חודש: מרץ 2021

בסופ"ש האחרון סידרתי את ארון הבגדים שלי והוצאתי פריטי לבוש יפים, אבל לא מדויקים לי. שמתי לב כמה שקט היה בי אחרי סידור הארון הזה. דיוק.

פסח זה תירוץ מעולה לעשות סדר בארון הבגדים שלנו, ולחשוב מה אנחנו רוצות לשחרר הלאה מאיתנו. מדהים כמה עמוק הקשר בין סדר חיצוני לסדר פנימי, ומה רבה ההשפעה של סידור הארון. אצלי עומס בארון הבגדים מייצר אי שקט, מכביד. אני אוהבת לראות כמה שיותר בגדים מול העיניים וקל לי יותר לייצר שילובי בגדים חדשים ויצירתיים בצורה זו. זה מחייב פחות בגדים, פחות קיפולים, יותר תלייה. זה הסוד שלי לסדר (יחסי) בארון.

ואם אני לא יכולה לשחרר בגדים?

הרבה נשים אוהבות לסדר את הארון, פי כמה וכמה ממני, אבל משאירות אותו בדיוק כפי שהוא. החלק הטוב עבורי אישית זה השחרור, ועבורן זה הסידור.

הן לא רוצות להיפרד מהבגדים.

בגדים זה רגשות, זיכרונות, ערכים. בגדים נקנו בתקופה מסוימת, בסכום כסף מסוים, נלבשו ברגעים מסוימים. יש לזה משמעות! בסטיילינג תרפי יש מקום של כבוד לבגדים עם ערך סנטימנטלי, גם אם נלבשו לפני שלושים שנה. אז איפה עובר הגבול?

אני משחררת בגד כשיש לי את היכולת לשחרר מעצמי את החלקים האלה. בגד שהוא כבר לא "אני", שמסמל אותי מפעם, והתרחקתי ממנו, זה בגד לשחרר. אני שמה לב ששחרור של בגדים מאפשר שחרור של רגשות. כשסידרתי את הארון בסופ"ש הרגשתי שאני מסדרת לעצמי את הראש, את המחשבות. זו הזדמנות לגלות מחדש את מה שיש לי בארון ואת עצמי.

זה סטיילינג תרפי.

מהו בגד החופש שלך?

פסח זה גם חופש, וחופש זה כוח. לאחרונה הייתה לי שיחה מדהימה עם תמר שוורץ שהיא מנכ"לית רוח נשית. עמותה שעושה עבודת קודש. הן מסייעות לנשים שיצאו ממעגל האלימות להשתלב בעבודה. יש להן מנטוריות, חנות שמלות כלה חברתית, הן מארגנות ירידים ומשתתפות בשבוע האופנה.

השיחה עם תמר עסקה בקשר בין בגדים להעצמה כלכלית וגם תפקיד הבגדים בתוך יחסי השליטה במערכות יחסים אלימות.

דיברנו על שירה איסקוב שתצעד בשבוע האופנה עם שמלת סטרפלס. היכולת לבחור בשמלה מחדש, אחרי ששרדה נסיון רצח ואחרי שהגרוש שלה מנע זאת ממנה, היא השבת השליטה לידיה של שירה. בעיניי, שמלת הסטרפלס היא בגד החופש של שירה.

בגדים הם כוח, הם דרך לשינוי אישי וחברתי.

בסטיילינג תרפי אנחנו לומדות ומלמדות נשים ונערות להשתמש בבגדים ככלי להתפתחות, לשחרור, לתחושת שליטה טובה. זו העוצמה התרפויטית של הלבוש ואני מזמינה אתכן להכיר אותה יותר ויותר ולחוות אותה.

בואו לצפות בשיחה שלי עם תמר שוורץ על רוח נשית וסטיילינג תרפי כאן.

סרטונים נוספים שיכניסו אתכן לעולם הסטיילינג תרפי תמצאו בערוץ היוטיוב שלי, הירשמו לערוץ שאדע שאתן איתי, זה תמיד משמח.

מה אתן לובשות לזום ואיך זה משפיע עליכן? האם שאלתן את עצמכן את השאלה הזו, או שאתן נוהגות לוותר כי "אף אחד לא באמת רואה"? ואולי עברתן שינוי בנושא הזה לאורך תקופת הקורונה?

