חודש: ינואר 2021

"לרוץ כמו בחורה" – פרסומת ששברה את המאה מיליון צפיות ביוטיוב. אחת הפרסומות המדוברות והמרגשות ביותר! בסרטון רואים נשים צעירות רצות בצורה מגוחכת בתגובה לבקשה, "תראי לי איך בחורה רצה". אחרי בנות העשרים אנחנו רואות ילדה צעירה שרצה בנחישות ובמהירות, וכך גם כל הילדות אחריה. אז ממתי "לרוץ כמו בחורה" מונע מאיתנו לזכות במירוץ??

הפרסומת הזו של אולוויז, מותג התחבושות, נוצרה על ידי פרוקטור אנד גמבל ואחת מנשות הצוות שהובילה מאחורי הקלעים, היא דליה פלדהיים.

דליה היא ישראלית שחיה בחו"ל, כרגע בסינגפור, וזכיתי לשוחח איתה על ניהול נשי, מהות והוויה נשית ("כוח שאקטי" היא קראה לזה), איזון העבודה/ בית והאתגרים של נשים בעולם העבודה. איזה כיף של שיחה! דליה סיפרה על הדרך המקצועית שלה, איך התגלגלה לצמרת הגבוהה ביותר ומצאה את עצמה אישה בעולם כמעט גברי. דליה מדברת באהבה על אחת המנהלות המיתולוגיות בחייה, שאיפשרה לה גמישות, יצירתיות ומודל שמשלב נשיות בלתי מתנצלת (כולל סטייל עם עקבים) יחד עם חשיבה ניהולית חדה כתער. לעומת זאת אנחנו נכנסות גם לנושא ההתעמרות בעבודה וסביבות עבודה רעילות לנשים, ואיך אנחנו צריכות ללמוד לשמור על עצמנו, על הגבולות שלנו, בכל המרחבים. הן במרחב השעות שאנחנו נותנות בעבודה, הן ביחסים הבינאישיים והגבולות שאנו יוצרות עם כל מי שעובד/ת איתנו, וגם בבית.

דליה מדגישה כמה אנחנו כנשים יכולות להעצים נשים אחרות, לסייע להן לצמוח, להרים נשים אחרות בעוד אנחנו מתרוממות. לפעמים אנחנו נופלות למיתוס הגברי, שבו עלינו כביכול להילחם על מקומנו, אבל דליה מספרת שמעולם לא נתקלה בתופעת ביצ'יות במקום העבודה שלה. נהפוך הוא, היא תמיד הייתה כתובת לנשים אחרות ומצאה בעצמה נשים אחרות כתמיכה בדרך שלה. כל אישה צריכה מנטור גבר ומנטורית אישה, היא אומרת.

ואיך זה מתחבר לסטיילינג תרפי? ראשית, הרשות להתלבש כמו אישה! כמו בת. אין בושה או חולשה בחצאיות או שמלות. להיראות כמו בת, או להתעסק בחיצוניות שלנו, לא הופך אותנו לפחות חזקות. נהפוך הוא. בסטיילינג תרפי אנחנו מעלות מודעות למשמעות הנשיות וגם המיניות עבורנו, דרך הבגדים שאנחנו בוחרות, או נמנעות מלבחור. היכולת לבחור בבגדים נשיים, גם אם הם נתפסים כפחות יומיומיים או פחות מקובלים, מאפשרת לנו להתחבר ולבטא את הנשיות שלנו. אין בכך סתירה ליכולת שלנו לחשוב, לנהל, להנהיג. פעמים רבות סטיילינג טיפולי בכך שהוא מאפשר לנו את החיבור לחלקים האלה בתוכנו. מעבר לזה, דליה מדברת על העוצמה של הבגדים בתפקוד המקצועי. כמה חשוב הליפסטיק והפן שלה בשיער לפני פרזנטציה. כמה הדיוק בחוץ מסייע לדיוק הפנימי, ולהיפך. וזה בדיוק סטיילינג תרפי.

הבגדים שלנו משמעותיים רגשית בכל מרחבי החיים שלנו, הן בעבודה והן מחוצה לה. השיחה עם דליה היא השראה ענקית, וכיף לשמוע את ה"אני מאמינה" שלה, שהובילה אותה לדרכה המקצועית יוצאת הדופן וגם לשיחה בינינו, שמהותה להעביר את המסרים הלאה.

