קרן פלס העלתה פוסט חדש עם תמונה, וכתבה – "לא מאמינה שפעם לבשתי מחטבים". זו הזדמנות טובה ללמוד על ההבדל בין סטיילינג לבין סטיילינג תרפי.
אז בואו נתחיל.
בגדים הם אמירה אישית
התמונה של קרן פלס משדרת התרסה. מזווית של סטיילינג תרפי, די ברור מול מה היא מתריסה. התרסה באה מול מסרים דכאניים, ונראה שעבורה מחטבים מייצגים את המסרים האלה. מסרים סביב "מה מצופה" ו"מה ראוי" (להדק את הבטן!).
קרן פלס החליטה שהיא קובעת מה ראוי לה.
אז איך אפשר לראות את זה דרך סטיילינג תרפי?
אפשר להבין בקלות את הנקודה, דרך טריני וסוזנה.
זוכרות אותן?
טריני וסוזנה הן צמד סטייליסטיות כוכבות מה-BBC, שהתפרסמו בסוף שנות התשעים.
התכנית שלהן וגם הספר, נקראים "מה לא ללבוש". הן ידועות בהומור החד והנוקב שלהן, אומרות הכל בפנים ובלי צנזורה. ובמילה "הכל" הכוונה היא לדעה שלהן, לגבי מה ללבוש ומה לא ללבוש. עולבות זו בזו כדרך "לחנך" את קהל הצופות. הכי לא סטיילינג תרפי.
בתמונה המצורפת, סוזנה מודדת מכנסיים וטריני אומרת לה שהגזרה לא נכונה, הבטן בולטת ו"מחרידה" ומבקשת ממנה לכסות אותה. סוזנה מסכימה לגמרי. סוזנה מודדת חולצה, אומרת לטריני "כן, יש לי קפלים בבטן, פה", ומודה על מזלה הטוב שהחולצה מטשטשת אותם.
גם בימינו, סטיילינג הוא כלי לביקורת
אז נכון, טריני וסוזנה היו כוכבות של עידן אחר. עידן שבו היה שיח אחר ומודעות אחרת לגבי דימוי גוף. טריני וסוזנה מציגות סטיילינג דרך שיח של ביוש גוף – התייחסות לגוף כאל אובייקט והתייחסות לבגדים ככלי לטשטש, לשפר ולשפץ את האובייקט.
המבט הוא ביקורתי ומכיל בו בושה ואשמה, על הפגמים שלנו ואיזה ניסיון להתנצל עליהם.
ב-2022 השיח השתנה, ויש מודעות גוברת למושג דימוי גוף, לשיעור הגובר של הפרעות בדימוי הגוף והפרעות האכילה. סביר להניח שההתבטאויות היום מצד הסטייליסטיות היו עדינות יותר, אבל לא בטוח שהמסר היה משתנה. סביר להניח שהדיבור היה יותר פוליטיקלי קורקט, אבל המסר מאחורי הסטיילינג היה נשאר ברור – "טשטשי" ותתקני את גופך.
וזה ההבדל העיקרי בין סטיילינג תרפי לסטיילינג.
השיח, המסר וגם התהליך.
זו המהות הטיפולית של הסטיילינג.
מה זה סטיילינג תרפי?
בסטיילינג תרפי, הפונה שלנו היא המומחית לענייני עצמה. אנחנו לא מקבלות עבורה החלטות ובטח לא מעבירות לה משוב על המראה שלה. אנחנו לא מחליטות מה נכון לגופה ולא מתייחסות לגוף שלה כאל אובייקט.
הבגדים הם ביטוי של מי שהיא ומי שהיא רוצה להיות. בדיוק כמו במסר – להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.
העבודה היא דרך חקירה פנימית – מה האישה לובשת, מה היא רוצה ללבוש, איך היא מרגישה בבגדים, איך היא מרגישה לגבי גופה ואילו בגדים יעזרו לה להרגיש טוב עם עצמה ועם גופה.
אין הכוונה שלבחירת הבגד עצמו אין שום משמעות. בוודאי שיש. אבל ההתייחסות היא אחרת והשיח שונה.
בסטיילינג תרפי הכוח אצל המתלבש/ת
בעולם הסטיילינג – יש כללים ויש "אוטוריטה".
בסטיילינג טיפולי / סטיילינג תרפי – הלקוחה או הפונה היא האוטוריטה.
