע שהתחפושת עלינו, הבגד משפיע עלינו.

זו קוגניציה מבוססת בגד והיא שיעור שלם בקורס סטיילינג תרפי.

סטיילינג טיפולי זה בפורים ובכל השנה

קוגניציה מבוססת בגד היא ההשפעה הפסיכולוגית על הלובש/ת, ההבנה איך בגד משנה את החשיבה, הרגש וההתנהגות שלנו.

התחפושת תשפיע עלינו ברמה הרגשית והפיזית, ומעניין יהיה לראות את ההשפעה הזו מתוך מודעות לתהליך הזה שנקרא סטיילינג תרפי.

כל בגד הוא כלי להפיק רגש חיובי, לאתגר את עצמי, להתפתח.

יותר מזה, יש לי את היכולת לבלום השפעות לא רצויות של בגדים עליי – על התחושה, הרגש או דימוי הגוף.

לבגדים יש השפעה רבה עלינו, במיוחד אם יש לנו חיבור רגשי לבגד, אבל גם אם לא.

זה סטיילינג טיפולי.

סטיילינג טיפולי זה גם הורות מודעת מגדר

פורים הוא גם מפגש בין דורי בלתי נמנע, לאור התפקיד שלנו להשיג תחפושת לילדים.

אם בגילאים הצעירים המשימה היא לשכנע אותם להתחפש ולעבור את היום בטוב, אז עם ההתבגרות המשימה הופכת מורכבת אפילו יותר.

צריך להסכים יחד על התחפושת ולחיות בשלום עם הבחירה.

אחת השאלות שחוזרת כל שנה מחדש, היא שאלת התחפושת הממוגדרת.

תחפושות סטריאוטיפיות נפוצות גם השנה. בנות עדיין מתחפשות סביב יופי, בנים עדיין מתחפשים לדמויות של כוח.

כמו תמיד, נראה שלא ברור איפה הביצה ואיפה התרנגולת, כי מבלבל לראות כמה הילדים עצמם מבקשים את התחפושות הללו. עוד יותר מבלבלת העובדה, שאנחנו עצמנו גדלנו עם תחפושות כאלה.

הורות מודעת מגדר קוראות לכך חוקרות ופעילות בתחום – היכולת לחשוף את הילדים והילדות שלנו לחשיבה ביקורתית ובחירה חופשית סביב התנהלויות יומיומיות.

הרצון לשחרר אותם מהמסלול הקבוע של המיתוסים, שיצמצמו את יכולת הביטוי שלהם, את הרווחה הפסיכולוגית שלהם, את יכולת הבחירה החופשית.

הורות מודעת מגדר פוגשת סטיילינג תרפי כל השנה, ולא רק בפורים.

התחפושת החשופה שבנות רבות מבקשות היא מיקרוקוסמוס קטן לעולם שלם של חולצות בטן…

מה נעשה אם ילדה מבקשת תחפושת חשופה

השנה, הטור שלי ל-YNET מוקדש ספציפית לעניין התחפושות החשופות.

התמקדתי בניסיון להסביר למה תחפושת היא לא "רק תחפושת", ומה קורה כשהבנות שלנו מתרגלות להתלבש כל הזמן סביב הגוף.

פרופ' ברברה פרידרקסון היא האישה שעומדת מאחורי תיאוריית ההחפצה העצמית. התיאוריה שהציגה מחקרים על גבי מחקרים, שמראים את ההשפעה של הפיקוח העצמי של נשים (מגילאי גן) על המראה החיצוני שלנו. כמה ככל שאנחנו מרוכזות במשימה "להיות יפה", ככה יש לנו פחות אנרגיה למשימות האחרות שלנו בחיים.

זה כך בפורים, ובכל השנה.

גישת סטיילינג תרפי היא גישה מודעת מגדר, ומבחינתי היא גם מדריך להורות. כי הדיאלוג מול ארון הבגדים מתחיל בגילאים צעירים ויש לו משמעות והשלכות שנים קדימה!

