סטיילינג טיפולי עושה שימוש בבגדים כדרך להתחבר פנימה, ולבטא חלקי אישיות ומצבי "אני" שונים. במובן הזה, החיבור לחג פורים מתבקש.
פורים הוא חג שמעורר רגשות חזקים, קשה להישאר אדישים אליו. זה חג שמזמין יציאה מהעצמי המוכר והרגיל, כשהבגד הוא הסמל המובהק לחגיגה.
בגילאים צעירים היציאה הזו מהעצמי עשויה להיחוות כמאיימת, ולכן ילדים צעירים יכולים לחוש חרדה או אמביוולנטיות כלפי התחפושת. כהורים אנחנו מרגישים בכך, עם ילדים סרבני תחפושת או ילדים שבוחרים ואז מחליפים את הבחירה, ואז שוב מחליפים את הבחירה..
פורים מעצים דילמות שיכולות להתקיים גם סביב השגרה היומיומית, במבט של סטיילינג תרפי – הלוא הילדים והילדות שלנו מביעים עמדות כלפי לבוש, מרגע שהם מסוגלים לכך. אנחנו מוצאות את עצמנו מול תגובות רגשיות שונות ומשונות כלפי הלבוש היומיומי, והשאלה כיצד להגיב לרצונות העצמאיים של הילדים שלנו, ואיפה עובר הגבול, היא תמיד רלוונטית.
השאלה אם אנחנו מצפים מהילדים שלנו להתחפש ואיך נכוון אותם ואותן לתחפושת, לא כל כך שונה מהיחס היומיומי שלנו לבגדים והציפיות שלנו כהורים. גם כאן וגם כאן, השאלה היא כמה עצמאות ויכולת בחירה אנחנו מסוגלות לאפשר לילדים ולילדות שלנו ואיפה זה פוגש אותנו.
תחפושת היא סטיילינג תרפי – מה התחפושת שלנו אומרת עלינו?
בגילאים בוגרים, בחירת התחפושת מסמלת את העולם הפנימי, תחומי העניין והמשיכה, הסביבה החברתית, וגם היבטים סמויים יותר בנפש.
אנשים ששמחים על ההזדמנות להתחפש, מפיקים ביטוי עצמי דרך התחפושת. הם יכולים להקצין חלקים מסוימים מהאישיות או לפצות על חלקים שהיו רוצים לפתח יותר. אדם מופנם יכול לבחור בתחפושת מוקצנת, אדם מסודר ומאורגן יכול לבחור בתחפושת שמסמלת שחרור ופריצת מוסכמות.
תחפושות יכולות גם להגשים חלומות נסתרים – אישה שתמיד חלמה לעשות דוקטורט יכולה להתחפש לרופאה, וזו שתמיד רצתה להופיע על במות יכולה להתחפש לזמרת. במובן הזה, תחפושת מלמדת על האדם בדיוק כמו כל בגד, בראייה של סטיילינג טיפולי.
תחפושת היא גם הזדמנות לשחרור מכבלים חברתיים סביב מגדר ומיניות. בפורים נראה גברים מתחפשים לנשים ולהיפך, ונראה אנשים מבטאים מיניות בוטה יותר מהרגיל.
בהקשר הזה אי אפשר שלא להתייחס לנושא של תחפושת, מיניות והחפצה עצמית.
בפורים נמצא הרבה תחפושות ממוגדרות, בנים יבחרו שוב ושוב בתחפושות שמסמלות כוח והבנות יבחרו בתחפושות שמעצימות יופי. בעולם כל כך ממוגדר, הגיוני שהילדים והילדות שלנו ימשכו לתחפושות כאלה, ואם עוד אין לנו בבית שיח מודע מגדר בכל ימות השנה, אי אפשר לצפות מהם ומהן לבחור אחרת.
חשוב לזכור, גם אנחנו עצמנו גדלנו על תחפושות של נסיכות ואבירים, והשחרור מתבניות מגדריות מתחיל בנו עצמנו.
זה בדיוק סטיילינג תרפי – המבט על התבניות שמעצבות את בחירות הלבוש שלנו, וההזמנה להתחיל לבחור ממקום אחר.
אבל לפעמים תחפושת היא זיוף.
יש אנשים שעבורם התחפושת היא טקס חברתי מחייב, הם יבחרו בתחפושת מזדמנת כדי להיפטר מהמטלה. במקרים כאלה, אין חיבור רגשי ממשי לבחירה. במקרים אחרים, אנשים נאלצים להצטרף לתחפושת קבוצתית מסוימת – במקום העבודה, בבית הספר או אפילו בקרב המשפחה.
נערים ונערות יכולים למצוא את עצמן בלחצים להתחפש כמו כולן, או אפילו יחד עם כולן. כשהבחירה בתחפושת אינה עצמאית, היא יכולה לעורר כל מיני רגשות. תחפושת קבוצתית יכולה להעצים שייכות או בדיוק להיפך – תחושת חוסר שייכות וחוסר חיבור.
תחפושת היא גם לא סטיילינג תרפי. מה ההבדל בין סטיילינג טיפולי לפורים?
למרות כל החיבורים, יש גם הבדל מהותי בין חג פורים לסטיילינג טיפולי.
החג הינו פרק זמן קצוב ומוגדר, שמזמין בחירה מוקצנת ורחוקה מהעצמי. פורים מזוהה עם קיצוניות ושבירת כל החוקים, בהבנה ברורה שמדובר על רגע מהחיים. להתלבש כמו דמות אחרת לגמרי, ויום למחרת, לחזור אל עצמי.
סטיילינג תרפי זו הזמנה להתייחס לבגדים כשדה למשחק יומיומי, שהוא לא יציאה מעצמנו אלא הגמשה של עצמנו.
סטיילינג תרפי זו גישה שמעודדת פתיחות לחוויה דרך לבוש שמבטא חלקים שונים מהאישיות ומצבים רגשיים שונים. לא מדובר בלבוש של מישהי אחרת, זו תמיד אני, מדובר על חלקים מתוכי שאני רוצה להתחבר אליהם בצורה שלא תרגיש לי זרה, רחוקה, בלתי אפשרית או מאיימת.
זו המשחקיות והגמישות, בלי ההקצנה, ובלי הקצבת זמן. זו היכולת לבחור בגד לכל מצב, אירוע ויום, שמבטא אותי.
סטיילינג תרפי – להתלבש כמו האישה שאני רוצה להיות.
לטור ב-YNET על הורים, ילדים, וסטיילינג תרפי בפורים לחצי כאן.
לאינסטגרם של סטיילינג תרפי לחצי כאן.
קורס סטיילינג טיפולי הבא – הכשרה בסטיילינג טיפולי – לחצי כאן.