לשיחת סטיילינג תרפי עם דליה פלדהיים, לחצי כאן.

הירשמי לערוץ היוטיוב שלי ותוכלי לקבל עדכונים על סרטונים חדשים.

איך תרגישי אם הבת שלך תבחר ללבוש חוטיני? האם תדברי איתה על כך? מה תגידי לה?

אימהות מרגישות אחריות עצומה לגבי הלבוש וההתנהגות של הבנות שלהן. במחקר שערכו שתי סטודנטיות במכללה לחברה ואמנויות, שרון אפשטיין ספיר ומירב מזוז שוורץ, הן ישבו לראיונות עם שמונה אימהות למתבגרות ושמעו כמה האימהות מתייסרות בדילמות בנושאי לבוש, גוף ומיניות. רציתי לדבר על כך עם הילה פינקלשטיין, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית. הילה התחילה מהאקסיומה הברורה – לא פשוט לנו לדבר עם הבנות שלנו על כל דבר, בטח ובטח על בגדים ומיניות. כולנו אומרות לעצמנו שלא נהיה כמו האימהות שלנו, אבל מתנהלות עם העברות בין דוריות שלא מצליחות להימלט מהן. אם האימהות שלנו "חפרו" לנו על האוכל, הלבוש או כל נושא אחר – אנחנו יכולות לומר שלא נעלה את הנושא. אבל זה לא פשוט לנו, כי בתוכנו הדילמות מייסרות. ולמה בעצם? כי למרות שאנחנו ב-2020, עדיין לאימהות יש קשר ייחודי וטעון עם הבנות שלהן, מעצם זה שאנחנו מלמדות אותן על נשיות ותפקוד בעולם. בנושא החוטיני, זה מאוד תלוי תרבות והקשר. יש אימהות ובנות שיכולות ללכת לבחור יחד חוטיני, וישנן כאלה שלא ידברו על הנושא לעולם. בסטיילינג תרפי נשאל, מה החוטיני הזה מסמל, וננסה לנהל "דרכו" שיח מודע ומקרב, יחד עם הקושי.

הילה מדברת על הדינמיקה אם – בת לאורך השנים, ונותנת כדוגמה סצנה מהסדרה "אלה הם חיינו" (This is us), בה רואים אם ובת משוחחות בחדר המתנה בבית החולים, בסיטואציה אינטימית. הבת אומרת לאם כמה היא חוששת לאכזב אותה, כמה ביקורת היא חווה ממנה. האם משתפת כמה לה עצמה היה קשה מול אמא שלה וכמה היא מנסה להתנהל אחרת, ולא מצליחה. זו אחריות שלי, היא אומרת לבת שלה. הילה מחדדת את הקושי של הבת השמנמנה מול אמא יפיפייה, רזה, עם זוגיות מוצלחת במיוחד. הקושי יכול להימשך כל החיים, אבל למרבה השמחה יש צמתי חיים שמעודדים חמלה והתקרבות בין אימהות לבנות, כמו נישואים, היריון והמעבר לאימהות.

סטיילינג תרפי זו שפה שמחברת אימהות ובנות ומעלה על פני השטח את הדיאלוג והקשר. אפשר להתקרב להיות האימהות שאנחנו רוצות להיות, דרך השיח שלנו עם הבנות שלנו על בגדים. בסטיילינג טיפולי העיקרון הוא לא להחליט עבורן, אבל כן לשמש עבורן דוגמה. לדבר על הדברים, לא להסתיר את דעותינו בכוח ובטח לא לשקר, אבל כן לאפשר להן את השוני מאיתנו ולהבין שהטעם שלנו לעולם יהיה שונה. דורות שונים מתלבשים אחרת, חושבים אחרת, והמחשבה שהבנות שלנו יתלבשו תמיד לטעמנו לא מציאותית.. בשיחה אני משתפת באופן אישי את הקושי שלי מול בחירות הלבוש של הבת שלי. כבר בגיל שמונה ברור שהטעם שלנו שונה לגמרי..