אז גם פורים, כמו כל יום אחר, זו הזדמנות לדיאלוג הורי ילדי מול ארון הבגדים.

במקום להיכנס לקונפליקט, לנסות לקיים דיאלוג. לשאול שאלות על התחפושת ועל הבחירה, ובעיקר להציע אלטרנטיבות. לנסות לחשוף את הילדים והילדות שלנו לכמה שיותר אפשרויות לתחפושות שונות.

סטיילינג תרפי זו גישה של מגוון ומשחקיות עם בגדים. לא רק את הילדים, אלא גם את עצמנו אנחנו חושפות לאלטרנטיבות לבגדים הרגילים והקבועים שלנו.

בצורה זו, אנחנו מרחיבות את התפיסות שלנו לגבי עצמנו, לגבי היכולות שלנו, ולגבי יופי בכלל.

מזמינה אתכן לקרוא על הדיאלוג ההורי ילדי בטור שלי ב-YNET, ולהתכונן נפשית ליום שהילדה תבקש תחפושת נטולת בד. אני בהחלט מתכוננת ליום הזה.

ובואו גם לקהילת סטיילינג תרפי בפייסבוק, שמח שם כל השנה.

לפרטים על קורס סטיילינג תרפי הבא – לחצו כאן. קורס סטיילינג טיפולי לנשים מתחומי הטיפול, אימון, יעוץ, חינוך. הקבוצה הבאה יוצאת באביב 23.

פורים שמח ובשורות טובות!

סטיילינג תרפי וגיל – ייצוגי יופי והחופש לבחור – עם אורנה גטניו

הגיל שלנו משפיע על התפיסה שלנו לגבי יופי, סטייל, נשיות ומיניות. אנחנו חיות בחברה שלא מעודדת התבגרות ומכחישה סימני גיל. נשים רבות שופטות את עצמן וגם נשים אחרות, שמעזות ללבוש, להצטלם ולהיראות בצורה שנתפסת בחברה שלנו כפתוחה לצעירות בלבד. האם אפשר לבחור אחרת ומה המחירים של הבחירה הזו?

אורנה גטניו היא דוגמנית בת 63 שאוהבת את עצמה היום יותר מאי פעם! ובמפגש איתה למדתי על החיים ועל סטיילינג תרפי.

אורנה היא עיתונאית ועורכת תוכן וצלמת חובבת. אורנה התגרשה בגיל 57 וחוותה פריצה גדולה בחייה, כולל גילוי עצמי מול עדשות המצלמה בהפקת אופנה שנקרתה בדרכה.

אם מישהו היה אומר לה לפני עשר שנים שהיא תדגמן, היא לא הייתה מאמינה.. אבל אותה הפקת אופנה התחילה דרך שממשיכה עד עכשיו, ואורנה נושאת עיניים קדימה. באופטימיות רבה וברצון עמוק לממש את עצמה וליהנות ממי שהיא ומהחיים שלה כאישה עצמאית וחופשיה לקבל את בחירותיה.

אורנה גטניו - נשים מעל 50

באיזה שלב בחיים שלנו אנחנו כנשים מעזות להתחבר לרצונות האמיתיים שלנו? באיזה שלב בחיים אנחנו מרגישות יפות באמת?

שיחת סטיילינג תרפי שהיא שיחה על הפסיכולוגיה הנשית במהלך החיים.

לא דילגנו על ייצוגי יופי. הרי הם משפיעים עלינו כל הזמן, ובכל גיל.

אורנה מדברת על כך שדוגמניות צריכות לייצג את כל הגילאים ובטח גילאי הצרכניות של מותג הבגדים. לפעמים זה אבסורד לראות במותג שפונה לנשים בוגרות דוגמניות בנות 17. והחשיבה הזו שלה, זה לגמרי סטיילינג תרפי.

קריירה חדשה ומפתיעה הפכה לדוגמנית בגיל 60

כל אישה צריכה למצוא ייצוגי יופי שמתחברים אליה, למי שהיא. אף אחת מאיתנו לא צריכה להרגיש שהיא צריכה להתאמץ להיות מישהי שהיא לא, בשביל להתלבש. זה אחד מהעקרונות של סטיילינג טיפולי, ששונה מסטיילינג רגיל בכך שאין ניסיון להתאים את המראה החיצוני לאיזה סטנדרטים של יופי, אופנה, או מקובלות חברתית.

