שחר אבנט היא מעצבת אופנה יוצאת דופן,
בעלת שפה ייחודית ואמנותית. גם ביונסה נכבשה בקסם של שחר, וההישג המדהים הזה מדבר
את העובדה שהבגדים ששחר מעצבת הם בלתי רגילים. עניין אותי לשמוע על תהליך היצירה
של שחר, המבט שלה על האופי המיוחד של הקולקציות שלה. עניין אותי גם מה עובר על נשים
אשר מאפשרות לעצמן להתלבש בצורה בלתי רגילה, בולטת, אחרת, כמו שחר. ולשחר יש הרבה
מה לומר, כי היא רואה וחווה מפגשים בסטודיו שלה, ברגישות שהיא כל כולה סטיילינג
תרפי. השיחה עם שחר לא הרגישה לי כמו שיחה עם "מעצבת אופנה" אלא יוצרת,
אמנית, מלאת רגישות לניואנסים ולתהליכים הרגשיים שנשים חוות ביחס שלהן ללבוש. שיחת
סטיילינג תרפי.
השיחה התחילה דווקא מהצבע הורוד,
לנשים לא פשוט להודות שהן אוהבות את הצבע הזה, שנושא כל כך הרבה משמעויות. נשים
רוצות שחור, אומרת שחר, וגם היא עצמה עברה דרך עד שסגרה את הדיסוננס בין הכוחות
שלה והפמיניזם שלה לאהבתה לצבע הורוד ולצבע בכלל. בקונטקסט של מדינת ישראל, היא
אומרת, יש תרבות של "זרקתי על עצמי משהו", גם בגלל החום. לה יש רצון
פנימי להיראות במיטבה ולייצג את עצמה בכבוד. זה יכול להיחוות או להתפרש
כ"יותר מידי".
אז מה זה להתלבש "יותר
מידי"? "להתגנדר"? שאלנו, שאלה שהובילה הישר למחשבה "מה
יגידו". בסטיילינג תרפי אני נתקלת במחסום פסיכולוגי של נשים ללבוש בגדים עם
הרבה נפח, לתפוס מרחב, גם בצבעוניות. כי מה יגידו? והבגדים של שחר נותנים לאישה
נוכחות. אין מצב ללבוש בגד של שחר ולהשתלב ברקע.
וזה בדיוק סטיילינג טיפולי – חשיפת הדרמה
של נשים עם בגדים. מצד אחד אני רוצה שיראו אותי, מצד שני לא יותר מידי כי יש גם
מבטים לא נעימים. מה המינון הנכון לי?
שחר מתארת מפגשים מרגשים עם הלקוחות
שלה, וגם כלות שמגיעות לעצב את שמלת החתונה שלהן, שבה היא מאתגרת אותן להעז ולאפשר
לעצמן להיכנס לחדר ולקבל מבטים. שחר אומרת שכשנשים עומדות מול המראה הן אומרות
לעצמן משפטים קשים, כאלה שלא נגיד לאף חברה או אחות. ועם המשפטים האלה אנחנו
מסתובבות בעולם ומצמצמות את עצמנו. נניח ובאמת השמנתי, היא אומרת, מה האובססיה הזו
עם הרזון? מי אמר שהמראה יפה יותר? שהבגד נראה עליי יפה יותר? שחר גם שואלת, הדעות
של מי חשובות לי? האם הדעות של אנשים רחוקים ממני משמעותיות בבחירות הלבוש שלי?
השיחה עם שחר נוגעת בעומקי העומקים של ההחלטות הרגשיות שלנו לגבי בגדים. אם נצליח לשחרר את המאבק הזה להיות רזות, נוכל לשחרר וגם לגלות את עצמנו. השיחה עם שחר נגעה בי וריגשה אותי, וגרמה לי להתלבש אחרת ביום שאחרי. מצאתי את עצמי לובשת בגד עם הרבה נפח, "בלתי מחמיא" בעליל, ונהנית מהנוכחות שלי יותר מהרגיל.
צפו בשחר המהממת, שהיא תופעה תרבותית שלנו פה. "אני כאן כדי ליצור ולא כדי לטפס על פסגות" שחר אומרת בעוד משפט מחץ, אבל את ניצוץ הפסגה שלה אי אפשר לפספס.
שתפו את השיחה הזו עם כל חברה שלכן,
שלא מרשה לעצמה להתלבש בגלל כמה ק"ג שמטרידים אותה. הלינק לשיחה כאן.
הירשמו לערוץ היוטיוב שלי!