סטיילינג תרפי זו גישה שחותרת ליכולת לביטוי והגדרה עצמית דרך בחירות הלבוש. ביכולת שלנו לקבל את השוני והייחודיות של הבנות שלנו אנחנו מאפשרות להן לגבש את הקול הייחודי שלהן, להתנסות עם הבגדים שלהן ולהיות מי שהן, תוך ידיעה שאנחנו תמיד שם בשבילן. לאורך כל השיחה הילה דיברה על היכולת לחמלה, שהיא החיבור בין אימהות לבנות, פחות ביקורת ויותר קבלה. זה הזכיר לי ציטוט מצחיק אבל נכון מהמחקר על אימהות, בנות ולבוש, שהולך ככה: "אני אומרת לעצמי, תנשמי, תחשבי שהיא אישה זרה בת שמונים, את נחמדה אליה!".

בואו לשיחת סטיילינג תרפי עם הילה, בלינק הזה.

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי, וכתבו לי מה מעניין אתכן לראות!

להתלבש כמו המורה שאת רוצה להיות! איך? לשם כך הזמנתי לשיחה את מירב לויטה עזני, מורה שמתלבשת כמו שהיא רוצה להיות. מירב מספרת על התהליך האישי שעברה עם בגדים ואיך הוא השפיע על התפקוד שלה בכיתה ועל הנראות המקצועית שלה. היא קיבלה פידבקים והזדמנויות רבות יותר מעצם זה שהיא התלבשה אחרת! כי הבגדים שלה השפיעו על אופן הביטוי שלה בעבודה.

מירב היא מורה ותיקה, מנחת קבוצות וגם בוגרת קורס סטיילינג תרפי. השילוב המקצועי הזה מאפשר לצלול איתה לשיחה שהופכת את התיאוריה של סטיילינג תרפי – לפרקטיקה של סטיילינג תרפי. איך בגדים באמת יכולים לעזור לנו בעבודה? מירב מדברת על הצבע של הבגדים, על אקססורי קטן, על להחליף את הג'ינס והטישרט במשהו שהיינו שמחות ללבוש גם מחוץ לשעות העבודה. אנחנו לא מדברות על מהפך  – אלא התפתחות. הרעיון הוא להתחיל להשקיע מודעות רבה יותר באופן הלבוש לעבודה, בצורה שתקדם אותנו להרגיש טוב, לתפקד טוב, וגם לשדר נראות בהתאם ליכולות שלנו.

השיחה עם מירב התקיימה לכבוד הראשון לספטמבר, אבל לבוש של מורות רלוונטי תמיד. הוראה זה מקצוע עם שחיקה גבוהה ביותר, והבגדים יכולים לסייע למורות להמציא את עצמן מחדש ולהביא את עצמן ביצירתיות ומקוריות לתפקיד הזה. מירב רואה בהוראה מקצוע שיש בו אהבה, מנהיגות ואחריות עצומה על חיים של ילדות וילדים. היא מספרת איך הבגדים השפיעו על תגובות התלמידים והתלמידות אליה, והפכו להיות כלי בתקשורת הבינאישית איתן.ם.

סטיילינג תרפי זו גישה טיפולית, אימונית, ייעוצית, חינוכית, וגם צוותי הוראה יכולות לשלב סטיילינג טיפולי בעבודה החינוכית. סטיילינג טיפולי במסגרת חינוכית בא לידי ביטוי בלבוש מודע של צוות ההוראה עצמן, בשיח סביב לבוש בין הצוות לבין התלמידות והתלמידים, ובהיותו כלי להעלאת מודעות וחשיבה ביקורתית בריאה. זה כלי לדבר עם התלמידות והתלמידים על מי שהם, על ההשפעות החברתיות, על המסרים המתקבלים.

תודה למירב על שיחת סטיילינג תרפי נוספת בימי קורונה, שהתקיימה בתחילתה של שנת לימודים יוצאת מגדר הרגיל. בתגובות לשיחה, אחת המגיבות כתבה, כי השיח על בגדים מצליח לנרמל ולהכניס רוח חיובית ביום לא פשוט ולא רגיל. זו התרפיה של הסטיילינג. תחום שמכניס יצירתיות ומשחק בחיי היום יום.

לשיחה עם מירב הנהדרת, לחצו כאן!