אבל כמה מאיתנו מרגישות מספיק יפות וראויות כדי לעמוד בגאווה מול מצלמה כמו אורנה ולהגיד "אני נראית טוב"? אפילו לא מצלמה מקצועית בהפקת אופנה, אפילו מצלמה של בני המשפחה שלנו. איך אנחנו מרגישות מול מצלמה? רוב הנשים שאני פוגשת בעבודה שלי, מרגישות שהן לא פוטוגניות ולא אוהבות לראות את עצמן בתמונות. להרבה נשים כן יש תשוקה להצטלם אבל מתוסכלות מהמבט על עצמן.

אורנה עברה תהליך מדהים ומעורר השראה. היום היא בטוחה בעצמה, בבחירותיה ובמראה החיצוני שלה יותר מאי פעם בחייה.

קריירה חדשה ומפתיעה הפכה לדוגמנית בגיל 60

אורנה אוהבת את המשחק של הרשתות החברתיות, ומודעת לכך שיש אנשים המצקצקים וחושבים שזה "לא לגילה". לאחרונה התחדשה בקעקועים על האצבעות ושמעה מאברי גלעד בתכנית הבוקר, שזה לא מתאים שאישה בת 62 תקעקע את עצמה, זה מתאים לבת 17.

היא גם לא מגבילה את עצמה כלל לגבי תכניות עתידיות ומסתכלת קדימה באופטימיות לגבי כל התפתחות.

בשנה האחרונה החלה ללכת עם שמלות, דבר שהתנגדה לו שנים. דווקא הדוגמנות הגמישה את דפוסי המחשבה שלה לגבי שמלות וכעת היא לובשת שמלות, עדיין מרגישה שזה פלא, קצת מוזר..

יש הרבה פנינים ותובנות בשיחה שלי עם אורנה, והדבר שהכי דיבר אליי באופן אישי זה הנאמנות שלה לעצמה. היכולת לשים בצד את הציפיות החברתיות ולהגיד – "למה לא". להוריד שיפוטיות גם על עצמה וגם על אחרים ואחרות, ולאפשר לעצמה להתנסות בכל מה שמרגש אותה וטוב לה.

שיחת סטיילינג תרפי על ייצוגי יופי, על אופטימיות והתחלות חדשות בכל גיל, עם אורנה גטניו. לחצי על הלינק לשיחה.

עקבי אחרי ביוטיוב והירשמי לערוץ! כתבי לי מה מעניין אותך לשמוע ולראות. נתראה בשיחה הבאה של סטיילינג תרפי.

שקרים קטנים גדולים – עם מאיה רומן

לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים הרגשתי שאני חייבת לגשת לנושא מהזווית של סטיילינג תרפי. הזמנתי את מאיה רומן לשיחה על סדרה מרתקת וסוחפת, שאלימות נגד נשים היא הנושא המרכזי שלה, אבל עושה זאת בדרך עלילתית מבריקה. "סודות קטנים גדולים".

מאיה רומן היא מנכ"לית "פוליטיקלי קוראת", גוף העיתונות הפמיניסטי שאני הכי אוהבת ומחוברת אליו. והיא גם חובבת טלויזיה מושבעת. אז היה קל לגייס אותה למשימה. גם מאיה הרגישה שהסדרה מבריקה ושאפשר להתבונן דרכה על נושא האלימות בחייהן של נשים והכוחות שלהן. במרכז הסדרה אנחנו רואות בצורה ישירה ומצמררת, אלימות של גבר כלפי אשתו.

בשיחה שלנו אנחנו סוקרות את העלילה, שמתארת חייהן של חמש נשים בחברות אמיצה, שכל אחת מהן מתמודדת עם אלימות מצד העולם הגברי. כל אחת מהדמויות מציגה סיפור, ובאופן מדהים הלבוש שלה משרת את הסיפור. מעצבת התלבושות של הסדרה, אליקס פרידברג, בנתה פרופיל של מעצבים / מותגי אופנה, לכל אחת מהדמויות.