בשפה טיפולית זה נקרא AGENCY כלומר סוכנות. בטיפול פמיניסטי המטרה היא להחזיר את הסוכנות – את תחושת השליטה והמסוגלות – אל האישה עצמה. כאשר אנחנו מקבלות עבורה החלטות או מעבירות לה רשימות של כללים, אנחנו מחזקות את התלות שלה בקולות חיצוניים.
סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית, אימונית, ייעוצית, חינוכית, שהמהות שלה טיפול פמיניסטי. ולכן המטרה שלנו היא לקדם נשים דרך העבודה עם סטייל.
זה לא אומר שגישת סטיילינג תרפי מתנגדת למחטבים.
למען האמת, גישת סטיילינג תרפי לא מתנגדת כמעט לשום דבר, מלבד השיח הביקורתי עצמו. אפילו אובייקטיזציה של נשים יכולה להיות דבר מעצים כשהאישה בוחרת בזה ברצון חופשי. ואז מאובייקטיזציה – זה הופך להעצמה.
ראו מקרה ביונסה, ריהנה ועוד מיליוני נשים בעולם.
אז כל בגד יפה? כל בגד "מותר"? מה תגידי לאישה שמודדת בגד שבעינייך ממש לא מחמיא לה?
ראשית, חשוב להדגיש שיש הבדל גדול בתהליך פרטני של סטיילינג תרפי לעומת התמונה של קרן פלס, ממנה התחלנו.
העבודה שלנו היא תהליכית וכוללת מחשבה, חקירה ודיאלוג. זו לא בחירת בגדים חד פעמית מנותקת מהקשר. ולכן לרוב, אם לא תמיד, בכלל לא נמצא את עצמנו בסיטואציות כאלה, שאנחנו צריכות להגיד לאישה חד וחלק, "יפה" או "לא".
עצם העובדה שנכיר את הפונה שלנו, את אופן הלבוש שלה ועצם העובדה שנגבש איתה חזון, מה זה בשבילה "להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות", היא תהליך מקדים שמקדם אצלה מודעות.
היא מתחילה להבין מה היא בוחרת ואיך, והיא מתבוננת על עצמה ועל גופה במבט חדש, סקרן ופתוח. המודעות הזו מסייעת לה לבחור את הבחירות הנכונות לה.
וגם אם היא תבחר משהו, שהוא ממש "לא" בעיניי, אגיב דרך שאלות.
איך את מרגישה בבגד הזה? איך שפת הגוף שלך מושפעת מהבגד הזה? מה הבגד הזה משדר לך? האם הוא דומה או שונה משאר הבגדים בארון? מה את אוהבת בבגד הזה?
אני גם אעודד אותה למדוד עוד בגדים וללמוד בדרך ההשוואה.
במידה והיא אומרת לי שטוב לה בבגד הזה, והיא מרגישה ביטחון, העבודה הושלמה.
וזה ההבדל בין סטיילינג לבין סטיילינג תרפי.
המהות, המסרים והשפה.
אני זוכרת את עצמי צופה בטריני וסוזנה, אי שם בתחילת שנות האלפיים. צופה מאוימת, צוחקת צחוק מתוח. תחושה שיש שם "שופטות" שמתבוננות על כולנו הנשים, וגם עליי, ותחושה ש"אין לי את זה". אני לא באמת יודעת מה ללבוש. אני צריכה שהיא תבוא ותגיד לי.
במבט היום אני מבינה כמה אני לא מסכימה עם הרבה מהמסרים שלהן וגם חלק מהטיפים שלהן לא נראים לי כלל. הם מבוססים על הדעה שלהן.
היום, אני מתבוננת בהן בלי פחד, וזה תוצר של התהליך האישי שלי עם סטיילינג תרפי.
גילוי נאות – באופן אישי מעולם לא לבשתי מחטבים, וגם לא הייתי לובשת את האאוטפיט של קרן פלס, זה פשוט לא אני. אבל אני מוחאת כפיים ליכולת שלה להעלות את הפוסט הזה, וחושבת שהוא חלק מתנועת שחרור נשים, שהגיע זמנה.
לקהילה סטיילינג תרפי להתלבש כמו האישה שאת רוצה להיות.
למידע נוסף על קורס הכשרה בסטיילינג תרפי.
אנחנו קהילה גדלה ומתפתחת של נשות מקצוע מתחומי הטיפול, אימון, ייעוץ, חינוך וניתן להזמין דרכנו סדנאות, הרצאות וקבוצות, אשר מועברות על ידי נשות מקצוע נפלאות שעברו הכשרה בסטיילינג תרפי.
שמרו על קשר!
