תמר פריאל היא עובדת סוציאלית וחוקרת תרבות, בעלת עבודה סופר מעניינת! היא עובדת ב"תנועה בטוחה" – ארגון שמלמד נשים העצמה דרך הגוף. איך לעמוד על שלנו, לתפוס מרחב ציבורי, להגיד "לא" במילים ובתנועה, וגם להגן על עצמנו מול גברים. "הגנה עצמית" במובן הכי עמוק של הביטוי הזה. שמחתי לדבר עם תמר, שגם עורכת בהתנדבות ב"פוליטיקלי קוראת" – עיתונות פמיניסטית חופשית שממש כדאי לכן להכיר.
בתחילת השיחה אנחנו מדברות על החוויה של נשים בתוך גוף, גם דרך ההתייחסות למאמרה של איריס יאנג. איריס יאנג כותבת על התחושה של נשים שהן "לא יכולות" לבצע פעולות גופניות מסוימות מעצם היותן נשים. היא מתארת כיצד בנות זורקות כדור- בעוד הבנים משתמשים בכל גופם, טווח התנועה של הבנות מצומצם. מתי בדיוק אנחנו לומדות לצמצם את עצמנו? ואיך זה שגברים פורסים רגליים באוטובוס בעוד אנחנו נדחקות לפינה? השיחה הזו העלתה בי כל כך הרבה אסוציאציות, על חיי היום יום של כולנו.
הקשר לסטיילינג תרפי ברור – הרי אנחנו מתלבשות מתוך המבט הגברי, שמלמד אותנו מה "יפה" ו"נשי". לא כל כך פשוט לקבל בחירות לבוש שהן פחות "נשיות", ומצד שני גם הדיאלוג מול החצאית והשמלה, שהם פריטי הלבוש הכי "נשיים" בחברה שלנו – גם הוא לא פשוט! כי יש מחירים לבחירה "להיות נשית" ויש מחירים לבחירה שלא "להיות נשית".
השיחה עם תמר זרקה אותי לזיכרונות ילדות של הפחד מטיפוס או ביצוע פעולות גופניות מסוימות, וגם לזיכרונות עכשווים מאוד של נשים שאומרות לי "איך את לובשת חצאית כל כך בולטת?". הדיאלוג הזה לא מאבד רלוונטיות בכל גיל.
בחלק השני של השיחה, כשאנחנו מדברות על פוליטיקלי קוראת, תמר מאירה את הנושא של כתיבה נשית ועריכה גברית. הגיוני שכנשים אנחנו גם כותבות אחרת, הרי הכתיבה שלנו היא מתוך החוויה שלנו כנשים בעולם. ומתוך החוויה הזו אנחנו גם רגילות לכך ש"יערכו" אותנו. העריכה הגברית היא כל כך חותכת ואסרטיבית, שברור שהביטוי שלנו מצטמצם. כעורכת, תמר מקפידה לערוך עריכה שוויונית, בגובה העיניים, וזה סימבול כל כך עמוק לדיאלוג הזה שלנו כנשים לנשים.
זה בדיוק הדיאלוג שמאפיין סטיילינג טיפולי, שהוא סטיילינג פמיניסטי. הכוונה היא, שאני לא יודעת יותר טוב מאחרת מה הסטייל הנכון לה, אני לא מגדירה מה זה סטיילינג "ראוי". אני לא מגדירה מה יפה ומה מכוער ואין הגדרות כאלה. אני מסייעת לאישה שמולי לגלות את עצמה, להביא את עצמה לביטוי דרך הבגדים שלה. אני שם כדי לכוון, לסייע, לחשוף לאפשרויות נוספות, לגזרות אחרות של בגדים וחנויות שיכולות להציע יותר… כל זה כן, בהחלט, אבל מבלי לקבל החלטות עבור מי שבתהליך הזה של סטיילינג תרפי.
תודה לתמר פריאל שעזרה לי לגלות זווית נוספת וכל כך רלוונטית לעשייה של סטיילינג תרפי. לינק לשיחה כאן.