מדלן (ריס ויתרספון) דמות חזקה ומנהיגה, חיה חברתית שאוהבת לקחת עניינים בידיים. היא לובשת דולצ'ה אנד גבאנה, j.crew  והיא באה ליום הראשון של כיתה א' של הבת שלה בשמלת קוטור. כי היא יכולה.

מדלן (ריס ויתרספון)

סלסט (ניקול קידמן) דמות רגישה וחכמה, חלשה אבל גם חזקה. היא טובעת במשבר העמוק של חייה ומכסה את החבלות שלה בסוודרים. היא לובשת מקס מארה, ראלף לורן, ולה פרלה בסצנות חדר השינה שלה. רכות ויופי אינסופי בדמות הזו.

סלסט (ניקול קידמן)

רנטה (לורה דארן) דמות עוצמתית, השגית, תחרותית, סוג של טורפת. חשוב לה להראות שיש לה, גם כשהיא מאבדת הכל. היא לובשת גוצ'י, פראדה, סטלה מקרטני וגם אלכסנדר מקווין, דווקא בעונה השנייה כשהיא מתרוששת. הצגה מהממת.

רנטה (לורה דארן)

ג'יין (שיילין וודלי) דמות בפוסט טראומה, היא מתמודדת עם עבר כואב, עסוקה בהישרדות ולא מרגישה שייכת. היא לובשת גאפ. פשטות אמריקאית.

משמאל – ג'יין (שיילין וודלי)
מימין – בוני (זואי קרביץ)
בוני (זואי קרביץ)

בוני (זואי קרביץ) היא אישה ילדה, מנסה לדבוק בטבעונות ולתרגל מדיטציה, אבל מתחת לפני השטח רגשות וזיכרונות סוערים. זו רק פאסדה, סוג של חיקוי. היא לובשת זארה ואנתרופולוג'י.

המעצבת בנתה שפה ויזואלית מופלאה, שמספרת את האופי של הדמויות. המבט הזה על שפת הלבוש, שמאפשר הבנה עמוקה יותר של העלילה, זה מבט של סטיילינג תרפי. לשאול מה הסיפור מאחורי בחירות הלבוש.

יש גם חשיבה ביקורתית שטמונה בעיניים של סטיילינג תרפי, שעוזרת לחשוף עוד רבדים במציאות ולא רק בעלילות טלויזיוניות. סטיילינג טיפולי נעזר בבגדים ככלי למתן כלים להבנה ולהתמודדות עם המציאות סביבנו. חשיבה מגדרית פמיניסטית היא בסיסית בגישת סטיילינג תרפי, ולכן החיבור לפוליטיקלי קוראת ולמאיה רומן כל כך טבעי.

הייחודיות בסדרה "שקרים קטנים גדולים", שהסטייל שלה באמת מרהיב, הן ברמת הבגדים, והן ברמת הבתים והנופים, זה הפער. יש פער בין היופי המרהיב לבין מה שקורה באמת. יש פער בין המותגים לבין החיים של הדמויות, שרצופים בכאב וקושי. זה מדהים לראות כמה לבוש יכול להיות מסכה, הצגה מלאכותית, או הביטוי העמוק ביותר של הנפש שלנו.

מזמינה אתכן לצפות בסדרה ולגבש מחשבות משלכן, אם כי הסדרה לא קלה לצפייה ורוויה בסצנות אלימות. בואו לתובנות ומחשבות עם מאיה רומן הנפלאה, שאת העשייה שלה כדאי לכן מאוד להכיר. לשיחה שלי עם מאיה לחצו כאן!

הירשמו לערוץ שלי, ונתראה בשיחת סטיילינג תרפי הבאה!