במרץ 2020 הזום נכנס לחיינו וכל התקשורת שלנו השתנתה. גם אופן הביטוי שלנו ואופן הלבוש שלנו עברו טלטלה. הפיג'מה מפתה יותר מאי פעם, אבל כבר דיברנו על זה כטעות גורלית😊. ומה ללבוש לזום, בגישת סטיילינג תרפי?

מה שמרגיש לנו נכון וטוב. איך לדעת?

תקשורת בזום אינה כמו תקשורת פנים מול פנים, אבל היא מאוד משמעותית ואפילו אינטנסיבית. הרבה ניואנסים בשפת הגוף נעלמים ואנחנו מקבלות את התקשורת גולמית וישירה. דווקא אז הבגדים יכולים לדבר אפילו יותר.

הדמות שלנו משתקפת על המסך כל הזמן, גם לעינינו הבוחנות וגם כמובן לצופים/ות. מובן שיש לנו תגובה להשתקפות שלנו, וכדאי מאוד לעצור ולהכיר בהשפעה הזו עלינו. יש כאלה שמעלימות את ההשתקפות הזו, יש פיצ'ר כזה, ויש כאלה (כמוני) שלומדות להסתכל על האחרים/ אחרות, ולא לבהות בעצמן! בכלל, זו הזדמנות לתרגל את המבט על עצמנו. תהליך מרכזי בסטיילינג תרפי.

לגבי בחירות הלבוש, נכון שרואים רק את החלק העליון שלנו, אבל אנחנו עדיין שם, וכל ניסיון להתחבא או להסתיר ניכר מיד. שמעתי על כמה וכמה אסונות שבהם אנשים התרוממו לרגע ונגלו מכנסי הפיג'מה שלהם. לא נעים במיוחד. גם התחושה של ההסתרה לא תורמת לנוכחות המנטלית שלנו במפגשים.

בשיחה שלי עם רחלי אנחנו שואלות- איך אפשר להתבטא, להתרגל ואפילו לאהוב את התקשורת הזו?

רחלי היא מרצה מומחית לרטוריקה והיא מדברת איתי על התיידדות עם הפלטפורמה והבנה שיש פה כמה מרכיבים.

ראשית, המסגרת, הרקע מסביבנו, שמספרים עלינו הרבה, הבגדים שאנחנו בוחרות, שתואמים (או לא תואמים) את המסרים שלנו ושנית איך שאנחנו מדברות. המבט צריך להיות על העינית של המחשב / מצלמה. השפה טבעית. לנסות להיות בדיוק כמו שאנחנו תמיד ולא לחשוב שבגלל הזום הדברים שונים.

תקופת הקורונה הראתה יותר מתמיד כמה חשוב להתלבש בשביל עצמנו. גם אם אף אחד לא באמת רואה אותנו או שם לב לפרטים הקטנים, אנחנו מגיבות לפרטים הקטנים! זה סטיילינג טיפולי. הדגש הוא לא על התוצאה האסתטית אלא על ההרגשה, והיא מייצרת השפעה.

ברמה סטייליסטית פשוטה, מניסיוני הצבעים שהזום הכי אוהב הם צבעים חזקים וחלקים, הם "עוברים מסך" בצורה טובה. גם הרקע, אם הוא אסתטי, תורם מאוד לאווירה גם עבורנו וגם עבור כל מי שצופה עבורנו.

נכון שבזום רואים רק את החלק העליון אבל אני ממליצה להתלבש באופן מלא, כי לבוש חלקי לא מעודד תחושת קוהרנטיות שכל כך חיונית דווקא בתקופה הזו. אני ממליצה לשים לב אפילו לבחירת הנעליים, כי נשים סיפרו לי שרמת הפרודוקטיביות שלהן עולה משמעותית כאשר הן נועלות נעליים ולא נעלי בית.

להתלבש לזום בתשומת לב ממש כמו כל פגישה אחרת, אבל לבחור בחירות שמתאימות לסיטואציה ולאיך שאנחנו רוצות להרגיש. סטיילינג תרפי בימי קורונה, כמו בכל זמן אחר.. הלמידה מה מתאים לי ומה עושה לי טוב היא תהליך, וההתחלה היא להתנסות ולראות.