הירשמו לערוץ היוטיוב שלי לתכנים, ואשמח לדעת מה דעתכן!

תמר פריאל היא עובדת סוציאלית וחוקרת תרבות, בעלת עבודה סופר מעניינת! היא עובדת ב"תנועה בטוחה" – ארגון שמלמד נשים העצמה דרך הגוף. איך לעמוד על שלנו, לתפוס מרחב ציבורי, להגיד "לא" במילים ובתנועה, וגם להגן על עצמנו מול גברים. "הגנה עצמית" במובן הכי עמוק של הביטוי הזה. שמחתי לדבר עם תמר, שגם עורכת בהתנדבות ב"פוליטיקלי קוראת" – עיתונות פמיניסטית חופשית שממש כדאי לכן להכיר.

בתחילת השיחה אנחנו מדברות על החוויה של נשים בתוך גוף, גם דרך ההתייחסות למאמרה של איריס יאנג. איריס יאנג כותבת על התחושה של נשים שהן "לא יכולות" לבצע פעולות גופניות מסוימות מעצם היותן נשים. היא מתארת כיצד בנות זורקות כדור- בעוד הבנים משתמשים בכל גופם, טווח התנועה של הבנות מצומצם. מתי בדיוק אנחנו לומדות לצמצם את עצמנו? ואיך זה שגברים פורסים רגליים באוטובוס בעוד אנחנו נדחקות לפינה? השיחה הזו העלתה בי כל כך הרבה אסוציאציות, על חיי היום יום של כולנו.

הקשר לסטיילינג תרפי ברור – הרי אנחנו מתלבשות מתוך המבט הגברי, שמלמד אותנו מה "יפה" ו"נשי". לא כל כך פשוט לקבל בחירות לבוש שהן פחות "נשיות", ומצד שני גם הדיאלוג מול החצאית והשמלה, שהם פריטי הלבוש הכי "נשיים" בחברה שלנו – גם הוא לא פשוט! כי יש מחירים לבחירה "להיות נשית" ויש מחירים לבחירה שלא "להיות נשית".

השיחה עם תמר זרקה אותי לזיכרונות ילדות של הפחד מטיפוס או ביצוע פעולות גופניות מסוימות, וגם לזיכרונות עכשווים מאוד של נשים שאומרות לי "איך את לובשת חצאית כל כך בולטת?". הדיאלוג הזה לא מאבד רלוונטיות בכל גיל.

בחלק השני של השיחה, כשאנחנו מדברות על פוליטיקלי קוראת, תמר מאירה את הנושא של כתיבה נשית ועריכה גברית. הגיוני שכנשים אנחנו גם כותבות אחרת, הרי הכתיבה שלנו היא מתוך החוויה שלנו כנשים בעולם. ומתוך החוויה הזו אנחנו גם רגילות לכך ש"יערכו" אותנו. העריכה הגברית היא כל כך חותכת ואסרטיבית, שברור שהביטוי שלנו מצטמצם. כעורכת, תמר מקפידה לערוך עריכה שוויונית, בגובה העיניים, וזה סימבול כל כך עמוק לדיאלוג הזה שלנו כנשים לנשים.

זה בדיוק הדיאלוג שמאפיין סטיילינג טיפולי, שהוא סטיילינג פמיניסטי. הכוונה היא, שאני לא יודעת יותר טוב מאחרת מה הסטייל הנכון לה, אני לא מגדירה מה זה סטיילינג "ראוי". אני לא מגדירה מה יפה ומה מכוער ואין הגדרות כאלה. אני מסייעת לאישה שמולי לגלות את עצמה, להביא את עצמה לביטוי דרך הבגדים שלה. אני שם כדי לכוון, לסייע, לחשוף לאפשרויות נוספות, לגזרות אחרות של בגדים וחנויות שיכולות להציע יותר… כל זה כן, בהחלט, אבל מבלי לקבל החלטות עבור מי שבתהליך הזה של סטיילינג תרפי.

תודה לתמר פריאל שעזרה לי לגלות זווית נוספת וכל כך רלוונטית לעשייה של סטיילינג תרפי. לינק לשיחה כאן.

הרשמו לערוץ היוטיוב שלי, לקבלת תכנים מעולם הסטיילינג תרפי!