דברו אלינו בסטייל – ראיון עם דפנה איזנרייך

כמה פעמים מצאת שפונים אלייך בלשון זכר? במבחנים, פרסומות, שלטי חוצות, ספרים… אי אפשר לחשוב שאין לזה השפעה עלינו. ברור שאם היו פונים אלינו בלשון מותאמת, התחושה שלנו הייתה משתנה. זה כמו להיכנס לחנות בגדים שבגדי הנשים והגברים מעורבבים בה, או להיכנס לחנות שיש בה רק נשים ובגדי נשים. איפה יהיה לנו קל יותר להתחבר? סטיילינג תרפי זו שפה שבוחנת את ההקשר החברתי שבו אנחנו חיות ועוזרת לנו לקבל בחירות מודעות ובטוחות יותר בכל התחומים. ולכן כל כך נדלקתי כשראיתי את המיזם של דפנה איזנרייך!

דפנה כתבה מדריך חדש לשפה שוויונית. המדריך מספק פתרונות קונקרטיים לכל מי שמסתבכ/ת עם השפה, כי הגיע הזמן לפנות לכולם.ן והגיע הזמן שיפנו אלינו, אל כולנו. 

דפנה איזנרייך היא פעילה חברתית, בעלת תואר שני במגדר ועובדת במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב. דפנה עומדת מאחורי היוזמה "דברו אלינו" והמדריך החדש לשפה שוויונית. המדריך של דפנה עושה סוף למה שנקרא – לשון הזכר הסתמי.

בשיחה המרתקת שלי עם דפנה עסקנו בקשר בין שפה למציאות, בין הלשון שלנו ליחסי הכוח בחברה ולזה שכנשים התרגלנו לעובדה שאנחנו פחות נוכחות, ואף פעם לא יודעות במאה אחוז אם פונים אלינו. שפה היא דבר כל כך בסיסי שלפעמים אנחנו בכלל לא מודעות ולא שמות לב לעובדה שהשפה מדירה אותנו או מעלימה אותנו. גם זה בדיוק כמו עם אופנה וסטיילינג! כמה התעשייה הזו באמת רואה אותנו ומותאמת לכל הנשים?

בגישת סטיילינג תרפי המטרה היא להפנים באמת, שאת הבגדים צריך להתאים אלינו ולא אותנו לבגדים. בדיוק כמו עם השפה. עוד מטרה בסטיילינג תרפי היא לבדוק מה משמעות הבחירות שלנו. למשל, מה נתפס לנו כבגד "נשי" או "גברי" ולמה, מה הגבולות שאנחנו מאפשרות לעצמנו בבגדים, האם אנחנו מעזות להחליט אחרת.

בשיחה עם דפנה, הבאתי כדוגמה את דיויד בואי ומיק ג'אגר שהעזו להתלבש בצורה שנתפסת כ"נשית" אבל עד היום הבחירה הזו אינה במיינסטרים. נשים כן יכולות להתלבש כמו גברים וזה יחשב סקסי ויפה, אבל גברים לא יכולים להתלבש "כמו אישה" או בצורה שנתפסת כנשית כעניין טבעי ורגיל. החלק הטיפולי בסטיילינג טיפולי זה לאפשר ביטוי לכל החלקים שבנו, דרך בגדים. אין ציפייה או רצון למחוק לגמרי את הציפיות החברתיות או את הסביבה שבה אנחנו חיות, אלא להתחיל לשאול איך ההגדרות החברתיות מנהלות אותנו.

להגדיר מחדש גבולות מול הסביבה, זו מטרה בתהליך סטיילינג טיפולי. כי סטיילינג הוא כלי להגדיר מחדש את עצמנו דרך הבגדים. אנחנו יכולות לבחור להתחבר מחדש לגוף שלנו, למיניות שלנו ולמגדר שלנו דרך בחירות הבגדים שלנו. דרך הצבעים והגזרות שאנחנו בוחרות אנחנו יכולות לאתגר תפיסות מיושנות של עצמנו, של הסביבה שגדלנו בה או הקבוצה שאנחנו שייכות אליה. בקצב ובזמן הנכונים לנו אנחנו יכולות לגלות גבולות גמישים יותר בתוך ההגדרות. ויותר מכל יש לנו את הזכות להיות נוכחות.