השיחה עם רחלי יישומית ומלאה בטיפים ומאפשרת מבט על החיים בזום, בעיניים של סטיילינג תרפי.

מוזמנות לשיחה על הזום, בזום, עם רחלי. לחצו על הלינק.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי! ולהתראות.

מחקר חדש ומטורף התפרסם לפני כחודש בז'ורנל בינלאומי לעסקים. מחקר רציני ומוקפד שהראה כי אנשים שלובשים בגדים פורמליים בוחרים יותר אוכל בריא, ואנשים שלובשים קז'ואל בוחרים יותר ג'אנק פוד.

החוקרים השתמשו בארבעה מערכי מחקר שונים, בנבדקים סינים וגם אמריקאים, והתוצאות חזרו על עצמן. התוצאות מדהימות ומעניקות תמיכה להנחה בסיסית בסטיילינג תרפי. יש קשר בין מה שאנחנו לובשות למה שאנחנו אוכלות.

אין המשמעות שעלינו ללבוש בגדים מרזים! סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית שמטרתה להעצים אותנו להיות מי שאנחנו, ולא לשכנע אותנו לרדת במשקל. המשמעות היא שהבגדים יכולים להיות עבורנו מענה ותמיכה גם בכל הקשור למה שאנחנו אוכלות. מהסיבה הפשוטה – הדברים קשורים זה לזה.

כשאני לובשת בגד שמסמל עבורי אנרגיה מסוימת, אני מתנהגת בהתאם לאנרגיה הזו. כולל אכילה. המשמעות הסימבולית של הבגד מפעילה אותי רגשית והתנהגותית, וזה סטיילינג טיפולי.

המחקר הזה מעניק תוקף להמלצה חשובה של סטיילינג תרפי, להתחיל להבין את ההקשרים האישיים בין בחירות הלבוש בבוקר להוויה שבה אנחנו נמצאות במערכת היחסים עם האוכל.

אכילה רגשית היא תופעה נפוצה ביותר שבה אנחנו אוכלות בתגובה לרגש, כל רגש, ולא לרעב. אכילה רגשית נפוצה בקרב נשים. אין רע באכילה רגשית כל עוד היא לא גורמת לנו סבל, זו תופעה נורמלית לחלוטין. מי לא תשתה קפה עם חברה, גם אם היא לא ממש רוצה קפה? ומי לא מתיישבת לפעמים לארוחת ערב עם ילדיה, גם אם היא לא רעבה? אכילה רגשית הופכת להיות בעיה כשהיא מציקה לנו וגורמת לנו חרטה, הלקאה עצמית וסבל.

כדי להכיר את עצמנו יותר טוב אנחנו צריכות ללמוד את הקשר בין לבוש לאכילה, בחיים הפרטיים שלנו. זה מזכיר לי מטופלת מקסימה בקליניקה שלי, שהתלבשה בימים ראשון עד חמישי בלבוש מחויט לעבודה והקפידה על דיאטה מסודרת. בימי שישי החליפה לבגדי הסופ"ש שלה, ותיארה כי כל הסופ"ש לווה באכילה בלתי נשלטת. זה גרם לה לסבל רב. חלק מהעבודה שלנו היה להגמיש את התבניות האלה. להכניס קצת מהאנרגיה של ימות השבוע לסוף השבוע, כלומר אנרגיה מארגנת, ולהכניס שחרור וקלילות למהלך השבוע, כי החיים בתוך דיאטה קפדנית הם נוקשים וחונקים. ואיך עשינו את זה? באמצעות בגדים. זה סטיילינג תרפי.

בטור החדש שלי בגלובס, הסברתי בפשטות ובהירות מה מצאו במחקר על האוכל והבגדים, וקישרתי לרעיון המרכזי של סטיילינג טיפולי – הקשר עם בגדים ככלי למודעות עצמית וויסות רגשי.

אתן מוזמנות לקרוא את הטור בלינק הזה.

כתבו לי מה עוד מעניין אתכן לדעת, והירשמו לערוץ היוטיוב שלי לעוד תכנים של סטיילינג תרפי.