היוזמה של דפנה מגלמת את הזכות להיות נוכחת, ואת העובדה שאנחנו צריכות גם להיכלל בשפה וגם לכלול נשים אחרות. גם אנחנו צריכות לשים לב כשאנחנו כותבות ומדברות, האם אנחנו מתעלמות מהקול הנשי ומדברות בלשון זכר סתמי?

דבר כל כך בסיסי כמו שפה לא רק מבטא את המציאות אלא משנה אותה. שיחה מרתקת ומרחיבת אופקים, שאני ממליצה לצפות בה עם נשים נוספות ולהפיץ אותה הלאה. השינוי הזה נחוץ לכולנו, הורידו וקראו את המדריך של דפנה איזנרייך!

צפו בשיחה המלאה בלינק הזה והירשמו לערוץ היוטיוב שלי. 

אופנה, אמנות ומגדר עם ד"ר גל הרמט

אתן צריכות להכיר את ד"ר גל הרמט! המומחיות של גל היא מבט מגדרי על האמנות והאופנה שמקיפה אותנו. בתחילת השיחה שלנו אני מזכירה את ההישג המדהים שלה, בפוסט שכתבה על הרכב הועדה שאחראית על תכנית היציאה מתקופת הבידוד בקורונה. הפוסט הפך לויראלי וזכה למעל 700 שיתופים, מה שהוביל לבחינה מחודשת של הרכב הוועדה. רמת המעורבות שהפוסט הזה עורר, היא דוגמה טובה ליכולת של גל להשמיע קול. זה משהו שכדאי לכולנו כנשים ללמוד מגל הרמט, אישה שלא "מתנחמדת" אם יורשה לי לכתוב (והיא תרשה לי), בולטת בסביבה ומעזה לבחון מחדש הגדרות חברתיות ומוסכמות שאנחנו איכשהו לומדות לגדול לתוכן. גל עוסקת במשמעויות חברתיות, פוליטיות, מעמדיות שמתבטאות באופנה הרווחת וגם באמנות ובפסלים שמקיפים אותנו. גם בישראל 2020 יש יצירות אמנות שמציגות נשים ככלי קיבול, כאובייקט מיני וכאלמנט אשר כפוף לגבר. גל מזמינה אותנו לפקוח עיניים ולפתח מבט ביקורתי על מה שמראים לנו בתור המציאות, הסדר החברתי.

השיחה עם גל מתחברת מאוד לסטיילינג תרפי. בחירות הלבוש שלנו משקפות את הנורמות, ואת מה שמוגדר כאישה "טובה" ו"יפה". נשים לא בקלות עומדות על שלהן ונלחמות על מקומן, כולל הזכות להתלבש ככה. למשל, בגדים בצבעוניות חזקה או נפחים בלתי רגילים. הטרנדים האופנתיים מבוססים הרי גם על אידאל היופי והגוף המקובל, והיכולת שלנו לבחון את כל הדבר הזה בעין ביקורתית ולהעז לבחור אחרת, היא לא מובנת מאליה.

הלוגו של המיזם של טל, "הממגדרת", נוצר מהצבעים הצהוב והאדום. הצהוב מסמל קבלה של דברים שאני לא יכולה לשנות וגם רוגע פנימי, והאדום מבטא את האקטיביזם. גל מחזיקה בד אדום של לוחם שוורים ספרדייה שרוצה שהשור ירוץ לתוכה אבל גם קצת לשלוט בו ולשחק משחקי שליטה מגדריים. הבד האדום גם מייצג את האוהל האדום שבו נשים חגגו את נשיותן בזמן הווסת מצד אחד, אבל גם לא דיממו במרחב הציבורי.

היחס לצבע, לאמנות ולאופנה וגם המבט הפמיניסטי המפוכח הופכים את השיחה הזו עם גל לשיחת סטיילינג תרפי משובחת במיוחד.

צפו בשיחה עם גל כאן, והירשמו לערוץ שלי!